1. לפניי תביעה כספית בגין נזקי רכוש שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה ביום 14.4.2021 באור-עקיבא.

בכתב התביעה על נספחיו נטען שרכב התובעת עמד בחנייה מוסדרת כאשר לפתע ניזוק על ידי משאית הנתבעת שביצעה פניה שמאלה. לכתב התביעה צורף, בין היתר, שרטוט של אופן התרחשות התאונה.

בכתב ההגנה על נספחיו נטען שרכב הנתבעת הוסע בנתיבו לקראת פניה שמאלה, כאשר לפתע רכב התובעת התפרץ לנתיב הנסיעה מחניה ופגע במשאית הנתבעת בחלקה האחורי, בעודה בעצירה לצורך מתן זכות קדימה טרם ביצוע הפנייה. לכתב ההגנה צורף טופס הודעה של נהג הנתבעת.

1. ביום 9.11.2022 קיימתי דיון בתובענה שבמהלכו נשמעו עדויות נהג התובעת ועד מטעם התובעת. נהג הנתבעת לא התייצב לדיון ובא-כוח הנתבעת ויתר על עדותו, מבלי שהוגשה בקשה לדחיית מועד הדיון. בנוסף, במהלך הדיון הוצגו תמונות רכב התובעת ממקום התאונה.
2. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות; בחנתי את מכלול הראיות שהוצגו לפניי, לרבות תמונות הנזק ותמונות רכב התובעת ממקום התאונה; שמעתי את עדי התובעת; צפיתי בהדגמות העדים ושמעתי את סיכומי באי-כוח הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שלא הורם הנטל הדרוש לקבלת התביעה. אפרט להלן את טעמיי;

נהג התובעת העיד שרכבו עמד בחנייה, כאשר הוא וקרוב משפחה שהיה עמו נמצאים מחוץ לרכב, ולקראת כניסה לרכב.

העד השני מטעם התובעת העיד שישב בתוך הרכב לצד הנהג, לאחר שסיימו סידוריהם במקום ולקראת יציאה מחנייה.

למותר לציין שמדובר בפער משמעותי בגרסאות העדים.

זאת ועוד; מתמונה שהוצגה בדיון ניתן ללמוד שרכב התובעת היה במהלך יציאה מחניה, וזאת בניגוד לגרסאות שהציגו עדי התובעת. כך ניתן ללמוד ממנח רכב התובעת, דהיינו סטיית חלקו הקדמי שמאלי והטיית צמיגי הרכב.

אוסיף כי תמונה זו שונה באופן ניכר מהשרטוט שצורף לכתב התביעה.

אף מוקדי הנזק כפי שנצפים בתמונות הנזק אינם תואמים למוקדים שסומנו בשרטוט. ודוק, הנזק ברכב התובעת אינו לאורך הצד השמאלי, אלא נזק בכנף הקדמית שמאלית, שתואם אף הוא ליציאת רכב התובעת מחנייה.

בהינתן שגרסאות העדים אינן תואמות לתמונה שהוצגה ממקום התאונה, וכאשר ממילא עדויות העדים אינן תואמות האחת לרעותה, אין בידי לקבל את גרסת התובעת בדבר אופן קרות התאונה.

1. אוסיף כי יציאה מחנייה והשתלבות לתוך נתיב הנסיעה הן פעולות המחייבות נקיטת משנה זהירות ומתן זכות קדימה. ברם, משנהג התובעת אינו טוען שנקט באמצעי הזהירות הדרושים – שכן כאמור לעיל, נהג התובעת העיד שהוא שוהה מחוץ לרכב בעת התאונה – לא שוכנעתי בדבר אמיתות גרסת התובעת ובדבר העדר אחריות הנהג מטעמה לתאונה.

לא התעלמתי מהעובדה שנהג הנתבעת לא התייצב לדיון ולכך שבא-כוחו ויתר על עדותו מבלי להציג אסמכתה לסיבת היעדרותו ואף מבלי לעתור בבקשה לדחיית מועד הדיון. כידוע, בהתאם להלכה הפסוקה הדבר יוצר חזקה ראייתית לחובת הנתבעת. ברם, נטל הוכחת התביעה עודנו מוטל על התובעת. במקרה דנן התובעת לא עמדה בנטל הדרוש ולא הוכיחה כי במאזן ההסתברויות גרסתה עדיפה. על כן, אין בהעדר התייצבות עד הנתבעת לדיון כדי לסייע לתובעת להוכיח גרסתה, שאינה עולה בקנה אחד עם תמונה ממקום התאונה ועם מוקד הנזק.

1. במכלול הנסיבות האמורות, אני מורה על דחיית התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ₪ בתוך 30 יום.

זכות ערעור כדין.

המזכירות תחייב את התובעת במחצית שניה של אגרה ותשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ג, 16 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.