1. לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, שעניינן בנזקי רכוש שנגרמו לרכב על רקע תאונת דרכים.

תאונת הדרכים ארעה ביום 10.06.2021 בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 81-029-71 שבעת התאונה היה מבוטח על די התובעת 1 בביטוח נזקי רכוש, בבעלות התובע 2 ונהוג בידיו (להלן: "הפרטית") לבין כלי רכב, מסוג טרנזיט, מ"ר 76-354-72 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "הטרנזיט") (ולהלן: "התאונה").

2. התובעים טוענים כי בעת שהפרטית הוסעה בנתיבה כדין לפתע הטרנזיט, אשר חנתה במקביל למדרכה המסומנת אדום-לבן, יצא מבלי שנהגו שם לב לדרך ופגע בפרטית. כמו כן, טוענים התובעים כי בגין התאונה נגרמו להם נזקים והפסדים, ובאמצעות תביעה זו הם תובעים את הפסדיהם.

מנגד, טוענת הנתבעת כי הטרנזיט עמד בחנייה כדין, אלא שלפתע הגיחה הפרטית שהייתה בפנייה ימינה, נהגה לא שם לב לדרך ולטרנזיט, וכתוצאה מכך סטתה הפרטית ופגעה בצידו השמאלי של הטרנזיט. כמו כן, מכחישה הנתבעת את הנזק וההפסדים שנגרמו לתובעים.

למעשה, המחלוקת בין הצדדים היא לעניין האחריות לקרות התאונה ולעניין הנזקים וההפסדים שנגרמו לצדדים.

3. כבר עתה יובהר כי בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לפיה התובע 2 יימחק מכתב התביעה שכן התברר כי זה הגיש תביעה נוספת בגין הפסדיו בקשר לתאונה, ובהתאם ביקשו לתקן את סכום התביעה ולהעמידו על סך 8,197 ₪ (עמ' 1, שורות 15-14 לפרוטוקול). לאור זאת, אני נעתר לבקשה זו כמבוקש וכמוסכם.

4. נערכה, אם כן, ישיבת הוכחות שבה הוגשו ראיות הצדדים, ובכלל זה תמונות הרכבים בזירת התאונה ותמונות הנזק לרכבים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה ואשתו של נהג הפרטית שישבה לצדו בעת התאונה.

5. עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

6. על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, מהנימוקים המובאים להלן:

6.1. לאחר ששמעתי את גרסאותיהם של העדים שהעידו בפניי והתרשמתי מהן באופן בלתי אמצעי, אני מעדיף את גרסתו של נהג הפרטית, שהייתה אינטואיטיבית, קוהרנטית, עקבית, מתיישבת עם מוקדי הנזק ועם אופי הנזקים ברכבים, מתיישבת עם תמונות מזירת התאונה, קיבלה חיזוק מגרסת אשתו שישבה לצדו בעת התאונה, והקרינה אמינות רבה. זאת, על פני גרסתו של נהג הטרנזיט שהייתה מהוססת, מתפתחת, בלתי עקבית, ספקולטיבית, בעלת סתירות ומעוררת תהיות.

6.2. בראש ובראשונה אציין כי מעיון בתמונות שצולמו בזירת התאונה ושצורפו לתיק ביום 26.01.2022 ניתן לראות בבירור את הטרנזיט כאשר היא עומדת במקביל למדרכה כאשר מחצית האחורית של הטרנזיט מצויה במקביל למדרכה הצבועה באדום-לבן.

6.3. יש לציין כי תחילה בעדותו שלל נהג הטרנזיט כי חלק מרכבו היה במקביל לאדום-לבן, ומיד לאחר ניסה להסתייג ואמר "תלוי מאיפה מסתכלים" (עמ' 3, שורות 30-29 לפרוטוקול). לאחר שראה את התמונה שמראה בבירור כי חלק מהטרנזיט במקביל למדרכה הצבועה באדום-לבן, טען נהג הטרנזיט בעדותו כי מדובר במצב שלאחר התאונה (עמ' 4, שורה 1 לפרוטוקול).

תשובתו של נהג הטרנזיט כלל לא ברורה. אם מדובר במצב שלאחר התאונה האם מבקש הוא לטעון כי לפני התאונה הטרנזיט לא היה במקביל לאדום לבן? ואם כך מבקש הוא לטעון, הרי שאני מתקשה לקבל טענה זו מאחר שלא סביר כי לאחר המגע בין כלי הרכב, הטרנזיט יוסע אחורנית.

מה גם, שנהג הטרנזיט מעיד בעדותו כי הפרטית פגעה בו כל זמן שהטרנזיט עמד במקביל למדרכה מבלי שהייתה כל תזוזה מצדו ואף הטרנזיט היה מכובה (עמ' 4, שורות 6-5 לפרוטוקול). אם מנוע הטרנזיט היה מכובה והוא עמד שם ללא כל תזוזה הכיצד ייתכן כי הוא הגיע במקביל לקטע המסומן אדום-לבן.

6.4. איני מקבל את הסברו של נהג הטרנזיט, לפיו לא צפר לנהג הפרטית על מנת להזהיר אותו משום שהצופר לא עבד בגלל שהמנוע היה כבוי (עמ' 4,שורות 9-8 לפרוטוקול). ידיעה שיפוטית היא כי צופר של רכב יכול לפעול גם כאשר כלי הרכב כבוי. כך שהסבר זה של נהג הטרנזיט נראה קלוש ביותר.

6.5. אף איני מקבל את הסברו של נהג הטרנזיט, לפיו נהג הפרטית "התעסק" במכשיר הטלפון הנייד שלו ולא הבחין בטרנזיט (עמ' 4, שורה 9 לפרוטוקול). מדובר בטענה ספקולטיבית גרידא של נהג הטרנזיט אשר מבקש להטיל דופי בנהיגתו של נהג הפרטית רק כדי להרחיק עצמו מאחריותו לתאונה.

6.6. אף ניתן לראות בתמונות מזירת התאונה כי גלגליו הקדמיים של הטרנזיט מוטים שמאלה מה שעשוי להעיד על סטייה שמאלה מצדו, ולו התחלת סטייה שמאלה.

אבהיר כי נתון זה אינו יכול להוות ראיה בפני עצמה להטלת אחריות על נהג הטרנזיט, אך הוא בוודאי מהווה חיזוק ליתר הנתונים אשר ביחד מלמדים על אחריותו של נהג הטרנזיט.

6.7. לאור תהיות ותמיהות קשות אלו, אני סבור כי אין לקבל את גרסת נהג הטרנזיט, לפיה הפרטית פגעה בו עקב סטייה ימינה כל זמן שהטרנזיט במצב עמידה. אני סבור כי הטרנזיט יצא ממקום חנייתו על ידי סטייה שמאלה, כאשר הוא עומד בחלקו בקטע המסומן באדום-לבן, קטע המצוי בטווח השלמת הפנייה של רכב הפונה ימינה מרחוב ז'בוטינסקי ליצחק שדה בפתח-תקוה כפי שהפרטית פנתה.

6.8. אף אם לאחר התאונה נהג הפרטית אמר לנהג הטרנזיט כי מדובר בתאונה הראשונה שלו, ואף אם נהג הפרטית ואשתו היו מבוהלים, אין בכך כדי ללמד, אף לא במעט, בדבר אחריותו לתאונה.

6.9. למעשה, נהג הטרנזיט הפר את הוראת תקנה 64(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 הקובעת:

(ב) נוהג רכב היוצא מחצרים, מדרך גישה לבית, מתחנת דלק, מתחנת שירות, ממקום חניה לכלי-רכב וכיוצא באלה או מכל מקום שאינו דרך, והוא עומד להיכנס לדרך או לחצותה –

(1) יאט ואף יעצור, במידת הצורך, כדי לאפשר להולכי רגל לעבור בבטחה לפני שיעלה על המדרכה או על שול הדרך;

(2) יאיט ויתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש.

(ההדגשות אינן במקור – נ"ס).

6.10. מכאן, רשלנותו של נהג הטרנזיט כלפי הפרטית וכלפי נהגה.

6.11. בנסיבות אלו – לאור מיקום עמידתו של הטרנזיט אשר עמד בטווח השלמת הפנייה ימינה של הפרטית ובקטע המסומן אדום-לבן, ולאור סטייתו של הטרנזיט שמאלה מבלי לוודא כי הכביש פנוי – לא מצאתי להטיל על נהג הפרטית כל אחריות לתאונה.

6.12. מכאן, שהאחריות לקרות התאונה חלה במלואה על נהג הטרנזיט.

6.13. אשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, אומר שמאחר שהפסדי התובעת נתמכים בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, הרי שסכום התביעה המתוקן בדין יסודו.

7. לפיכך, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

7.1. סכום התביעה המתוקן, בסך של 8,197 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד תשלום המלא בפועל.

7.2. הוצאות משפט (ובכלל זה אגרת בית המשפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד) בסך כולל של 3,000 ₪.

7.3. שכר העדים כפי שנפסק במהלך הדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

8. הנתבעת תשלם שכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון.

9. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"א אדר א' תשפ"ב, 12 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.