לפניי בקשה מטעם הנאמנת לביטול צו לפתיחת ההליכים.

רקע

1. צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד ניתן על ידי הממונה בתאריך 15.3.2022, במסגרתו הוטל על היחיד תשלום חודשי בסך 150 ₪.
2. בתאריך 24.7.2022 הגישה הנאמנת בקשה להסרת מחדלים. הנאמנת ציינה כי היחיד עומד בתשלום החודשי שהושת עליו , למעט התשלום עבור חודש 07/2022. כמו כן, היחיד לא הגיש דו"חות חודשיים כסדרם וניסיונות שנעשו לזמן את היחיד לבירור כלכלי עלו בתוהו, משום שהיחיד ובא כוחו אינם עונים לטלפון. הנאמנת טענה כי במצב דברים זה היא אינה יכולה לבצע את תפקידה כפי שנדרש ולכן ביקשה כי בית המשפט יורה ליחיד לשתף פעולה עם הוראות ההליך ולהתייצב לבירור במשרד הנאמנת, שאם לא כן, הרי שתיאלץ להמליץ על ביטול ההליך. כבר באותו יום קבע בית המשפט כי על היחיד לתאם מועד לשם עריכת הבירור וכי ככל שלא יגיש הודעה לבית משפט בנוגע לכך, תגיש הנאמנת המלצותיה לקידום התיק.
3. כחודש לאחר מכן, בתאריך 24.8.2022, הגישה הנאמנת בקשה לביטול הליך ובה נכתב כי אין שינוי והיחיד לא פעל בהתאם להחלטת בית המשפט, בעוד שהוא צבר חוב פיגורים, לא הגיש דו"ח חודשי מחודש 04/2022 ועד 07/2022 והיחיד עדיין אינו זמין בטלפון ולא ניתן ליצור עמו או עם בא כוחו קשר ולכן היא מבקשת להורות על ביטול ההליך בעניינו.
4. נוכח מחדלי היחיד, אני סבור כי אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך בעניינו של היחיד.

מסגרת משפטית

1. בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") נקבע כי:

"מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי החייב הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה".

1. בסעיף 163(ג)|(1) לחוק נקבע:

"(1) בהליכי חדלות הפירעון, החייב עשה אחד מאלה: (א) נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים; (ב) לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה; (ג) הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון".

לעניין זה נקבע:

"[...] סעיף 183 לחוק חדלות פירעון קובע כי בית המשפט רשאי לבטל "צו לפתיחת הליכים" שניתן בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת חייב, אם התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 163(ג)(1), ובכלל זה אם החייב "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל את ההליכים". גם הנסיבות הנוספות המפורטות באותו סעיף, שהתקיימותן מאפשרת ביטול ההליך – אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או עם "הממונה" והפרת ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון – אף הן ממקדות את המבט בהתנהלות החייב במסגרת ההליך ונועדו למנוע ניצול ההליך לרעה" (ע"א 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד, פסקה 13, 2.10.2019).

1. לעניין אי הגשת דו"חות כלכליים נקבע בעניין שנדון בעחדל"פ (מחוזי ת"א) 11856-05-21 יונתן סלומון נ' עו"ד ארז חבר, נאמן (30.6.2021), כי:

"לא למותר לציין, כי תשלום חודשי סדיר לקופת הכינוס, כמו גם הגשת דו"חות כלכליים מפורטים ומגובים באסמכתאות בזמן אמת, הם מאבני היסוד של ההליך [...] ביצוע תשלומים בלתי סדירים ואי הגשת דו"חות במועד, פוגעים במכלול המטרות לשמן נועד ההליך. הפגיעה אינה רק בנושים הממתינים לכספם אלא גם ביחיד עצמו אשר מונע את היכולת לברר את עניינו ולקדם את התיק לכדי הפטר. מטרת המחוקק לא הייתה לאפשר שמיטת חובות ללא מעצור. המטרה החשובה של שיקום החייב, לא תושג ללא התנהלות כלכלית נאותה, המוצאת ביטויה בתשלומים סדירים ודו"חות תקינים" (שם, פסקה 18; הדגשה לא במקור).

דיון והכרעה

1. בנסיבות אלה אין לאפשר ליחיד להמשיך ליהנות מהגנת הצו לפתיחת הליכים, מכיוון שמחד גיסא, הוא נהנה מההגנות שהחוק העמיד לו מפני הליכי גבייה של הנושים ומאידך גיסא, אינו ממלא אחר הוראות ההליך במלואן, כך שלא עדכן את הנאמנת בנוגע לשינוי פרטי ההתקשרות עמו, לא טרח לתאם מועד לבירור כלכלי ואינו מגיש דו"חות חודשיים. יצוין כי על אף שהיחיד פעל לשלם את החלק הארי של התשלומים החודשיים, הרי שעמידה בתשלום זה אינה חזות הכל בנוגע להליך ונדרש שיתוף פעולה מלא עם הוראות הצו לפתיחת הליכים ועם הנאמנת.
2. נוכח המחדלים שפורטו, אין הצדקה להמשך ההליך.
3. לאור האמור לעיל, ומכיוון שהשתכנעתי שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 183(א) לחוק אני מורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.
4. צו עיכוב היציאה מן הארץ וההגבלות שהוטלו בעניינו של היחיד יישארו בתוקף למשך 60 יום ממועד מתן החלטה זו, על מנת לאפשר לנושים לפעול בעניינים אלה בהליכי הוצאה לפועל פרטניים.
5. הכספים שנצברו בקופת הנשייה, ככל שנצברו, ישמשו לתשלום שכר טרחתה של הנאמנת והוצאות ההליך לפי הכללים הנוהגים אצל הממונה בעניין זה ולפי הדין.
6. ערעור בזכות ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 ימים ממועד המצאת פסק הדין.
7. המזכירות תודיע לכל הצדדים בהליך ותסגור את התיק ברישומיה.

ניתן היום, כ"ג תשרי תשפ"ג, 18 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.