1. לפני בקשה לחילוט ערבויות אותן הפקיד המשיב במסגרת תנאי שחרור.

נגד המשיב, יליד 16.9.2003 ונגד צעיר נוסף הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של הצתה והשחתת פני מקרקעין בכך שהציתו מבנה תחנת דלק נטוש וריססו כתובות אנטי ציוניות ומביעות התנגדות לחיסונים.

המשיב שוחרר בהתאם להחלטה מיום 1.11.21 למעצר בית מלא בבית הוריו אשר בפתח תקווה, בפיקוחם. לצורך הבטחת תנאי השחרור, חתם כל אחד מן המפקחים על ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪, המשיב חתם על ערבות עצמית בסך 10,000 ₪ וכמו כן, הופקדה ערבות כספית בסך 5,000 ₪.

1. בתאריך 3.11.21 הוגשה בקשה לעיון חוזר ולחילוט ערבויות והתבקש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים ועל חילוט הערבויות, זו שעליה חתם וזו הכספית. לא הוגשה בקשה לחילוט ערבויות המפקחים.

באותו מועד הוריתי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

1. מן הבקשה עולה כי בתאריך 2.11.21, בסמוך לשעה 7:30, נתפס המשיב בצומת אעבלין עם שלושה נוספים בתוך אמבולנס החשוד כגנוב. מן הבקשה עולה כי המשיב כלל לא הגיע עם הוריו אל ביתם בפתח תקוה, מקום מעצר הבית, אלא כי לאחר שאספו אותו מבית סוהר צלמון, ירד מרכב ההורים ונסע, לטענתו, לישיבה בה למד במירון, על מנת לאסוף משם חפצים אישיים שהיו דרושים לו. לדבריו, הוריו, מפקחיו, ידעו והתירו זאת.
2. עיון בהודעת המשיב במשטרה מיום 2.11.21, מלמד כי גרסתו לאירועים היתה כדלקמן:

"אתמול השתחררתי בשעה 19:40 בערך מכלא צלמון, ההורים שלי באו לאסוף אותי. ביקשתי מאמא שלי שתיקח אותי להר מירון כדי להביא את הבגדים שלי והתפילים שלי בשביל המעצר בית כדי שיהיה לי מה ללבוש, אמא שלי היה לה כנס מתנדבים של מד"א והיא לא יכלה לקחת אותי. היא הורידה אותי בתחנת האוטובוס צלמון ונסעתי למירון באוטובוס, לקחתי את הדברים שלי ממירון וירדתי לכיוון תחנת האוטובוס של מירון לכיוון המרכז, מכיוון שכבר לא היה אוטובוסים לכיוון בני ברק, עצרתי טרמפ בשעה 4:00 על האמבולנס המדובר, אני ועוד חרדי שגם עצרתם וישב לידי מאחורה שאלנו את הנהג שזה היה הבחור האשכנזי הבלונדיני...לאן הוא נוסע וענה שהוא נוסע לירושלים. עלינו איתו והוא נסע לספסופה למקווה ואז נסענו לצפת לבית כנסת והעיר העתירה, ירדנו מהאמבולנס התפללנו שחרית וחזרנו לאמבולנס ונסענו לחיפה אני נרדמתי עד שהמשטרה עצרה אותנו".

המשיב אישר כי הבין את תנאי השחרור. הוא גם אישר כי גם אביו היה ברכב כאשר הורידו אותו בתחנת האוטובוס ולדבריו, אביו אמר שעדיף כי ילך להביא את הדברים באותו היום ויחזור בלילה הביתה.

בדיון, חזר המשיב על עיקרי גרסתו אשר הובאה מעלה. ב"כ המשיב תיארה את הנסיבות בהן אירעה ההפרה וטענה כי המדובר בהתנהגות אשר נובעת מגילו הצעיר ומחוסר הבגרות של המשיב. היא ביקשה להקל וגם אם יחולטו ערבויות, עתרה כי יחולטו באופן חלקי.

1. סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 עניינו תוצאות הפרת תנאי שחרור בערובה והוא קובע כך:
2. שופט הדן בענינו של משוחרר בערובה, שהובא לפניו בשל הפרת תנאי מתנאי השחרור, רשאי להורות על חילוט הערבות, ואם התגבשה עילת מעצר, לעצרו או לשחררו בערובה בתנאים שיקבע.
3. נוכח שופט כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השחרור וכי ולא ניתן להביאו בפניו, רשאי הוא להורות על חילוט הערבות.
4. בקשה לחילוט ערבות שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא אם כן ניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו.

מכאן, סמכותו של בית המשפט להורות על חילוט הערבות מקום בו הופר תנאי מתנאי השחרור.

1. כאמור, המשיב נעצר עד תום ההליכים וכעת בפניי הבקשה לחילוט הערבויות אותן הפקיד, ערבות עצמית וערבות כספית.

אין חולק כי המשיב הפר את תנאי השחרור. תנאי השחרור הוסברו לנאשם והוא גם אישר כי הבינם. בכך שהמשיב ירד מרכבו של הוריו והסתובב ללא כל פיקוח מחוץ למקום שנקבע למעצר הבית, הוא הפר את תנאי השחרור ועל כן, קמה סמכותו של בת המשפט לחלט ערבויות.

עם זאת, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים מצאתי להורות על חילוט הערבויות רק באופן חלקי, זאת בהסתמך על הנסיבות, לאור מהות ההפרה, כאשר מדובר בהפרה בודדת, של נאשם צעיר שזה לאחרונה הפך לבגיר, לאור טיעוני ב"כ המשיב ביחס לנטל הכלכלי על הוריו של המשיב, אשר הם ששילמו את הערבות ובהעדר מקורות כלכליים למשיב, תלמיד ישיבה צעיר.

לפיכך אני מורה על חילוט סך של 1,500 ₪ מתוך הערבות הכספית אשר הופקדה על ידי המשיב.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' שבט תשפ"ב, 09 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.