1. לפניי תביעת הפרשים לפיצוי בגין השתתפות עצמית, דמי כינון ואובדן הנחת היעדר תביעות שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 10/2/21.

טענות הצדדים

1. לטענת התובע, התאונה אירעה לאחר שסיים לבצע פניית פרסה ורכב הנהוג על ידי הנתבע פגע ברכבו בחלקו האחורי.
2. כעולה מכתב הגנה, התאונה אירעה עת רכב התובע נסע לאחור במטרה לצאת מהחניה ופגע ברכב הנתבע.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי את עדויות הנהגים ואת סיכומיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל.
2. התובע חזר לפניי על גרסתו ואישר כי בעת קרות התאונה, היה רכבו עם חלקו האחורי לכיוון נתיב הנסיעה אך הדגיש כי הרכב היה בעצירה ובטרם תחילת הנסיעה.
3. עוד העיד כי הנתבע הודה באחריותו, מסר את פרטיו ואף הציע לגשת למוסך לצורך תיקון הרכב על חשבונו אך בהמשך שינה את גרסתו וכפר באחריותו.
4. גרסת התובע הייתה ברורה, עקבית ואף עלתה בקנה אחד עם אופן התרחשות התאונה כפי שהדגים לפניי.
5. מנגד, גרסת הנתבע העלתה תמיהות וסימני שאלה המשליכים על מהימנותה.

כך למשל, בניגוד לנטען בכתב ההגנה שבמסגרתו טען הנתבע כי התאונה אירעה עת נסע רכב התובע לאחור, לא חזר הנתבע על גרסה זו לפניי אלא טען כי כלל לא ראה את התאונה אלא שמע צעקות ואזי עצר את רכבו.

1. טענתו העיקרית, למעשה, של הנתבע לפניי הייתה כי אין זה ייתכן שהוא זה שגרם לנזק מאחר וברכבו לא נמצאו סימני פגיעה.

אלא שעיון בתמונה שהציג מתוך מכשיר הטלפון הנייד, מעלה כי בפינה הקדמית ימנית נגרמו נזקי שפשוף. משהופנה על ידי בית המשפט לנתון זה, טען כי המדובר בפגיעות שהיו ברכב קודם לאירוע התאונה.

1. כמו כן, הציג הנתבע באמצעות מכשיר הטלפון הנייד את התמונה שבה תועד רכב התובע עם פגוש תלוש ותלוי בחלקו. בהינתן שרכב התובע לא יכול היה לנסוע עם נזק מסוג זה, הרי שהמסקנה המתבקשת היחידה כי מדובר בנזק שנגרם באירוע התאונה ומשכך, גרסת הנתבע שלפיה אין קשר בין האירוע המיוחס לו לבין הנזק, אינה יכולה לעמוד.
2. בנסיבות אלו, מצאתי להעדיף את גרסת התובע.
3. על סמך אישור ההפרשים שהוגש לאחר הדיון והועבר לתגובת הנתבע אשר לא מצא לנכון להתייחס אליו ומשלא הועלתה כל טענה עניינית בשאלת גובה הנזק, הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,451 ₪.

בנוסף, יישא הנתבע בהוצאות התובע בגין ניהול הליך זה לרבות אגרת משפט, בסך 500 ₪.

הסכומים שלעיל ישולמו בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק הדין לידי הנתבע שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ט כסלו תשפ"ג, 13 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.