לפניי בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה.

לא מצאתי לעכב את מתן ההחלטה בבקשה בטרם תוכרע שאלת החבות ובטרם ייאסף תיעוד נוסף ע"י הנתבעת.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים שבכתב, ובהתבסס על התיעוד הרפואי, מצאתי למנות מומחה כמבוקש. עם זאת, מצאתי להשית את שכר המומחה על הצדדים בחלקים שווים.

התיעוד הרפואי אשר צורף לבקשה דל למדיי בכמותו וב"איכותו". קיים ספק ממשי אם בא הוא בגדר ראשית ראיה לנכות (השוו: רע"א 5299/19 פלוני נ' הפול- המאגר הישראלי לביטוחי רכב, מיום 24.10.19). אמנם על דרך הכלל אין להשית שכ"ט על הנפגע ועם זאת, הדבר אפשרי כאשר הצורך במינוי אינו חד משמעי (רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל, מיום 30.5.12). באיזון בין האמור ולבין הצורך שלא לחסום בפני התובע את הדרך להוכחת נכותו הנטענת, מצאתי להשית עליו את מחצית שכר טרחת המומחה, כמימון ביניים.

אני ממנה את ד"ר נחשון רנד כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה. המומחה מתבקש לחוות את דעתו בשאלה האם נותרה לתובע נכות כתוצאה מן התאונה מושא התביעה (זמנית ו/או צמיתה). עוד יתייחס למצבו הרפואי הקודם של התובע ולשיעור הנכות, אם הייתה כזו, אותה יש לייחס למצבו הרפואי הקודם.

היחידה המשפטית תמציא למומחה כתב מינוי.

שכר המומחה יעמוד על 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. הצדדים ישאו בחלקים שווים בשכר המומחה, כמימון ביניים.

המומחה יחל במלאכתו לאחר שישולם לו שכרו.

הצדדים יעבירו לעיון המומחה את התיעוד הרפואי המצוי בידם, למעט זה האסור בהצגה על פי דין, בתוך 45 יום.

כל פנייה למומחה בעניין מהותי תעשה בכתב בלבד והעתקיה ישלחו לצד שכנגד ולבית המשפט.

המומחה מתבקש ליתן את חוות דעתו בתוך 45 יום ממועד הבדיקה.

עם קבלת חוות דעת המומחה יגישו הצדדים תחשיבי נזק:

התובע בתוך 30 יום מקבלת חוות הדעת;

הנתבעת בתוך 30 יום מקבלת תחשיב התובע.

הדיון הקבוע ליום 29.5.22 נדחה ליום 09.11.22 בשעה 09:00

תז"פ חוות דעת בעוד 120 יום.

ניתנה היום, י"ח ניסן תשפ"ב, 19 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.