23 יוני 2022

בפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

(בקשת הנתבע 3 לתיקון כתב ההגנה מטעמו)

1. התובעת עבדה כעובדת ניקיון בתקופה שבין החודשים 5/13 – 12/19 והתפטרה לטענתה על רקע מצבה הרפואי. העבודה בוצעה בקניון עופר לב בחדרה.

בכתב התביעה (בנוסח שהוגש ביום 16.12.21) המקורי נטען התובעת הועסקה על-ידי הנתבעת 2, אשל ניקיון והחזקה בע"מ (להלן – אשל), שהנתבע 3, חי אבנר, החזיק במועדים הרלוונטים במלוא מניותיה (להלן – בעל המניות). התובעת טענה שהנתבעת 1, אי אנד אם אור אורלי שחקים בע"מ (להלן - שחקים) היא מזמינת העבודה. התובעת טענה כי לא שולמו לידיה מלוא הזכויות וכי יש לראות בנתבעים כמי שחייבים ביחד ולחוד בתשלום הזכויות.

2. שחקים טענה בכתב הגנתה כי בינה לבין התובעת אין יחסי עבודה. על-פי הנטען, אשל הציגה בפניה את הרשיונות וההיתרים נדרשים לשם מתן השירות והצהירה כי היא מעסיקה את עובדיה, לרבות את התובעת, בהתאם להוראות דיני העבודה.

3. ב"כ בעל המניות, עו"ד שלום אהרון, הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה (בקשה מיום 8.2.22), ובסופו של דבר הוגש כתב הגנה שלא באמצעותו.

בכותרת לכתב ההגנה צוין כי הוא מוגש מטעם אשל (תוך שצוין בסוגריים כי היא "מיוצגת ע"ח מנהליה") ומטעם בעל המניות (תוך שצוין בסוגריים כי הוא "מייצג את עצמו"). בכתב ההגנה נטען כי יש לדחות את התביעה נגד אשל על הסף לאחר שהתובעת חתמה על הסכם פשרה וכתב סילוק. בהתייחס לבעל המניות נטען שכתב התביעה אינו מגלה עילה כלפיו.

בדיון המוקדם שהתקיים ביום 24.4.22 התייצב בעל המניות יחד עם ב"כ עו"ד שלום אהרון. ב"כ בעל המניות הבהיר בפתח הדיון כי הוא מייצג רק את בעל המניות ולא את אשל, ואישר שכתב ההגנה אכן הוגש מטעם אשל ובעל המניות ביחד. גם בעל המניות הבהיר שהוא אינו מייצג את אשל. כשנשאל אם הוא מוותר על הטענות שהציג בכתב ההגנה מטעם אשל התקשה למסור תשובה חד משמעית, הסביר שבעת שכתב את כתב ההגנה היה חולה, ובהמשך טען שהחתימה המצוינת בתחתית העמוד השני לכתב ההגנה כלל אינה חתימתו.

בתום הדיון, לאחר שהובהר כי בעל המניות וב"כ אינם מייצגים את אשל, ניתן כנגד אשל פסק-דין בהעדר התייצבות.

4. בעל המניות ביקש לתקן את כתב ההגנה מטעמו. בנוסח המוצע של כתב ההגנה נטען שהתובעת מעולם לא הועסקה ישירות על-ידי אשל אלא על-ידי קבלני משנה מטעמה. אשר לאחריות בעל המניות נטען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה כנגדו.

בבקשה הוסבר כי בעל המניות אינו מחזיק יותר במניות אשל. לאחר שהוגשה התביעה פנה בעל המניות לבעלי המניות הנוכחי שאמור לטפל בכלל התביעות, ובשל עיכוב בהתייחסותו של זה הגישה אשל "על דעת עצמה כתב הגנה לתיק הן בשמה והן בשמו של הנתבע 3, זאת כאשר הנתבע 3 כלל לא חתם על כתב ההגנה, ומדובר בכתב הגנה חסר....". בעל המניות טען שיש לתת לו את יומו בבית הדין וראוי שהמסכת העובדתית המלאה תיפרש בפני בית הדין באמצעות כתב הגנה מתוקן. בכתב ההגנה המתוקן יש כדי לפרוש את התמונה המלאה וללמד על מעסיקיה בפועל של התובעת, שהתובעת נמנעה משיקוליה להגיש את התביעה כנגדם. לנוסח המוצע צורפו 3 אישורים הנושאים כולם את התאריך 15.1.20 ובהם מאשרים גורמים שונים (עוסק בשם ט.ר אחזקה וניקיון, טריוסל אבטחה בע"מ וסיירת חץ שמירה אבטחה ושירותים בע"מ) שהעסיקו את התובעת בין התאריכים 1.8.18 – 31.12.19.

5. התובעת התנגדה לתיקון וטענה שאין לאפשר לאשל ולבעל המניות לטעון טענות עובדתיות חלופיות וסותרות לגרסאות שהובאו בכתב ההגנה המקורי. בעוד בכתב ההגנה המקורי לא חלקה אשל על עצם העסקת התובעת הרי שבנוסח המוצע של כתב ההגנה המתוקן מוצגת גרסה חדשה לפיה התובעת כלל לא הועסקה על-ידי אשל אלא על ידי חברות קבלניות שהם ששילמו את מלוא הזכויות לתובעת. התובעת הוסיפה שהמסמכים שצורפו לנוסח המתוקן של כתב ההגנה (אישורים כביכול מהמעסיקים הישירים של התובעת) אינם אותנטיים, וכי טענתו החדשה של בעל המניות לפיה אשל לא שילמה שכר לתובעת עומדת בסתירה לתדפיסי חשבון הבנק של התובעת המלמדים על ביצוע העברות כספיות מדי חודש מחשבונה של אשל לחשבון התובעת. התובעת הוסיפה כי אין לאפשר את התיקון, ולו תוך חיוב בהוצאות, שכן יהיה בתיקון כדי לגרום לתובעת עיוות דין.

גם שחקים התנגדה לתיקון המבוקש והצביעה על כך שהדברים שהועלו בכתב ההגנה המתוקן עומדים בסתירה לדברים שאמר בעל המניות בדיון. לחילופין, נטען כי אם בית הדין יתיר את התיקון יש להשית הוצאות גבוהות לדוגמא תוך מתן משקל מתאים לאופן שבו ניהלו אשל ובעל המניות את ההליך עד כה.

אקדים ואציין כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שיש לדחות את הבקשה.

6. תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מאפשרת לבית הדין, בעל עת, להתיר תיקון של כתבי הטענות. בית הדין נוקט, ככלל, בגישה ליבראלית בכל האמור בתיקון כתבי טענות, ובלבד שהבקשה הוגשה בתום לב, הנזק שנגרם לצד השני ניתן לפיצוי בכסף ובית הדין שוכנע שיש בתיקון תועלת לשם בירור הפלוגתאות (בר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג עמוס – IDI מכון היהלומים הישראלי בע"מ (15.7.2012).

7. בנסיבות המקרה, יהיה בתיקון המבוקש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכויות הדיוניות של התובעת.

בכתב ההגנה המקורי אישרו אשל ובעל המניות שהתובעת הועסקה באשל, ואף ביקשו להסתמך על הסכם פשרה שנחתם בין התובעת לאשל (להלן- הסכם הפשרה; צורף כנספח 3 לכתב התביעה). בסעיפיו הפותחים מאשרת אשל שהתובעת הועסקה "עבור החברה (בין אם ישירות ובין אם באמצעות ספק חיצוני) החל מ 01/05/2013 ועד 31/12/19..."). בין לבין, ניתן פסק-דין כנגד אשל בהיעדר התייצבות המחייב אותה בתשלום מלוא הזכויות שנתבעו. לעומת זאת, בנוסח המוצע של כתב ההגנה המתוקן מטעם בעל המניות נטען במפגיע כי התובעת כלל לא הועסקה אצל אשל.

בעוד ניהול ההליך בהתאם לכתבי הטענות המקוריים אינו מצריך מהתובעת להוכיח שאכן הועסקה באשל אלא להוכיח מהן הזכויות שלא שולמו לידיה ואת אחריותם של מזמינת העבודה ושל בעל המניות, הרי שלו יתאפשר התיקון – יוטל על התובעת להוכיח גם את עצם העסקתה אצל אשל. התיקון גורר לכן פגיעה קשה בזכויות הדיוניות של התובעת. מדובר בעוול שאינו ניתן בהכרח לפיצוי כספי, והאמור שוקל כנגד קבלת הבקשה.

8. ספק בעיני אם הבקשה הוגשה בתום לב.

מהבקשה משתמעת כביכול הטענה שלבעל המניות אין יד ורגל בכתב ההגנה שהוגש לתיק ולכן ראוי לו לאפשר להציג את מלוא הטענות. אלא שהדברים שהשמיעו בעל המניות וב"כ בדיון שהתקיים ביום 24.4.22 מעמידים בספק את הטענה.

כאמור, מהכותרת לכתב התביעה המקורי ומנוסח הטענות שהוצגו בו עולה שהוא הוגש מטעם אשל ובעל המניות ביחד. בדיון אישר בעל המניות שהוא זה שהגיש את כתב ההגנה בשם אשל (פרו: 1; ש: 20; פרו: ; ש: 24 – 25) אלא שבהמשך חזר בו וציין כי לא הוא זה שהגיש את כתב ההגנה בשם אשל (פרו: 1; ש: 29, פרו: 2; ש: 17- 19). גם לאחר שטען שכתב ההגנה לא הוגש מטעמו, דבק בעל המניות בטענות שהועלו בו תוך שנטען כי בעל המניות "מאמץ" את הטענות שהועלו בכתב ההגנה (פרו: 2; ש: 3 – 4).

התנהלות זו, במסגרתה מסתמכים על טענות המועלות בכתב הגנה ובה בעת מנסים להתנער ממנו, מלמדת לכאורה על חוסר תום לב דיוני. גם האמור שוקל נגד קבלת הבקשה.

9. סוף דבר – הבקשה נדחית.

הנתבע 3 ישא בהוצאות הבקשה בסך 2,000 לכל אחד מהמשיבות לבקשה: התובעת והנתבעת 1.

10. ניתן בזה צו גילוי ועיון כללי במסמכים לפיו על כל צד לגלות לרעהו בתצהיר, עד ליום 11.9.22, את כל המסמכים שיש בידו והם רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת בתיק זה. הצדדים יצרפו העתק המסמכים לתצהירי הגילוי.

11. התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה, לא יאוחר מיום 23.10.22. לתצהירים יצורפו כל המסמכים עליהם מתבססת תביעתה. עותק ישלח ישירות לב"כ הנתבעים.

הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם תוך 30 ימים מיום קבלת תצהירי התובע. לתצהירים יצורפו כל המסמכים עליהם מתבססת הגנתם. עותק ישלח ישירות לב"כ התובעת.

12. לא הוגשו תצהירי התובעת במועד, תמחק התובענה על הסף על פי תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. לא הוגשו תצהירי הנתבעים במועדם, יראה הדבר כאילו אין בדעת הנתבעים להביא ראיות.

על המצהירים להתייצב לחקירה על תצהיריהם במועד כפי שייקבע.

סירב עד לאמת דבריו בתצהיר או שלא עלה בידי אחד הצדדים לבוא עמו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית הדין בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד הנ"ל. בבקשה האמורה יפרטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר ועיקרי העדות. על כל צד המבקש להעיד עדים מטעמו שלא באמצעות תצהיר, להגיש את הבקשה להזמנת עדים בד בבד עם הגשת תצהירי העדות הראשית. עותק מהבקשה ישלח ישירות לב"כ הצד שכנגד.

13. לעיוני ביום 24.10.22 , לשם מעקב אחר הגשת תצהיר התובעת.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשפ"ב, (23 יוני 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.