1. לפניי שני ערעורים שהדיון בהם אוחד, על החלטות שניתנו בבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כבוד השופטת יעל ענתבי-שרון) בתיק בב"נ 5432-08-21.

האחד, עפמ"ק 38932-09-21 – ערעורו של איאד בורקאן (להלן: המשיב) על החלטת בית המשפט מיום 16.8.2021, לפיה דחה בית המשפט את בקשת המשיב להורות על ביטולו של צו הריסה מנהלי שהוצא ביום 15.7.2021.

השני, עפמ"ק 16893-09-21 - ערעור המדינה (להלן: המערערת) על החלטת בית-משפט קמא מיום 18.8.2021, לפיה הורה בית המשפט על השבת פיקדון שהופקד במסגרת הבקשה לביטול צו הריסה מינהלי.

ערעור המדינה

1. עם דחיית בקשת המשיב לביטול צו הריסה מנהלי, הגיש המשיב בקשה להחזר פיקדון שהופקד על ידו בתיק כתנאי לעיכוב ביצוע צו ההריסה. הפיקדון הופקד בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 3.8.2021, לפיה "עיינתי בבקשה ובתגובה מבלי לחוות דעה בשלב זה על טיבן של הטענות, יינתן עיכוב ביצוע בכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט".
2. המערערת התנגדה להחזרת הפיקדון למשיב, בטענה שבשלב זה טרם בוצע צו ההריסה על ידה או על ידי המשיב; ובשלב זה "טרם התגבשו מכלול ההוצאות הכרוכות בביצוע הצו ועיכובו".
3. בהחלטתו מיום 18.8.2021 קבע בית המשפט כי "היות שהמשיב לא טוען לנזק קונקרטי שנגרם או ייגרם עקב עיכוב ביצוע הצו, זכאי המבקש כי יושב לו הפיקדון. צודק המבקש כי מטרת הפקדת הפיקדון, לפי סעיף 254ח(ג) לחוק, אינה להבטיח הוצאות צו ההריסה, ככל שיבוצע, אלא להבטיח תשלום בגין נזקים כתוצאה מעיכוב ביצוע הצו... לפיכך מורה על השבת הפיקדון למבקש".

דיון והכרעה

1. ראשית יצוין כי הערעור כיום תיאורטי בלבד, מאחר שבינתיים הוחזר הפיקדון למשיב.
2. שנית, לגופו של עניין, יש ממש בטענות המערערת.
3. בהתאם לסעיף 254ח(ג) לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965 "בית המשפט רשאי להתנות עיכוב ביצוע זמני של צו כאמור בסעיף קטן (א) בתנאים שיבטיחו את קיומו של הצו נושא בקשת הביטול או הערעור, ובכלל זה בהפקדת ערובה או בחיוב המבקש בתשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בשל עיכוב ביצוע הצו האמור...". מנוסח החוק עולה כי עם מתן החלטה בדבר עיכוב ביצוע צו הריסה, רשאי בית המשפט לקבוע תנאים "שיבטיחו את קיומו של הצו" וכן להורות על הפקדת ערובה להבטחת תשלום ההוצאות שנגרמו או ייגרמו בגין עיכוב הביצוע.

בענייננו, בהחלטה בדבר הפקדת הפיקדון, לא קבע בית-משפט קמא את מטרת ההפקדה, הפיקדון נועד להבטיח את קיומו של צו ההריסה, או שמא נועד להבטיח תשלום ההוצאות שייגרמו למערער בגין עיכוב הביצוע. ומכאן שנוסח ההחלטה מאפשר שיוך הפיקדון להבטחת שתי המטרות הקבועות בחוק.

1. זאת ועוד, גם אם הפיקדון נועד להבטיח כיסוי ההוצאות שייגרמו בגין עיכוב הביצוע, לא היה מקום להורות על החזרת כספי הפיקדון למשיב באותו שלב. בתגובתה לבקשה בבית-משפט קמא התייחסה המערערת לכך שטרם התגבשו ההוצאות, הן אלה הכרוכות בביצוע הצו, והן אלה הקשורות בעיכוב הביצוע, ומכאן שטרם הגיעה העת להשיב את הפיקדון למפקיד.
2. לפיכך, אלמלא הוחזר הפיקדון למפקיד – היה הערעור מתקבל.

ערעורו של איאד בורקאן

ההליכים בבית-משפט קמא

1. צו ההריסה שניתן בעניינו של המשיב, נוגע למבנה שהוקם בראס אל עמוד בירושלים. שטח הבנייה כ- 189 מ"ר, והוא כולל בניית קומת עמודים וקיר תמך מבטון, בשטח כ- 64 מ"ר בקומה מינוס 1, ובניית קירות בטון בשטח של כ- 125 מ"ר בקומה אפס.
2. המשיב טען בבית-משפט קמא, כי בצו נפלו מספר פגמים חמורים המחייבים את ביטולו. נטען כי לפני נותן הצו לא הוצג מלוא המידע התכנוני הרלוונטי – לפני נותן הצו היה מידע לפיו המקרקעין האמורים נועדו לבית קברות, ולא הובא לידיעתו כי תכנית עמ/9, החלה על המקרקעין בהם הוקם המבנה, חולשת על שטח נרחב מאוד של ירושלים, ובמהלך השנים בוצעו בחלקים רבים משטח התכנית שינויים שהכשירו בנייה למגורים; עוד נטען כי בתצהיר שהונח לפני נותן הצו, צוין שהמבנה נמצא בשטח תכנית עמ/2, שכלל איננה נוגעת לענייננו, חלף תכנית עמ/9; בנוסף נטען למדיניות מפלה ולא שוויונית, כשלעניין זה הפנה המשיב למבנה אחר שבעניינו הומר צו הריסה מנהלי בכתב אישום.
3. בהחלטתו דחה בית-משפט קמא את כל טענותיו של המשיב.

בית המשפט קבע כי לא נפל בצו "פגם חמור", המאפשר לבטל את צו ההריסה המנהלי.

נקבע כי אמנם בתצהיר המפקח נרשם שעל המקרקעין חלה תכנית עמ/2, כאשר אין חולק שהתכנית החלה היא עמ/9, אך מדובר בטעות סופר, ובפועל צוין בתצהיר ייעוד הקרקע ל"בית קברות" וכן הוגש תצהירו של עו"ד חיים נרגסי, ראש התביעה העירונית, לפיה הציג לפני נותן הצו את כל המידע התכנוני. עוד נקבע כי אין חובה להניח לפני נותן הצו מידע בדבר התכנית החלה בשטחים סמוכים למקרקעין. בית המשפט גם דחה את טענת המשיב בדבר מדיניות מפלה כלפיו, מאחר שלא הונחה תשתית עובדתית לטענה זו.

טענות הצדדים בערעור

1. המשיב חזר על הטענות שטען בבית-משפט קמא, והוסיף כי לא היה מקום להתבסס על תצהירו של עו"ד נרגסי, בעניין הנחת המידע המלא לפני נותן הצו, מאחר שעו"ד נרגסי לא התייצב לדיון. נטען עוד כי בית-משפט קמא טעה בקביעתו לפיה חוות הדעת התכנונית היתה לפני נותן הצו, וכי חוות הדעת הופקה רק לאחר פתיחת תיק העבירה. בנוסף נטען כי כיום מקודמת תכנית חדשה לאזור, וכי מדובר במידע רלוונטי שלא הונח לפני נותן הצו.
2. בתשובה טען ב"כ המערערת כי הטעות במספר התכנית הינה "טעות סופר" וכי לצד מספר התכנית צוין, באופן מדויק, כי יעוד המקרקעין לבית קברות. לגבי טענה בדבר אכיפה בררנית, טען כי טענה זו איננה רלוונטית בענייננו, והיא קיבלה מענה בבית-משפט קמא.

דיון והכרעה

1. דין הערעור להידחות.
2. צו ההריסה מושא הליך זה, הוצא ביום 15.7.2021, לגבי מבנה שבנייתו לא הסתיימה, הוא אינו כשיר למגורים וטרם אוכלס.
3. אין מחלוקת על כך שבצו צוין כי "בשטח שייעודו בית קברות לפי תכנית עמ/2 הרסו מבנה ארעי מקונסטרוקציית עץ וגג מפנלית ובמקומו בונים מבנה בן שתי קומות".

אין גם מחלוקת על כך שלפני נותן הצו עמד תצהיר מיום 24.6.2021 של מפקח הוועדה המקומית, בעניין הפרטים האמורים, לרבות ציון תכנית עמ/2.

1. עם זאת, לבית-משפט קמא הוגש תצהירו של עו"ד חיים נרגסי, לפיו נכח במעמד החתימה על צו ההריסה, והציג לפני ראש העיר את מלוא התיק והמסמכים "לרבות חוות הדעת התכנונית שהופקה ביום 20.6.21".

ב"כ המשיב לא ביקש לחקור את עו"ד נרגסי, וממילא אינו יכול לטעון כיום כנגד מועד הפקת חוות הדעת והתבססות עליה, בשל כך שעו"ד נרגסי לא נחקר עליו.

1. גם אילו נתקבלה טענת ב"כ המשיב, באשר לאי התייצבותו של עו"ד נרגסי לחקירה נגדית, אין בכך כדי לסייע בידו, שכן המפקח גיל פז העיד כי הנפיק את חוות הדעת ביום 20.6.2021, דהיינו ארבעה ימים לפני שהמפקח אברהם אולו חתם על התצהיר שהוגש לחותם הצו, והמפקח אברהם אולו העיד אף הוא כי חוות הדעת הונפקה ביום קבלת התלונה, 20.6.2021. לפיכך, אין בסיס לטענת ב"כ המשיב לפיה לא עמדה לפני נותן הצו חוות דעת תכנונית.
2. משהוצגה לנותן הצו חוות דעת תכנונית בעניין המצב התכנוני בשטח, אין עוד משמעות לטעות במספר התכנית שצוין בתצהיר המפקח ובצו, שכן הונח לפניו כל המידע הרלוונטי הדרוש לחתימה על הצו. יתרה מזו, משעמד לפני נותן הצו נתון, המופיע גם בצו, לפיו המבנה מצוי בשטח המיועד לבית קברות, אין בטעות שנפלה מספר התכנית החלה במקום משום "פגם חמור" המצדיק ביטול הצו.
3. אשר לטענה לפיה לא הוצג לפני נותן הצו מידע תכנוני באשר לשטחים אחרים באזור – מידע כזה, שאינו נוגע למקרקעין עליה בנוי המבנה מושא הצו, אינו רלוונטי, וממילא אין בכך שלא הובא לפני חותם הצו כדי לפגום בצו ההריסה שניתן.
4. אשר לטענה בדבר מדיניות מפלה – המקרה אליו הפנה המשיב אינו דומה לזה שלפנינו, והמשיב לא עמד נטל להראות כי הוצאת צו הריסה בעניינו של המשיב מפלה אותו לעומת מקרים אחרים בהם הוגש כתב אישום חלף צו הריסה מנהלי.
5. אשר על כן, הערעור נדחה.
6. מניין הימים לביצוע צו ההריסה יחל ביום 7.11.2021.
7. המשיב (המערער שכנגד) ישלם למערערת (המשיבה שכנגד) הוצאות הערעור בסך 5,000 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט חשוון תשפ"ב, 25 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.