לפניי תביעה כספית בסך של 20,674 ₪ עבור נזקים שנגרמו לדירת התובע.

1. התובע והנתבעת הינם בעלי דירות סמוכות בבניין המצוי ברמת חן שברמת גן. התובע משכיר את דירתו לאחרים והנתבעת מתגוררת בבניין.
2. על פי כתב התביעה, הנתבעת השתלטה על גג הבניין בשני אופנים. הראשון, הצבת אנטנה בדרך לא חוקית וללא היתר בשטח המשותף בגג המבנה בחלק השייך לתובע. השני, הצבת קולטי שמש המחוברים לדוד השייך לנתבעת וגורמים לנזילה בדירת התובע, אשר הצריכה תיקונים והחלפת ארון אמבטיה. התובע פנה אל הנתבעת אך משזו לא שתה לפניתו הגיש תביעה זו.

התובע עותר לחייב את הנתבעת כדלהלן:

1. בהוצאות תיקון נזקי הנזילות בסך של 10,674 ₪;
2. לפנות לאלתר את כלל המפגעים שהוצבו בסמוך לאנטנה מתחת לגג הבית המשותף וכן את כל צינורות הניקוז והאשפה הקשורים לנתבעת והמהווים מפגע בטיחותי.
3. לחייב הנתבעת בגין עוגמת נפש, טרחה, הוצאות, אובדן הנאה, אובדן דמי שכירות ועלות טיפול משפטי בסך של 10,000 ₪.

לכתב התביעה צורפו תמונות המעידות על אנטנה הממוקמת מתחת לגג; קולטי דוד הממוקמים מעל הגג; כתמי רטיבות; מכתב דרישה וקבלות.

1. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה.
2. אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.
3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהוגשו, אני קובעת, כי לא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו בהליך אזרחי להוכחת תביעתו, ועל כן דין התביעה להידחות.
4. בדיון שהתקיים בפניי חזר התובע על האמור בכתב התביעה. התובע אישר, כי אין בידו ראיות שהקולטים שייכים לנתבעת אולם מבירור שערך עם יתר בעלי הדירות הסיק, כי אלה שייכים לנתבעת. עוד הוסיף התובע "יש לי הוכחה שהקולטים שלה. הזמנתי מומחה לבדוק מאין מקור של הנזילה. פניתי אל הנתבעת ואמרתי שהקולטים נוזלים וגורמים נזק בדירה. באותו יום היא הורידה אותם. זו הוכחה שהם שלה" (עמ' 1, שורות 22 – 23). לא צורפה כל אסמכתא של איש מקצוע לאמור על ידי התובע.
5. התובע נדרש להסביר את הקשר הסיבתי שבין הימצאות הקולטים לנזילה בדירתו ומסר, כי "יש צילום שהם נוזלים, צילום של עובש בדירה.." (עמ' 1, שורה 24), וכי "עם הצבת הקולטים נגרם נזק כבד לדירתי. אסור היה לשים קולטים על הגג" (עמ' 1 שורה 31). לדבריו "לאחר התקנת הקולטים נגרם נזק לגג ולרעפים והדייר שגר בדירה התקשר אלי והודיע לי שהדירה מוצפת מים ואינה ראויה למגורים" (עמ' 2, שורות 14-15). בהמשך מסר התובע, כי גילה את הנזילה לפני כארבע שנים אולם הנתבעת הסירה את הקולטים לפני כשנה והנזק ארע בעת ההתקנה ובמהלך השנים. עוד ציין התובע, כי במהלך השנים לא היו בדירה בעיות של עובש ואלה נוצרו לאחר התקנת הקולטים.
6. הנתבעת העידה, כי מומחה מטעמה שבדק את האזור "איפה שהוצאנו ושמנו את הקולטים" ציין בפניה, כי אין רטיבות והוסיפה "שהתובע הביא את המומחה שבדק את הגג, נכנס לדירה בדק שאין רטיבות ויש לי מכתב מהבן אדם הזה שעלה לגג ואישר את זה" (עמ' 3, שורות 11 – 12) ובתמיכה הפנתה למסמך ובו תיעוד מביקור איש מקצוע מטעמה והעבודה שביצע שם ושלילת טענות התובע על ידי אותו גורם (נ/1).
7. לא הוכח קשר בין הנזילה לבין הקולטים שהציבה הנתבעת על הגג. אמנם צורפו תמונות המעידות על נזקי רטיבות או עובש, אך אין באלה לקבוע, כי הנזק נגרם כתוצאה מהתקנת הקולטים. התובע לא הגיש חוות דעת שמאית או אחרת להוכחת הטענות הגם שציין בעדותו, כי הזמין מומחה לבחינת מקור הנזילה (עמ' 1, שורה 22). בהתאם לא הובא לעדות השוכר שהתגורר בדירה או בעלי המקצוע שביצעו בה את העבודות הנטענות שיוכלו אולי לקשר בין נזקי הרטיבות הנטענים לבין הצבת הקולטים .
8. אשר להתקנת האנטנות, אציין כי כפי שהובא לידיעת התובע במסגרת הדיון, בית משפט זה, בשיבתו כבית משפט לתביעות קטנות, אינו מוסמך ליתן צווי עשה.
9. בנסיבות אלה ומשלא צורפו ראיות להוכחת הטענות לא מצאתי לקבל את התביעה והתוצאה היא שדין התביעה להידחות.
10. נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א אדר ב' תשפ"ב, 24 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.