לפני בקשת בנק הפועלים (סניף נצרת מס' 726), שהינו נושה של היחיד, לצרפו כצד בתיק.

המבקש צירף לבקשתו אישור הממונה על קבלת תביעת החוב שהגיש בעניינו של היחיד דכאן.

תקנה 93 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019 קובעת בזו הלשון:

"צירוף צד להליך

93.  בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של יחיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו"

כאמור, מדובר בבקשת נושה, אשר בתור שכזה ומטבע הדברים עלול להיפגע מההחלטות שיתקבלו במסגרת ההליך דנן, שהרי הנחת היסוד היא שכניסת היחיד להליכי חדלות פירעון באה על רקע אי יכולתו לפרוע את מלוא חובותיו [ראו גם ההגדרה שבסעיף 2 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018]. במסגרת הליכי חדלות פירעון מוחלים על חלק מחובות החייב [רע"א 962/20 אחמד מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל – מנהל מיוחד (08.07.2020), פסקה 12], לעיתים על חלק גדול מהחובות ובמקרים מסוימים אף על כל החובות אם היחיד עומד בתנאים למתן הפטר לאלתר. משום כך, זה אך מובן מאליו ש"בהליך פשיטת הרגל גלומה למעשה פגיעה בנושים אשר לא ייפרעו את מלוא חובם" [ע"א 1193/21 אוריאל רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי (03.05.2021), פסקה 4].

זאת ועוד, החוק והתקנות הנ"ל העניקו לנושים מעמד מיוחד וזכויות בהליך חדלות הפירעון, לרבות הזכות להגיש תגובה להצעת הממונה לשיקומו הכלכלי של היחיד [סעיף 155 לחוק], שמן הסתם יש לה השלכה ישירה על הנושים, לבקש ניהול עיזבון של יחיד שנפטר בהליך חדלות פירעון [סעיף 177(ג) לחוק], לבקש העברת ניהול ההליך מהממונה לבית המשפט [סעיף 181 לחוק] ואף הוקדש פרק שלם למעמד הנושים וזכויותיהם [חלק ה' לחוק], ובכלל זה ניתנה לכל נושה הזכות "לפנות לבית המשפט בבקשה שיחליט בכל שאלה הנוגעת לזכויותיו בהליכי חדלות הפירעון" [סעיף 259 לחוק].

אם כן, רואים אנו שהנושים הם צד רלוונטי בהליכי חדלות הפירעון וההחלטה הסופית בתיק בהכרח תשפיע על עניינם, כאשר בצמתים השונים במהלך ניהול ההליך ניתנה להם הזכות להביע עמדה.

על כן, אני נעתר לבקשה ומתיר צירוף המבקש כצד בתיק.

המזכירות תעדכן את המבקש כצד בתיק ותעדכן את הייצוג מטעמו כאמור בבקשה.

ניתנה היום, ז' אדר ב' תשפ"ב, 10 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.