1. עניינה של החלטה זו מתייחסת ל- 2 הודעות תשלום קנס שמספרן, 2000313423 (להלן – "הדו"ח הראשון"); וכן הודעת תשלום קנס 2000316316 (להלן – "הדו"ח השני" וביחד עם הדו"ח הראשון – "הדו"חות") אשר נרשמו על שם רכבה של המבקשת בתאריכים 08.01.2021, 15.01.2021 בהתאמה, בגין עבירות תנועה, שימוש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור כנתיב תחבורה ציבורית, עבירות לפי תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.
2. המבקשת פנתה לבית המשפט ביום 20.10.21 בבקשה להישפט באיחור, כאשר מפרטת באריכות את פעולותיה בטיפול ובאיתור הדו"חות נשוא הבקשה, ואף מציינת כיצד גילתה על דבר הדו"ח הראשון, וזאת כאשר יצרה קשר עם נציגי המשיבה, לאחר שקיבלה בדואר רגיל את הדו"ח השני, ואזי בשיחה גילתה את דבר הדואר הראשון, ממספרי המעקב עלה כך ע"פ המבקשת, שצמד הדו"חות נשלחו למענה בדואר רשום אך חזרו מטעם "הנמען אינו ידוע במען" על אף שזהו כתובתה מאז ספטמבר 2016, ולטענתה שמה מצוין על תיבת הדואר ועל דלת הכניסה לדירתה, ולא נתקלה בקושי דומה בעבר בעת קבלת דברי דואר שונים, ואף מציינת שאיננה מבינה מדוע הדוור לא השאיר בכתובת הודעה בדבר אי איתורה במען, ושעליה לגשת לסניף הדואר המקומי ע"מ לקבל זאת.
3. המשיבה בתגובתה ציינה כי הודעות תשלום הקנס נשלחו אל המבקשת נשוא הדו"ח באמצעות דואר רשום למענה כפי שהיה מעודכן במשרד הפנים נכון למועד משלוח ההודעות. המשיבה צירפה הוכחת משלוח ההודעות וכן תצהיר המפרט את הליך משלוח ההודעות מאגף החניה. ואף ציינה המבקשת שכפי שנקבע בפסיקה די באישור משלוח ההודעה לתשלום הקנס בדואר רשום להוכחת משלוח ההודעה, ראה עפ"א 80074/07 מור מילמן אפרת נ' עיריית ת"א, בג"צ 7281/09 שרגא רוזנבאום נ' עיריית תל אביב-יפו, ורע"פ 5169/11 בנימין רובין נ' מדינת ישראל.
4. לדברי המשיבה, משהוכיחה את המצאתן של הודעות תשלום הקנס נשוא הבקשה אל המבקשת, יש להחיל את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, וכי אין די באמירה סתמית של המבקשת שלא קיבלה את דבר הדואר לידיה בכדי שבית המשפט יקבל את טענתה. ונכון למועד הבקשה, כתובתה הרשמית של המבקשת הינה הכתובת אליה נשלחו ההודעות, לפיכך הסיבה אשר נבצר ממנה מלקבלן הינה בשל נסיבת שהיו תלויות בה ולא בכל גורם אחר.
5. יצוין עוד, כי המבקשת בבקשתה לא ציינה כל טענת הגנה בדבר השימוש שלא כדין בנתיב הנסיעה אשר יועד כנתיב תחבורה ציבורית ובלא היתר לכך.
6. לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבה, עולה כי בגין "הדו"ח השני" הודעת תשלום קנס שמספרה 2000316316 המבקשת הגישה את בקשתה במועד ולפיכך תישפט בגין הודעה זו כדין.
7. ולגבי "הדו"ח הראשון" הודעת תשלום קנס שמספרה 2000313423 לאור נימוקי המבקשת, ולאור פנייתה לדואר ישראל בעניין, ולאור כך שמדובר באישום דומה, ושיערך בין כך דיון בדבר הדו"ח השני כדין, אני מתיר למבקשת להישפט גם על הדו"ח הראשון באותו המועד. על המבקשת להצטייד במועד הדיון עם פנייתה בכתב לדואר ישראל ,וכן את תגובת דואר ישראל לו יגיע כזה עד למועד הדיון שיקבע ע"י המזכירות.
8. לאור כל האמור לעיל, הבקשה להישפט באיחור בגין 2 הדו"חות מתקבלת.
9. המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים, ותקבע מועד לדיון.

ניתנה היום, י' כסלו תשפ"ב, 14 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.