19 מרץ 2022

1. בהתאם להסכמת הצדדים, התביעה נמחקת.
2. בכל הנוגע לשאלת ההוצאות, נחלקו הצדדים.
3. לטענת התובע, יש לחייב את הנתבע בהוצאותיו בהליך לאור העובדה כי רק לאחר שפנה אל בית הדין ניאות הנתבע לשלם לו את הפרשי דמי האבטלה שהגיעו לו, וזאת חרף פניותיו החוזרות והנשנות אל הנתבע, שקדמו לפתיחת ההליך המשפטי, ואשר לא נשאו פרי.
4. הנתבע מצדו, טען כי אין מקום לחייבו בהוצאות. לטענתו, פנייתו של התובע טופלה וחישוב עדכני בוצע ללא קשר לתביעה המשפטית ובמקביל לה. ההוראה לביצוע החישוב קדמה למכתב שיצא לתובע ביום ה-26.10.21, שאם לא כן לא היה יוצא המכתב המודיע לו על הסכום המגיע לו. לטענת הנתבע, ברגע שנקלטת הוראה, ממתינים למנה ורק לאחריה יוצא מכתב פירוט תשלום, כך שהתביעה לבית הדין לא היא שקידמה את ביצוע התשלום.
5. שקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים המצורפים מהם עולה כי התובע פנה אל הנתבע בנוגע לחישוב דמי האבטלה במכתב מיום ה-24.8.21, תוך שהוא מבהיר כי ככל שלא תיענה פנייתו בצורה עניינית תוך 14 ימים יגיש תביעה לבית הדין. התביעה לבית הדין הוגשה ביום 17.10.21 ואילו מכתב הנתבע בנוגע לחישוב דמי האבטלה (בהתאם לחישוב שביקש התובע) נשלח כבר ביום 26.10.21, ללא קשר להגשת התביעה לבית הדין. עוד מצאתי לקבל את טענת הנתבע לפיה מכתבו כאמור רק שיקף החלטה שכבר נתקבלה קודם לכן. בנסיבות אלה, לאור העובדה שמצאתי כי תביעת התובע היתה מאושרת במועד בו אושרה ללא קשר להגשת התביעה לבית הדין, וכן לאור העובדה שלא מצאתי כי מאז פניית ב"כ התובע חלף פרק זמן בלתי סביר עד למועד אישור התביעה על ידי הנתבע, לא מצאתי לחייב את הנתבע בהוצאות. בנסיבות אלה, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ט"ז אדר ב' תשפ"ב, (19 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.