לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 20.02.2018, שנאכפה במצלמת א/3.

עיינתי בבקשה וצרופותיה ובתגובת המשיבה.

הדו"ח שולם, על פי המשיבה ביום 24.02.2019; ובשעה שהקנס בגין הדו"ח שולם, מוחזק המבקש כמי שהודה והורשע בביצוע העבירה, ונשא את עונשו בגין העבירה כאמור (רע"פ 2342/21 ענאיה שדיד נ' מדינת ישראל (נבו 08.04.2021); רע"פ 641/19 אייל מילר נ' מדינת ישראל (נבו 10.04.2019)); ועל פי הפסיקה, הארכת מועד להישפט אחרי שהקנס שולם הינה אפשרית במקרים מיוחדים ובנסיבות חריגות ביותר (ראו עפ"ת (מחוזי חיפה) 17433-12-18 קרן מרקו נ' מדינת ישראל 28.12.2018; עפת (מחוזי חיפה) 58377-05-20 אלישע נ' מדינת ישראל, 11.6.20; עפ"ת (מחוזי חיפה) 17161-01-21 נהיל נ' מדינת ישראל, 19.1.21; עפ"ת (מחוזי חיפה) 56924-02-21 הרשה נ' מדינת ישראל, 10.3.21); עפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ נ' מדינת ישראל, 13.4.21); עפ"ת (מחוזי חיפה) 3972-08-21 עבאס נ' מדינת ישראל, 7.10.21).

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה והתגובה, אינני סבורה שהמבקש הראה שקיימים טעמים מיוחדים ונימוקים חריגים המצדיקים להיעתר לבקשה להארכת מועד להישפט למרות שהדו"ח שולם, והמבקש לא עמד בנטל המוטל לפתחו.

בענייננו, טוען המבקש כי הדו"ח שולם על ידי פקידה ממשרדו אשר אחראית על התשלומים השוטפים בעסק, במטרה לבטל עיקול אשר הוטל. אלא שבית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדו"ח ולבחון אם הדוח שולם על ידי מי שהדוח נרשם על שמו או על ידי מי מטעמו, על דעתו או בניגוד לדעתו. ראו והשוו לרע"פ 2342/21 ענאיה שדיד נ' מדינת ישראל (נבו 08.04.2021), שם נדחתה הבקשה במצב דברים בו לא קיים אישור מסירה לדו"ח ונטען שהקנס שולם בהיסח הדעת עקב מבצע להסדרת חובות מבלי שהמבקשת קיבלה את הדוח לידיה ומבלי שהבינה את משמעות התשלום; עפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ נ' מדינת ישראל, 13.4.21, שם נדחתה בקשה בטענה כי שילם את הדוח בזמן ובתום לב לאחר שקיבל דרישת תשלום לפני עיקול מהמרכז לגביית קנסות וסבר כי יוכל להסב את הדו"ח לאחר מכן, ומבלי שהמבקש קיבל את הדוח לידיו; וראו גם עפ"ת (מחוזי י-ם) 42038-10-18 שאנון רחל נוסן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 01.03.2019) בעניין תשלום דו"חות בגין עיקולים, ודחיית טענתה של המערערת לפיה נפלה תחת ידיה שגגה בשעה ששילמה את הדו"חות בשל היותה עולה חדשה, שאינה מבינה את השפה ואת המנהגים במדינת ישראל. הוא הדין בענייננו.

באשר לטענה כי המבקש לא קיבל לידיו את הדו"ח וידע על קיומו רק כאשר קיבל דו"ח פירוט נקודות, בעניין זה נפסק, כי מעת שהמבקש שילם את הקנס, אין להיזקק לטענות שהעלה ביחס לאי קבלת הדוח גם בהינתן העובדה כי אין אישור מסירה (וראו רע"פ 2342/21 ענאיה שדיד נ' מדינת ישראל (נבו 08.04.2021); ועפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ נ' מדינת ישראל, 13.4.21 הנ"ל).

יתרה מכך, לא ניתן להתעלם מהשיהוי הרב בהגשת בקשה זו לבית המשפט מצדו של המבקש בין מועד התשלום לבין מועד הגשת הבקשה. הרי שהחל ממועד תשלום הדו"ח הוסרה למעשה המניעה, ככל שהייתה קיימת, והתבססה העילה להגשת הבקשה להארכת המועד להישפט; ואין כל הסבר סביר מטעמו של המבקש מדוע השתהה כשנתיים וחצי ממועד תשלום הקנס ועד למועד הגשת הבקשה (ראו למשל עפת (מחוזי חיפה) 58377-05-20 אלישע נ' מדינת ישראל, 11.6.20; עפת (מחוזי חיפה) 28783-04-19 אלעאל נ' מדינת ישראל (5.5.19)).

הבקשה אף אינה מעלה נימוקים ממשיים לעיוות דין, שכן בפסיקה נקבע, כי אין בעצם הטענה כי אחר נהג ברכב, כדי לבסס חשש לעיוות דין ולהצדיק הארכת מועד להישפט (עפ"ת (מחוזי נצרת) 68365-12-18 אבו תאיה נ' מדינת ישראל, 2.7.19); ואי העתרות לבקשה להסבת קנס על שם אחר אינה מבססת חשש לעיוות דין. ראו לעניין זה למשל רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.11.2013) (סעיף 9 סיפא להחלטה); וכן עפ"ת (מחוזי חי') 32572-02-19 ליאור עבודי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 01.03.2019); עפ"ת (מחוזי חיפה) 57139-01-21 שדיד נ' מדינת ישראל, 4.3.21; ועפ"ת (מחוזי חיפה) 10673-03-21 הורוביץ נ' מדינת ישראל, 13.4.21, בפסקה 7.

ובענייננו, המבקש אף אינו מפנה לנהג ספציפי אחר.

לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).

ההחלטה תומצא לצדדים.

ניתנה היום, י"ד חשוון תשפ"ב, 20 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.