ביום 4.4.22 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

עסקינן ביחיד אשר מנוהל בעניינו הליך חדלות פירעון שני, לאחר שההליך הקודם בוטל בשל מחדלי היחיד.

היחיד הגיש ביום 26.7.22 הצעת הסדר. מתגובת הנאמן מיום 17.8.22 עלה כי טרם חלף המעד להגשת כלל תביעות חוב וכן כי ליחיד מחדלים בשל אי הגשת דוחות חודשיים ואי המצאת מסמכים. בהחלטה מיום 21.8.23 נקבע כי על היחיד להסיר המחדלים האמורים, בטרם תידון בקשתו להסדר נושים. חרף ארכות רבות שניתנו, היחיד לא הודיע על הסרת המחדלים וביום 3.11.23 ניתנה החלטה לפיה ככל שלא הוסרו מחדלי היחיד, הנאמן יגיש בקשה מתאימה לתיק.

מבקשת הנאמן מיום 16.1.23 עולה כי היחיד לא הסיר את מחדליו בהליך ולא מילא אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל אי תשלום צו התשלומים השוטף וצבירת 7 פיגורים על סך 1,950 ₪, אי הגשת דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו החודשיות למן תחילת ההליך, אי המצאת מסמכים מהותיים שנדרשו ואי שיתוף פעולה עם הנאמן. כמו כן היחיד לא שילם את הסך 3,500 ₪ אשר נקבעו בפסק הדין שניתן בהליך הקודם, כתנאי להגשת בקשה חדשה.

לאור התנהלות היחיד, עתר הנאמן להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים.

בהתאם להחלטה מיום 16.1.23 היה על היחיד להגיב לבקשה שאחרת היא תישקל בחיוב, אולם כל תגובה לא התקבלה מטעם היחיד, חרף חלוף המועד שנקבע לכך.

מהודעת הנאמן מיום 1.3.23 עולה כי היחיד לא הסיר מחדליו עד כה ולכן הוא שב ועתר לביטול ההליך.

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

כחלק מחובת תום הלב בהליך חדלות הפירעון, על היחיד לעמוד בחובת גילוי מוגברת ולחשוף את מלוא המידע הנדרש אל נוכח מאפייני ההליך; לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לרבות, עמידה במלוא התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בענייננו. ראה בע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (29.8.2018); ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, (23.2.2020); וכן בע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד, (18.12.2019)); ובע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי (3.5.2021) אשר עמדו על כך שהאמור רלבנטי גם להליכים המתנהלים לאחר כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשס"ח-2018 לתוקף.

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה ליחיד, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור הנאמן, בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה באים במניין), בדבר סילוק מחדלי היחיד בתוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.

למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחיד, בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תבטל את הדיון הקבוע ליום 9.5.23 ותסגור את התיק.

ניתן היום, ח' אדר תשפ"ג, 01 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.