1. התובעת, ילידת 1966 הגישה תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, בגין תאונת דרכים שארעה לה, לטענתה ביום 8.5.2020.

על פי האמור בכתב התביעה, ביום 8.5.2020, היתה התובעת מעורבת בתאונת דרכים כשנהגה ברכב המבוטח ורכב צד ג' התנגש ברכבה מאחור.

יחד עם כתב התביעה, הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדי.

1. בהחלטה מיום 17.8.22, לאחר הגשת כתב הגנה ותשובה לבקשה למינוי מומחים נקבע כי ככל שהתובעת תבקש להשלים טיעוניה לעניין הבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, תעשה כן לא יאוחר מיום 7.9.22, וככל שהנתבעת תבקש להשיב, תעשה כן לא יאוחר מיום 28.9.22.

לא הוגשו טיעונים משלימים וביום 29.9.22, הוגשה הודעה לפיה הצדדים השלימו את ההליכים המקדמיים ובית המשפט מתבקש לקבל החלטה בעניין הבקשה למינוי מומחה.

1. מהמסמכים הרפואיים שהוגשו עם כתב התביעה עולה כי התובעת, פנתה ממקום התאונה לבית החולים ברזילי, שם נבדקה בחדר המיון והתלוננה על כאבים בצוואר. בצילומים לא נצפו שברים והתובעת שוחררה לביתה. כמו כן צורף לכתב התביעה סיכום רפואי לאחר שניים עשר טיפולי פיזיותרפיה שביצעה התובעת ממאי עד אוגוסט 2020 ממנו עולה כי מצבה לאחר הטיפולים היה ללא שינוי וכי התובעת כאובה בתנועות הגפיים. CT מיום 25.10.2020 גילה בלטי דיסק בחוליות L3-L4, L4-L5, ו- L5-S1.
2. לתובעת היסטוריה רפואית בתחום האורתופדי. שלושה ימים לפני התאונה, ביום 5.5.2020 התלוננה התובעת אצל רופא המשפחה על כאבים בברך שמאל ובגב התחתון. הרופא ציין כי התובעת הולכת בצליעה וכי בברך שמאל ישנה בצקת. בביקור אצל אורתופד מיום 13.9.2020 נרשם כי לתובעת כאבים בברך שמאל מזה שלוש שנים ללא חבלה וכי בחודשיים האחרונים הופיעו לתובעת כאבים בברך ימין ללא חבלה. מסקנת האורתופד, ד"ר גדי כהן היתה כי התובעת סובלת מתהליך דלקתי כללי לא מאוזן המתבטא בדלקות בגידים ובבורסה סביב הברכיים והירכיים. כמו כן התלוננה התובעת גם בשנים קודמות על כאבי גב וכאבים מפושטים, עברה ניתוחים בכתף ימין ובאפריל 2019 אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה. ב- CT ברך ימין מיום 26.10.20, עלה כי לתובעת שינויים ניווניים בברך ימין. ה- MRI שביצע התובעת בברך ימין ביום 20.11.20 אישר כי מקור הבעיות בברך ימין הן תוצאה של Mild Bone Marrow Edema Syndrom שהוא משני לקרע מורכב של המניסקוס ושינויים שחיקתיים מתקדמים.
3. בתגובת הנתבעת לבקשה למינוי מומחה, התנגדה הנתבעת למינוי אורתופד. לטענת הנתבעת, לתובעת בעיות רפואיות רבות ומורכבות, לרבות פיברומיאלגיה, וכן עברה שני ניתוחים ליציבות הכתף, בעיות בברך שמאל שגרמו לתובעת לצליעה. לאור כל האמור טוענת הנתבעת לתובעת לא נותרה נכות עקב התאונה, כפי שניתן לראות מהתיעוד הדל לאחר התאונה. כמו כן טוענת הנתבעת כי מצבה של התובעת נובע מתחלואיה ולא מהתאונה נשוא התביעה ולפיכך יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

1. עמדת הפסיקה, בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, היא כי די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי. וראו דברי השופט עמית בבר"ע (מחוזי חיפה) 821/06 מור אורית נ' גפני דפנה (נבו 13.12.2006):

"בתביעות לפי החוק, קיימת גישה מקלה למינוי מומחים, שכן לנפגע אין אפשרות להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו. לכן, די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי – רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מד(2) 216 (1990); רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב(5) 136 (1998); רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עבאדין דינים עליון כרך ע' 96 (2004)."

1. אין ספק שלתובעת מגוון בעיות אורתופדיות, שרובן, ככל הנראה, כפי שעולה מהתיעוד הרפואי, נובע ממחלות שאינן קשורות לתאונה נשוא התביעה. עם זאת, דווקא במצב בו לתובעת יש מצב רפואי מורכב, יש מקום למינוי מומחה, אשר יבחן את התיק הרפואי ויוכל לסייע לבית המשפט לבחון מה מתוך הנכות של התובעת, ככל שישנה, נובע מהתאונה.
2. לפיכך אני מקבלת את בקשת התובעת למינוי מומחה בתחום האורתופדי. זהות המומחה תיקבע בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, ט"ז כסלו תשפ"ג, 10 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.