מספר בקשה:3

בפני

כב' הרשמת הבכירה, עינת דינרמן

המבקשת

ה.א.ג. בניה מתקדמת בצפון בע"מ

נגד

משיב

סרחאן גנאמה

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין מתאריך 28.11.2021 שניתן כנגד המבקשת בהעדר הגנה, לאחר שכתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו לה כדין.
2. בקשת המבקשת לביטול פסק הדין הוגשה בתאריך 16.05.2022.
3. עסקינן בתביעה כספית ע"ס 41,524 ₪ בהליך של סדר דין מהיר, בגין יתרת חוב שנותר חייב המשיב למבקשת, תמורת ביצוע עבודות טיח, באתר עבודה ביוקנעם.
4. המבקשת טוענת בבקשתה, אשר נתמכה בתצהיר, כי אי הגשת כתב הגנתה לא נבעה מזלזול בבית המשפט אלא מאחר וכתב התביעה לא הומצא לידיה ונודע לה אודות ההליך בעת שקיבלה הודעה על הטלת עיקול בחשבונה.

1. עוד טוענת המבקשת כי יש בפיה טענות הגנה טובות כנגד התביעה שכן לשיטתה, אין בינה לבין המשיב משום יריבות משפטית. עוד טוענת המבקשת כי הסכומים הנקובים בכתב התביעה אינם נכונים ואף אינם נתמכים באסמכתאות.
2. עוד טוענת המבקשת כי לא נמסר לידיה אישור המסירה ומעולם לא קיבלה אותו לידיה. ולשיטתה, אף לא קיבלה עותק מפסק הדין ו/או את האזהרה על פתיחת תיק ההוצל"פ נשוא פסק הדין.
3. עוד טוענת המבקשת כי בטרם הגיש המשיב נגדה כתב תביעה, שלח המשיב למבקשת באמצעות ב"כ, ביום 11.03.2021, מכתב התראה. ולשיטתה, ביום 14.03.2021 הגיבה המבקשת למשיב באמצעות ב"כ עו"ד אעמר רפעת.
4. עוד טוענת המבקשת כי נפל פגם מהותי בביצוע המסירה שלא הייתה כדין. ולשיטתה, היה מן הראוי למסור העתק מכתב התביעה על נספחיו לב"כ המבקשת, הידוע היטב למשיב, כמייצג את המבקשת.
5. עוד טוענת המבקשת כי המשיב מנסה להתעשר על חשבונה שלא כדין. ולשיטתה, נגרם למבקשת נזק, עוות דין, ופגיעה בשמה הטוב.
6. עוד טוענת המבקשת כי תמורת העבודות שביצע המשיב, קיבל לידיו שיק שמספרו 5000242 על סך 27,788 ₪. ולשיטתה, אינה חבה מאומה למשיב.
7. עוד טוענת המבקשת כי השיק השני שמספרו 5000185, שנמסר למשיב בגין עבודות טייח עתידיות, שהמשיב לא ביצע, בוטל, כאשר המשיב עזב את אתר העבודה באמצע העבודה, יחד עם עובדיו, ללא התראה מוקדמת, לאחר שדרש מהמבקשת העלאת מחירים בניגוד למוסכם בין הצדדים, ובכך הפר את ההסכם שנחתם בין הצדדים.
8. ולבסוף טוענת המבקשת כי המשיב בהתנהגותו גרם למבקשת לנזקים חמורים ונאלצה לשכור את שירותיהם של טייחים אחרים עקב לחצים מצד מזמיני העבודה, הקבלנים ומפקחי העבודה באתר העבודה.
9. המשיב הגיש תגובתו לבקשה לביטול פסק דין, וטען כי המבקשת לא הצביעה על צידוק לביטולו של פסק הדין שניתן כדין, שכן אין בסיס עובדתי לטענות המבקשת. עוד טען המשיב, כי כתב התביעה הומצא לנתבעת כדין, ונמסר למבקשת, לידי הנמען עצמו, מר המאם מוחמד ת.ז 208114603, שהינו בעל מניות במבקשת, בהתאם למידע שנתקבל מרשות התאגידים.
10. עוד טען המשיב כי באישור המסירה צוין הנמען חברת ה.א.ג בניה מתקדמת בצפון בע"מ ח.פ 515959682, וכתובתה בכפר טמרה 3081100. ולטענתו, כתב התביעה נמסר למבקשת, בתיאום עם מר המאם מוחמד, באמצעות מס' נייד שלו (052-3342035), אשר נתמך בתצהיר מוסר, ומשכך, נמסר למבקשת כדין.
11. עוד טען המשיב כי כנטען בסעיף 8 לבקשה, פסק הדין נשלח למבקשת על ידי כבוד בית המשפט, ומשכך לא ידוע למשיב אודות ביצוע המסירה הנ"ל. אך לטענתו, העובדה כי המסירה חזרה, מלמדת על התחמקות המבקשת מקבלת כתבי בי- דין.
12. עוד טען המשיב כי האזהרה נמסרה למבקשת על ידי מוסר אחר בשם עבדאללה סארה ת.ז 052427838, אשר ביצע את המסירה בכפר טמרה, למר המאם מוחמד, שקיבל את המסירה, אך סירב לחתום על אישור המסירה.
13. עוד טען המשיב כי הוא קיבל לידיו שני שיקים מאת המבקשת עבור העבודות שביצע. ולטענתו אחד נפרע, והשני חזר מסיבה כי ניתנה הוראת ביטול, כאשר המשיב היה עדיין באתר וממשיך בביצוע העבודות.
14. עוד טען המשיב כי העבודות שביצע המשיב ועל פי חישובי ההסכם המוסכם בין הצדדים, עמדו על סך של 97,100 ₪. ולטענתו, המבקשת נותרה חייבת לו סך של 41,524 ₪.
15. עוד טען המשיב כי בטרם הגשת התביעה, ביום 11.03.2021, פנה ב"כ המשיב למבקשת על מנת לנסות ליישב את הסכסוך מחוץ לקוטלי בית המשפט הנכבד, וביקש לתאם ביקור באתר יחד עם המבקשת, על מנת לאשר מדידות לשטחים שבוצעו בהם עבודות ולצלם את העבודות, בטרם יכנסו לאתר קבלנים חדשים אשר יטשטשו את שטחי העבודה שביצע המשיב, וזאת תכביד על בירור המחלוקת בין הצדדים. ולטענתו, לא נענה בחיוב.
16. עוד טען המשיב כי ביצע עבודות באתר במשך כחודש וחצי ועד אשר המבקשת החליטה על דעת עצמה ובניגוד למוסכם בהסכם שנחתם בין הצדדים, לשנות את המחירים של העבודות ואת תנאי ההסכם. ולשיטתו, משלא הסכים לתנאים החדשים, ביקשה המבקשת מהמשיב שלא להגיע יותר לאתר ולא להמשיך בביצוע העבודות עד שיושג הסכם אחר.
17. ולבסוף, עותר המשיב לכב' בית המשפט לדחות את הבקשה או לחילופין לחייב לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה בהתאם לגובה החוב הנטען, ולחייב את המבקשת בהוצאות.
18. המבקשת הגישה תגובה לתגובת המשיב וטוענת כי מר המאם מוחמד מעולם לא קיבל לידיו את כתב התביעה. ולשיטתה, מר המאם מוחמד עובד בבית אבות כמטפל, וביום 04.10.2021 עבד משעה 6:00- 20:00(צורף העתק מסידור העבודה). עוד טוענת המבקשת כי המוסר שביצע את המסירה לא ציין את השעה בה בוצעה המסירה, אם בכלל.

דיון והכרעה:

1. לאור העובדה כי הבקשה שלפנינו הוגשה בחלוף 30 יום ממתן פסק הדין, אנו נדרשים לתקנה 176 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018, אשר קובעת כדלקמן:

"בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים". (הדגשה לא במקור-ע.ד.).

1. תקנה 176 לתקנות הדנה בסמכותו של בית המשפט למתן הוראות מבחינה בין שני סוגים של הארכות מועדים: אלה הקבועים בחיקוק – ניתנים להארכה בהתקיימם של טעמים מיוחדים (תקנה 176 (ב)); אלה שנקבעו על ידי בית המשפט, ניתנים להארכה לפי שיקול דעתו של בית המשפט (תקנה 176 (ג)).
2. מקבילתה של תקנה 176 (ב) היא תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (כאשר בתקנה 176 (ב) רישא התווספו הוראות לעניין סמכות בית המשפט ליתן הוראות לגבי היקף כתב טענות).
3. דרישתו של "טעם מיוחד" להארכת המועד יונקת מתוקף עיקרון סופיות הדיון והצורך בקיומה של מערכת משפט סדורה, תקינה ויעילה (ראו: רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה (4) 198, 201 (2001); ע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי (פורסם בנבו, 15.12.2010)). אין רשימה סגורה של נסיבות המהוות "טעם מיוחד". בעבר נקבע בפסיקה כי אם נסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין, גרמו לאיחור, הריהן טעם מיוחד. לעומת זאת, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (ראו: רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (פורסם בנבו, 21.4.2015), פסקאות 17-16 והאסמכתאות שם).
4. עם זאת, לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של אותו טעם מיוחד. נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד (בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 והאסמכתאות שם (פורסם בנבו, 20.3.2012)). כמו כן נקבע בפסיקה כי לעניין זה יש להתחשב בסיכויו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד (רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי, פסקה 26 (פורסם בנבו, 3.1.2013); רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ, פסקה 18 (פורסם בנבו, 16.8.2012)).
5. אם כן, בין השיקולים שעל בית המשפט לאזן בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד ניתן למנות את עיקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום-לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגיה וחשיבותה הציבורית, וסיכויו של ההליך (חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 182-181 וההפניות שם (מהדורה שלישית, 2013)). ר' לעניין זה פסק דינו של ביהמ"ש השלום בקריות בת.א. 47564-03-18 פלוני נ' רימי הובלות ומסחר בע"מ [פורסם בנבו].
6. אמנם המבקשת אינה מסבירה מדוע הוגשה בקשתה לביטול פסק הדין בשיהוי כה ניכר שעה שפסק הדין הומצא לה כדין ביום 04.10.2021, אולם לאור טענת ההגנה הלכאורית של המבקשת ולפיה לא חבה בגין החוב הנטען, נראה שיש בכך משום טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשת הביטול.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהעדר:

1. תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018 דנה בביטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, וזו לשונה:

"מקום בו ניתנה החלטה לפי צד אחד ובעל הדין שכנגד הגיש בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה בקשה לביטול, רשאי בית-המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו".

ביטול מחובת הצדק

1. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מאי המצאה כדין- הוא יבוטל בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.
2. ביטול כזה נעשה מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה הוא פגום ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין.
3. במקרה שלפנינו, המבקשת טוענת כי לא קיבלה את כתב התביעה לידיה. המשיב טען כי כתב התביעה הומצא לה כדין שכן כתב התביעה נמסר לידיה, שכן לטענתו פסק הדין אינו פגום.
4. הכלל לפיו מרוץ המועדים לביצוע פעולה מסוימת אינו מתחיל אלא ממועד ביצועה של המצאה פורמאלית ("כלל ההמצאה") רוכך עם השנים. נקבע, כי הכלל הוא אמנם כלל "ההמצאה" הפורמאלית לבעל הדין אולם בנסיבות מיוחדות ידיעת בעל הדין תוכל להיחשב כקובעת לצורך תחילת מניין הימים בנסיבות של השתק ובמיוחד כאשר בעל הדין לא רק ידע על פסק הדין אלא גם פעל על פיו ולאחר מכן טען כי זה לא הומצא לו (ראו בש"א 1890/00 מנורה איזו אהרון בע"מ נ' אוליצקי כריה בע"מ, פ"ד נד (2) 840, 843-844 (2000); רע"א 5007/92 לוין נ' ארנסט, פ"ד מח(1) 653, 659 (1994)). בהמשך חל ריכוך נוסף בכלל ונקבע כי "הדין הוא שיש להעדיף את מועד ה"ידיעה" על פני מועד ה"המצאה" (רע"א 1113/97 אסמעיל נ' סלימאן [פורסם בנבו], 6.4.97)).
5. עם זאת, דורש יישום "כלל הידיעה" כי "הידיעה" בה עסקינן תהיה ידיעה בפועל ולא ידיעה בכוח; ידיעה של מלוא הפרטים ולא ידיעה חלקית ומקוטעת; ידיעה שאינה שנויה במחלוקת וידיעה ממשית ורלוונטית (רע"א 11286/05 אריק זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע''מ [פורסם בנבו], 8.7.2007).
6. נראה אם כן כי לא עלה בידי המבקשת, אשר הנטל מוטל עליה, להוכיח כי לא קיבלה את כתב התביעה במועד. משכך, אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין כנגד המבקשת מחובת הצדק, ויש לבחון האם מתקיימים התנאים הדרושים לביטולו על פי שיקול דעת.

ביטול על פי שיקול דעת

1. בבקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת.

אלא שכך או כך , יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן. (ר' א. גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, 2015 עמ' 642.

1. ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן [פורסם בנבו] נקבעו בין היתר הדברים הבאים:

..." אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין... וזאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל הדין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה..".

1. דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות. (ר' החלטה מיום 2.3.16 בת"ק 10332-03-15 הכשרה חב' לביטוח בע"מ נ' חי ויקטור לב [פורסם בנבו].
2. לעניין סיכויי הגנתה של המבקשת מפני התביעה- המבקשת טוענת כי אין בינה לבין המשיב משום יריבות משפטית. עוד טוענת המבקשת כי הסכומים הנקובים בכתב התביעה אינם נכונים ואף אינם נתמכים באסמכתאות. עוד טוענת המבקשת כי תמורת העבודות שביצע המשיב, קיבל לידיו שיק שמספרו 5000242 על סך 27,788 ₪. ולשיטתה, אינה חבה מאומה למשיב.
3. אמנם המבקשת אינה מציגה ראיות התומכות בגרסתה, אולם בשלב זה אין בודקים את אמיתות טענות המבקשים, אלא ביהמ"ש מניח כי נכונות המה, ובוחן אך את השאלה באם יש בפיהם טענת הגנה לכאורית מפני התביעה. בנסיבות העניין ונוכח הטענה כי אינה חבה בגין החוב הנטען, די בכך, על מנת להוות טענת הגנה לכאורית הראויה להישמע.
4. בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 28.11.2021 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובע בסך של 3,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

התשלום יבוצע ע"י הנתבעת לידי ב"כ התובע.