1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת כוכבה לוי) מיום 3.6.21 בת.א. 19409-08-19 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – התובע למחיקת סעיפים מתצהיר עדותו הראשית של הנתבע – המשיב מחמת הרחבת חזית (בקשה מס' 14).

2. המבקש הגיש תביעת רשלנות מקצועית נגד המשיב.

הוגשו כתב הגנה וכתב תשובה.

במסגרת ההליכים המקדמיים נקבע בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 27.5.20, בין היתר:

"...ניתן בזאת צו חד משמעי לנתבע, במסגרת סמכותי להמצאת פרטים נוספים על פי תקנה 65 לתקסד"א (התקנות הישנות – א.כ) לצרף כל מסמך ומסמך שמאוזכר באופן כללי בכתב הגנתו בלווית תצהיר פרטים נוספים וזאת בתוך 30 ימים מהיום לתיק בית המשפט ובהעתק במסירה אישית לצד שכנגד...".

ביום 23.6.20 הוגש תצהיר פרטים נוספים, הכולל 92 סעיפים וצורפו אליו 59 נספחים (סה"כ: 160 עמודים).

3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ולאחר מכן הוגש תצהיר מטעם הנתבע בחודש ספטמבר 2020.

4. בקשה מס' 14 – בקשה למחיקת סעיפים מחמת הרחבת חזית:

א) ישיבת ההוכחות נקבעה ליום 3.6.21, התובע ביקש ביום 15.11.20 למחוק סעיפים מתצהירו של הנתבע בשל הרחבת חזית ושינוי חזית, שכן סעיפים אלו לא כוללים טענות שהועלו בכתב ההגנה. מדובר ב- 17 סעיפים.

התובע נימק מדוע כל סעיף וסעיף מהווה הרחבת חזית או שינויה.

ב) הנתבע בתגובתו ביקש לדחותה. טען כי הוגשה באיחור וכי כל שנטען בתצהיר נכתב בכתב ההגנה ו/או בתצהיר הפרטים הנוספים.

נטען כי תצהיר פרטים נוספים הוא חלק בלתי נפרד מכתב טענות ולכן לפי תקנה 66 לתקנות הישנות, ניתנה אפשרות לצד שכנגד להגיש כתב טענות לאחר שנמסרים לו הפרטים הנוספים.

הנתבע הפנה לת.א. 1842-01-18 Reekitt Benckiser (Near East) LTD נ' דרור פאר (12.9.18) (להלן: "עניין פאר") ות.א. 1217/04 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ליאורה היזמי (10.6.12) [להלן: "עניין היזמי"].

הנתבע פירט (חלק ב' לתגובתו) כיצד כל הכתוב בכל סעיף נשוא הבקשה מצוי בכתב ההגנה או בתצהיר הפרטים הנוספים.

ג) התובע בתשובתו טען כי תקנה 65 לתקנות הישנות בדבר פרטים נוספים לא מאפשרת לנתבע לתקן את כתב הגנתו הלכה למעשה .לטעון טענות חדשות ולהרחיב חזית מבלי לקבל אישור בית משפט.

תקנה 65 מאפשרת קבלת פרטים נוספים ביחס למה שנטען בכתב ההגנה ולא מאפשרת העלאת טענות הגנה חדשות במסגרת תצהיר פרטים נוספים.

היפנה בין היתר לבג"ץ 465/02 שחק נ' שר העבודה והרווחה. סעיף 3 להחלטה מ 15.9.04.

בש"א 3730/06 אברהם צימרינג נ' WELLS FARGO BANK MINNESOTA NATIONAL ASSOCIATION (1.2.2007).

ת.א. (מחוזי י-ם) 455/94 חברת הכשרת הישוב בע"מ נ' רשת שוקן בע"מ (סעיף 21. 5.6.1995).

ת.א (י-ם) 24181/98 סספורטה שמעיה נ' מנשה לוי בע"מ – 20.8.2001.

נומק, מדוע הפסיקה שהובאה על ידי הנתבע אינה תומכת בטענות הנתבע וכי אין זכות קנויה להגשת כתב טענות בעקבות החלטה לפרטים נוספים שניתנה ביוזמת בית משפט.

5. בדיון שהתקיים ביום 3.6.21 לא נשמעו ההוכחות בסופו של דבר.

ניתנה החלטה בבקשה מס' 14 כדלקמן:

"..

בשלב ראשון ובטרם נכנסתי לעובי הקורה ועיינתי לפרטי פרטים הן בטענות והן בתצהיר עדות ראשית והן בכתבי בי-דין הוריתי כי הבקשה תידון בישיבת ההוכחות היום.

לקראת הדיון היום ולאחר שנכנסתי לעובי הקורה למדתי, כי תצהיר פרטים נוספים שהגיש הנתבע בהתאם להחלטה מפורשת בנושא הוא תצהיר עב כרס שכולל נספחים רבים בסך הכל כ-160 עמוד, 92 סעיפים ו-59 נספחים.

על פי ההלכה הפסוקה מהווה תצהיר זה פרטים נוספים ונספחים חלק מהם "החזית" הן לגרסת ההגנה של הנתבע והן לעניין תצהיר עדות ראשית מטעמו שלמעשה טוענת את אותן עובדות ומסמכים – אשר על כן, דוחה הטענה להרחבת חזית שאין לה כל מקום. אין מדובר בהרחבת חזית, החזית נפרשה במלואה ולפרטי פרטיה בעקבות החלטתי למתן פרטים נוספים לרבות באמצעות תצהיר מיום 27.5.2020!

מחייבת התובע בהוצאות הנתבע בגין בקשה זו – זאת כמצוות תקסד"א-2018 בסך של 5,850 ₪ זאת בשים לב לבקשה שהוגשה בשיהוי משמעותי ביחס לתצהיר פרטים נוספים שהוגש ולתצהיר עדות ראשית שהגיש הנתבע [תצהיר עדות ראשית הוגשה ב-8.9.2020] והבקשה הוגשה ב-15.11.2020 ובשים לב לתגובה שנאלצו ב"כ הנתבע להגיש בעניין זה".

לא נשמעו ההוכחות בסופו של יום על מנת לאפשר הגשת בר"ע והכרעה בה.

ישיבת ההוכחות נדחתה ליום 8.6.2022.

6. בבקשת רשות הערעור נטען כי בית משפט קמא שגה בהחלטתו שלא נומקה דיה. מטרת תקנה 65 לתקנות הישנות– הוספת פרטים נוספים היא לצמצם את השאלות השנויות במחלוקת .שאלות שכבר הופיעו בכתבי הטענות ואין בה כדי להתיר העלאת טענות הגנה עובדתיות חדשות ולשנות חזית מחלוקת.

לו בית משפט קמא היה מכריע בבקשה סמוך לאחר הגשת התשובה לתגובה ולא ממתין כ- 6 חודשים עד לישיבת ההוכחות, אזי לא היתה מתבטלת ישיבת ההוכחות שהצדדים נערכו לה מבעוד מועד.

בקשת המבקש הוגשה ביום 15.11.20 ביחס לתצהיר נתבע שהוגש ביום 8.9.20 בסד זמנים שנקבע בהחלטה מיום 20.10.20 "ובנסיבות הנוספות של הסגר השני בעקבות התפשטות נגיף הקורונה".

כמו כן נטען כי בית משפט קמא שגה בפסיקת ההוצאות הגבוהות.

7. המשיב בתשובתו לבקשת רשות הערעור מבקש לדחותה.

טוען כי מדובר בהחלטה שאין אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור עליה לאור צו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009 (להלן: "הצו"): הן מכוח סעיף 1 (5) והן מכוח סעיף 1 (8) בנוגע להוצאות משפט.

לחלופין – יש לדחות הטענות לגופן, שכן עסקינן בהחלטה ניהולית – דיונית שערכאת ערעור אינה מתערבת בה.

נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי ומתוך מניעות.

תצהיר פרטים נוספים הוגש ביום 23.6.20 והמבקש "לא פצה פיו לאחר ההחלטה מיום 27.5.20 בה נקבע כי לאחר מסירת תצהיר הפרטים הנוספים יוגשו תצהירי עדות ראשית" (מתוך סעיף 4 לבר"ע). רק בדיון ביום 20.10.20 העלה לראשונה טענות עמומות ולא מפורטות כי יש למחוק סעיפים מהתצהיר.

המשיב טוען כי תצהיר פרטים נוספים הוא חלק בלתי נפרד מכתבי טענות והוא מוגש בדיוק למטרה זו. אם אינו חלק מכתבי הטענות, מה הטעם בהגשתו?

זאת ועוד, תכלית האיסור להרחיב חזית או לשנותה נובע מהצורך במניעת "הפתעות" מבעל דין.

במקרה דנן, התובע לא הופתע כלל ואין מדובר במקרה שבו תובע הוסיף עילות תביעה או סעדים וכך נתבע יהיה מופתע בשל שינוי חזית. התכלית נועדה להגן על נתבע.

עוד נטען, כי לגופו של עניין כל הטענות שהמבקש ביקש למחוק פורטו בכתב ההגנה ו/או בתצהיר הפרטים הנוספים.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן:

א) יש בהחלטה כדי להשפיע מהותית על זכויות הצדדים ואף למנוע מצב של ניהול הליך בדרך שגויה ולפיכך בהתאם לסעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט, לפיכך יש ליתן רשות ערעור על החלטת הביניים.

אכן גם בית משפט קמא סבר כך ולכן לא קיים את ישיבת ההוכחות במועדה.

ב) ההחלטה אם למחוק סעיפים מתצהיר עדות ראשית, אם לאו, אינה חוסה תחת מגבלות הצו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בעניינה. ראה לדוגמא: רע"א 3298/21 מגדל חברה לביטוח בע" נ' יצחקי ואח' (30.6.21). רע"א 150/19 שרכת כהרבא מחפטית אל קדס אל מסאהמה אל מחדודה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (29.1.19).

בהחלטות אלו, אף נקבע כי מדובר בהחלטות ביניים, שבמהותן הן החלטות דיוניות – ניהוליות .ככאלה, הן מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהן, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין.

ראה לעניין זה גם: רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי) נ' הימנותא בע"מ – סעיף 13 (ניתן ביום 6/1/15).

לעניין חיוב בהוצאות משפט – בגין החלטת ביניים שזהו נושאה אכן לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לאור הוראות הצו.

אך אם בקשת רשות ערעור מתקבלת והחלטת הערכאה הדיונית מתבטלת, ניתן בהחלט לבטל בערכאת הערעור את החיוב בהוצאות שנקבע בערכאה הדיונית.

ג) באשר לבקשה למחיקת סעיפים:

נקבע לא אחת, כי לא רק שאין חובה להחליט על אתר לגופו של עניין בשלב קדם המשפט בסוגיות של מחיקת חלקים מתצהיר או פסילת ראיה בשלב מקדמי, אלא במקרים רבים רצוי שלא להחליט לגופו של עניין.

ראה לעניין זה: רע"א 368/13 הרשות הפלשתינית נ' אירנה ליטבק נורזיק (23/4/13), סעיף 12. וכן ראה לעניין זה: רע"א 996/16 כ.א. והבנים חברה לבניין בע"מ נ' ניו הופ 2000 בע"מ (21/7/16) שם ניתנה רשות ערעור והערעור התקבל באופן שבו נקבע, כי לא יימחקו סעיפים מתצהירי עדות ראשית ולא יוסרו נספחים מתצהיר, שעה שהערכאה הדיונית קבעה אחרת.

אך עניינינו שונה לחלוטין.

במקרה דנן, דומה כי אין חולק על כך שחלק מתצהיר העדות הראשית של הנתבע לא מתייחס ל"חזית המחלוקת" שנכתבה על ידו בכתב ההגנה אלא בתצהיר הפרטים הנוספים.

כך כותב המשיב מפורשות בעצמו.

על כן, יש לבחון את השאלה המשפטית: האם הגשת תצהיר פרטים נוספים על ידי נתבע מאפשרת לכשעצמה הרחבת חזית של כתב ההגנה.

לטעמי, יש להשיב על השאלה בשלילה.

בית משפט לא התיר בהחלטתו לאפשר לנתבע לכתוב בתצהיר פרטים נוספים טענות שלא עלו בכתב הגנה או לצרף מסמך שלא אוזכר "באופן כללי" בכתב ההגנה.

בישיבת קדם משפט ראשונה שהתקיימה ביום 6.1.20 קבע בית משפט בהחלטה:

"... משהוגש כתב תשובה על פי תקנה 61 לתקסד"א – התשמ"ד, שוב, לא ניתן בכל דרך להרחיב את יריעת כתבי הדין הפותחים את ההליך בתגובות, בתגובות לתגובות סרק שכאלה...".

כלומר- היה ברור שחזית המחלוקת מצויה בכתבי הטענות.

בישיבת קדם משפט השניה מיום 27.5.20 במהלכה התברר כי טענות הנתבע בכתב הגנתו כלליות ביותר (ראה החלטת בית משפט בעמ' 9 שורה 22 ו- עמ' 10 שורה 4) הורה בית משפט לנתבע להמציא פרטים נוספים לפי תקנה 65 ולצרף כאמור "כל מסמך ומסמך שמאוזכר באופן כללי בכתב הגנתו בלויית תצהיר פרטים נוספים...".

לא ניתן כל היתר להרחיב חזית ו/או לשנותה.

ה) תקנה 65 לתקנות הישנות שעניינה הוספת פרטים לפי דרישת בית משפט קבעה:

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו".

הדגש אינו במקור- א.כ

'

יפים לעניין זה הדברים שנכתבו בספרו של גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים עשרה בעמ' 287 – 288 , שם פורט כי מטרת התקנה היא להורות על פירוט כתבי הטענות, כאשר הם מנוסחים באופן מעורפל או כללי מידי ."הקו המנחה בסדרי הדין על פי כתבי טענות הוא כי העימות בין כתב התביעה לבין כתב ההגנה מגבש את הפלוגתאות. ככל שכתבי הטענות יהיו כלליים יותר, כך יגדל מספר הפלוגתאות, יסתבך הדיון ויימשכו ההליכים מעל המידה הראויה. לכן, המגמה היא לצמצם את הפלוגתאות ככל שאפשר...".

כאשר כתבי הטענות אינם מפורטים דיים ניתן לדרוש פרטים נוספים. המטרה היא צמצום פלוגתאות על בסיס כתבי טענות ולא הליך עוקף לתיקון כתבי טענות.

ו) במקרה דנן, בכל הכבוד, אין לקבוע כי בית משפט התיר להרחיב חזית או לשנותה כאשר הורה לנתבע להגיש תצהיר פרטים נוספים.

התובע לא היה צריך לבקש לתקן כתב טענותיו משהתנגד להרחבת חזית או שינויה.

בחודש ספטמבר 2020 הגיש הנתבע תצהיר עדות ראשית ממנו ניכר כי הוא מבוסס בחלקו על טענות שלא עלו בכתב ההגנה.

בדיון שהתקיים באוקטובר 2020 הודיע בא כוח התובע כי יש בתצהיר משום הרחבת חזית.

בית משפט בהחלטתו מיום 20.10.20 איפשר לתובע להגיש בקשה בעניין עד ליום 15.11.20 והבקשה הוגשה ביום 15.11.20. כלומר – אין שיהוי ואין מניעות.

יובהר כי כאשר הוגשה הבקשה בנובמבר 2020 היה ידוע כי ישיבת ההוכחות קבועה רק ליום 3.6.21.תשובה לתגובה לבקשה למחיקת סעיפים הוגשה בדצמבר 2020, כך שלא התובע הוביל לכך שרק בישיבת ההוכחות הוכרעה הבקשה. (למען הסר ספק – בית משפט קמא רשאי היה כמובן לקבוע כי יכריע בבקשה רק בעת הדיון).

יצוין, כי לא נעלמו ממני החלטות, אליהן היפנה ב"כ המשיב ומהן הוא מבקש ללמוד, כי ההלכה הפסוקה קובעת כי תצהיר פרטים נוספים הוא חלק בלתי נפרד מכתבי טענות.עיינתי בהחלטות אלו ואינני מוצאת כי יש בהן כדי לתמוך בטענות המשיב.

בעניין פאר נקבע בסעיף 4:

"עוד טוענת המבקשת כי היה על המשיבים לצרף מסמכים הנזכרים בכתב התביעה ובתצהירי הפרטים הנוספים וכי הדבר לא נעשה.

תצהיר הפרטים הנוספים מהווה חלק מכתבי הטענות (ר' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 287 (2015)). לפיכך, ככלל, יש לצרף לתצהיר הפרטים הנוספים העתק של כל מסמך הנזכר בו, בהתאם להוראות תקנה 75 לתקנות".

הדברים נכתבו בהקשר לנסיבות הרלבנטיות שנקבעו באותו מקרה וכבר הפניתי לעיל לדברים שנכתבו על ידי כב' השופט (בדימוס) גורן בספרו בנוגע לפרטים נוספים.

בעניין הזמי (10.6.12) נכתב בסעיף 13:

"..אלא שהליך מתן פרטים נוספים לא נועד כי אם לשם פירוט והשלמת כתב טענות של בעל דין; ועם מתן תצהיר פרטים נוספים הוא הופך להיות חלק מכתב הטענות. הוא אינו תצהיר עדות ראשית ואינו מהווה ראיה בגדר התובענה. ממילא הוא אינו כלי לבירור העובדות במשפט. על מטרתו ומהותו של תצהיר פרטים נוספים עמד כבוד הרשם (כתוארו אז) י' מרזל:

"מטרת הפרטים הנוספים היא, על כן, לא כלי לבירור האמת אלא כלי שתכליתו לאפשר לכל אחד מבעלי הדין להתחקות ביתר הצלחה אחר הנימוקים – של חוק או של עובדה – הכלולים בכתב טענותיו של חברו" (בג"צ 465/02 שחק נ' שר העבודה והרווחה, סעיף 3 להחלטה מיום 15.9.2004)".

כלומר – הקביעה בעניין היזמי אינה כי כל תצהיר פרטים נוספים הופך להיות חלק מכתבי הטענות, בין אם יש בו הרחבת חזית ובין אם לאו אלא – כי הליך מתן פרטים נוספים נועד לפרט ולהשלים כתב טענות קיים ולכן הוא הופך להיות חלק מכתב טענות.

9. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל באופן שבו ייקבע כי סעיפים בתצהיר עדות הראשית של הנתבע שאינם מתייחסים לכתב ההגנה אלא לתצהיר הפרטים הנוספים בלבד, הם מהווים הרחבת חזית ו/או שינויה.

על כן יש למחקם.

כפועל יוצא מקבלת הערעור יש לבטל את החיוב בהוצאות שנקבע בהחלטה.

ב) המשיב יישא בהוצאות המבקש ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪.

ג) הערבון יוחזר למבקש באמצעות בא כוחו.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"א טבת תשפ"ב, 15 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.