מספר בקשה:3

בפני

כב' הרשמת הבכירה, עינת דינרמן

תובעים

1. סלמאן אסעד ת.ז 053852000

2. עימאד אסעד ת.ז 039813803

נגד

נתבע

ניזאר חוג'יראת ת.ז 303115042

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסק דין מתאריך 17.01.2022שניתן כנגד המבקש בהעדר הגנה, לאחר שכתב התביעה וההזמנה לדין נמסרו לו בתאריך 09.11.2021.
2. בקשת המבקש לביטול פסק הדין הוגשה בתאריך 08.03.2022, במסגרתה עותר המבקש לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה.
3. עסקינן בתביעה כספית ע"ס 32,483 ₪ בהליך של סדר דין מהיר, בגין נזקים שנגרמו לרכב המשיבים כתוצאה מתאונת דרכים. שלטענת המשיבים, הנתבע, פגע ברכבם.
4. המבקש טוען בבקשתו, אשר נתמכה בתצהיר, כי אי התייצבותו לא נבעה מזלזול בבית המשפט אלא מאחר וכתב התביעה לא הומצא לידיו ונודע לו אודות ההליך בעת שקיבל את פסק הדין לידיו, ביום 27.01.2022.

1. עוד טוען המבקש כי יש בפיו טענות הגנה טובות כנגד התביעה שכן בכל הזמנים הרלוונטיים לתאונה, רכבם של הנתבעים הוא זה אשר סטה מנתיב הנסיעה הנגדי, מסיבה שאינה ידועה לו, ופגע ברכבו, ובכך גרם לתאונה, ולנזק הנטען.
2. עוד טוען המבקש כי לא נמסר לידיו אישור המסירה ומעולם לא קיבל אותו לידיו, ולא חתם על אישור המסירה, אלא לאחר שקיבל את פסק הדין, ביום 21.01.2022. ולשיטתו, כתב התביעה נמסר לקרוב משפחה בשם נ'זאר חוג'ראת, שאינו גר עמו באותו נכס, אך מתגורר בכפר ביר אל מכסור.
3. עוד טוען המבקש כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות. ולשיטתו, התביעה הוגשה ביום 17.10.2021, בגין תאונה שהתרחשה, ביום 12.08.2012, ומשכך, מיום שנולדה עילת התביעה ועד למועד הגשתה, חלפו מעל 7 שנים. עוד טוען המבקש כי התביעה התיישנה כבר ביום 12.08.2021, כחודשיים לפני הגשת התביעה.
4. עוד טוען המבקש כי כנגד המבקש הוגש בבית משפט לתעבורה בעכו (תיק 5189-08-13), כתב אישום בגין אי ציות להוראת שוטר, ובגין נהיגה ברשלנות, סטייה מנתיב נסיעה, וגרימת תאונה בה נחבלו 3 בני אדם. ולשיטתו, הומלץ ע"י בית משפט, לזכות את המבקש מכלל העבירות בתיק, למעט עבירה אחת של אי ציות להוראת שוטר, ואשר הורשע בה המבקש.
5. עוד טוען המבקש כי רכבם של המשיבים הוא זה אשר סטה מנתיב הנסיעה הנגדי, ופגע ברכבו, ובכך גרם לתאונה, ולנזק הנטען. ולשיטתו, אינו חב בגין גרימת הנזק הנטען, ודין הבקשה להידחות, גם מחמת היעדר חבות לתאונה.
6. לבסוף טוען המבקש כי אם יבוטל פסק הדין, לחייב את הנתבעים בהוצאות, ולהורות על מתן פרק זמן להגשת בקשות בעניין טענות מקדמיות, כדי לאפשר לנתבע להגיש בקשה מנומקת לסילוק התביעה על הסף, מחמת התיישנותה.
7. המשיבים הגישו תגובתם לבקשה לביטול פסק דין, וטענו כי המבקש לא הצביע על צידוק לביטולו של פסק הדין שניתן כדין, שכן אין בסיס עובדתי לטענות המבקש. עוד טענו המשיבים, כי כתב התביעה הומצא לנתבע כדין, ונמסר למבקש באופן אישי ביום 09.11.2021.
8. כמו כן, טענו המשיבים כי בסעיף 8 לבקשתו טוען הנתבע כי רכבם של התובעים, הוא אשר סטה מנתיב נסיעתו, מסיבה שאינה ידועה לו, ופגע ברכבו, וגרם לתאונה. ולטענתם, טענה זו אינה מתיישבת עם העדות של המבקש, שמסר במשטרה, ביום התאונה.
9. בנוסף, טענו המשיבים כי טענותיו של המבקש באשר לסיכויי הגנתו נטענו בעלמא וללא כל ביסוס. ולטענתם, טענת ההתיישנות המועלת בבקשת המבקש, חסרת ביסוס, הואיל וקמה למשיבים הזכות שבדין לתבוע את הנזק, מיום שגזר הדין הפך להיות חלוט, וזאת בהסתמך על סעיף 9, לחוק ההתיישנות.
10. הנתבעים עותרים לבית המשפט, באם יבוטל פסק הדין, להורות לנתבע להפקיד את מלוא סכום התביעה, כפיקדון, בקופת בית המשפט, ולהורות על חיוב המבקש בהוצאות.

דיון והכרעה:

1. לאור העובדה כי הבקשה שלפנינו הוגשה בחלוף 30 יום ממתן פסק הדין, אנו נדרשים לתקנה 176 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018, אשר קובעת כדלקמן:

"בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר היקף כתב טענות; נקבע בתקנות אלה או בכל חיקוק זמן לעשיית דבר או להימנע מעשיית דבר או מדד להיקף כתב טענות, יחול האמור כל עוד בית המשפט לא הורה אחרת מטעמים מיוחדים". (הדגשה לא במקור-ע.ד.).

1. תקנה 176 לתקנות הדנה בסמכותו של בית המשפט למתן הוראות מבחינה בין שני סוגים של הארכות מועדים: אלה הקבועים בחיקוק – ניתנים להארכה בהתקיימם של טעמים מיוחדים (תקנה 176 (ב)); אלה שנקבעו על ידי בית המשפט, ניתנים להארכה לפי שיקול דעתו של בית המשפט (תקנה 176 (ג)).
2. מקבילתה של תקנה 176 (ב) היא תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (כאשר בתקנה 176 (ב) רישא התווספו הוראות לעניין סמכות בית המשפט ליתן הוראות לגבי היקף כתב טענות).
3. דרישתו של "טעם מיוחד" להארכת המועד יונקת מתוקף עיקרון סופיות הדיון והצורך בקיומה של מערכת משפט סדורה, תקינה ויעילה (ראו: רע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה – ירושלים, פ"ד נה (4) 198, 201 (2001); ע"א 10152/07 פדידה נ' רפאלי (פורסם בנבו, 15.12.2010)). אין רשימה סגורה של נסיבות המהוות "טעם מיוחד". בעבר נקבע בפסיקה כי אם נסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין, גרמו לאיחור, הריהן טעם מיוחד. לעומת זאת, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ (ראו: רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (פורסם בנבו, 21.4.2015), פסקאות 17-16 והאסמכתאות שם).
4. עם זאת, לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של אותו טעם מיוחד. נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד (בע"מ 1406/12 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 והאסמכתאות שם (פורסם בנבו, 20.3.2012)). כמו כן נקבע בפסיקה כי לעניין זה יש להתחשב בסיכויו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד (רע"א 4538/11 צמח נ' גבאי, פסקה 26 (פורסם בנבו, 3.1.2013); רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ, פסקה 18 (פורסם בנבו, 16.8.2012)).
5. אם כן, בין השיקולים שעל בית המשפט לאזן בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד ניתן למנות את עיקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום-לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגיה וחשיבותה הציבורית, וסיכויו של ההליך (חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 182-181 וההפניות שם (מהדורה שלישית, 2013)). ר' לעניין זה פסק דינו של ביהמ"ש השלום בקריות בת.א. 47564-03-18 פלוני נ' רימי הובלות ומסחר בע"מ [פורסם בנבו].
6. אמנם המבקש אינו מסביר מדוע הוגשה בקשתו לביטול פסק הדין בשיהוי כה ניכר שעה שפסק הדין הומצא לו בהתאם לאישור המסירה המצוי בתיק בבית המשפט עוד ביום 17.01.2022, אולם לאור טענת ההגנה הלכאורית של המבקש ולפיה התביעה התיישנה, ו/או לחילופין, המשיבים הם שאחראים לקרות התאונה, נראה שיש בכך משום טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת בקשת הביטול.

העילות לביטול פסק דין שניתן בהעדר:

1. תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018 דנה בביטול פסק דין או החלטה שניתנו במעמד צד אחד בלבד, וזו לשונה:

"מקום בו ניתנה החלטה לפי צד אחד ובעל הדין שכנגד הגיש בתוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה בקשה לביטול, רשאי בית-המשפט לבטלה בתנאים שייראו לו".

ביטול מחובת הצדק

1. כאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מאי המצאה כדין- הוא יבוטל בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.
2. ביטול כזה נעשה מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה הוא פגום ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין.
3. במקרה שלפנינו, המבקש טוען כי לא קיבל את כתב התביעה לידיו. המשיבים טענו כי כתב התביעה הומצא לו כדין שכן כתב התביעה נמסר לידיו והוא זה שחתם על אישור המסירה, שכן לטענתם פסק הדין אינו פגום.
4. הכלל לפיו מרוץ המועדים לביצוע פעולה מסוימת אינו מתחיל אלא ממועד ביצועה של המצאה פורמאלית ("כלל ההמצאה") רוכך עם השנים. נקבע, כי הכלל הוא אמנם כלל "ההמצאה" הפורמאלית לבעל הדין אולם בנסיבות מיוחדות ידיעת בעל הדין תוכל להיחשב כקובעת לצורך תחילת מניין הימים בנסיבות של השתק ובמיוחד כאשר בעל הדין לא רק ידע על פסק הדין אלא גם פעל על פיו ולאחר מכן טען כי זה לא הומצא לו (ראו בש"א 1890/00 מנורה איזו אהרון בע"מ נ' אוליצקי כריה בע"מ, פ"ד נד (2) 840, 843-844 (2000); רע"א 5007/92 לוין נ' ארנסט, פ"ד מח(1) 653, 659 (1994)). בהמשך חל ריכוך נוסף בכלל ונקבע כי "הדין הוא שיש להעדיף את מועד ה"ידיעה" על פני מועד ה"המצאה" (רע"א 1113/97 אסמעיל נ' סלימאן [פורסם בנבו], 6.4.97)).
5. עם זאת, דורש יישום "כלל הידיעה" כי "הידיעה" בה עסקינן תהיה ידיעה בפועל ולא ידיעה בכוח; ידיעה של מלוא הפרטים ולא ידיעה חלקית ומקוטעת; ידיעה שאינה שנויה במחלוקת וידיעה ממשית ורלוונטית (רע"א 11286/05 אריק זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע''מ [פורסם בנבו], 8.7.2007).
6. נראה אם כן כי לא עלה בידי המבקשת, אשר הנטל מוטל עליה, להוכיח כי לא קיבלה את כתב התביעה במועד. משכך, אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין כנגד המבקשת מחובת הצדק, ויש לבחון האם מתקיימים התנאים הדרושים לביטולו על פי שיקול דעת.

ביטול על פי שיקול דעת

1. בבקשה לביטול פסק דין על פי צד אחד יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת.

אלא שכך או כך , יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן. (ר' א. גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 12, 2015 עמ' 642.

1. ברע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן [פורסם בנבו] נקבעו בין היתר הדברים הבאים:

..." אין לכחד כי למתן פסק דין בהעדר התייצבות עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין... וזאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך ראוי שהשימוש בסנקציה זו ישמר למקרים קיצוניים בהם בעל הדין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או במקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם. יהיו מקרים בהם סנקציה זו של אי ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד לא תהיה מידתית בהתייחס לכלל נסיבות המקרה, ולאיזון שבין סיבת אי ההתייצבות לבין סיכויי ההגנה..".

1. דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות. (ר' החלטה מיום 2.3.16 בת"ק 10332-03-15 הכשרה חב' לביטוח בע"מ נ' חי ויקטור לב [פורסם בנבו].
2. לעניין סיכויי הגנתו של המבקש מפני התביעה- המבקש טוען כי האחריות לתאונה ולתוצאותיה אינה רובצת על כתפו מאחר ורכבם של המשיבים, הוא זה שסטה מנתיב נסיעתו, ופגע ברכבו. עוד טוען המבקש כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.
3. אמנם המבקש אינו מציג ראיות התומכות בגרסתו לקרות התאונה, אולם בשלב זה אין בודקים את אמיתות טענות המבקש, אלא ביהמ"ש מניח כי נכונות המה, ובוחן אך את השאלה באם יש בפיהם טענת הגנה לכאורית מפני התביעה. בנסיבות העניין ונוכח טענת ההתיישנות, והטענה כי האחריות לתאונה רובצת לפתחם של המשיבים, די בכך, על מנת להוות טענת הגנה לכאורית הראויה להישמע.
4. בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 17.01.2022 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובעים בסך של 3,200 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

התשלום יבוצע ע"י הנתבע לידי ב"כ התובעים.