בפני | כבוד השופט ארנון איתן |
בעניין: | מדינת ישראל | |
| | המאשימה |
| נגד |
| רשיד מלכ (עציר) | |
| | הנאשם |
- הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952.
- על פי הנטען בכתב האישום ביום 24.9.2021 בשעה 22:40 או בסמוך, שהה הנאשם, תושב רמאללה שביהודה ושומרון, בתוך רכב ברחוב הארי טרומן בירושלים, מבלי שהיה בידו היתר כניסה ו/או שהייה ואו תעסוקה בישראל.
רישום פלילי:
- לנאשם רישום פלילי הכולל 2 הרשעות קודמות. אחת מבית דין צבאי משנת 2018 בגינה נדון למאסר למשך 7 חודשים ומאסר מותנה. בחודש אוקטובר 2020 נדון הנאשם ל-30 ימי מאסר, ומע"ת למשך חודשיים שהינו להפעלה כעת. בנוסף, תלויה ועומדת כנגד הנאשם התחייבות על סך 3000 ₪ להפעלה.
תמצית טיעוני הצדדים:
- בטיעוניה לעונש ציינה המאשימה, כי הנאשם הינו יליד שנת 2000. המאשימה הפנתה לעובדות כתב האישום, ולשעה המאוחרת בה נמצא הנאשם ברכב- בשטחי ישראל. בהתייחס לערך המוגן צוין, כי הוא נוגע בריבונותה של מדינת ישראל והחלטתה לקבוע מי יבוא בשעריה.
- בהתייחס לרישומו הפלילי של הנאשם צוין, כי מעבר להרשעה הביטחונית, לחובת הנאשם הרשעה משנת 2020 בגינה תלוי ועומד נגדו- מאסר על תנאי להפעלה למשך חודשיים, וכן התחייבות על סך 3000 ₪ . נוכח האמור, ביקשה להטיל על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל (כולל הפעלת התנאי), מאסר מותנה מרתיע, הפעלת ההתחייבות, הטלת התחייבות, וקנס.
- ההגנה ביקשה להביא בחשבון את הודאת הנאשם בפתח דיון ההקראה, את משך תקופת המעצר בה שוהה הנאשם עד כה, ולהסתפק בתקופה זו (החל מיום 24.9.2021), כולל הפעלת התנאי בחופף.
- הנאשם בסיום ציין, כי הוא נכנס לשטחי ישראל לצורך סיוע בפרנסת משפחתו. הנאשם הוסיף, כי הוא היחיד שמפרנס את משפחתו כבן יחיד. כן הבטיח שלא לעבור את העבירה פעם נוספת.
מתחם העונש ההולם:
- על פי סעיף 40 ב' לחוק העונשין נקבע שהעיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, קרי: יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה.
- עבירה על חוקי הכניסה לישראל פוגעת בריבונותה של מדינת ישראל לקבוע מי יבואו בשעריה. ראו: ע"פ 617/15 רשק מונתסר נ' מדינת ישראל (2.4.15).
- בהתאם לפסיקה, עבירות השב"ח נבחנות בעיקר בהתאם לנסיבות בהן נעברו. ברע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל (נבו, 08.12.2014), אליו אתייחס בהמשך, נקבע כי:
"מידת החומרה של עבירת השב"ח נגזרת מהמצב הבטחוני. היא עשויה להשתנות עם שינוי העתים ואף עשויה להשתנות ממחוז למחוז. יש לבחון ולהתאים מעת לעת את מתחם העונש ההולם ואת העונש הראוי בתוך המתחם בגין עבירה זאת על פי תנאי הזמן והמקום, כך שאת מסקנתנו בפסק דין זה יש לבחון על רקע נסיבות ומצב בטחוני נתון".
- עיון בפסיקה מלמד כי מתחם העונש בגין עבירת כניסה לישראל שלא כדין משתנה בהתאם לנסיבות המקרה. כאשר המדובר בנאשם בעל רישום פלילי קודם, נקבע כי מתחם העונש הינו החל ממספר ימי מאסר ועד ל-6 חודשי מאסר בפועל.
ראו לדוגמה: עפ"ג 44287-02-13 מדינת ישראל נ' באסם עבד אללטיף (נבו, 24.02.2013) בו נקבע כי המתחם במקרה של נאשם בעל עבר פלילי הנע בין 10 ימי מאסר ועד 6 חודשי מאסר.
- כאשר המדובר בעבירה יחידה שנעברה ללא עבירות נלוות, וכאשר העבירה נעברה לצרכי פרנסה נקבע, כי ישנו מקום להקל אף יותר ולקבוע את מתחם העונש החל ממאסר מותנה ועד ל-5 חודשי מאסר, כאשר חמישה חודשים אלה יכללו הן את תקופת התנאי והן את תקופת המאסר בפועל לצד קנס נמוך ועד 2,000 ₪. כב' השופט ג'ובראן קבע כי בקביעת עונשו של הנאשם בטווח הענישה ניתן להתחשב גם בעברו הפלילי של הנאשם.
- ראו: פסק דינו המקיף של בית משפט העליון במסגרת רע"פ 3677/13 מוחמד אלהרוש נ' מדינת ישראל הנז'.
- במקרים בהם המדובר בכניסה על רקע הומניטרי, או מתוך רצון לאיחוד משפחות אזי יהיה מתחם העונש החל מאי-השתת מאסר לבין השתת מאסר עד חודשיים, בפועל או על תנאי, וכן קנס נמוך ועד 2,500 ₪. ראו: רע"פ 3242/13 ג'יהד ג'ראדאת נ' מדינת ישראל (נבו, 09.12.2014).
העונש המתאים לנאשם:
- בגזירת העונש המתאים לנאשם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי לתת את הדעת לנסיבות הבאות: הנאשם כבן 21, נטל אחריות על מעשיו בפתח דיון ההקראה.
- לנאשם כאמור רישום פלילי הכולל שתי הרשעות קודמות, בגין האחרונה שבהן תלויים ועומדים כנגדו מאסר על תנאי למשך חודשיים, וכן התחייבות להפעלה.
- הבאתי בחשבון את משך תקופת המעצר בה שוהה הנאשם עד כה, כחודשיים ימים, וכן את דבריו בפניי, לפיהן נכנס לישראל כדי לסייע למשפחתו, בהיותו בן יחיד, (לנאשם 7 אחריות) זאת כדי לסייע בעול פרנסת המשפחה.
- באיזון בין השיקולים השונים, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
- מאסר למשך חודש ימים בניכוי ימי המעצר.
- הפעלת מאסר על תנאי מתיק מספר 57438-09-20 (שלום ב"ש) למשך חודשיים, אשר ירוצה במצטבר. סה"כ ירצה הנאשם תקופת מאסר למשך 3 חודשים בניכוי ימי המעצר.
- מאסר למשך חודשיים אשר אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו מהמאסר על עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.
- הפעלת התחייבות על סך 3000 ₪ מתיק מספר 57438-09-20 (שלום ב"ש). ההתחייבות תשולם עד ליום 6.3.2022. לא תשולם התחייבות עד למועד זה, ירצה הנאשם 7 ימי מאסר.
- התחייבות על סך 3000 ₪ להימנע מביצוע העבירה בה הורשע למשך שנתיים מהיום. רשמתי לפניי את התחייבותו של הנאשם בע"פ.
- נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם והפעלת ההתחייבות מתיק קודם, לא מצאתי להורות על הטלת רכיב של קנס כספי.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ניתן היום, ט"ז טבת תשפ"ב, 20 דצמבר 2021, בנוכחות המאשימה, הנאשם (ויעוד חזותי) ובא כוחו.