בפניי בקשה שהוגשה ביום 21 בפברואר 2022, בה התבקש בית המשפט לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 24 בינואר 2022.

הבקשה הוגשה במועד הקבוע בתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

האם יש מקום לביטול מכח חובת הצדק

הלכה היא, כי אם יוכח שכתב התביעה לא נמסר כדין לנתבעת, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

"מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו" [ראה לעניין זה ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836].

המבקשת מודה שקיבלה לידיה את כתב התביעה ומשכך, אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק ויש לבחון את בקשת המבקשת תוך התייחסות לסיבת המחדל ולסיכויי ההגנה.

האם יש מקום לביטול מכח שיקול דעתו של בית המשפט

בבוא בית משפט לשקול ביטול פסק דין, עליו לבחון את הסיבה לאי ההגנה של המבקשת, וכן את סיכויי ההצלחה של המבקשת במקרה בו יבוטל פסק הדין.

מדובר בתנאים מצטברים, אולם המשמעותי מבין השניים הוא סיכויי ההגנה.

באשר לסיבת המחדל – המבקשת טוענת ששהתה ליד מיטת בנה החולה בבית החולים ולכן לא יכלה לטפל בהגשת כתב ההגנה. המבקשת צירפה אישור אשפוז של יומיים, מיום 17 בינואר 2022 ועד ליום 18 בינואר 2022.

איני סבורה שיש באשפוז בן יומיים, בשבוע שלפני הנסיון הנטען להגיש כתב הגנה, כדי להצדיק אי הגשת כתב הגנה במועד. מכאן, הרי שאי הגשת כתב ההגנה במועד מהווה רשלנות מסוימת שאף עולה כדי התעלמות מדעת של המבקשת מההליך ומחובתן כלפי בעל הדין שכנגד.

באשר לסיכויי ההגנה – המבקשת טוענת שאינה אחראית לתאונה נשוא כתב התביעה ואינה אחראית לנזק הנטען. המבקשת מכחישה את נסיבות קרות האירוע וטוענת, כי מהמסמכים שצרפה המשיבה עולה כי זו נפלה בביתה ולא בחנות המבקשת.

המשיבה מתנגדת לבקשה, וטוענת בין היתר, כי האירוע התאונתי אירע במרכול המבקשת לעיני עדים לרבות עובדי המבקשת.

מכאן, הרי שבאשר לסיכויי ההגנה, טענות המבקשת הן טענות כלליות הנעדרות פירוט, כך שמדובר בטענות חלשות המצויות ברף הנמוך הנדרש לצורך ביטול פסק דין.

ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הגישה היא ליברלית, וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות [ראה לעניין זה רע"א 2158/15 מאליק מוסטפא עיסא נ' ריפעת סרסור ואח' (2.6.2015)].

לכן, בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות המבקשת שהמחלוקת בינה ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינה עניינית ולגופם של דברים ושל טענות הצדדים, אני מוצאת לנכון להורות על ביטול פסק הדין, בכפוף לשניים אלה:

1. לאור חולשת טענות ההגנה – בהפקדת סך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 6 באפריל 2022.
2. לאור זכות המשיבה שלא לסבול ממחדלים דיוניים של המבקשת, ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המשיבה בסך של 2,000 ₪, ללא תלות בתוצאות ההליך.

כתב יוגש עד ליום 6 באפריל 2022, בצירוף אישור על ביצוע ההפקדה ותשלום ההוצאות כאמור.

ככל שלא יוגשו שני אלה, יוותר פסק הדין על כנו ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשפ"ב, 07 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.