1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט נצר סמארה) מיום 30.9.21 ו- 1.10.21 במסגרתן הוחלט כי תתקיים ביום 6.10.21 ישיבת הוכחות ולא ישיבת קדם משפט כפי שביקשה המבקשת – הנתבעת.

2. ביום 3.1.21 הגיש המשיב תביעה בסך 243,320 ₪ נגד המבקשת בגין נזקים שאירעו לרכבו בתאונת דרכים מיום 3.11.19 על ידי רכב המבקשת – הנתבעת.

המבקשת הגישה כתב הגנה וכן הודעת צד ג' .

3. ביום 1.6.21 נשלחה לצדדים "הודעה על קיום דיון" ביום 6.10.21 ונכתב בו מפורשות כי למועד הקבוע יתייצבו הנהגים המעורבים וכל העדים הרלבנטיים וכן הצדדים יהיו ערוכים לסיכומים בעל פה.

4. כב' השופט נצר סמארה נתן החלטה ביום 13.9.21 ובמסגרתה נכתב כי הדיון הקבוע ליום 6.10.21 יהיה דיון הוכחות למרות שמדובר בתיק סדר דין רגיל.

5. ביום 26.9.21 ביקש ב"כ המבקש למחוק את ההודעה לצד ג' ולקבוע כי ישיבת 6.10.21 תהיה ישיבת קדם משפט, שכן מדובר בתביעה בסדר דין רגיל. טרם הושלמו ההליכים המקדמיים לפי המועדים הקבועים בתקנות. מחיקת הודעת צד ג' (בעקבות חקירה שביצעה המבקשת – הנתבעת) מצריכה תיקון כתב הגנה.

נטען כי לצורך הגשת חוות דעת מומחה ,על המבקשת לקבל מסמכים נוספים ולכן מבוקש שישיבת ה- 6.10.21 תהיה ישיבת קדם משפט.

6. המשיב – התובע התנגד לבקשה. ציין כי עוד ביום 25.8.21 המציא למבקשת תשובה לשאלון בצירוף מסמכים ולו היו מבקשים ממנו מסמכים נוספים, אזי היה ממציאם.

אין כלל צורך בתיקון כתב הגנה כיוון שיש בו הכחשה כללית לאחריות ולנזק בכתב ההגנה הקיים וגם לא ברור באיזה "מומחה" שאת חוות דעת מבקשים להגיש מדובר.

מדובר בתובע פרטי ובתאונה משנת 2019 ויש לקיים הדיון במועדו כפי נשקבע לפני חצי שנה.

7. בהחלטה מיום 30.9.21 נקבע:

"לאחר שבחנתי את הבקשה והתשובה סבורני כי דין הבקשה להידחות.

עוד ביום 01.06.21 בהודעה על קיום דיון ביום 06.10.21 נקבע כי על הצדדים להיות ערוכים להשמיע את כל ראיותיהם לרבות השמעת סיכומים בעל פה, אף על פי שהתיק נקבע לקד"מ. כלומר עוד מחודש יוני 2021 ידוע לצדדים על הכוונה לשמוע את התיק עד תומו. לכן, אין לקבל את טענת הנתבעת כי התיק לא בשל לשמיעת הוכחות ביום 06.10.21.

כמו כן, הנתבעת טוענת לאי קיום הליכים מקדמיים במלואם מצד התובע מבלי לפרט בבקשה אלו הליכים מקדמיים לא קומו וזאת לנוכח טענת התובע בתשובתו כי קיים את כל דרישות הנתבעת.

אשר לבקשה לתיקון כתב ההגנה הרי שמאחר שכל שמבקשת הנתבעת הוא להסיר מכתב ההגנה טענות המיוחסות לצד ג' הרי שטענות אלו יוסרו מבלי צורך לתקן מכתב ההגנה.

ההודעה לצד ג' תימחק. המזכירות תשיב לשולחת ההודעה את האגרה על פי התקנות".

8. הבקשה לעיון חוזר שהוגשה ביום 1.10.21 נדחתה אף היא.

נטען בבקשה כי התובע סירב להעביר פירוט שיחות טלפון שהתבקש להמציא. השיב לדרישות המקדמיות רק ביום 30.8.21 ובשל החגים וסברת הנתבעת כי הדיון יהיה קדם משפט , התיק לא בשל להוכחות .מה גם שהנתבעת שוקלת לחקור את מומחה התובע על חוות דעתו.

9. בבקשת רשות הערעור נטען כי "הודעת המזכירות" מחודש יוני 2021 היא "אוטומטית" בכל תיקי נזקי הרכוש מתאונות דרכים. בהודעה כתוב כי מדובר בק"מ אך בפועל מדובר בהוכחות.

כיוון שתשובות לדרישות המקדמיות ניתנו רק ביום 30.8.21 ולאחר בדיקה נפתרה המחלוקת בין המבקשת וצד ג' ובשל הפגרה ותקופת החגים, התברר כי התיק אינו בשל להוכחות והיה מקום לקבוע כי הדיון הראשון בתיק, שאינו תיק בסדר דין מהיר, יהיה דיון קדם משפט.

מבוקש אף לתת החלטה בבר"ע במעמד צד אחד בשים לב לכך שהדיון יתקיים ביום 6.10.21.

9. לאחר עיון בטענות המבקשת הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להדחות ללא צורך בתשובה:

א) למען הסדר הטוב יובהר, כי בית משפט רשאי לקבל בקשת רשות ערעור וערעור רק לאחר קבלת עמדת הצד שכנגד, שלא כמו במקרה שבו ניתן לדחות ערעור בלא צורך בתשובה (ראה תקנה 138 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018).

חריג לעניין זה מצוי בתקנה 139 רק לגבי החלטה הדוחה בקשה למתן סעד זמני שניתנה לפי צד אחד, וברור שעניינינו אינו נכנס לגדר חריג זה.

ב) עוד יצוין כי דומני שההחלטה ולפיה ביום 6.10.21 תתקיים ישיבת הוכחות נכנסת לגדר סעיפים 1 (1) ו- (4) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009, אולם גם אם אין כך הדבר, הרי מדובר בהחלטה דיונית – ניהולית שלגביה ממעטת ביותר ערכאת ערעור להתערב ודאי בשלב הביניים טרם ניתן פסק דין.

החלטות שבמהותן הן החלטות דיוניות – ניהוליות, מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין, זאת גם אם ערכאת ערעור סבורה כי ניתן היה לנקוט בדרך דיונית אחרת.

ראה לעניין זה: רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי"), הפטריארך היווני האורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ - סעיף 13 (6/1/15) ורע"א 6354/15 עיריית תל אביב יפו נ' בריל סעיף 10 (11/1/16).כן ראה החלטתי ברע"א 50493-03-21 גבעון נ' ון אמדן(24/3/2021) בסעיף 4.

ג) במקרה דנן, לא מדובר רק ב"סטנסל" של מזכירות בית משפט מיום 1.6.21 אלא בהחלטה שיפוטית מיום 13.9.21 ולפיה ישיבת 6.10.21 תהיה ישיבת הוכחות.

על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

דומני כי גם לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה שכזו לאור הצו.

יוזכר כי לפי תקנה 176 (א) בית משפט רשאי בכל עת לתת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין.

בפני בית משפט עת נתן החלטותיו בעניינן הוגשה הבר"ע לא היתה מונחת בקשה של המבקשת בנוגע להליכים מקדמיים או בקשה לתיקון כתב הגנה או בקשה לצירוף ראיות אלא בקשה להפוך את ישיבת 6.10.21 לישיבת ק"מ שכן בכוונת המבקשת (ככל הנראה) לבקש בקשות בעניינים אלו.

בנסיבות שבהן עוד ביום 30.8.21 התקבל מענה התובע להליכים המקדמיים ולא היתה תלויה ועומדת בקשה כלשהי בכתב בנוגע להליכים מקדמיים / תיקון כתבי טענות שהיה צריך להכריע בעניינים אלו. הרי שאין מדובר בהחלטות דיוניות – ניהוליות המצדיקות התערבות ערכאת ערעור בשלב הביניים.

יובהר, כי המבקשת תולה יהבה בתקנה 63 לתקנות בנוגע לישיבת קדם משפט, אך לא מצאתי כי המבקשת פעלה לפי הוראות התקנות בכל הקשור לסדר דין רגיל כמו למשל הכנת רשימת בקשות לפי תקנה 49 וכאמור אף לא הגישה את הבקשות עצמן למרות שמועד הדיון היה ידוע לפני חודשים.

11. לסיכום:

א) לפיכך, בשים לב ללוח הזמנים הדחוק ולאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) ככל שהופקד ערבון הוא יוחזר למבקשת באמצעות בא כוחה.

ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשפ"ב, 04 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.