לפניי בקשה לביטול כתב האישום, אשר הוגשה על ידי הנאשם, אך נראה שרלבנטית אף לנאשמת, נוכח הזיקה ביניהם וכן ייצוגם המשותף.

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום, הכולל שני אישומים, במסגרתו מיוחסות להם עבירות של הפרת צו שיפוטי ועיסוק בעסק ללא רישיון.

על פי עובדות החלק הכללי לכתב האישום, הנאשמים עסקו בעסק מסוג אולם או גן לשמחות ואירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה. כמו כן בעסק קיימת בריכת שחיה. העסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים. לעסק אין רישיון עסק או היתר זמני בתוקף, כאשר ביום 3/12/20 הוצא נגד העסק צו סגירה שיפוטי שנכנס לתוקף מיד עם הוצאתו.

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 4/8/21 בשעה 21:00 לערך, הנאשם עסק בעסק בנוכחות כ-60 משתתפים/בליינים/אורחים. המקום היה מקושט, והתקיימה בו מסיבת יום הולדת 50 שכללה קייטרינג, בר אלכוהול, עמדת תקליטן ומוסיקה.

על פי עובדות האישום השני, ביום 14/8/21, בשעה 20:30 לערך, הנאשם עסק בעסק בנוכחות כ-35 משתתפים. המקום היה מקושט ועם בלונים, והתקיים בו אירוע בר מצווה שכלל בין היתר עמדת תקליטן ומוסיקה, עמדת פלייסטיישן לילדים, ושירותי בריכה בפיקוח מציל.

כעולה מדברי ב"כ הנאשמים, לאחר שביום 21/10/20 נערכה ביקורת בעסק, הנאשם פנה למחלקת רישוי עסקים בעיריית הוד השרון וסוכם כי המקום יפונה עד לסוף חודש ספטמבר 2021, כאשר בהמשך המועד הוארך עד ליום 31/10/21. בנוסף נטען כי בבירור שערך הנאשם עם מחלקת רישוי עסקים, נענה ביום 3/3/21 שפעילות עסקית מסוג "לופט" לא טעונה רישיון עסק, בהעדר הגדרה לפריט רישוי כזה בדיני רישוי עסקים. משכך, זו הפעילות שביצע לאחר מכן במקום.

עוד טוען ב"כ הנאשמים, כי ביום 10/8/21, משמע מספר ימים לאחר האירוע נשוא האישום הראשון, עובדו של הנאשם זומן לשיחה במשטרת כפר סבא, בה נמסר לו כי מדובר בעסק טעון רישיון. באותה השיחה הבהיר העובד כי קיים הסדר עם העיריה לעבוד כ"לופט" עד חודש אוקטובר 2021 וכי עבודה כ"לופט" אינה מחייבת רישיון עסק.

נוסף על כך, ב"כ הנאשמים הצביע על כך שיומיים לאחר האירוע השני, משמע ביום 16/8/21, במסגרת תיק רע"ס 65610-05-18, הוגשה בקשה להארכת מועד לביצוע צו סגירת העסק עד ליום הפינוי שהוסכם, משמע 31/10/21. ניתן מייד עיכוב ביצוע זמני של הצו, וביום 4/10/21 ניתנה החלטה בבקשה לפיה צו הסגירה יבוצע כמבוקש ביום 31/10/21. בין לבין, ביום 25/10/21 הוגש כתב האישום בתיק זה.

בין הצדדים קיימת בראש ובראשונה מחלוקת באשר להגדרת העסק. כך, המאשימה טוענת כי מדובר בעסק מסוג גן אירועים ואילו ב"כ הנאשמים טוען כי מדובר בעסק מסוג "לופט". מתגובת המאשימה עלה כי המונח "לופט", מתייחס לדירה או מקום בהם עורכים מסיבות, ונראה שאינה חולקת על כך שמונח זה אינו מוזכר בצו רישוי עסקים, ועל כן הוא לא נדרש ברישיון עסק. דא עקא, הגדרת העסק נשוא תיק זה תתברר בהתאם לאופי הפרטני של הפעילות שבוצעה בו בפועל, ובכך ניתן להכריע רק לאחר שמיעת ראיות.

הצדדים אף חלוקים בשאלה, האם התנהלות המאשימה כלפי הנאשמים, בפעילות האכיפה בשני האירועים ובהמשך בהגשת כתב האישום, למרות ההסכמה של הנאשם עם העיריה, מקימה טענת הגנה מהצדק, או שמא המדובר רק בנסיבות לעניין בירור העונש. אף בעניין זה לא ניתן להכריע ללא בירור עובדתי, אשר יידרש בין היתר למהותה והיקפה של הסכמה הזו, וכן הזיקה בין הסכמה זו לבין הפעלת סמכות אכיפה על ידי המאשימה כחלק ממשטרת ישראל.

הבירור העובדתי יידרש אף להכרעת השאלה המקבילה, האם נוכח הארכת המועד לצו הסגירה בסמוך לאחר שני האירועים, כאשר הנאשמים עמדו בהארכת מועד זו והרסו את המקום, וכתב האישום הוגש בין לבין מבלי להמתין לביצוע הצו במועד הנדחה, קמה טענת הגנה מהצדק, או שמא המדובר בנסיבות לעניין בירור העונש. אמנם, נראה כי אין מחלוקת בהשתלשלות האירועים בהקשר זה, אך לצורך זיהוי פגם, קביעת עוצמתו, ואיזון עם האינטרס הציבורי, יש גם בהקשר זה להידרש לכל הפחות לאופי הפעילות במקום, שכאמור שנוי במחלוקת.

מעבר לכך, טוען ב"כ הנאשמים כי הופעלה אכיפה בררנית, שכן בתקופה הרלוונטית פעלו ברחבי הארץ מאות "לופטים", אשר כלל לא פנו לרשות העירונית לקבלת הבהרות בעניין רישיון עסק ל"לופט". מיניה וביה אף שאלה זו כרוכה בהכרעה העובדתית בשאלת אופי הפעילות בעסק שבענייננו, אולם כפי שיפורט להלן, גם בהתעלם מכך, לא ניתן לקבל בענייננו טענת אכיפה בררנית כטענה מקדמית טרם יערך בירור עובדתי.

אכיפה בררנית היא "אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים להשגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא" (בג"צ 9396/96 סימונה זקין ואח' נ' ראש עיריית ב"ש ואח').

בפסיקה נקבע מבחן תלת שלבי לבחינת טענת אכיפה בררנית (ע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל). ראשית, יש לבחון מהי קבוצת השוויון הרלוונטית. שנית, יש לבחון האם מדובר באכיפה בררנית פסולה או שמא באכיפה חלקית לגיטימית הנובעת מטעמים רלוונטיים. הטוען לאכיפה בררנית אינו חייב להצביע על מניע פסול העומד בבסיס החלטת הרשות בהעמדה לדין, ואף אם הרשות התנהלה בתום לב, עשויה התנהלותה להיחשב להתנהלות פסולה. שלישית, האם הועמד בסיס ראייתי לבסס טענה של אכיפה בררנית ולסתור את חזקת תקינות המנהל.

ככלל הרשות המנהלית נהנית מחזקת תקינות המנהל. על מנת לסתור חזקה זו לצורך הוכחת טענת האכיפה הבררנית, יש להציג תשתית ראייתית בדבר התנהלות שיטתית של הרשות המנהלית במקרים דומים, אל מול התנהלות שרירותית או התנהלות המבוססת על טעמים לא ענייניים, אשר ננקטה נגד הנאשם שנגדו הוגש כתב האישום.

בענייננו ב"כ הנאשמים טען בעלמא כי קיימים עסקים רבים שמוגדרים כ"לופט" ברחבי הארץ, שנגדם לא ננקטות פעולות אכיפה. מטיעוניו של ב"כ הנאשמים לא ניתן להבין מי הם אותם העסקים והאם הם מהווים קבוצת שוויון רלוונטית לענייננו. משב"כ הנאשמים לא הפנה לכל דוגמא קונקרטית לעסקים מסוג זה, הרי שהוא לא עמד בנטל הראייתי להוכחת טענת האכיפה הבררנית וסתירת חזקת תקינות המנהל.

נוכח המפורט לעיל, בשלב מקדמי זה, לא הוכיחו הנאשמים כי המאשימה נהגה כלפיהם באכיפה בררנית, וכי נפל פגם בהתנהלות המאשימה בעניינם. ככל שב"כ הנאשמים יציג תשתית ראייתית במסגרת שמיעת הראיות בתיק לאכיפה בררנית, ניתן יהיה להכריע בטענה.

נוכח המפורט לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

התיק נקבע להקראה ליום 15/9/22 שעה 10:30. ככל שהצדדים יהיו מעוניינים בכך, בית המשפט יוכל באותו מועד לקיים דיון שלא לפרוטוקול, בניסיון לגשר על הפערים ביניהם.

הנאשם מחוייב בהתייצבות למועד שנקבע, ובא כוחו יודיע לו על כך.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשפ"ב, 14 יוני 2022, בהעדר הצדדים.