ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' ס. הנשיא תדמור זמיר) מיום 10/10/21 אשר התירה יציאה לעבודה מסגרת מעצר באיזוק- תיק מ"ת 36130-05-21.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרעות, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, ומעשה פזיזות ורשלנות.

בקליפת הלוז- מדובר באירועים שאירעו בעת מבצע שומר החומות, ובמקרה כאן מיקוד האירועים היה כלפי שוטרים. אין חולק בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית. עניינו של המשיב הופנה לשירות המבחן; ביום 21/6/20 התקבל תסקיר שירות המבחן, וזה לא בא בהמלצה להעדיף חלופה אף לא מעצר באיזוק על פני מעצר ממשי. בין היתר התרשם שירות המבחן מקושי בוויסות דחפים, מפערים בלתי מוסברים בין העמדות שהוצגו לשירות ובין המעשים, וכן מעבר קודם (שכלל ידוי אבנים).

בעקבות הליכים כאלו ואחרים, ביום 13/7/21 הומר מעצרו הממשי של המשיב למעצר באיזוק בשעב. בחלוף חודשיים הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר, מסגרתה עתר לאפשר יציאתו לעבודה; בית המשפט קמא בחן מפקח, וציין כי בהיעדר הפרות ונוכח מצבו הכלכלי של המשיב, יש להיעתר לבקשה; על כן הורה בית המשפט קמא על פתיחת חלונות באיזוק ואפשור יציאת המשיב לעבודה.

על החלטה זו נסב הערר.

שמעתי דברי הצדדים; לאחר ששקלתי- סבורני כי דין הערר להתקבל.

ראשית, ספק בעיני אם בשלו התנאים לדון מחדש בתנאי מגבלות החירות; הבקשה לעיון חוזר הוגשה חודשיים וחצי לאחר המרת המעצר לאיזוק.

אמנם- מושג חלוף הזמן הנו מושג גמיש; אלא שכאן- עסקינן במי המזלזל לכאורה בסמלי החוק ואינו חרד לנסות ולפגוע בהם, בתקופה רגישה במדינה, מי ששירות המבחן לא בא בהמלצה לשחררו (גם לא לעצרו באיזוק), ומי שלחובתו עבר רלבנטי.

שנית- הכלל הוא כי מעצר באיזוק אינו הולם יציאה לעבודה; קיימות עשרות החלטות בנושא; אמנם, קיימים מקרים נדירים בהם ניתן חלון ליציאה באיזוק לצרכי עבודה, אך החלטות אלו נדירות, במקרים מיוחדים, שהמקרה בפנינו אינו נמנה עליהם.

שלישית- כפי שאישר המשיב עצמו- לא הוכחה פחיתת מסוכנות לרמה כזו המצדיקה שינוי מהותי של תנאי מגבלות החירות; החובה להוכיח פחיתה כזו מוטלת על שכם המבקש ההקלות ובזאת לע עמד המשיב (בש"פ 966/16).

רביעית- גם שינויים הנערכים במגבלות החירות, ראוי כי יבוצעו במשורה, עקב בצד אגודל- (בש"פ 977/20).

בית המשפט העליון עמד לאחרונה (בש"פ 3864/21) על הצורך בבניית אמון הדרגתית, חרף חשיבות אפשרות היציאה לעבודה; שם הדברים נכתבו למי שכבר היה מצוי בחלופה, ללא הפרות 21 חודשים, וללא עבר ולאחר תסקיר ממליץ. כאן- מדובר בנאשם עם עבר, תסקיר שלילי, וזמן קצר ביותר.

בנסיבות אלו, רואה אני לקבל הערר; החלטת בית המשפט בדבר יציאת המשיב לעבודה מבוטלת; ככל שתתבקשנה הקלות עקב התמשכות ההליך, אלו יוגשו לבית המשפט קמא ויעשו מידתית.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"ב, 13 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.