1. לאחר שניתן על-ידי גילוי נאות, התובע הגיש תגובה שבה טען כי "אין מנוס אלא להורות על החלפת כבוד המותב". תגובה זו היא למעשה בקשה לפסלות שופט.

2. התביעה היא לתגמולי ביטוח. ביום 31.1.2022 ניתן על-ידי גילוי נאות שלפיו טרם מינויי לשיפוט ולפני למעלה מחמש שנים ייצגתי כעורך-דין את חברת "הפניקס", וכן כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלי הוא עובד בכיר בקבוצת חברות ומשרד בא-כוח הנתבעת מייצג קבוצה זו או תאגידים הקשורים אליה.

3. ביום 1.2.2022 הגיש התובע את תגובתו שנזכרה לעיל, שבה טען שיש להחליף את השופט שידון בתיק. ביום 7.2.2022 הודיעה הנתבעת כי היא מותירה את ההכרעה בנושא לשיקול דעת בית המשפט.

4. ביום 8.2.2022 ניתן על-ידי גילוי נאות נוסף שלפיו הגם שקופת החולים מכבי אינה בעלת דין, לאור העובדה שהפוליסה מושא התביעה הוצאה לחברי קופת החולים, מובא לידיעת הצדדים כי טרם מינויי לשיפוט ולפני למעלה מחמש שנים ייצגתי כעורך-דין את קופת החולים. ניתנה לבעלי הדין הזדמנות להתייחס לכך. התובע השיב באומרו כי הדבר "לא אמור להשפיע בנסיבות העניין" (תגובה מיום 8.2.2022). הנתבעת לא הגישה התייחסותה במועד שנקבע.

5. דין הבקשה להחלפת השופט, דהיינו לפסלות השופט, להידחות. המבחן לקיומה של עילת פסלות הוא חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט)), וזה אינו קיים בענייננו.

6. אשר לגילוי הנאות העוסק בייצוג שנעשה על-ידי בעבר כעורך-דין, על-פי כללי הפסילה הנהוגים, נוכח הזמן שחלף אין הדבר מקים עילת פסלות (ראו, סעיף 15(ב)(4) לכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, המורה כי: "שופט לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה... בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של השופט קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בענינו של אותו בעל דין או אותו עד"; ע"א 6758/13 ברייטברט נ' מרכז משען בע"מ, פיסקה 7 (16.10.2013): "...בחלוף חמש שנים מאז היה בעל הדין לקוחו של השופט קודם למינויו, מתבטלת מאליה מניעות השופט מלדון בתיק").

באשר לייצוג "הפניקס", אוסיף כי מדובר היה בייצוג לפני שנים רבות (לבדיקתי, בשנים 2011-2010) בשני תיקים ממוקדים העוסקים במכרזים. למעלה מן הנדרש, באשר לייצוג קופת החולים מכבי, הגם שנושא זה לא הועלה כטעם לפסלות שופט, זו אינה בעלת דין בתביעה ויש בכך כדי להפחית מעוצמת עילת הפסלות (הגם שיתכן שיש לקופת החולים מעורבות בהנפקת הפוליסה, יישומה וכדומה, ויתכן שיש לתוצאות התביעה השלכה עליה – מבלי לחוות דעה).

7. אשר לגילוי הנאות הנוסף העוסק במשרד עורכי-הדין המייצג את הנתבעת – לדעתי מדובר בקשר רחוק, אשר אינו עולה לכדי "קרבה ממשית" המביאה לפסלות שופט (סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט). עוד יש ליתן את הדעת לכך שמדובר בגילוי שהתייחס לעורך-הדין ולא לבעל הדין (ראו, יגאל מרזל דיני פסלות שופט 236 (2006)). כן כפי שנפסק, "...כשם שהיכרות בית המשפט עצמו עם בא-כח או בעל דין אינה עילה אוטומטית לפסילתו, כך גם, מקל וחומר, קשר עקיף של בית המשפט או משפחתו לצד להליך או לבא-כח המייצג בעל דין בהליך, אינה עילה אוטומטית לפסילתו" (ע"א 5197/10 שירותי בריאות כללית נ' ריקמן, פיסקה 6 (16.8.2010)).

8. לדעתי נסיבות העניין גם אינן פוגמות במראית פני הצדק, נימוק אשר ככלל לא יקים כשלעצמו עילת פסלות (ע"א 6275/03 שגיא נ' סלע (28.7.2003)). זאת שכן הגילוי שניתן על-ידי הוא שמשרת את מראית פני הצדק.

9. לקראת סיום, אני מוכן להניח, שגם אם כל גילוי כשלעצמו אינו מבסס עילת פסלות, ייתכנו מקרים שבהם תהיה הצטברות של נסיבות שיחדיו יעמדו ברף הנדרש לפסילת שופט. אולם לדעתי לא כך הוא במקרה זה.

10. לבסוף, משלא קיימת עילה לפסלות שופט, אינני רשאי לפסול עצמי מלדון בהליך (ראו, ע"א 3753/01 שינבויים נ' גרינצוויג, פיסקה 5 (27.6.2001): "שופט אף אינו רשאי לפסול עצמו אלא אם יש לכך עילה בדין").

11. על כן, הבקשה להחלפת השופט נדחית. מאחר שהנתבעת הותירה את הנושא לשיקול דעת בית המשפט, אין צו להוצאות.

זכות ערעור כדין.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשפ"ב, 15 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.