החלטה בבקשה לעיין בתיק בית המשפט

1. הליך זה עניינו בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 במסגרתה טען המבקש לחיוב וגביה במס הכנסה של קנסות ללא צידוק חוקי במסגרת עריכת ו/או הנפקת ו/או תיקון שומה ו/או שינוי מרכיביה, בנסיבות בהן לנישום לא קיים חוב מס המאפשר ו/או מצדיק הטלת קנס כלשהו (להלן: "בקשת האישור").
2. בקשת האישור הוגשה לבית המשפט ביום 14.10.2021 ועל פי החלטתי מיום 26.10.2021 התיק נקבע לקדם משפט ליום 28.3.2022. נכון לשלב זה טרם הוגשה תשובה לבקשת האישור על ידי המשיבה.
3. עומדת בפניי בקשתם מיום 31.11.2021 של ה"ה שמואל אבקסיס ועזרא שהרבני (להלן: "מבקשי העיון") שאינם צד להליך, לעיין בתיק בית המשפט מכוח תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון"). הרקע לבקשה הוא בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידם בחודש אפריל 2020 כנגד אותה המשיבה ושעודנה מתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"צ 2474-04-20 אבקסיס ואח' נ' מדינת ישראל- רשות המיסים).
4. לטענת מבקשי העיון, העיון בתיק דנן נדרש לצורך ההליך הייצוגי המקביל, ואשר לעמדתם עוסק בעילה דומה. מבקשי העיון הדגישו בבקשתם כי ההליך דנן בו מבוקש העיון מתנהל בדלתיים פתוחות וכי עקרון היסוד בדבר פומביות הדיון חל ביתר שאת על הליך ייצוגי שהוא מעצם טבעו בעל פוטנציאל השפעה על זכויותיהם של גורמים שאינם צד לו.
5. המבקש טען בתגובה כי הוא מסכים לעצם הבקשה לאפשר למבקשי העיון לעיין בבקשת האישור, אך הוא מתנגד לאפשר עיון בכל התיק באמצעות מערכת נט המשפט. המבקש נימק התנגדותו בכך שמבקשי העיון אינם צד להליך דנן וכי יש לדחות טענתם לפיה שתי הבקשות לאישור עוסקות ב"עילה דומה", שכן לדידו קיים שוני מהותי בין שתי עילות התביעה.
6. מצאתי לנכון לקבל את הבקשה.
7. הבקשה מבוססת על תקנה 4(א) לתקנות העיון הקובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין". משמע, נקודת המוצא לפי תקנה 4(א) היא כי יש לאפשר עיון בתיקי בית המשפט אף למי שאינו צד להליך (ראו: ע"א 3976/04 בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ (25.10.2004); ע"פ 6697/20 פלוני נ' מדינת ישראל (5.8.2021)).
8. התקנה האמורה היא ביטוי מובהק לעקרון פומביות הדיון (ראו: רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.2013); בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009) (להלן: "האגודה לזכויות האזרח"); ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ (15.2.2005)), שהוא מן העקרונות החוקתיים המרכזיים בשיטתנו (ראו: בג"צ 4841/04 מחג'אנה נ' בית המשפט המחוזי בחיפה, פ"ד נח(6) 347 (2004); בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל פ"ד נח(8) 658 (2004)).
9. על פניו נראה כי למבקשי העיון יש עניין בתיק דנן באשר המידע המצוי בו הוא בעל רלוונטיות לכאורית להתדיינותם במסגרת ההליך הייצוגי שהם מנהלים. די בכך לענייננו, שכן על פי הפסיקה הנטל המוטל על מבקש העיון הוא קל יחסית, ואין הכרח שמבקש העיון יסביר בדיוק באיזה אופן העיון בחומר יועיל לו במסגרת אותה התדיינות אחרת (ראו: רע"א 8521/09 בירן נ' הרמולין (29.11.2012); בג"צ 10003/08 מ.לסר בע"מ נ' מדינת ישראל (5.4.2012); ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן (26.8.2010)).
10. הנחת המוצא בדבר האינטרס הלגיטימי של מבקשי העיון, מתחזקת בנסיבות ענייננו, בהתחשב בכך שהמידע נדרש במסגרת הליך ייצוגי, ולפיכך ההנחה הלכאורית היא שהוא נועד לשרת את האינטרס של קבוצה, ואין מדובר בעניין אישי גרידא.

1. לצד זאת, ראוי לערוך איזון בין זכות העיון לבין אפשרות הפגיעה במי מבעלי הדין, או צדדים שלישיים. משכך, על בית המשפט לשקול אף את עניינם של מי שעלולים להיפגע כתוצאה מהעיון. לשם עריכת האיזון האמור, הובהר בפסיקה כי תקנות העיון מתוות מסלול תלת שלבי בהקשר של בקשת עיון בתיק: בשלב הראשון, יש לבחון האם אין איסור בדין על העיון; בשלב השני, ככל שאין איסור בדין על העיון, יש לבחון האם העיון מוצדק, כאשר בהקשר זה נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, והנטל מוטל על הטוען למניעת העיון; בשלב השלישי, בהנחה שיש הצדקה לאפשר את העיון, יש לבחון האם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית, ככל האפשר, בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון (ראו: בג"צ 10003/08 תומר לוי ואח' נגד מדינת ישראל (5.4.2012); ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ"ד נט(5) 385, 394-393 (2005)).
2. מן הכלל אל הפרט.

בענייננו, אין ולא נטען לקיומו של איסור בדין על העיון בתיק.

משכך, יש לבחון האם העיון מוצדק, כאשר, לנוכח נקודת המוצא האמורה לפיה יש להתיר את העיון, על המבקש מוטל הנטל לשכנע כי במקרה דנן קיימים טעמים שבעטיים אין להתיר את העיון.

סבורני כי המבקש לא עמד בנטל זה.

מבלי להביע כל דעה באשר למחלוקת בדבר הדמיון או השוני בין שתי בקשות האישור, זו של המבקש מצד אחד, וזו של מבקשי העיון מצד שני, הרי שטענת המבקש בעניין זה אינה יכולה להוות טעם שיצדיק את מניעת העיון. כאמור, הובהר בפסיקה כי יש לאפשר עיון בתיקי בית המשפט אף למי שאינו צד להליך, וכי מבקש העיון אינו נדרש להסביר כיצד החומר יועיל לו בהתדיינות האחרת שהוא מנהל.

בית המשפט העליון התייחס לא אחת לנטל המוטל על כתפיו של מתנגד העיון והדגיש כי "על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפה של מסמכים ספציפים, יש לאפשר את העיון" (האגודה לזכויות האזרח בישראל; ראו גם: בג"צ 10076/02 רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר (22.8.2005); בג"צ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה (13.12.2004)). לא למותר לציין כי הסבר קונקרטי כאמור לא הוצג על ידי המבקש.

אשר לשלב השלישי, המחייב שהגשמת מטרת העיון תתקיים תוך פגיעה מידתית ואיזון בין האינטרסים השונים של הצדדים, איני סבור שיש מניעה לאפשר למבקשי העיון לעיין בכל מסמכי ההליך כפי שמצויים בתיק נכון ליום מתן ההחלטה, בהתחשב אף בכך שלא נתבקשה מצד המבקש הגבלת העיון במסמכים ספציפיים.

1. בקשת העיון בתיק בית משפט מתקבלת.

ניתן בזאת היתר לעיון בתיק בית המשפט בהליך שבכותרת. העיון ייעשה לפי הנוהל המקובל ובתיאום מראש מול המזכירות.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה בפקס לצדדים, לרבות מבקשי העיון, בהתאם לפרטים הרשומים בבקשתם.

ניתנה היום, ה' טבת תשפ"ב, 09 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.