1. הורתו של תיק זה בבקשה לביצוע שלושה שטרי חוב (להלן: "בקשת הביצוע") שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת ובגינה נפתח תיק הוצל"פ שמספרו 511068-06-21 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

2. הנתבע הגיש באיחור התנגדות לבקשת הביצוע ובד בבד עתר להאריך לו את המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל. בעקבות כך הועברה ההתנגדות והבקשה להארכת מועד לבית משפט זה לצורך הכרעה בהן.

3. המדובר, כאמור לעיל, בשלושה שטרי חוב, אשר חתומים על ידי הנתבע (כמובן בתור עושה השטר) לפי הפירוט שלהלן:

א. שטר חוב מיום 20/05/2013 על סך של- 200,000 ₪.

ב. שטר חוב מיום 20/05/2013 על סך של- 160,000 ₪.

ג. שטר חוב מיום 03/06/2013 על סך של- 175,000 ₪.

4. סכום החוב בתיק ההוצל"פ עמד ביום הגשת ההתנגדות (ה-21/10/2021) על סך של-588,035 ₪.

5. ביום 18/01/2022 הודיעו הצדדים על כך שהגיעו ביניהם להסדר דיוני שלפיו תינתן לנתבע רשות להתגונן והתיק יעבור לפסים של סדר דין רגיל וכן יעוכבו הליכי ההוצל"פ שננקטו במסגרת תיק ההוצל"פ.

6. במסגרת התנגדותו העלה הנתבע טענת התיישנות כטענה מקדמית ועתר לדחיית התביעה על הסף. על טענה זו חזר ב"כ הנתבע במסגרת ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 31/05/2022. לפיכך, אפשרתי לתובע להגיש תגובה לטענת ההתיישנות וזו אכן הוגשה שלאחריה אפשרתי לנתבע להשיב לה.

תמצית טענות הצדדים

7. הנתבע טוען כי במועד פתיחת תיק ההוצל"פ עברה תקופת ההתיישנות בת שבע השנים הקבועה בסעיף 5 לחוק ההתיישנות ובסעיף 96 לפקודת השטרות. לטענתו, שטרי החוב נמסרו על ידו לתובע במסגרת עסקת ניכיון שיק, וכי זכאותו של התובע לתבוע על פיהם חלה ביום 10/08/2013, הוא זמן פירעון השיק, וממועד זה ועד להגשת שטרי החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחודש 06/2021 חלפו להם עשרה חודשים מתום תקופת ההתיישנות.

8. כאמור לעיל, התובע הגיש תגובה ובגדרה טען כי לאחר שהשיק לא נפרע, הוא פנה בחודש 10/2013 לנתבע בדרישה להסדרת החוב וכי במהלך השנים נעשו על ידו מספר ניסיונות לגבות את החוב, ובכלל זה נעשו פניות למכרים וקרובי משפחה של הנתבע בכדי שיסייעו בידו בגביית החוב, ומשפניות אלו העלו חרס, הוא נקט בדרך היחידה והאחרונה שעמדה בפניו, והיא הגשת שטרי החוב לביצוע.

9. התובע מאשר כי שטר החוב ניתן לביטחון (סעיפים 9-8 לתגובה) ושעל כן "המועד הקובע הוא מועד התגבשות החוב המובטח בשטר או מועד התגבשות עילת תביעת חוב מובטח זה, ולא מועד עשיית/חתימת השטר" (סעיף 10 לתגובה), אך לשיטתו, מרוץ תקופת ההתיישנות החל "לכל היותר" מאחד המועדים שפורטו על ידו בתגובה שבהם הוא פנה לאותם קרובי משפחה של הנתבע בעניין הסדרת החוב. לטענתו, המגעים שהתנהלו בין הצדדים "מאפסות" את מרוץ ההתיישנות (סעיף 5 לתגובה).

10. התובע טוען כי במשך כל אותה תקופה נעשו על ידו ניסיונות לגבות את החוב מהנתבע "בדרכי שלום ובהסכמה, מחמת הקרבה המשפחתית שבין הצדדים", ועל כן יש לראות כי שטרי החוב הוגשו לביצוע בתוך זמן סביר! (סעיף 7 לתגובה).

11. עוד טען התובע כי שטרי החוב כוללים ויתור על טענת התיישנות.

12. בתשובתו לתגובת התובע, חזר הנתבע על עיקרי הנמקתו בעניין ההתיישנות. הוא חלק על טענות התובע לעניין התקיימות הפגישות והמגעים כטענת התובע, והוסיף וטען שאפילו התנהלו מגעים כנטען, אין בהם כדי להעלות או להוריד לעניין טענת ההתיישנות, וכי אין בניסיונותיו של התובע לגבות את החוב כדי לעצור מרוץ ההתיישנות.

13. אשר לטענת הוויתור על טענת התיישנות, תוהה הנתבע כיצד התובע הסיק כך כאשר מעיון בשטרי החוב עולה כי הוויתור כאמור מופנה כלפי הערבים ולא כלפי הנתבע, וכאשר בכלל אותה התחייבות שבה נכלל הוויתור על טענת התיישנות אינה חתומה, לא על ידי ערב כלשהוא ולא על ידי הנתבע.

דיון והכרעה

14. הסדר ההתיישנות בתובענות המוגשות בעילה השטרית נשלט על ידי ההוראה המיוחדת שבסעיף 96 לפקודת השטרות [נוסח חדש] וכן על ידי ההסדרים הכלליים שבחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 [חיבורו של המנוח י' זוסמן דיני שטרות (תשמ"ג-1983), בעמ' 379, 382; ד"נ 36/84 רג'ין טייכנר נ' איר-פרנס נתיבי אוויר צרפתיים, פד"י מא(1) 589 (1987), בעמ' 600; וכן ע"א 3812/91 ברבארה ג'רייס נ' "אריה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פד"י מח(3) 441 (1994), בעמ' 450 ג'- ד'].

15. סעיף 96 לפקודת השטרות קובע:

"התיישנותן של תובענות

96.(א) אין להיזקק לתובענה על פי שטר חליפין או שיק או שטר חוב כנגד מי שהוא צד להם ואינו מסב, לאחר שעברו שבע שנים, וכנגד מסב – לאחר שעברו שנתיים, מן הזמן שבו נולדה לראשונה לאוחז באותה שעה עילת התובענה כנגד אותו צד; ואולם צד לשטר חליפין, לשיק או לשטר חוב, יכול לוותר על טענת ההגנה שאין להיזקק לתובענה נגדו על פי מסמך כאמור, משום שעברה התקופה האמורה בסעיף קטן זה, ומותר לרשום את הוויתור בין בגוף המסמך כאמור ובין בתעודה נפרדת, בין לפני תחילת התובענה ובין לאחריה, ואם נרשם הויתור בתעודה נפרדת לא יהיה מחייב, אלא אם האדם שרשם אותו בתעודה קיבל בעדו תמורה בת-ערך.

(ב) לגבי הקבל תתחיל התקופה האמורה מחָלוּתו של השטר, זולת אם –

(1) צריך הצגה לפרעון כדי לחייב את הקבל, כי אז תתחיל התקופה האמורה מתאריך ההצגה;

(2) קוּבּל השטר לאחר חלותו, כי אז תתחיל התקופה האמורה מתאריך הקיבול.

(ג) לגבי המושך או מסב תתחיל התקופה האמורה מן התאריך שבו נתקבלה הודעת חילול"

16. ולפי סעיף 90(ב) לפקודת השטרות, דינו של עושה שטר חוב כדין קַבָּל שטר חליפין.

17. שטר חוב הוא למעשה התחייבות בכתב של עושה השטר לתשלום סכום כסף בהווה או במועד עתידי [סעיף 84(א) לפקודה; שלום לרנר דיני שטרות (התשס"ז-2007), בעמ' 26]. מכאן שתביעה כנגד עושה שטר חוב מתיישנת כעבור שבע שנים, כאשר מניין תקופת ההתיישנות מתחיל מיום חלות שטר החוב כקבוע בסעיף 96(ב) לפקודה. קרי, מהמועד שבו על עושה השטר לשלם את הסכום הנקוב בשטר, כאשר הפסיקה קבעה כי אותו יום לא מובא במניין הואיל ועושה השטר יכול לפרוע את השטר עד סוף היום, ולכן עילת התביעה נולדת למן מחרת יום הפירעון הנקוב בשטר החוב וממועד זה מתחיל מניין ההתיישנות [ראו: ע"א 114/62 יואכים קורצמן ונ' יוסף מיכלסון, פד"י טז 2677 (1962); חיבורו לעיל של זוסמן, בעמ' 380-379; פרופ' א' ברק דיני שטרות (תש"ם), חלק א', בעמ' 116; ע"א 776/80 (in liquidation) . Ltd(london) israel british bank נ' עיזבון ולטר נתן ויליאמס ז"ל, פד"י לח(3) 645 (1984), בעמ' 660 א' – ב'; ע"א (מחוזי ת"א) 3259/99 תנובה מרקט מזון מן הקיבוץ והמושב בע"מ נ' משה צישינסקי (15.06.2000); וכן ע"א (מחוזי י-ם) 54132-02-20 משה צבי לוי נ' רפאל זורבין (11.11.2020), פסקה 12].

18. במקרה שלנו עיון בשטרי החוב מעלה כי ההתחייבות הגלומה בהם היא עכשווית ולא בתאריך עתידי. מכאן שלכאורה היה צריך לחשב את תקופת ההתיישנות מיום שלמחרת תאריך עשיית כל אחד משטרי החוב.

19. אלא מאי? במקרנו אין מחלוקת בין הצדדים כי שטרי החוב ניתנו להבטחת עסקת ניכיון שיק שביצע הנתבע אצל התובע, אשר זמן פירעונו חל ביום 10/08/2013 (ראו: סעיפים 12 וכן 19 עד 21 להתנגדות; סעיפים 3(א), 8, 9 ו- 23 לתגובת התובע מיום 23/06/2022; סעיף 5 לתשובת הנתבע). משמע, מדובר בשטרי ביטחון, והרי בפועל זהו שימושו העיקרי של שטר חוב (לרנר, בעמ' 53).

20. "שטר ביטחון הוא, כאמור, שטר, שמסירתו הותנתה בתנאי. הצדדים הסכימו, שהאוחז לא ידרוש את פרעונו, אלא אם יקרה אירוע מוגדר" [ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פד"י מג(4) 680 (1989), בעמ' 691 ז']. לפיכך, "אוחזו של שטר ביטחון אינו רשאי לסחרו או לתבוע על פיו כל עוד לא נתקיים התנאי" (לרנר, בעמ' 192). מכאן שרק כאשר לא מקוים החיוב שלהבטחתו ניתן השטר רשאי האוחז לתבוע על פי השטר [לרנר, בעמ' 310. ראו גם: ע"א 358/80 קדש נפתלי, מושב עובדים להתישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב, פד"י לז(3) 830 (1983), בעמ' 833 א'; וכן ע"א 623/88 משה (מוקי) גולדנברג נ' המשביר המרכזי בע"מ, פד"י מד(2) 801 (1990), בעמ' 803 ג'- ה']. התוצאה היא, שתביעה על פי שטר ביטחון מתיישנת בחלוף שבע שנים מהיום שקמה לאוחז בו עילת תביעה על פי עסקת היסוד [ע"א 331/74 שמואל כהן נ' משה גרודזינסקי, פד"י כט(1) 689 (1975), בעמ' 698-697].

21. במקרה שלנו, זמן פירעון השיק שעליו בוצע ניכיון וחולל באי פירעון חל ביום 10/08/2013, ולטענת התובע עוד בחודש 10/2013 הוא פנה לנתבע לצורך הסדרת החוב (סעיף 3(א) לתגובה). מאחר ששטרי החוב נמסרו להבטחת עסקת ניכיון השיק, הרי שעם חילול השיק נולדה עילת התביעה וקמה זכותו של התובע לתבוע על פי שטרי החוב. נדמה שעל כך אין הצדדים חולקים.

22. אלא שתיק ההוצל"פ נפתח ביום 10/06/2021. קרי, מיום חילול השיק מושא עסקת הניכיון ועד שהוגשה בקשת הביצוע חלפה תקופה של שבע שנים ועשרה חודשים ומכאן שבקשת הביצוע הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

23. משקבעתי כי תיק ההוצל"פ נפתח לאחר חלוף תקופת ההתיישנות, יש לבחון אם עלה בידי התובע להוכיח אחת מהעילות המשעות, מאריכות או מאתחלות את תקופת ההתיישנות לפי חוק ההתיישנות [ישראל גלעד התיישנות בדין האזרחי (תשפ"ב-2022), בעמ' 72, 76-75; וכן טל חבקין התיישנות (התשפ"א-2021), בעמ' 42]. זוהי רשימה סגורה של עילות [עע"מ 867/11 עיריית תל אביב-יפו נ' אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ (28.12.2014), פסקה 19; ע"א (מחוזי ת"א) 3055/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' רונית כהן (04.05.2008), פסקה 19 סיפא; חבקין, בעמ' 41].

24. התובע לא הפנה בתגובתו לעילה ספציפית מבין אלו הקבועות בחוק ההתיישנות המשעות, מאריכות או מאתחלות את תקופת ההתיישנות. טענתו היא כי במועדים שונים התקיימו בין הצדדים מגעים, לרבות באמצעות צדדים שלישיים "מתווכים", ונעשו על ידו ניסיונות לגבות את החוב מבלי להיזקק להליכים משפטיים, ועל כן, לשיטתו יש למנות את תקופת ההתיישנות מאחד מהמועדים שפורטו על ידו בתגובה (סעיף 4 לתגובה).

25. אין בידי לקבל טענתו האמורה של התובע. ראשית, כפי שכבר הראיתי לעיל, בהתאם להלכה הפסוקה, עילת התביעה על פי שטרי החוב שניתנו לביטחון נולדה עם חילול השיק מושא עסקת הניכיון. זהו המועד הקובע שממנו מתחיל מרוץ תקופת ההתיישנות.

26. שנית, אין בפניותיו של התובע אל הנתבע בדרישה לתשלום החוב כנטען על ידו כדי לעצור מניין תקופת ההתיישנות, והרי כבר נקבע כי ניהול משא ומתן בין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט אינו עוצר מרוץ ההתיישנות. רק הגשת תובענה לבית המשפט, קרי, פתיחה בהליך אזרחי לפני רשות שיפוטית, היא זו שמפסיקה מרוץ ההתיישנות [ראו סעיף 5 לחוק ההתיישנות והגדרת "תובענה" ו"בית משפט" בסעיף 1 לחוק. ראו גם: ע"א (מחוזי ת"א) 1896/03 עלומים קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית נ' בנק הפועלים בע"מ (19.05.2004); ע"א (מחוזי ת"א) 2946/03 קל וחומר לבנייה ולשיווק 1985 בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (12.06.2006), פסקה 24; ת"א (מחוזי נצ') 548-05 גנטוס ג'מיל חנא נ' מנהל מקרקעי ישראל (11.07.2010), פסקה 6(א); וכן עת"מ (מינהליים מרכז) 43682-02-18 יחזקאל זוננשיין נ' עיריית רחובות (13.06.2019), פסקה 18].

27. לא בכדי התובע נמנע מלהפנות לסעיף שבחוק ההתיישנות התומך כביכול בטענתו כי המגעים שהתנהלו על פי גרסתו בין הצדדים "מאפסות" מרוץ ההתיישנות. פשיטא, אין סעיף שכזה בחוק ההתיישנות וכפי שכבר הוזכר לעיל, רשימת העילות המשעות, מאריכות או מאתחלות תקופת ההתיישנות היא רשימה סגורה.

28. יתירה מזו, בפסיקה נקבע כי ככלל "אין לראות בניהול משא ומתן לצרכי פשרה הודאה המפסיקה את מרוץ ההתיישנות לצורך סעיף 9 לחוק ההתיישנות" המחדשת את מרוץ ההתיישנות [רע"א 9041/03 עבדו בטחיש נ' מדינת ישראל משרד הביטחון (18.08.2005), פסקה 7. ראו גם: ע"א (מחוזי חיפה) 4127/96 צדוק מלכה נ' "הדר" חברה לביטוח (31.12.1996)], אם כי חשוב לציין כי התובע עצמו לא טען לקיומה של הודאה בזכות המאתחלת תקופת ההתיישנות לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות והוא לא הפנה לסעיף זה בתגובתו, זאת מעבר לעובדה שלא הוצג בפני מסמך כלשהוא בכתב הכולל הודאה מצד הנתבע בזכות התובע כפי שהיא דרישת סעיף 9 לחוק ההתיישנות, וכל המגעים להם טוען התובע התנהלו לפי גרסתו בעל פה.

29. למעלה מהדרוש אציין בהקשר זה כי אמנם טענת פרעתי שהעלה הנתבע במסגרת ההתנגדות יכול ותהווה הודאה בכתב בזכות התובע, אולם במקרה שלנו הטענה הועלתה מטעמי זהירות ולמקרה וטענת ההתיישנות לא תתקבל, והרי ההודאה בה מדובר בסעיף 9 לחוק ההתיישנות היא "למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות" [ראו בעניין זה גם פסק דינו של כב' הנשיא א' אברהם ב-ע"א (נצ') 31016-03-15‏ ‏ אברהם פאר נ' לייף קר בע"מ (16.08.2015)].

30. עוד נטען על ידי התובע כי שטרי החוב כוללים בתוכם ויתור על טענת התיישנות וויתור כזה תופס נוכח הוראת סעיף 96(א) לפקודת השטרות. בעניין זה הדין הוא עם הנתבע ומקובלות עלי הטענות והנימוקים שהועלו על ידו בנקודה זו.

31. אכן שטרי החוב כוללים הצהרה על ויתור על טענת התיישנות, אלא שהצהרה זו מיוחסת לערבים והיא מתייחסת להתחייבותם. הוויתור על טענת ההתיישנות בשטרי החוב מופיע כחלק מההצהרה הנמסרת על ידי הערבים ומפיהם והיא מופיעה לאחר חתימת הנתבע בתור עושה השטר, ועל כן אין לייחס לחתימת הנתבע כעושה השטר הסכמה גם לאמור בהצהרה המיועדת לערבים (למען שלמות התמונה יצוין כי על שטרי החוב אין חתימות ערבים כלשהם).

32. המסקנה היא שהתביעה השטרית התיישנה והתובע לא הראה כי במקרה שלנו מתקיים חריג לפי חוק ההתיישנות המשעה או מאריך או מאתחל תקופת ההתיישנות. על כן, התוצאה היא שאני מקבל טענת הנתבע בדבר התיישנות התביעה וכנגזרת מכך אני מורה על דחיית התביעה.

33. אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של- 8,000 ₪, שישולם בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין במשרד ב"כ התובע, שאם לא כן – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אציין כי בקביעת סכום מתון זה (בהינתן סכום התביעה) הבאתי בחשבון, בין השאר, את העובדה כי התובע הסכים ברוב הגינותו להארכת המועד להגשת ההתנגדות, אף שהיה ביכולתו להקשות על הנתבע, כמו גם הסכמתו למתן רשות להתגונן אף בלי צורך לקיים דיון בהתנגדות.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים באמצעות באי כוחם.

ניתן היום, י"א תשרי תשפ"ג, 06 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.