ביום 21.12.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינם של היחידים.

מבקשת הנאמנת מיום 31.5.22 עולה כי היחידים לא מילאו אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל אי תשלום צו התשלומים השוטף למן ראשית ההליך (קופות הנשייה של היחידים ריקות), אי הגשת דו"חות בגין הכנסותיהם והוצאותיהם החודשיות, אי התייצבות לבירור בפני הנאמנת ב- 3 מועדים שונים, אי שיתוף פעולה עם הנאמנת ועוד.

לאור התנהלות היחידים, עתרה הנאמנת להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים.

ביום 31.5.22 ניתנה החלטה ולפיה היחידים נדרשו להגיש תגובה לבקשה תוך המועד הנקוב בהחלטה וכן להסיר מחדליהם בהליך תוך המועד הנ"ל.

חרף חלוף המועד שנקבע בהחלטה הנ"ל, לא הוגשה כל תגובה מטעם היחידים.

ביום 3.7.22 הגישה הנאמנת הודעת עדכון ולפיה היחידים לא הסירו המחדלים ולכן עתרה שוב לביטול ההליך.

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחידים ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחידים. זכותם של היחידים לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידם, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחידים תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחידים כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינם של היחידים, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור הנאמנת, בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה באים במניין), בדבר סילוק מחדלי היחידים בתוספת תשלום לקופות הנשייה בסך 1,500 ₪ (כל אחד) בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.

למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחידים אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחידים, בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תבטל את הדיון הקבוע ליום 10.1.23 ותסגור את תיקי היחידים.

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ב, 04 יולי 2022, בהעדר הצדדים.