1. בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית (להלן: בקשת האישור) כנגד משיבות מס' 1-4 (להלן: המשיבות).
2. המבקש הגיש ביום 9.9.21 בקשת אישור כנגד המשיבות, חברות המפעילות בתי הארחה בישראל. בבקשת האישור נטען, כי המשיבות אינן מפרסמות באתרי האינטרנט שלהן את התאמות הנגישות לבעלי מוגבלויות הקיימות בסניפיהן וכן נמנעות ממינוי רכז נגישות. ביחס למשיבות 2-3 נטען בנוסף, כי הן אינן מנגישות את החדרים בבתי ההארחה המופעלים מטעמן לציבור הנכים המתניידים בכיסאות גלגלים, והכל בניגוד להוראות תקנות 34, 80 ו- 91 לתקנות שוויון לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג – 2013 (להלן: התקנות) והוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח – 1998 (להלן: חוק שוויון זכויות).
3. על יסוד טענה זו, המבקש עתר למתן סעד הצהרתי הקובע כי המשיבות הפרו את הוראות הדין; ליתן צו עשה המורה למשיבות למלא אחר הוראות הדין ולפרסם באתרי האינטרנט שלהן את הסדרי הנגישות הקיימים במקום מתן השירות שבהפעלתן, צו המורה למשיבות לנקוט בצעדים למינוי רכז נגישות ופרסום פרטיו באופן ברור וכן צו המורה למשיבות לפעול להנגשת תאי האחסון שבבעלותן; כן לחייב המשיבות לשלם לקבוצה המיוצגת פיצוי בסך של 4,000,000 ₪ בגין נזקים ממוניים ובלתי ממוניים שנגרמו להם כתוצאה מהפרות הדין שביצעו המשיבות.
4. בטרם הגישו המשיבות את תשובתן לבקשת האישור וטרם קיום דיון, הגישו הצדדים בקשה מוסכמת בדבר הסתלקות מהתביעה הייצוגית. בבקשת ההסתלקות טענו המשיבות, כי משיבה מס' 1 היא חברת אחזקות שאינה מפעילה את בתי האירוח אלא עוסקת בסיורים רגליים למבקרי חדרי האירוח, וכי משיבות 2-4 הן חברות המפעילות את בתי האירוח בירושלים, נצרת ואילת. כן נטען, כי המשיבות פעלו זה מכבר לביצוע כלל התאמות הנגישות וכי בהתאם ללשון תקנה 34 לתקנות השוויון, אין כל חובה שבדין לפרסם דווקא באתר האינטרנט את התאמות הנגישות וישנן דרכים חלופיות לפרסום, בהן מפרסמות המשיבות.
5. בבקשת ההסתלקות נטען, כי כתוצאה מהגשת בקשת האישור ולאחר הידברות בין הצדדים בנוגע להמשך ההליך, הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן משיבות 2-4 התחייבו לפרסם בתוך 60 יום ממועד אישור בקשת ההסתלקות את הסדרי הנגישות או הפטורים שניתנו להן מהתאמות נגישות באתרי האינטרנט שברשותן; המשיבות מתחייבות להקפיד לפרסם באתרי האינטרנט שלהן באופן שוטף ועדכני את הסדרי הנגישות שבמקומות האירוח וכן מתחייבות לפרסם את פרטי רכז הנגישות של בתי האירוח באתר האינטרנט שברשותן.
6. לפיכך, הצדדים בדעה כי יהא נכון וצודק לאשר את ההסתלקות המוסכמת. כן בהתאם להודעת המבקש מיום 20.10.21, הסכימו הצדדים כי המבקש יסתלק מבקשת האישור שהוגשה כנגד משיבה מס' 1, ללא חיובה בתשלום גמול ושכ"ט עו"ד, מהטעם שבמסגרת המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים הובא לידיעת המבקש שמשיבה 1 אינה מחזיקה או מפעילה כל בית הארחה, ומשכך אינה רלוונטית להליך זה.
7. כן הצדדים המליצו בבקשת ההסתלקות ובהודעת המבקש מיום 20.10.21, כי כל אחת ממשיבות מס' 2-4 תשלם למבקש גמול בסך של 2,000 ₪ (סה"כ 6,000 ₪) וכן כל אחת ממשיבות 2-4 תשלם לב"כ המבקש שכ"ט בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ (סה"כ 30,000 ₪).
8. לאחר ששקלתי את בקשת ההסתלקות, החלטתי להיעתר לה, שכן לא מצאתי הצדקה לפעול לאיתור מייצגים חלופיים כקבוע בסע' 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: החוק).
9. כפי הסכמות הצדדים, המשיבות 2-4 פעלו לתיקון המחדל ותפעלנה לחידוד נהליהן, מכאן שוכנעתי כי ההסתלקות ומחיקת התובענה הייצוגית, לא יגרמו נזק לאינטרס הציבורי או לחברי הקבוצה.
10. מאותו הטעם גם ראיתי לפטור את הצדדים מחובתם לפרסם הודעה זו בהתאם לסע' 16(ד)(1) לחוק, ותקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.
11. כפועל יוצא מכך, אני מורה על דחיית תביעתו האישית של המבקש ועל מחיקת בקשת האישור והתובענה הייצוגית כנגד כל המשיבות.
12. כן מחייב כל אחת ממשיבות מס' 2-4 לשלם למבקש גמול בסך של 2,000 ₪, וכן כל אחת ממשיבות 2-4 תשלם לב"כ המבקש שכ"ט בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.

המזכירות תסגור תיק זה ותמציא את פס"ד לצדדים.

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ב, 20 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.