1. בפניי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי בהתאם להוראת סעיף 6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975.
2. התובע, יליד 1989, נפגע בשתי תאונות דרכים שאירעו בימים 10.3.19 ו- 7.10.20.
3. הנתבעת מתנגדת לבקשה למינוי מומחה.
4. עיינתי בבקשה ובחומר הרפואי שצורף לה וכך אף בתגובה, ולאחר ששקלתי בדבר מצאתי לקבל את הבקשה.
5. עיון בתיעוד המצורף לבקשה מעלה כי בעקבות התאונות סובל התובע מכאבים וממגבלות בצוואר ובגב תחתון. לאחר התאונות נדרש התובע למעקב רפואי אצל רופא אורתופד וכן טופל בפיזיותרפיה. לתובע בוצעה ביום 3.9.19 בדיקת C.T אשר הראתה בלט דיסק ב : L5-L4 "בלט דיסק אחורי משיק לשק התקאלי".
6. די לי במסמכים הרפואיים של סיכומי ביקור של התובע אצל האורתופד (מיום 7.12.19, מיום 12.4.19, מיום 12.10.19, מיום 6.5.20, מיום 15.12.20 ומיום 21.2.21), במסמך מיום 11.9.19 המתעד את ממצאי בדיקת ה- C.T, וכן במסמכים מיום 22.7.19 מיום 20.10.20 ומיום 24.6.21 המתעדים את טיפולי הפיזיותרפיה שביצע התובע, להוות ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות אורתופדית.
7. לעניין טיבה של "ראשית ראיה" הנדרשת לצורך מינוי מומחה ר' בין היתר, רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.11.2013); רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012); ורע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (1.5.2011) (להלן "עניין צ'פני")). בכגון דא נוהגת גישה ליבראלית, וזאת על מנת שלא לסגור את הדלת בפני תובע המבקש להוכיח את נכותו. למעלה מכך, בשים לב להשלכות דחיית הבקשה, ביהמ"ש עשוי להסתפק ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין התאונה.
8. לאור האמור, ולאחר ששקלתי השיקולים הדרושים לעניין, באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש למנות מומחה רפואי בתחום האורתופדי.
9. החלטת מינוי תינתן בנפרד ותישלח לצדדים.
10. המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר ב' תשפ"ב, 26 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.