ניתנה ביום 15 מאי 2022

הרשמת אפרת קוקה

1. לפני בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת ערעור על "פסק דין חלקי" של בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב מיום 17.8.2021 (כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר; סע"ש 26159-08-16, להלן: ההחלטה).
2. המבקשת הגישה לבית דין זה ביום 11.10.2021 בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות על החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021. כתב ערעור מנומק מטעם המבקשת הוגש לבית הדין ביום 15.10.2021.
3. בהחלטה מיום 14.10.2021 הביא בית הדין לידיעת הצדדים, כי על פני הדברים, החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021 היא 'החלטה אחרת', אשר הערעור עליה טעון רשות בית הדין הארצי לעבודה, ולא עומדת למבקשת זכות ערעור על ההחלטה. עוד צויין בהחלטה, כי הבקשה להארכת מועד הוגשה בחלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 17.8.2021. לפיכך, הודיע בית הדין על כוונתו שלא לקבל את ההליך לרישום. המבקשת נדרשה להגיש התייחסותה לאמור בהחלטה.
4. בהודעתה מיום 18.10.2021, ביקשה המבקשת 'עיון חוזר' בהחלטה מיום 14.10.2021, תוך שציינה, כי לטעמה החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021 היא בבחינת 'פסק דין חלקי' הנתון לערעור בזכות. המבקשת ציינה, כי ההחלטה מיום 17.8.2021 משלימה את פסק הדין החלקי מיום 10.10.2019, אשר ניתן בתביעה למתן חשבונות. עם זאת, הודיעה המבקשת כי, באופן חלופי, ניתנת הסכמתה "להשהות את טענותיה בערעור, בכל הנוגע לקביעה המהותית כי המשיב זכאי לעמלות לאחר סיום העסקתו, כך שיעלו לפי הצורך בקבלת פסק הדין הסופי בהליך בהתאם לתוצאותיו", זאת בכפוף לכך שתינתן הבהרה כי "לא יחול כל שינוי בתוצאות פסק הדין החלקי המקורי" (סעיף 4 להודעה).
5. בתגובתו להודעת המבקשת, התנגד המשיב לבקשה להארכת מועד. זאת, בשל האיחור בהגשת הבקשה להארכת מועד ומשום שלטענתו לא הועלה בבקשה 'טעם מיוחד' כנדרש בדין. עוד טען המשיב, כי החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021 הינה החלטה ביניים שהערעור עליה טעון רשות. המשיב לא התייחס בטיעוניו להסכמתה החלופית של המבקשת, כאמור בסעיף 4 להודעתה.
6. לאור עיון בטיעוני הצדדים ובחומר הקיים בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי בנסיבות העניין, דין הבקשה להארכת מועד להידחות, ואין לקבל את הערעור לרישום.
7. עיון בכתב התביעה שכנגד שהגיש המשיב בהליך לפני בית הדין האזורי מעלה, כי התבקש בו סעד כספי אופרטיבי בגין זכאות המשיב לעמלות, בתקופה העבודה ולאחריה, מתוך הכנסות "המיזם המשותף", כדלקמן: "להורות לנתבעת שכנגד לשלם לתובע שכנגד 71% מהכנסות המיזם המשותף, בגין כל העסקאות המשותפות שהחלו ממועד החתימה על ההסכם ועד מועד הפסקת ההתקשרות וזאת במשך כל חיי הפוליסה". החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021, בה נקבעה "זכות מהותית" של המשיב לקבלת עמלות גם לאחר סיום יחסי העבודה, אינה מסיימת את הדיון בסעד שעניינו זכאות המשיב לתשלום עמלות, ואינה מעניקה סעד סופי ברכיב זה. לאור האמור נראה, שחרף כותרתה, החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021, היא בגדר 'החלטה אחרת' אשר הערעור עליה טעון רשות בית הדין הארצי לעבודה, ולא עומדת למבקשת זכות ערעור על ההחלטה (ראו: חמי בן-נון וטל חבקין, הערעור האזרחי, מהדורה שלישית 2012, עמוד 107; ע"א (עליון) 609/78 משה קן-תור נ' אמנון גלבוע, 25.10.1979). זאת ועוד, ספק אם כטענת המבקשת, ניתן לראות בהחלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021 כ"השלמה" של פסק דינו החלקי מיום 10.10.2019, אשר ניתן בבקשת המשיב למתן חשבונות, באופן המצדיק את סיווגה של ההחלטה כ'פסק דין חלקי'. שכן, החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021 אינה עוסקת במתן חשבונות, אלא בקביעת 'זכאות מהותית' לתשלום עמלות למשיב בתקופה שלאחר תום יחסי העבודה. ואכן, לאחר מתן ההחלטה מיום 17.8.2021, פנה המשיב לבית הדין האזורי ביום 1.10.2021 בבקשה למתן חשבונות נוספים על יסוד הקביעה העקרונית בהחלטה מיום 17.8.2021, ובקשתו התקבלה בהחלטה מיום 4.1.2022, בהעדר התנגדות או תגובה מטעם המבקשת. המבקשת לא השיגה על ההחלטה מיום 4.1.2022. על יסוד האמור נראה, שאין די בעובדה שההחלטה מיום 17.8.2021 ניתנה בהתאם להוראת בית הדין הארצי בפסק דינו מיום 3.12.2020 בערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום 10.10.2019 (ע"ע 8598-01-20), כדי לקבוע שעומדת למבקשת זכות ערעור על ההחלטה מיום 17.8.2021.
8. תקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: תקנות בית הדין עבודה) קובעת, כי בקשת רשות ערעור על 'החלטה אחרת' של בית הדין האזורי יש להגיש בתוך 15 יום מיום המצאת ההחלטה למבקש. על פי הנתונים הקיימים במערכת נט-המשפט, החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021 נשלחה לב"כ המבקשת ביום 18.8.2021 באמצעות 'הודעה באתר'. מדובר בהמצאה כדין בהתאם לתקנה 161(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 החלה בבית הדין לעבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה, המבקשת לא כפרה בהמצאה זו בטיעוניה. בהתאם, ובהתחשב בפגרה הקיץ ופגרת חג הסוכות, חל המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021, ביום 29.9.2021. הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה על ידי המבקשת באיחור של 12 ימים בהתייחס למועד האחרון הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור.
9. תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה, מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בענייננו, המבקשת הגישה לבית הדין ביום 11.10.2021 בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות על החלטת בית הדין האזורי. לאחר שהובא לידיעת המבקשת, כי הערעור על החלטת בית הדין האזורי טעון רשות, לא הוגשה מטעמה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. נוכח האיחור בהגשת ההליך, ובהעדר בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, אין לקבל את ההליך לרישום. זאת ועוד, בהתאם להוראות הדין ולהלכה הפסוקה הנוהגת נכון להיום בבית הדין לעבודה, לא ניתן להורות על הפיכת כתב הערעור לבקשת רשות ערעור. זאת, במובחן מהפיכת בקשת רשות ערעור לכתב ערעור על פי תקנה 83 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (ראו: דב"ע נא/3-149 טום טוריסט הוטלס בע"מ – עפיף או חנא, פד"ע כג(1) 296; דב"ע נז/1-18 אהרוני – לויטוביץ בע"מ, פד"ע לא 358). מעבר לנדרש, וגם אם נתייחס לנימוקים שהובאו בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, כבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, הרי שהטעמים אשר פורטו בבקשה אינם עולים כדי 'טעם מיוחד' כנדרש בדין לצורך הארכת מועד. אשר לטענה בדבר עומס עבודה במשרד ב"כ המבקשת, נקבע בפסיקה, כי ככלל, עומס עבודה במשרד עורך דין אינו מהווה 'טעם מיוחד' להארכת מועד לנקיטה בהליך ערעורי (ראו:  ב"ש 1017/82 בויארין נ' אברבך, פ"ד לז(1) 419). ממילא עולה מהבקשה, שהטענה נטענת ביחס לתקופה מאוחרת למועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור. אשר לטענה לפיה כתב הערעור כולל השגות 'כבדות משקל', הרי שבנסיבות העניין, אין בדחיית הבקשה להארכת מועד משום נעילת שערי בית דין לפני המבקשת, אשר תהא רשאית להשיג על החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021 במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי בהליך, ככל שיוגש מטעמה. מטעם זה שוכנעתי, שאין באי קבלת ההליך לרישום כדי לגרום עיוות דין למבקשת.

בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שמדובר באיחור לא מבוטל בהגשת ההליך, לא מצאתי הצדקה מספקת למתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום 17.8.2021, אף לו התבקשה ארכה זו על ידי המבקשת.

1. כללו של דבר – ההליך אינו מתקבל לרישום.

אין צו להוצאות.

מזכירות בית הדין תסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ד אייר תשפ"ב (15 מאי 2022) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.