1. המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטרות על סך 11,000 ₪, 6 שקים בגין אי תשלום שכר דירה על סך 1,750 ₪ כל תשלום וכן שיק נוסף על סך 500 ₪ (שיק בטחון).
2. כעולה מתצהירו של המבקש, היה ההמחאות שנמסרו למשיב היו על שכר דירת שותפים, בירושלים.
3. הוא פנה אל המשיב, בבקשה לסיים את הסכם השכירות בחודש מרץ 2019, תוך שיישא בתשלום בעבור חודש נוסף אפריל 2019.
4. עוד מציין המבקש, כי בין הצדדים התנהל הליך בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, בגין תשלומי מים, ארנונה, חשמל, ובפסק הדין מצוין כי הסכם השכירות הסתיים בחודש אפריל 2019 ומשכך אין הוא חב בתשלום דמי השכירות למשיב.
5. כל פניות המשיב אל המבקש לתשלום החוב לא הועילו, עוד צוין על ידי המשיב ורעייתו, כי נעשו אינספור נסיונות לפתור את המחלוקת בין הצדדים ולהציע למבקש הצעות פשרה על מנת לסייע לו והמבקש לא נענה לאף אחת מההצעות.
6. ביום 16/3/22, התקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו נחקר המבקש על תצהירו.
7. השאלה הדרושה להכרעה היא האם עומד המבקש בנטל הקבוע בדין למתן רשות להתגונן, זאת מאחר שבהתאם לסעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין האזרחי.
8. תקנה 63(ב)(16) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בישיבת קדם-המשפט יורה בית המשפט על דרכי הדיון בתובענה במטרה לייעלו, לפשטו ולהחישו; בכלל זה רשאי הוא מיוזמתו או לבקשת בעל דין :

"[...] למחוק את כתב התביעה או לדחות את התובענה או לתת פסק דין אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל. רוצה לומר – לבית המשפט סמכות ליתן פסק דין בתובענה, אם מתברר שלנתבע אין הגנה מפני התביעה".

1. מטרתו של שלב קדם המשפט היא ייעול העתיד לבוא, אם על ידי בדיקת התביעה וההגנה, בירור הפלוגתאות השנויות במחלוקת. נכון אמנם כי מדובר בהליך מקדמי, אלא שיתכנו מצבים בהם לא נותר עוד במה לדון בהמשך, מאחר וכל העובדות הרלבנטיות התבררו ולכן, אין עוד טעם להשהות את פסק הדין (ע"א 680/87 המגן חברה לביטוח נ' יוסף אליהו, פ"ד מו(4) 154).
2. בהתאם להוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן.
3. בסעיף 20(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018, נקבע כי:

"[...] 20.(א) נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך בבית המשפט כבקשת רשות להתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל."

1. כידוע, ההלכה הפסוקה מורה כי בשלב זה של ההליך די בכך שהנתבע יראה טענות הגנה אפשריות, ולו רק בדוחק, על מנת שתינתן לו הרשות להתגונן מפני התביעה (ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (1.5.2006); ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (25.11.93)). כן נקבע בהלכה הפסוקה כי בשלב זה אין בית המשפט נדרש לבחון את מהימנות העדויות ובחינת סיכויי ההגנה, ועליו להתרשם על יסוד המסמכים הקיימים בתיק שאין מדובר ב"הגנת בדים" בלבד, שאינה מפורטת דיו ומבוססת על טענות כלליות בלבד (ע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41); ע"א 594/85 איתן זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב (1), 721); ע"א 507/85 פנון נ. שטראוס חברה לשיווק בע"מ פד"י מג (1) 106)).

עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה תינתן רשות להתגונן. ברע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך (23.7.2012), נקבע כך (בסעיף 12 לפסק הדין):

" [...] בשלב זה בוחן בית המשפט האם, בהנחה שטענות הנתבע אמת הן, יוכל הוא לזכות במשפט. במידה שהתשובה לשאלה זו חיובית, ייתן בית המשפט לנתבע רשות להתגונן והתביעה תעבור לבירור בסדר דין רגיל. לעומת זאת, אם הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי תצהיר הנתבע אינו מגלה הגנה, לא ייתן רשות להתגונן [ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 654 (מהדורה שביעית, 1995)]. המבחן באמצעותו יכריע בית המשפט האם לתת לנתבע רשות להתגונן, הוא מקל מאוד".

כן נקבע בע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ (28.7.82) בסעיף 2 לפסק הדין כי:

"[...] בשלב בו נדונה בקשה לרשות להתגונן לא ייכנס בית המשפט לבירור אמיתותן של העובדות, הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, ודי לה לגירסתו שתעמוד לכאורה ולא תקרוס תחתיה לפני מתקפת החקירה הנגדית על התצהיר. בית המשפט יבחן אז רק את השאלה אם גירסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני תביעת התובע".

ראו גם: ע"א 469/87 יוסף בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד מג (3), 113 (1989).

ובמה הדברים אמורים?

1. בענייננו, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, לרבות תצהיר המבקש, כמו גם חקירתו בבית המשפט, ובמסמכים התומכים, שמעתי את סיכומי הצדדים סבורני כי אין ברשות המבקש, הגנה כלשהי המצדיקה מתן רשות להתגונן.
2. בענייננו, טוען המבקש כי פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, קבע כי הסכם השכירות הסתיים בחודש אפריל 2019 ומשכך אין הוא חב עוד בתשלום דמי השכירות, עוד לטענת המבקש, דמי השכירות בעבור חודש אפריל 2019 שולמו למשיב, אף שעזב את הדירה עוד בחודש מרץ 2019. אלא שהמחאה זו חזרה מסיבת אכ"מ.
3. עיון בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות במסגרת ת"ק 7728-09-20 בר נ' אורים, מלמד כי התביעה עסקה בתשלום חשבונות חשמל, מים, ארנונה, שלא שולמו על ידי המבקש. כב' השופט אליעד וינשל, אכן מציין כי הסכם השכירות הסתיים בחודש אפריל 2019, אלא שהוא מדגיש כי עניינה של התביעה בגין יתרת חוב בגין תשלומים לחברות תשתית בגין הסכם שכירות שהסתיים בחודש אפריל 2019. וכי לא הוגשה תביעה לתשלום דמי שכירות נוספים ומנגד לא הוגשה תביעה שכנגד בגין החזר דמי שכירות.
4. בנסיבות אלה, אין באפשרותי לקבל את טענת המבקש לפיה עניין משך תקופת השכירות הוכרע בבית המשפט לתביעות קטנות וכי קיים מעשה בית דין בעניין זה.
5. זאת ועוד, עיון בהסכם השכירות בין הצדדים, מעלה כי למבקש לא הייתה כל אפשרות לסיים את דמי השכירות באופן חד צדדי וכי עליו, בכל מקרה, לשלם את דמי השכירות עד לסיום תקופת השכירות.
6. המבקש, לא חלק על כך כי נעשו נסיונות על ידי המשיב ורעייתו, להציע לו הצעות שונות, כמו גם כי ייכנס שוכר חלופי תחתיו בהסכם השכירות, אך גם זה לא בוצע על ידו.
7. יתרה מכך, המבקש טען כי שילם בעבור חודש אפריל 2019, אלא שהמשיב הציג לי אישור כי השיק חזר מסיבת אכ"מ.
8. בנסיבות העניין לא מצאתי כי קיימת למבקש כל הגנה מפני התביעה.
9. אני מורה על דחיית ההתנגדות.
10. ככל שלא ישולם מלוא סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, בתוך 14 יום מהיום, ישופעלו הליכי ההוצאה לפועל בתיק 521023-06-21.
11. עוד אני פוסקת הוצאות בסך של 750 ₪, אשר יתווספו לסכום פסק הדין.
12. זכות ערעור כחוק.
13. המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"ז אדר ב' תשפ"ב, 20 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.