בפתח הכרעת דין זו אציין שהחלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה חנייה אסורה בניגוד לתמרור אין עצירה , בניגוד לסעיף 6(א) (2) לחוק עזר לתל אביב ( העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד 1983.
2. על פי עובדות כתב האישום רכבו של הנאשם חנה בתאריך 28/7/2020 בשעה 9:00 בקרוב, סמוך לרחוב הרבי מבכרך 32 בתל אביב.
3. במעמד ההקראה ,ביום 16/12/2021 , כפר הנאשם באשמה וטען כנגד המיקום בו מוצב התמרור. לדבריו נסע ברחוב אורבך ופנה שמאלה לכיוון רחוב הרבי מבכרך . התמרור אליו מפנה המאשימה ממוקם בכיוון נגדי לנסיעתו. כמוכן הפנה הנאשם לכך שמספר חודשים לאחר רישום הדוח פעלה העירייה להתקנת תמרור אין עצירה נוסף ,בכיוון הנסיעה.
4. נקבע דיון לשמיעת ראיות בתיק.
5. מטעם המאשימה העיד הפקח יונתן טל שרשם את הדוח. הדוח הוגש וסומן ת/1.
6. העד פירט בנוגע לתמרורי אין עצירה הממוקמים ( תמרור 433 ) על רחוב הרבי מבכרך , וטען שגם במקום בו טוען הנאשם שפנה שמאלה מרחוב אורבך לרחוב הרבי מבכרך , ממוקם תמרור אין עצירה.
7. במהלך עדותו הראשית הוגשו הראיות הבאות :

א. ת/2 תצלום אויר של האזור.

ב. ת/3 - סט תמונות שצילם הפקח של התמרורים ברחוב הרבי מבכרך שלגישת הפקח חולשים מקום החנייה בו בוצעה האכיפה.

ג. ת/4 – דוח אחר שרשם הפקח בתאריך 25/6/2020 בו מתועד התמרור השנוי במחלוקת בצומת הרחובות אורבך והרבי מבכרך( הדוח ותמונותיו הוגשו במהלך חקירתו החוזרת של העד).

1. בחקירתו הנגדית נשאל העד מדוע התמונה בת/1 ,המנציחה את התמרור השנוי במחלוקת, אינה נושאת תאריך , כפי שנושאות שאר התמונות בדוח ,וענה שאינו יודע את הסיבה לכך ובלשונו " אני לא אחראי על הפיתוח ...אני מצלם לפחות 3 תמונות במסופון" .( עמ/5 שו14).
2. הפקח עומת בחקירתו הנגדית עם צילום המתעד את התמרור כיום, ממנו עולה בבירור שסמוך למקום בו חנה רכב הנאשם על עמוד מוצבים שני תמרורי אין עצירה , כך שהתמרור ברור למשתמשי הדרך בשני כיווני הנסיעה.( הצילום הוגש וסומן נ/1.)
3. העד נשאל מדוע לא צולם תמרור זה , אם הוצב במתכונתו הנחזית בנ/1 , בעת רישום הדוח, ולכך ענה הפקח שהוא משער שאם התמרור היה כפי שמצולם ב/1 בעת האירוע הוא היה מצלם אותו. העד מאשר שהתמרור, כפי שנחזה בנ/1 ,הוצב לאחר המועד בו רשם את הדוח (עמ/6 שו/15).
4. כאשר נשאל הפקח לגבי מיקום התמרור בצומת הרחובות אורבך/ הרבי מבכרך, השיב העד שהתמרור ממוקם " בתוך הצומת" (עמ/6 שו /27). הפקח עמד על גירסתו שהפונים שמאלה מרחוב ארובך אמורים לראות את התמרור המדובר.
5. הנאשם העיד להגנתו.
6. לדבריו, באותו היום הגיע למקום , פנה שמאלה מכיוון רחוב אורבך לכיוון הרבי מבכרך. במקום בו חנה בכיוון הנסיעה, לא היה תמרור אין עצירה. בסמוך אליו הבחין בתמרור אין עצירה שנמצא מאחוריו ,אך פני התמרור לכיוון הנגדי לכיוון נסיעתו. מכאן הסיק שהתמרור אין עצירה חולש ממיקום התמרור והלאה ולא על המקום בו הוא חנה.
7. לדבריו התמונה שצילם של הזירה נ/2 מתעדת היטב את הצומת , כפי שהוא נשקף לפונה שמאלה , וניתן לראות בבירור שלא ניתן להבחין בתמרור, למי שמשלים פנייה שמאלה.
8. הנאשם הגיש לבית המשפט את נ/2 ונ/3 שצולמו לדבריו ביום האירוע , ונ/1 שצולם מספר חודשים לאחר מכן. והדגיש שבנ/1 ,על אותו עמוד, ניתן לראות שנוסף תמרור אין עצירה נוסף שלא ניתן לראותו בנ/3.
9. הנאשם הדגיש שלא הבחין בתמרור הנחזה בתמונה מס/2 בת/3 כי התמרור ממוקם באמצע הצומת, ולכן כשחזר על רחוב הרבי מבכרך לכיוון רחוב אורבך , במדרכה עליה פסע, לא ניתן היה לראות בתמרור.
10. שני הצדדים סיכמו בכתב.
11. המאשימה בסיכומיה ביקשה לתת אמון בעדות הפקח לעניין התמרורים. ביקשה שלא לתת משקל להעדר התאריך על התמונה המנציחה לכאורה את התמרור בפינת הרחובות אורבך/ הרבי מבכרך, יש למצוא את התמונות שצילם הנאשם כמגמתיות ולגישתה נהג זהיר, העומד בצומת המפנה מבטו ימינה ושמאלה עת פונה הוא שמאלה לרחוב דו סיטרי ( הרבי מבכרך), אמור לראות את התמרור.
12. כמוכן מבקשת ב"כ המאשימה לדחות את טענות הנאשם בנוגע למיקום התמרור בצומת, ולגישתה טענתו המשתמעת להגנת טעות במצב הדברים (34 יח לחוק העונשין) וזאת כי גירסתו אינה כנה וסבירה.
13. ב"כ המאשימה הצביעה על פסיקה לתמיכה בטענותיה והפנתה את בית המשפט להליך אחר זהה בנסיבותיו, שנדון בבית משפט זה , בערכאה אחרת, בו הרשיע בית המשפט נאשם.
14. הנאשם בסיכומי התמקד בפגם הנוגע לתמונה המתעדת את התמרור בצומת שאינה נושאת תאריך, הפגם הנוגע במיקום התמרור בצומת שמקשה על הנהג המשתלב לרחוב הרבי מבכרך להבחין בו. כמוכן הפנה הנאשם את בית המשפט לתמרור הנוסף הנצפה בנ/1 ממנו ניתן להבין שהעירייה מצאה קושי בתמרורים המוצבים והוסיפה תמרור נוסף להבהרת האיסור.
15. הצדדים ביקשו שהכרעת הדין ועבר אליהם באמצעות נט המשפט.

דיון והכרעה

1. לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את הראיות שהוצגו בפני מצאתי שיש מקום לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
2. אני מוצא לאחר עיון בראיות שהעירייה לקתה באופן בו הציבה את התמרורים, ולקוי זה פועל כפי שאפרט בהמשך, לטובת הנאשם.
3. אין מחלוקת מהראיות שהוצגו בפני שסמוך לצומת המדובר מוצב תמרור אין עצירה.
4. אין גם מחלוקת לאחר עיון בתמונה /2 בנ/3 ובתמונה נ/2 שהוגשו , שהתמרור אליו מתייחס הפקח אינו מוצב ברחוב הרבי מבכרך באופן בו מי שמשלים פניה שמאלה מבחין בו בנקל ואז סר למרותו.
5. שני הצדדים טוענים שהתמונות שמציג הצד השני הן מגמתיות וזווית הצילום נועדה לשרת את טענת הצד שהגיש את התמונה.
6. אני סבור ששני הצדדים צודקים וזוויות הצילום מגמתיות. אך ברור מעדות הפקח שהתמרור, מוצב באמצע הצומת. ( אעיר לעניין זה שב"כ המאשימה טענה בסיכומיה מספר פעמים שהתמרור מוצב " בתחילת הצומת").
7. עיון בתמונות המנציחות את התמרור שבמחלוקת מלמד בבירור שמי שנוסע ברחוב פרצוויז וממשיך בעיקול ברחוב הרבי מבכרך אמור לראות תמרור זה במהלך נסיעתו ( ראה מסלול הנסיעה בת/2) . אני מתקשה לקבל שמי שפונה שמאלה מרחוב אורבך שמאלה לרחוב הרבי מבכרך יכול להבחין בתמרור זה בנקל.
8. אני מתקשה להבין את ההיגיון שאחז בעירייה עת הציבה את התמרור באמצע הצומת. הרי מי שנוסע ברחוב הרבי מבכרך מכיוון רחוב פרצוייז יבחין בתמרור גם אם יוצב לאחר הצומת. לכן מדוע להערים מכשול על הפונה שמאלה מרחוב אורבך, ולהצביע את התמרור באמצע הצומת?
9. יש לזכור שעבירות חניה הן עבירות אחריות קפידה (שבעבר הוגדרו "עבירות איסור מוחלט " ) שבענינן נקבע בפסיקה בר"ע 213/83 יצחק אסולין נ' מדינת ישראל, לח(1) 519 (1984)‏‏ :

"בעבירות מסוג זה מסתפק בית המשפט בהוכחת היסודות העובדתיים של העבירה ובקיומה של רצייה מצדו של הנאשם ואינו יורד לחקר מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירה (ע"פ 17/59[1], בעמ' 1887-1888). ממילא לא נבקש להסיק מסקנות בדבר כוונתו הפלילית של המבקש אלא נסתפק בבדיקה, אם נתקיימו היסודות העובדתיים של העבירה (ע"פ 76/65 [2]; ד"נ 11/65 [3]). הטלת אחריות פלילית, מבלי שתיבדק מחשבתו הפלילית של הנאשם בעת המעשה, יש עמה הכבדה והחמרה עם הנאשם. רבים המקרים, בהם מורשע נאשם בעבירה של איסור מוחלט, מבלי שהתכוון כלל לעבור עבירה זו. אולם בד בבד, ומשום ההחמרה עם הנאשם באשר ליסוד הנפשי, יקפיד בית המשפט הקפדה מלאה על קיום היסודות העובדתיים הנדרשים בעבירה ויבחן כראוי, אם אמנם התקיימו יסודות אלה. למותר להוסיף, כי כאשר מתעורר ספק בדבר קיומו של יסוד עובדתי זה או אחר הנדרש בעבירה, די בכך כדי להנות ממנו את הנאשם"

1. הפסיקה מנחה שלאור הנטל הכבד המוטל על נאשם להוכיח טענות הגנה , כאשר עומד הוא לדין בעבירה מסוג אחריות קפידה, יש להקפיד עם המאשימה בפן העובדתי.
2. מיקום הצבת תמרור נועד לכך שהנהג יוכל להבחין בו בקלות ולציית לו. עיון בעקרונות להצבת תמרורים המפורטים בתקנות והנחיות להצבת תמרורים 2020 מצביע על עקרונות על פיהם יש לפעול בהצבת תמרורים ביניהם הצבת תמרורים באופן שיבטיח שיראו על ידי הנהג , להמנע מכפילויות.
3. אני מודע למעמדן של הנחיות אלו ולמועד פירסומן ( מאוחר לביצוע העבירה המיוחסת) אך אני סבור שהן מעגנות בהנחיות את הברור מאליו, עוד בטרם פורסמו. תמרור צריך להיות ברור ומוצב במקום שיאפשר למשתמש הדרך להבחין בו בקלות ולהישמע לו.
4. הצבת תמרור באמצע צומת או במיקום שנחזה להראות בתמונה 2 בת/3 כתחילתה של הצומת , מערים קושי של ממש לנהג הפונה שמאלה בצומת. הרי לא מדובר בתמרור המופנה כולו לכיוון הנהג המגיע לצומת ופונה שמאלה , השלט מכוון לעבר הנהגים הנוסעים כבר ברחוב הרבי מבכרך וממשיכים בנסיעה בו לאחר הצומת.
5. לגישתי אם התמרור היה מוצב מספר מטרים קדימה, אזי ניתן היה להבחין בו בקלות בעת הפנייה שמאלה ולקיים את הוראתו.
6. אני מוצא שעיון בנ/1 ונ/3 מלמד בבירור שהעירייה הבינה את הקושי לגבי המקום בו מוצב התמרור בצומת, ולכן עיבתה את המקום הסמוך למקום החנייה נשוא כתב האישום , בתמרור "אין חניה" נוסף. וכעת מי שפונה שמאלה בצומת מבחין בבירור בכיוון נסיעתו בתמרור אין חנייה. ( יצויין שהפקח אישר בעדותו שהתמרור , כפי שמתועד בנ/1 , הוצב במועד מאוחר למועד בו ביצע האכיפה.)
7. אני מוצא שמיקום התמרור בצומת הוא פגם עובדתי הפועל כנגד המאשימה ויש בו כדי להוביל לזיכוי הנאשם.
8. אעיר שלמסקנותיי בתיק זה הגעתי על סמך התמונות הברורות שהוצגו לי על ידי הצדדים. אני נותן אמון בעדות הפקח ובעדות הנאשם. הפקח תיאר היטב את התמרורים ברחוב , אישר שהתמרור בצומת נמצא באמצע הצומת, והתמרור בהמשך עובה במועד מאוחר יותר על ידי הוספת תמרור אין חנייה המוצב עם כיוון הנסיעה.
9. אני מאמין לנאשם לעניין נתיב נסיעתו והקושי שמוצב בפני הנהג להבחין בתמרור בצומת. כמוכן אני נותן אמון לגבי דבריו בנוגע לתמרור במתכונתו המאוחרת לביצוע העבירה כפי שניתן לראות בנ/1.
10. שיקולי המהימנות סייעו לי בקביעת הממצאים העובדתיים. אולם מרגע שהממצאים העובדתיים גובשו, אני סבור שיש להכריע את הדין במקרה זה על סמך המסקנות המשפטיות הנגזרות מהן. והמסקנה הנגזרת לגישתי שקיים כשל במקום בו הציבה העירייה את התמרור בצומת והתמרור המוצב בהמשך הדרך, בעת ביצוע העבירה הוצב בניגוד לכיוון נסיעת הנאשם וניתן היה להסיק ממנו שאיסור העצירה חל ממנו והלאה.
11. ככל שנוגע להליך אליו הפנתה המאשימה בו הרשיע בית המשפט בהליך 56427-07-19 מי נ' מוסיי אציין שדומה שהכרעת הדין במקרה זו נשענת על הספק בדבר מהימנות הנאשם בגירסתו שפנה שמאלה מרחוב אורבך . ספק זה נשען על כך שהרכב חנה בניגוד לכיוון התנועה כאשר קשה להצביע על הטעם בגינו חנה הרכב בניגוד לכיוון התנועה. הרי סביר יותר שיחנה עם כיוון נסיעתו.
12. כמוכן בהליך זה קבע בית המשפט שהנאשם לא עמד בנטל להוכיח שחלק מהתמרורים הוצב לאחר ביצוע העבירה. בהליך שבפני הוצג לי שתמרור מהותי לתפיסתי , המקרין על מקום החנייה המדובר, הוצב לאחר מועד ביצוע העבירה ( כוונתי לתמרור הנחזה בנ/1).
13. לפיכך אני סבור שלא ניתן ללמוד גזירה שווה מההליך אליו הפנתה ב"כ המאשימה.
14. לסיכום- אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
15. מזכירות תעביר עותק מהכרעת דין מזכה זו לצדדים.
16. ערעור- כמפורט בדין.

ניתנה היום, ב' תשרי תשפ"ג, 27 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים