עניינה של הבקשה:

1. לפני בקשה למתן סעדים זמניים כאשר המבקשות עותרות כדלקמן:

א. למתן צו מניעה שיאסור על המשיב לשנות את הסטטוס של המבקשות באשר לאופי ניהול חשבונן אצלו וימנע את העברת החשבונות לטיפול במסגרת מחלקת "אשראים מיוחדים".

ב. צו מניעה שיורה למשיב שלא לעצור פעילות בחשבונות הבנק של המבקשות ולאפשר ביצוע תשלומים שוטפים.

ג. צו מניעה אשר ימנע מן המשיב לפעול באופן הפוגע באופן ביצוע העיסקה בין המבקשות לבין חברת אקסטרה אנדרוור (להלן: "אנדרוור") שעניינה רכישת פעילות המבקשת 2 על ידה.

2. הבקשה נסמכה לתובענה אזרחית שהוגשה ביום 14.10.2021 והוגדרה כתובענה לסעדים הצהרתיים וכספיים שהועמדו לצורכי אגרה על סך של 4.96 מיליון ₪. המבקשות גורסות בכתב התביעה כי לפי חישובו של רו"ח איתן עבדו שצורף לכתב התביעה ואף לבקשה, התנהלות המשיב גורמת להן נזקים מוערכים נכון למועד הגשת התביעה על סכום גבוה יותר, אולם לצורכי אגרה הופחת הסכום הנ"ל. בד בבד, מתבקש סעד של צו מניעה קבוע אשר ימנע מן המשיב הנתבע לפעול באופן הפוגע בביצוע העיסקה מול חברת אנדרוור.

3. רשת אפרודיטה הלא היא המבקשת 2 (תיקרא להלן ולשם הנוחיות: "אפרודיטה").

בכל מקום בהחלטה אתייחס לטענות המבקשות תחת המסגרת של טענות אפרודיטה.

זוהי חברה רשומה בישראל המפעילה רשת חנויות ארצית שעיסוקן ממכר לבני נשים. המבקשת מנוהלת ע"י מר שמואל אבני שגם העיד לפני.

המשיב הוא מוסד בנקאי (ויקרא להלן גם: "הבנק") בו נוהלו חשבונות של המבקשות.

הצדדים התייצבו לפני בישיבת יום 21.10.2021. נשלחו לדרכם כדי לנהל מו"מ מסחרי ומשזה לא צלח התקיימה ישיבת יום 28.10.2021.

את החלטתי לא אעכב, שכן הדחיפות גדולה. עד יום 31.10.2021 על המבקשות לעמוד בתנאי עיסקה שכרתו להעברת פעילותן לידי צד ג', וההחלטה בענייננו תייצב את התמונה.

לוקחת אני בחשבון את הוראת תקנה 129 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018, אשר לפיה :

"בתום הדיון בכל הליך ייתן בית המשפט את החלטתו בהקדם האפשרי בהתחשב, בין השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה ובמורכבותו של ההליך".

ראו עוד : דברי כב' השופט סולברג אשר נאמרו אך לאחרונה ברע"א  4252/21 חברת דרדלוקס שיווק בע"מ נ' קדם, פסקה 14 (נבו 13.7.2021):

"בקשה למתן סעד זמני דורשת מטבע הדברים הכרעה מהירה, כך גם נקבע בתקנות, כי "בית המשפט הדן בבקשה לסעד זמני ייתן את החלטתו עם תום הדיון בבקשה, ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים לאחר תום הדיון" ...

מכאן, אעבור אל מלאכת ההכרעה.

טענות המבקשות:

4. רשת אפרודיטה היא רשת וותיקה ומוכרת לממכר לבני נשים. ביום 9.7.2021 נחתם הסכם בין אפרודיטה לבין אנדרוור להעברת פעילות אפרודיטה לאנדרוור שהיעד להעברת הפעילות נקבע ליום 31.10.2021. ההסכם צורף כנספח 3 לכתב התביעה ו-נספח 2 לבקשה.

אפרודיטה טענה כי מדובר בעיסקה ששוויה הכולל עולה על 68 מיליון ₪ שתשפיע במישרין על עבודתם וחייהם של 360 עובדים. במסגרת ההסכם האמור קיים תנאי מתלה לפיו על המבקשות לספק מכתבי שחרור מבנק לאומי ומבנק הפועלים, בנקים שגם החזיקו שיעבודים שוטפים על נכסי הרשת. מכתב כאמור כבר התקבל מבנק לאומי, אך מכתב הכוונות מבנק הפועלים בושש מלבוא ולטענת המבקשות העיסקה עם אנדרוור עשויה להיכשל עקב כך ודבר זה הוא שהביא אותה אל בית-המשפט.

5. קודם לכן, נוהל מו"מ עם הבנק ואף גובשה טיוטה של מכתב כוונות מאת הבנק לאפרודיטה אשר צורפה כנספח 3 לבקשה. זוהי טיוטה בלבד מתאריך 19.8.2021. הטיוטה לא נחתמה. הבנק החליט שלא לקדם חתימת הסכם ומתן מכתב כוונות למבקשות, אלא הביע רצון להוסיף תנאי המתייחס לתמורת שיקים, שהבנק מחזיק בהם מכוח היותו נושה של צד ג'. להלן אבאר.

6. כעולה מטיוטת המכתב מיום 19.8.2021, המבקשות היו אמורות להסדיר את היתרות בחשבונותיהן ולבטל את הבטוחות שהועמדו לרשות הבנק, בכפוף להפקדות של סכומים כמפורט באותו מכתב. תחילה 5.48 מיליון ₪ ובהמשך חצי מיליון ₪, לאחר מכן הלוואה בסכום של 2.5 מיליון ₪ וכו', הכל כמפורט שם. אולם, ביום 5.9.2021 הודיע הבנק כי המבקשות לא תוכלנה לקבל את מכתב הכוונות האמור, אלא אם כן תשלמנה לו סכום נוסף של כחמישה מיליון ₪ המשקף לשיטתו תמורה מלאה של שיקים שהמבקשות מסרו בשעתן לחברות ינית לנז'רי בע"מ (להלן: "ינית") וימית יבוא שיווק הלבשה תחתונה בע"מ (להלן: "ימית"). שתי חברות שפעלו תחת המותג "בוניטה דל מאס".

פירעון השיקים הללו נדרש ע"י הבנק, לטענת המבקשות בחוסר תום לב. לטענת המבקשות, השיקים הללו מוצגים כלפיהן שלא בזכות והבנק אינו רשאי לדרוש אותם מן המבקשות. בסעיף 23 לבקשה מסבירות המבקשות כי הבנק מודע לחשיבותה של העיסקה מול אנדרוור ולכן: "החליט להשתמש במעמדו הכה מהותי וכה קריטי על מנת לסחוט את המבקשות ולגרום להן לשלם סכומים שהן לא חבות בהם, בהנחה שהן יעשו הכל על מנת להציל את העיסקה עם אקסטרה אנדרוור".

בהמשך, למשל סעיף 25 לבקשה, מכנות המבקשות את התנהלות הבנק "הפגנת שרירים" והתנהלות הנובעת מסירוב אפרודיטה להיכנע ולהתכופף לפני דרישות שערורייתיות של בנק הפועלים.

7. המבקשות עדכנו את אנדרוור, כי נוכח סירובו של הבנק הן לא תוכלנה לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בעיסקה ביניהן. ביום 19.9.2021 אנדרוור הבהירה כי היא מצפה שההסכם החתום יכובד ואי קבלת המכתב מהבנק לא יסכל אותו. בסעיפים 23 – 26 לתצהירו של מר אבני התומך בבקשה, מתואר הנזק העתידי שייגרם לאנדרוור כמו גם הנזק שכבר נגרם ועשוי להיגרם לרשת אפרודיטה.

8. מנין נובעת הדרישה של הבנק, להוסיף כתנאי למכתב הכוונות גם פירעון שיקים בסך חמישה מיליון ₪? מדובר באסופת שיקים על סכום קרן כולל של כ- 4.3 מיליון ₪, שנמסרו ע"י אפרודיטה לרשת ינית ו/או ימית שפעלו גם הן בתחום הלבשה תחתונה לנשים, תחת המותג "בוניטה דה מאס". (להלן אתייחס לחברות אלה, כפי שהמבקשות התייחסו אליהן, בשם הכולל : "ינית").

ינית נמצאת מאז יום 5.3.2020 בהליכי חדלות פירעון והתיק מתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, בתיק חדל"ת 12161-03-20.

השיקים, המהווים אבן נגף בפולמוס הנוכחי בין אפרודיטה לבין הבנק, ניתנו לינית כחלק מהסכמות בין שני הגופים אפרודיטה-ינית. אלה שיקים שהיו מעותדים בשעתם ונמסרו מראש בתמורה לסחורות שינית היתה אמורה, לפי הנטען, לספק לאפרודיטה בעתיד. הוסכם, שעד למועד אספקת הסחורות ע"י ינית השיקים יעמדו במשמרת בלבד בבנק ולא כבטוחות. אפרודיטה טוענת כי מדובר בשיקים הצהרתיים גרידא לא היו מיועדים להעברה לצדדי ג' לשיעבוד, בטוחה וניכיון.

אפרודיטה טוענת, כי היא מעולם לא קיבלה מאת ינית תמורה בגין השיקים הללו וחל כאן כישלון תמורה מלא. משכך, נתנה אפרודיטה הוראת ביטול לשיקים אך בכל זאת הם הופקדו ע"י הבנק לפירעון, כחודש לאחר מתן ההוראה לביטולם ואף נפתחו בגינם תיקים בהוצל"פ.

9. אפרודיטה סבורה, כי הבנק ידע או היה עליו לדעת, כי אין המדובר בשיקים המשקפים עסקאות אמיתיות שכבר יצאו מן הכוח אל הפועל, אלא בשיקים מעותדים שהתמורה בגינם טרם ניתנה והם ברי ביטול באם התמורה לא תינתן, כפי שקרה בפועל.

בסעיף 33 לתצהירו מסביר מר אבני, כי אכן שבוע לפני שינית נכנסה להליכי חדלות פירעון, הושבו לידי קבוצת אפרודיטה חלק מהשיקים במשמרת בה היו בחשבונה של ינית בבנק הפועלים. כך, מר אלי סיטון מנכ"ל ינית, השיב לידי אפרודיטה ביום 1.3.2020, ארבעה ימים בלבד לפני שינית נכנסה להליך של חדלות פירעון, שיק על סך 200,000 ₪ שזמן פירעונו היה 28.2.2020. מכאן מבקשת אפרודיטה ללמוד, כי הבנק היה מודע לכך שיש כאן כישלון תמורה מלא המצדיק אי פירעון השיקים.

10. אפרודיטה מוסיפה, כי הבנק פעל בכמה הליכי הוצל"פ, באמצעות תשעה תיקים, כדי לגבות את תמורת השיקים וזאת חרף ידיעתו שיש הודעת ביטול להם בשל העדר תמורה. פירוט תיקי ההוצל"פ מצוי בסעיף 40 לתצהירו של מר אבני.

לא זו אף זו, ביום 5.10.2021 במסגרת ת"ט 29450-04-21 בנק הפועלים בע"מ נ' ש.א.ג. ניהול קניונים בע"מ, בבית משפט השלום בתל אביב, ניתנה ע"י כב' השופטת הבכירה דורית קוברסקי החלטה בדבר מתן רשות להגן ללא הפקדת ערובה. המבקשות מניחות כי כך ייעשה גם בהתנגדויות שיוגשו ביתר תיקי ההוצל"פ. דהיינו, לטענתה של אפרודיטה נושא חבותה לפירעון השיקים הללו אינו חלוט ומוטל בספק גדול. בכל זאת, הבנק ממאן להעניק לה מכתב כוונות ומעביר את חשבונה לטיפול אשראים מיוחדים תוך שהוא מכשיל את העיסקה שלה מול אנדרוור שלא כדין.

11. לסיכום, לב טענות המבקשות הן: כי הבנק אינו פועל כשורה כאשר הוא עוצר את הפעילות בחשבונותיה ומעבירם לטיפול מחלקת אשראים מיוחדים בגין השיקים שנמשכו ונמסרו למשמרת לינית ולימית בסכום כולל המגיע כיום לכדי חמישה מיליון ₪;

הבנק מטרפד בכך את העיסקה עם אנדרוור וגורם נזק משמעותי למבקשות ולעובדיהן. הכל למרות שידוע לו כי אפרודיטה טוענת לכישלון תמורה מלא בגין השיקים האמורים שנמסרו למשמרת בלבד על חשבון עסקאות עתידיות שלא יצאו לפועל.

על כך מושתתת התביעה והבקשה שבצידה לסעד זמני.

טענות הבנק:

12. הבנק טוען, כי המבקשות אינן עומדות בתנאים להוצאת צו מניעה זמני. לשיטתו, הסעדים הזמניים המבוקשים אף אינם מבטיחים את קיומו היעיל של ההליך ואף לא ביצוע של פסק דין, ככל ויינתן.

הסעדים הזמניים לטעמו מנוסחים בבקשה באופן עמום וערטילאי. הצווים שהתבקשו הינם תיאורטיים ולו בחלקם, שכן החשבונות של המבקשות כבר עברו למחלקת האשראים המיוחדים של הבנק. זהו "מעשה עשוי" ולכן מתן הצו לא ישרת אותו.

הבנק מוסיף כי הבנק סוברני לקבל כל החלטה הן בעניין האשראים המועמדים למבקשות והן בגין עצירתן והעברתן למחלקת אשראים מיוחדים אצלו.

13. ברמת הרקע העובדתי מסביר הבנק, כי העמיד אשראים למבקשות והאשראים הובטחו בביטחונות שונים. נכון למועד הגשת התשובה ביום 20.10.2021 החובות הישירים של המבקשות בבנק הסתכמו בסכום של 11.39 מיליון ₪ לפי דפי החשבון נספח 3 לתשובה.

בעדותה של גב' אורלי גורדון המצהירה מטעם הבנק בישיבת יום 28.10.2021 כבר דובר על אשראים בהיקף של 11.5 מיליון ₪ (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 3 – 4).

הבנק אינו מכחיש כי גובשה ביום 19.8.2021 טיוטת מכתב כוונות לצורך גיבוש הסדר שיאפשר את מכירת הפעילות של אפרודיטה והחרגתה מהשיעבודים לטובת הבנק, לרבות העמדת אשראי וקבלת בטוחות נוספות.

ברם, לאחר שהועברה למבקשות טיוטת מכתב הכוונות התברר לאגף אשראים מיוחדים בבנק האמון על הטיפול בחשבון ינית, כי שיקים סחירים בהם הבנק אוחז כשורה שחוללו בהעדר פירעון, אינם באים על פתרונם במסגרת מכתב הכוונות. אלה הם השיקים בהיקף כולל של 4.3 מיליון ₪ קרן, שהעתקם צורף כנספח 4 לכתב התשובה.

השיקים נמשכו לטובת ינית והוסבו על ידה כדין לטובת הבנק עת הופקדו בחשבונה אצלו.

במסגרת הבטוחות שינית העניקה לבנק להבטחת פירעון חובותיה, נכלל גם שיעבוד שוטף בין השאר של השיקים הללו.

14. הבנק פתח כנגד ינית וימית (בשמן המסחרי "בוניטה דל מאס") הליך של חדלות פירעון בבית משפט המחוזי מרכז, כפי שתיארו המבקשות. במקביל גם ינית וימית הגישו בקשה לפתיחת הליכים בעניינן. אכן, ניתן צו לפתיחת הליכים ומונו כנאמנים עו"ד יצחק יונגר ורו"ח יצחק עידן. הבנק הגיש תביעות חוב בהליכים האמורים בגין חובות ימית וינית כאשר במסגרתן נזכרים גם שיקים שהבנק אוחז בהם כבטוחה, כולל השיקים שבענייננו.

15. הבנק מסביר, שכאשר שהתברר אצל הגורם העיסקי אצלו כי טיוטת מכתב הכוונות מסדירה אומנם את חשבונות המבקשות אצלו אך אינה נותנת פתרון לחובות של ינית וימית שהובטחו בין השאר באמצעות השיקים האמורים – הוא ראה צורך לעדכן את טיוטת מכתב הכוונות באופן שיבטיח גם את פירעון החוב בשיקים הללו. ברם, המבקשות מכחישות את חבותן בגין השיקים האמורים, בטענה שהשיקים לא היו אמורים להיפרע, נמסרו למשמרת בלבד תוך התחייבות שלא ישמשו כבטוחה לבנק וכי חל בגינם כישלון תמורה מלא.

הבנק מציין כי ינית מעולם לא דיווחה לבנק – והבנק לא היה מסכים לכך – שיקבל שיקים שאינם מגלמים עסקאות אמיתיות, או כי איזה מהם לא אמור להיפרע כשיגיע מועד פירעונו. הבנק הסתמך על השיקים ועל כך שייפרעו כדין במועד שנקבע בהם ולכן המשיך והעמיד אשראים בגינם לינית.

16. הבנק סבור, כי החלטות בית משפט השלום בהתנגדות לביצוע שטר כמו גם החלטות בית משפט מחוזי מרכז בהליכי חדל"ת, אינן מטילות עליו חובה להימנע מפירעון השיקים הללו באמצעות אפרודיטה. הגשת השיקים לביצוע גם אם חלקם משורטטים, לא נעשתה שלא כדין. מדובר בבטוחות לגיטימיות שהבנק אחז בהן והוא רשאי וצריך היה לנקוט בצעדים משפטיים לגביית התמורה בגין השיקים, גם מאת אפרודיטה כמושכת השיקים.

17. עוד טוען הבנק כי העברת הטיפול בחשבונות המבקשות לאגף אשראים מיוחדים אינו פוגע בפעילות השוטפת שלהן. הן רשאיות להמשיך ולעשות את כל הפעולות שנעשו על ידן בגבול מסגרות האשראי שהוקצו להן. בהקשר זה יוער, כי אכן אפרודיטה עצמה צרפה לבקשתה מסמך מיום 6.5.2021 של מר שוסטר, מנהל האשראים המיוחדים בבנק (נספח 14 לבקשה), לפיו ההליכים שהבנק מנהל מול אפרודיטה הינם בגין השיקים בלבד.

עוד צרפה אפרודיטה (נספח 15 לבקשה), טיוטת תכתובת של ישיבה שקוימה עם מר שוסטר מיום 6.10.2021 וגם ממנה עולה, כי הבנק אינו מוותר על ההליכים בגין השיקים הללו.

18. אשר על כן גורס הבנק, כי אין הצדק ענייני לטענות המבקשות נגדו והן אינן עומדות באף לא אחד מהתנאים למתן צו מניעה זמני. אילו היו המבקשות מעניקות לבנק בטוחה כלשהי לפירעון השיקים האמורים, היו זוכות לקבל את מכתב הכוונות המעודכן מהבנק המכיל התייחסות גם לשיקים וכל הדילמה שמוצגת בבקשתן לא היתה באה לעולם.

זאת ועוד, הסעד הזמני המבוקש אינו משרת בשום אופן אף את הסעד העיקרי המוכחש כשלעצמו. משכך, סבור הבנק, כי אין תכלית לבקשה לסעד זמני ודינה להידחות.

19. עמדת הבנק נתמכה בתצהירה של גב' אורלי גורדון, סגנית מנהל מחלקה באגף אשראים מיוחדים של הבנק.

כפי שעלה בישיבת יום 28.10.2021, הגב' גורדון לא הכירה מידיעה אישית את ההתפתחויות בנוגע לאשראים. תוכן תצהירה נודע לה רק משיחות שקיימה עם הגורמים שהיו מעורבים בכך בפועל כגון גב' מירב סייג ממרכז העסקים של הבנק ועיון במסמכים (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 12 – 33). יחד עם זאת, עסקינן בהליך לסעד זמני על המשמעות הנודעת לכך מבחינת עדות שמיעה מול עדות מידיעה אישית (תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שאומנם לא מצאה ביטוי מפורש בתקנות תשע"ט- 2018, השוו גם תקנה 178 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 ).

בעיצומה של ישיבת יום 28.10.2021 ולפי הוראתי מיום 25.10.2021, התייצב גם מר שוסטר, מנהלה של גב' גורדון. אך הוא התייצב "כנציג מוסמך לפשרה", לא מסר עדות ועל כן לא צוין שמו בפרוטוקול.

דיון והכרעה:

20. ייאמר כבר עתה – מאחורי כל הטיעונים והטענות ניצבות העובדות הפשוטות.

אפרודיטה זקוקה למכתב כוונות מאת הבנק כדי להוציא מן הכוח אל הפועל את העיסקה מול אנדרוור.

אפרודיטה יכולה להסדיר באמצעות העיסקה עם אנדרוור את החוב הישיר שלה כלפי הבנק בחשבונות השונים בסכום של עד 11.5 מיליון ₪.

טיוטת מכתב כוונות ברוח זו הוחלפה בין הצדדים וזהו המכתב מיום 19.8.2021.

הבנק מעורר כלפי אפרודיטה, דרישה כתנאי להוצאת מכתב כוונות בנוסח סופי, כי זו תיקח על עצמה אחריות גם לפירעון שיקים בסכום כולל של 4.3 מיליון ₪ שמשכה בשעתה לטובת רשת בוניטה דל-מאס והופקדו בחשבונותיהן של ינית וימית אצל הבנק למשמרת.

אפרודיטה מצדה מכחישה את אחריותה לפירעון השיקים הללו בטענות שונות שפורטו לעיל, ועומדת על זכותה להתגונן מול דרישות הפירעון הללו בהליכים של התנגדות לביצוע שטר עד למתן פסק דין.

21. זהו גדר המחלוקת האמיתי בין הצדדים. מצד אחד, הבנק עומד על כך שלא יוכל לתת מכתב כוונות המשחרר את אפרודיטה לקיים את העיסקה עם אנדרוור מבלי שיובטח פירעון השיקים הללו על ידה, שאחרת יימצא הבנק לטענתו מול שוקת שבורה בעניין פירעון השיקים האמורים.

מצד שני, אפרודיטה עומדת על כך שמדובר בשיקים שאינם כשירים להיפרע עקב כישלון תמורה מלא וכי היא אינה אחראית כלפי הבנק בגינם ולא ניתן לעכב את העיסקה שלה מול אנדרוור או להעמיד את חשבונה תחת סיווג של "אשראים מיוחדים" בגינם. במיוחד כאשר עניינם של השיקים הלו נדון, הן בהליכים של התנגדויות לביצוע שטר בבית משפט השלום והן הליכי חדל"ת בעניינה של ינית בבית משפט המחוזי מרכז.

22. האם במצב נתון זה על בית המשפט להתערב וליתן צווי מניעה כמבוקש בבקשה ?

הפכתי והפכתי אך אני מוצאת כי התשובה לכך היא שלילית.

23. עם כל ההבנה לסיטואציה בה נמצאות המבקשות – אין זה מקומו של בית המשפט להתערב בשיקולים כלכליים ועסקיים של מוסד בנקאי. בית המשפט מוסמך לפסוק על פי הדין אך הוא אינו מוסמך להעמיד אשראים, לבטלם ולהתערב בהם, בוודאי לא כאשר המוסד הבנקאי מתנהל בעניין זה באופן שעולה בקנה אחד עם חובותיו על פי דין ובהתאם להוראות חוק הבנקאות (שירות ללקוח) תשמ"א - 1981 (להלן :"חוק הבנקאות").

אומר, כי טענות המבקשות כלפי השיקים הללו כבודן במקומן מונח. המבקשות רשאיות לעורר ספקות לגבי חבותן לפירעון השיקים אצל הגורמים המשפטיים הראויים – בתי משפט השלום שם יידונו ההתנגדויות וככל שיידרש גם במסגרת הליכי חדל"ת. אולם, אין לשכוח כי השיקים הללו עשויים בידה של אפרודיטה. בין אם מדובר בעסקאות של ממש שהיו אמורות לצאת מן הכוח אל הפועל ולא יצאו, ובין אם מדובר בשיקים שנמשכו כדי לייצר נפח פעילות לתועלת שני הצדדים, מושכת השיקים והנמשכת גם יחד. כך או כך, עובדה היא כי השיקים עשויים בחתימה של אפרודיטה וככאלה הם מהווים מסמך כשר. השיקים הופקדו למשמרת אצל הבנק והבנק נתן אשראים בגינם. זוהי טענתו.

כאשר אפרודיטה משכה את השיקים ולא הגבילה את סחרותם, היא ידעה או היה עליה לדעת, כי השיקים מופקדים למשמרת. כגורם עיסקי היא אף הייתה אמורה להבין כי משיכתם של שיקים מעותדים כאלו ומסירתם לידי ינית מהווה פוטנציאל להעמדת אשראי. מר אבני מטעם המבקשת, העיד כי הוא איש עסקים במשך עשרות שנים (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 31 – 32). הוא אומנם טען כי השיקים הללו כפופים לנושא התמורה וכי עומדת לו טענת הגנה (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 2 – 11), אולם למרות שלטענתו, הבנק היה מודע לכך הוא אישר כי אין הסכמה בכתב בנושא זה (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 15).

24. השיקים שצורפו ע"י הבנק כנספח 4 לתשובתו לבקשה, אינם מכילים הגבלה בדמות הוספת המילים "למוטב בלבד" או מחיקת המילה "לפקודת". חלק מן השיקים אומנם משורטטים אך אין בכך כדי לפגוע בסחירותם, מעבירותם ומטהירותם.

ראו:

בספרו של המלומד ד"ר יואל זוסמן "דיני שטרות" (מהדורה שישית - 1983), שם בעמ' 356 – 357.

בספרו של המלומד ד"ר שלום לרנר "דיני שטרות" (מהדורה שנייה – 2007), שם בעמ' 185 וכן בעמ' 284 – 285.

25. כמובן, אין בכך כדי למנוע העלאת טענת כישלון תמורה מלא מצד המבקשות וטענות כלפי הבנק האוחז בשטרות, להעדר אחיזה כשורה. אינני דנה ואינני מכריעה בכך. נושא זה מסור כולו לטיפולו של בית המשפט המוסמך שידון בהתנגדויות לביצוע שטר - אשר שמעתי כי הוגשו ואחת מהן כבר התקבלה וניתנה רשות להגן. גם קבלת ההתנגדות שלעצמה אינה מכריעה את ההליך העיקרי ויש להמתין לתוצאות הסופיות של כל אותם הליכים.

26. לצורך ענייננו אומר, כי טענותיה של אפרודיטה, לפיהן כביכול דרישות הבנק להיפרע דווקא ממנה את תמורתם של אותם שיקים, אינן בלתי אפשריות. מבחינה משפטית, זכאי הבנק לבוא בטענות אל מושכת השיקים שנמסרו לידו, גם אם למשמרת. הבנק רשאי מבחינה עיסקית להתנות מסירת מכתב כוונות בהתייחסות לפירעון השיקים האמורים או למצער להבטחה כלשהי בעניינם. נושא ההבטחה – בטוחה – והאופן בו תנוסח והשאלה האם הבטוחה הזו תהא עד לגובה סכום הקרן של השיקים או עד גובה האשראי שניתן בגינם, אינו עילה להתערבות שיפוטית והיא עניין למו"מ עיסקי ומסחרי בין הצדדים הישירים להליך, אפרודיטה מצד אחד והבנק מצד שני. הבנק גם ציין בתשובתו כי מו"מ כאמור התנהל אך לא צלח (ראו סעיף 41 לתשובת הבנק).

27. במישור הבנקאי, הכירה הפסיקה בזכותו העקרונית של מוסד בנקאי להימנע מלהעניק ללקוח אשראי או מלהמשיך לתת לו קו אשראי, משיקולים לגיטימיים שנועדו לאפשר לבנק להבטיח את החזר כספו דוגמת חשש כן באשר ליכולת גביית האשראי. הווה אומר: אין לבנק חובה להעניק אשראי או לחדשו, כל עוד הבנק אינו מפר הסכמים בינו לבין הלקוח. מתן אשראי, בדומה להוצאת מכתב כוונות הנדון בענייננו, הוא עניין המסור לשיקול דעת הבנק.

ראו:

ע"א 5071/09 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מחסני חשמל בע"מ לפני כב' השופטת מ. נאור (ניתן ביום 16.5.2010).

ע"א 7650/17 פלוני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ לפני כב' השופטים חיות, מלצר ואלרון (ניתן ביום 18.11.2019, פורסם בנבו).

רע"א 9374/04 אי.אנד.ג'י. מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף רחובות, לפני כב' השופט רובינשטיין (ניתנה ביום 11.11.2004, פורסם בנבו).

ע"א 459/13 אלמודן בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, לפני כב' השופטים דנציגר, עמית וסולברג (ניתנה ביום 25.6.2014, פורסם בנבו).

ת"א (מחוזי חיפה) 846/04 בוך דבורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, לפני כב' השופט יצחק עמית (ניתנה ביום 10.1.2008, פורסם בנבו).

ת"א (מחוזי ת"א) בנק הפועלים בע"מ נ' שרנוע מכונות ממוחשבות ת"א בע"מ לפני כב' השופט יהושע גייפמן (ניתן ביום 5.5.2014, פורסם בנבו).

28. אומנם, הפסיקה הכירה גם בחובתו של הבנק לפעול בתום לב בנושא זה.

ראו : ספרו של המלומד ריקרדו בן אוליאל, "דיני בנקאות – חלק כללי" (כרך א', מהד' שנייה, 2021), שם בעמ' 478.

אולם, כפי שפירטתי לא ראיתי כי נגרע דבר מה מתום לבו של הבנק, אשר קיבל לידיו שיקים סחירים לכל דבר, עבירים וטהירים והפקיד אותם למשמרת. לא שמעתי כי הבנק ידע או היה עליו לדעת, כי מדובר בשיקים שאפשר כי גולגלו מראש רק כדי ליצור נפח פעילות והם אינם משקפים עסקאות אמיתיות. אך אין להוציא מכלל אפשרות כי מדובר בשיקים שניתנו להבטיח עסקאות עתידיות של ממש, והעסקאות חוללו בסופו של דבר בכישלון תמורה מלא. (ראו עדות מר אבני, עמ' 4 לפרוטוקול ש' 33 עד עמ' 5 ש' 3).

אחזור ואדגיש: השאלה האם הדבר משליך על זכאותו של הבנק להיפרע מאותם שיקים, מסורה להכרעתם של בתי המשפט שידונו בהתנגדויות שיוגשו לביצוע שטרות, ולא לסמכותו של בית משפט זה בבקשה לסעד זמני.

לצורך ההליך הנוכחי, כאשר אפרודיטה משכה שיקים לטובת ינית וימית ולא הגבילה את סחרותם, אין מקום לטענותיה בדבר חוסר תום לב של הבנק כאשר הוא דורש ממנה לערוב לפרעונם של אותם שיקים, כחלק מהסדרת האשראי שלה מולו. דרישתו להתנות את הוצאת מכתב הכוונות, גם בהתייחסות לפירעון השיקים שמשכה אפרודיטה לטובת ינית, אינה מחוסרת תום לב. זוהי דרישה לגיטימית וסבירה אשר מתיישבת עם הפרוגרטיבה העסקית של הבנק כמעניק אשראי.

הבנק גם הביע נכונות להוציא מכתב כוונות, אם יובטח במידה כזו או אחרת נושא השיקים. (ראו עדותה של גב' גורדון עמ' 11 לפרוטוקול ש' 5 – 8).

29. עד כאן, ביחס לסלע המחלוקת שהביא את ההליך לפתחו של בית המשפט.

לגוף הבקשה, אני מוצאת, ועם כל ההבנה והרצון הטוב לסייע לאפרודיטה לממש את ההסכם מול אנדרוור, כי הפוזיציה שלה מול הבנק נכון להיום אינה מאפשרת לה לדרוש שהבנק לא יכלול במסגרת מכתב הכוונות שהוא מוציא, התייחסות גם לנושא השיקים שנמשכו לטובת ינית או ימית, והבטחת פירעונם. אולי ניתן להוסיף הסתייגות המתלה את התחייבות אפרודיטה, בתוצאות ההליכים לביצוע שטרות. אולם עניין זה נתון להליכי מו"מ בין הצדדים ואל לבית המשפט להתערב בו. לצורך ענייננו, אני מוצאת כי דרישת הבנק אינה מחוסרת תום לב על פניה והיא מבוססת כהלכה על שטרות סחירים שמשכה אפרודיטה ונמסרו לידיו למשמרת.

30. ביחס לכללי צווי מניעה , גם כאן ועם כל ההבנה, ידה של אפרודיטה על התחתונה.

כיצד ניתן למנוע מן הבנק להעביר חשבון למחלקת אשראים מיוחדים אם סבור הוא כי זהו מקומו?

זוהי עתירה א' של הבקשה.

ככלל, כל עוד פועל הבנק בהתאם להוראות חוק הבנקאות והכללים שהותוו לפיו, בית המשפט לא יתערב בשיקוליו. אומנם נפתחת הדלת לפני אפרודיטה באמצעות ההסכם עם אנדרוור מיום 9.7.2021, אך ההסכם עדיין לא יצא מן הכוח אל הפועל והוא תלוי מכתב כוונות שעדיין לא הופק ע"י הבנק משיקוליו. לכן, העברת החשבון לסיווג אשראים מיוחדים, דבר שכבר נעשה בפועל, אינו עניין של בית המשפט לענות בו. בהקשר זה ראו נא את הפסיקה שצוטטה לעיל בעניין זכות הבנק לעצור אשראי.

31. הסעד המבוקש בעתירה ב' של הבקשה, להורות לבנק שלא לעצור פעילות בחשבונות הבנק של המבקשות, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והפסיקה. ככל והחשבונות נקלעים ליתרת חובה, עליו להפעיל שיקול דעת ולעתים אף מחובתו לעצור אשראי. שכן עליו לשקול מתוקף מעמדו ומכוח חובת הנאמנות שלו ללקוח, אינטרסים של הלקוח ושל הציבור בכללותו.

יוער, כי כל הצדדים הסכימו שלא זה המצב היום והמבקשות ממשיכות לפעול בחשבונותיהן באופן שוטף. ראו דברי עו"ד גאון ב"כ הבנק בסיכומיו (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 29 – 30) והדברים אושרו ע"י עו"ד צייגר ב"כ המבקשות בסיכומי התגובה (עמ' 15 לפרוטוקול ש' 6).

כיוון שנכון להיום, הבנק מאפשר למבקשות לבצע פעילות שוטפת בחשבונות מדובר בסעד תיאורטי לכל דבר. גם מסיבה זו אין לשעות אליו.

32. הסעד המבוקש בעתירה ג' של הבקשה, להורות לבנק שלא לפעול באופן הפוגע בעסקה עם אנדרוור, הוא ערטילאי ביותר. כיצד יוכל הבנק לעמוד בכך? זהו סעד תיאורטי לכל דבר ועניין, אמורפי ומעורפל כפי שטוען הבנק.

33. תקנה 95 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ("התקנות") קובעת, כך:

"הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.

...

בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:

(1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;

(2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;

(3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני".

תקנה 109 המתייחסת לצו מניעה זמני, קובעת כדלקמן:

"בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין"

בפסיקה שהתייחסה לנושא סעדים זמניים בזמן כשעוד היו בתוקף תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, נקבע כי:

"...בית המשפט רשאי ליתן את הסעד המבוקש אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה. כמו כן, על בית המשפט להביא בחשבון את מאזן הנוחות, קרי: הנזק שייגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני, לעומת הנזק שייגרם למשיב או לאדם אחר אם ינתן הסעד הזמני. כמו כן, על בית המשפט לבחון במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים את ניקיון הכפיים של הצדדים, וכן את סוג הסעד, היקפו ותנאיו ....".

ראו: רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שירותי הערוץ החדש בע"מ ואח', פסקה 29 (20.1.2013).

בין השיקול של סיכויי התביעה והשיקול של מאזן הנוחות מתקיים יחס המוכר כ"מקבילית הכוחות" לפיו, ככל שסיכויי המבקש לזכות בהליך גבוהים יותר, כך ייטה בית משפט להקל בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך.

ראו: רע"א 2553/20 אביב נ' סמדג'ה (7.6.2020).

זאת ועוד, יש לזכור כי:

"...מהות הסעדים הזמניים היא הבטחת קיומו של ההליך העיקרי ואפקטיביות פסק הדין שיינתן בו"

ראו: רע"א 7122/20 חנה נ' המועצה המקומית אזור, פסקה 16 (14.12.2020)

34. עינינו הרואות, כי גם מבחינת הלכות צווי המניעה אין הבקשה יכולה לעמוד, היא אינה תומכת בסעד העיקרי ואינה משרתת אותו. הסעד העיקרי מתייחס לסעדים הצהרתיים אמורפיים שלא לפגוע בביצוע העיסקה מול אנדרוור. אולם, כאמור סעד כזה הינו כללי ובלתי ברור.

ככל שהכוונה הניצבת מאחוריו היא לחייב את הבנק להוציא מכתב כוונות ללא התייחסות לשיקים שהוא אוחז בידו כבטוחה לגיטימית, ולו בשלב הנוכחי, אזי גם לא יוכל לעמוד לגופו.

ביחס לסעד הכספי, נטען כי לאפרדיטה – התובעות - נגרם נזק. אם תצליח להוכיח טענתה זו – הן מן הפן של אחריות הבנק לנזק הנטען והן מן הפן של גובה הנזק – וודאי שאין צורך בצו מניעה כדי לשרת סעד כספי מעין זה.

אשר לסיכויי ההליך העיקרי, מוקדם מלהעריכם עתה. אך, בזהירות רבה אומר כי גם ככל והעיסקה של אפרודיטה עם אנדרוור לא תצא מן הכוח אל הפועל, ספק אם עסקינן בשרירות לב של הבנק. לגיטימי שהבנק ירצה להבטיח אשראים שנתן לצדדי ג' – ינית / ימית/ בוניטה דל מאס - בהסתמך על שיקים שמשכה אפרודיטה לאותם צדדי ג'.

טענותיה של אפרודיטה כנגד פירעון השיקים הללו, נכון להיום, הן טענות בלבד שטרם הוכרעו בדין, כאשר מולן אוחז הבנק בשיקים. על פני הדברים ולכאורה מבלי לקבוע מסמרות, הרי לצורכי הבקשה הנוכחית בלבד לסעד זמני, הוא נחזה כאוחז כשורה. בשלב הנוכחי, דרישת הבנק סבירה.

35. עם כל ההבנה לרצונה של אפרודיטה לקדם את העיסקה מול אנדרוור בדרך של קבלת מכתב כוונות מאת הבנק, מבלי לכלול בו התייחסות לנושא השיקים ופירעונם, לא אוכל להתערב בכך. מדובר ברצון שהוא באופן מובהק לגיטימי עניין מסחרי בלבד, הנתון למו"מ של אפרודיטה מול הבנק. אין כאן עוול משפטי המצדיק את התערבות בית המשפט. זאת אני קובעת הן מן הפן של דיני צווי מניעה והן מן הפן של דיני בנקאות.

36. אכן, סברתי עוד בישיבת יום 21.10.2021 ואף בהחלטתי מיום 25.10.2021, כי מדובר בעניין מסחרי יותר מאשר משפטי וכי על הצדדים לשבת לשולחן המו"מ, כדי להסדיר ביניהם את נושא מכתב הכוונות וההתייחסות שתינתן במסגרתו לאותם שיקים, בדרכי שלום שיאפשרו את קידום העיסקה הכל לתועלת שני צדדים. עודני סבורה כך. ההידברות לא עלתה יפה והצריכה קיום דיון ומתן החלטה זו.

אולם לאחר שניתנה, עדיין לא נסגרה הדרך לפני הצדדים לקיים הידברות ולקדם את העיסקה. אני שבה ומציעה להם לעשות כן, ולייתר בכך את המשך ההליך העיקרי.

37. התוצאה היא, כי אני מוצאת שאין מקום להוצאת צו המניעה המבוקש.

סיכום:

38. מן המקובץ לעיל, נדחית הבקשה לסעד זמני.

על מנת שלא להרבות מחלוקות בין הצדדים ומתוך תקווה כי בסופו של דבר הסכסוך יוסדר בדרכי שלום, דהיינו נושא השיקים ימצא ביטוי בדרך כזו או אחרת במכתב הכוונות, ייכתב וייחתם מכתב כוונות והעיסקה עם אנדרוור תצא לפועל, אני קוצבת הוצאות הדיון בבקשה זו לקולא.

המבקשות ישלמו למשיב הוצאות ע"ס 10,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית כחוק.

המזכירות תמציא החלטה זו, לב"כ הצדדים

ניתנה היום, כ"ג חשוון תשפ"ב, 29 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.