1. לפניי תביעה קטנה שהגיש התובע כנגד הנתבעת על סך 13,163 ₪ שעניינה בהתקשרות בין הצדדים בפרויקט ליצירת קשרים עם לקוחות פוטנציאלים.
   המחלוקת בין הצדדים נוגעת להסכמה שהושגה ביחס לתשלום עבור העבודה שביצע התובע ובעוד התובע טוען שהחל לפעול לאחר שהנתבעת הסכימה להצעתו (אחת מבין 2 חלופות), הנתבעת טוענת שלא ניתנה הסכמה מצידה וטוענת להסכמה אחרת.
   
2. לצורך הבנת התמונה ובטרם אדרש לטענות הצדדים, אפרט תחילה את ההצעות והתכתובות שהוחלפו בין הצדדים.
   
3. ביום 1.12.20 שלח התובע מייל למנכ"לית הנתבעת (להלן: "גב' לוינסון") לפיו בהמשך לשיחתם נשלחת הצעה לפרוייקט פיילוט עבור הנתבעת שמטרתו יצירת קשרים עם לקוחות פוטנציאלים ואיתור "לידים" איכותיים (להלן: "ההצעה הראשונה"). במסגרת ההצעה שנשלחה צוין שמטרת הפרויקט גילוי, חיבור ויצירת קשרים עם לקוחות פוטנציאלים ופורטו פעולות שונות שהתובע יבצע.
   ההצעה שצורפה כללה 2 חלופות תשלום, האחת- תשלום בסך 750 ₪+מע"מ לכל "ליד" איכותי, והשניה- תשלום חודשי קבוע בסך 7,750 ₪+מע"מ ובנוסף 500 ₪ בתוספת מע"מ לכל "ליד" איכותי.
   
4. ביום 7.12.20 שלח התובע לנתבעת הצעה מתוקנת (להלן: "ההצעה השניה") שכללה חלופת תשלום אחת לשני חודשי פיילוט- תשלום בסך 750 ₪+מע"מ ל-"ליד" איכותי תוך שצויין כי על מנת לבצע את הפעולות יש צורך בגישה לחשבון הלינקדאין של הגב' לוינסון ולדף העסקי של הנתבעת.
   
5. ביום 9.12.20 שלחה הגב' לוינסון דוא"ל לתובע ופירטה במסגרתו את הנושאים שנדונו תוך התייחסות לגופים שונים רלוונטיים להתקשרות ותוך ציון הערות ייחודיות כגון אופן ההתקשרות עם גופים מסויימים. לדוא"ל זה צורפו קבצים לקישור ללינקדאין של הנתבעת, גב' לוינסון וגורם נוסף.
   הגב' לוינסון הוסיפה כי המשימה של התובע היא להבין עד ליום 9.1.20 אם יהיה מעוניין לעבוד עבור הון עצמי.
   לדואר האלקטרוני ששלחה, צירפה טיוטת הסכם שעניינו באיתור משקיעים, שותפים ולקוחות. בהתאם לטיוטת ההסכם ששלחה הגב' לוינסון, במקרה של השקעה, התגמול יהיה בגובה 5% מסכום ההשקעה בכסף או במניות ובמקרה של מכירה יתקבל תשלום באחוזים משתנים.
   
6. באותו היום התובע השיב לגב' לוינסון שהקבצים התקבלו ושיפעל לשלוח קבצי עדכון לשדרוג פרופילי הלינקדאין.
   בתשובה שנשלחה מטעם התובע לא היתה התייחסות לטיוטת ההסכם שצירפה הגב' לוינסון.
   
7. על פי הנטען בכתב התביעה, לאחר שנוהלה שיחה בנוגע להתקשרות נשלחה ביום 1.12.20 ההצעה הראשונה שכללה 2 אופציות תשלום, כמפורט בסעיף 3 לפסק הדין.
   לטענת התובע, הגב' לוינסון בחרה באפשרות הראשונה (תשלום בסך 750 ₪+מע"מ עבור "ליד" איכותי) ובהתאם נשלחה אליה ביום 7.12.20 ההצעה השניה שכללה רק את חלופת התשלום שנבחרה והיא אישרה את ההצעה ואת תכנית הפעולה והעבירה את החומרים הדרושים לביצוע הפרויקט, כולל הרשאות לחשבונות הלינקדאין.
   
8. התובע טוען שהושקעו בפרויקט כ-40 שעות עבודה על ידי 3 אנשים והעבודה כללה משלוח הזמנות לחיבור של פרופילים רלוונטיים בלינקדאין וכן מיילים שיווקיים ממוקדים לפרופילים אשר אישרו את בקשת החברות ובמקביל הוצגו פרסומים מקצועיים בעמוד העסקי של הנתבעת.
   לטענתו, הוא זכאי לתשלום בגין 15 "לידים" שהוגדרו על ידו כאיכותיים לפי 750 ₪+מע"מ לכל "ליד" בהתאם להסכמה שבין הצדדים.
   
9. הנתבעת מכחישה את טענת התובע כי אישרה את ההצעה וטוענת שדחתה את הצעות התובע והזמינה שירותים מסוימים במחיר סמלי של 750 ₪+מע"מ לתקופת ניסיון של חודש בלבד. לטענת הנתבעת הוסכם שתשלם גם 750 ₪+מע"מ עבור "כל מעשה מכירה שתתרחש כתוצאה מפעילות הספק" (סעיף 11 לכתב ההגנה). הנתבעת מפנה לדוא"ל ששלחה לנתבע ביום 9.12.20 המסכם את הפגישה שהתקיימה בין הצדדים.
   
10. הנתבעת טוענת שהעבודה שביצע התובע לא הביאה תועלת, המכירות לא גדלו, לא הוזמנו דוגמאות לבדיקת יעילות של מוצרי הנתבעת, לא הוקמו קשרים עם חוקרים באקדמיה לשיתוף פעולה במחקר ולא הוקמו קשרים עם משקיעים פוטנציאלים. עוד טענה כי התובע לא ביצע שירותים שהזמינה, לא רשם אותה בויקיפדיה, לא שיפר את אתר האינטרנרט שלה ואת עמוד הלינקדאין ולא הקים קשרים עם לקוחות יעד ואנשי אקדמיה.
    
11. התקיימו בפניי 2 דיונים האחד ביום 24.3.22 (להלן: "הדיון הראשון") והשני ביום 28.9.22 (להלן: "הדיון השני").
    לדיון הראשון התייצבו התובע והגב' לוינסון ולדיון השני התייצבו עדים מטעם הצדדים.
    מטעם התובע התייצב שותפו מר דן גרסטנפל, ומטעם הנתבעת התייצבו מר בוריס זוסמן בעל מניות בנתבעת ומר בוריס יניקוב, טכנאי.
    
12. בדיון הראשון התובע העיד שלאחר שלוש ישיבות זום וההצעה השניה שנשלחה לבקשת הגב' לוינסון, היא אישרה את הצעת המחיר לפיה ישולם סך של 750 ₪+מע"מ עבור כל "ליד" איכותי. התובע הכחיש את טענת הנתבעת שהוסכם על תשלום חודשי בסך של 750 ₪+מע"מ תוך שציין שמדובר במחיר לא ריאלי לעבודה מסוג זה.
    התובע ציין שלצורך התחלת התהליך קיבל מידע מהנתבעת את הססמאות הדרושות לפעולה ובנוסף הנתבעת מסרה שמות של חברות שרצתה שתבוצע אליהן פניה וכי הפרויקט נמשך במשך כחודשיים במהלכם אותרו מנהלים טכנולוגים בכירים ובוצעו פניות בנוסח שהוכן בשיתוף פעולה עם הגב' לוינסון.
    

בהתייחס לאותם "לידים" שהוגדרו כאיכותיים טען שמדובר ב- 15 גורמים שהביעו נכונות לבחון שיתוף פעולה ולערוך ניסוי עם המוצר של הנתבעת.

1. הגב' לוינסון העידה שציינה בפגישת זום ששתי ההצעות שהוצעו לא מתאימות מאחר והיא יכולה ליצור בעצמה קשרים בצורה הטובה ביותר. לטענתה, סוכם שהנתבעת תשלם מחיר של 750 ₪ לחודש וכן 750 ₪ לכל מכירה.
   את ה-"לידים" האיכותיים הגדירה ככאלה שהובילו למכירה וכדבריה "בשבילי לידים איכותיים זה רק מכירות".
   הגב' לוינסון טענה שהנתבעת לא הפיקה תועלת מההתקשרות ולא היתה אף מכירה תוך שציינה קיום של 2 פגישות, האחת פרונטלית והשניה באמצעות זום.
   
2. בדיון השני התובע העיד שההצעה השניה נשלחה לאחר שהיה דיון על ההצעה הראשונה והגב' לוינסון בחרה בחלופה הראשונה והוסיפה בדוא"ל ששלחה ביום 9.12.20 עוד פרטי פעולה. התובע התייחס לטיוטת ההסכם שצירפה הנתבעת לדוא"ל במסגרתו הוצעה תוספת במקרה שיימצא משקיע וטען שכל מהות ההתקשרות היתה לייצר הזדמנויות עסקיות ולא לאתר משקיעים.
   התובע הוסיף כי במסגרת הדוא"ל האמור נמסרו ססמאות הגישה ודגשים לעבודה ולא הועלתה כל הסתייגות ביחס להצעה או סירוב.
   
3. מר גרסטנפלד העיד שהיה שותף בכל השיחות וציין שאינו זוכר שהנתבעת הציעה חלופה נוספת לתשלום. לדבריו, ככל שהיתה מציעה, היה התובע מפיק הצעה מעודכנת ואם לא הופקה הצעה נוספת זה מעיד על כך שלא היה סיכום שונה משהוצג.
   מר גרסטנפלד טען שהסיכום היה ברור והתובע עבר מייד לשלב הביצוע והתקיימו דיונים ביחס לפעולות עצמן לפרטי פרטים.
   בהתייחס לגישה ללינקדאין הסביר שהתובע פועל תחת זהות הלקוח וכל עוד לא מתאפשרת גישה לחשבון המוגן בסיסמא לא ניתן להתחיל בעבודה שכן הפניות נשלחות משם.
   
   במענה לטענת הגב' לויסון כי הנתבעת הביעה נכונות לשלם רק לפי תוצאות השיב שהמודל שהם עובדים לפיו הוא פניה ללקוחות פוטנציאלים וכאשר לקוח מביע עניין וקובע שיחה זו נחשבת הצלחה. בהתייחס לשיטת תשלום באחוזים ממכירות הסביר שאינם עובדים בשיטה זו בשל היעדר שליטה על המתרחש והיעדר יכולת לעקוב אחר התוצאה.
4. הגב' לוינסון טענה שלא קיבלה את ההצעה ואמרה שלא תשלם אגורה עד שיתקבלו תוצאות כספיות, במכירות או השקעות.
   
5. מר יניקוב העיד שהיה בחדר בזמן שהתקיימה בין הצדדים פגישה בזום ושמע את הגב' לוינסון אומרת שהיא לא מעוניינת בהצעה שניתנה תוך שציין "לא שמעתי מה הם אמרו, שמעתי רק מה שהיא מדברת, שההצעה הזו לא מעניינת אותה".

כשהתבקש להבהיר באיזו הצעה לא היתה מעוניינת בשים לב לכך שהיו שתיים, השיב "...היא אמרה שלא משלמת מראש אלא משלמת רק לפי תוצאות. זה מה שאני שמעתי".

1. מר זוסמן העיד שלא נכח בפגישת הזום אך היה בקרבת מקום ושמע את גב' לוינסון אומרת שאינה מעוניינת בהגדלה של קשרים בלינקדאין וכי ישנה נכונות לשלם רק לפי תוצאות.
   העד נשאל אם קרא את ההצעות שנשלחו והשיב בשלילה.
   
   
   

דיון והכרעה

1. מחילופי התכתובות בין הצדדים, ההצעה הראשונה וההצעה השניה עולה כי מטרת הההתקשרות היתה איתור לקוחות פוטנציאלים ויצירת "לידים" איכותיים. מטרה זו נרשמה באופן ברור בכל אחת מההצעות שנשלחו לנתבעת וכן בדוא"ל מיום 1.12.20, התכתובת הראשונית אליה צורפה ההצעה הראשונה.
   במסגרת ההצעה השניה נכללה חלופת תשלום אחת בלבד- 750 ₪+מע"מ ל-"ליד" איכותי תוך שצוין כי לצורך ביצוע הפעולות על ידי התובע יש צורך בגישה לחשבון הלינקדאין של הגב' לוינסון ולדף העסקי של החברה.
   
2. בדוא"ל ששלחה הגב' לוינסון ביום 9.12.20 מסרה את הסיסמאות ללינקדאין שהיוו דרישה לתחילת התהליך ולא ציינה דבר ביחס לחלופת התשלום היחידה שנכללה בהצעה השניה.

פעולה זו של מתן הססמאות להתחלת התהליך מהווה קיבול בהתנהגות של ההצעה השניה והיא אפשרה את התנעת התהליך ותחילת עבודת התובע.
אשר להערה כי המשימה העיקרית של התובע היא להבין בתוך חודש אם הוא מעוניין לעבוד עבור הון, הצעה זו הינה בגדר הצעה עתידית לבחינת מתווה ההתקשרות ואין בה כדי לשלול את ההסכמה שניתנה לתחילת התהליך באופן מיידי עם מסירת הססמאות ותחילת העבודה על ידי התובע.
בהקשר זה אוסיף כי בין התובע לגב' לוינסון הוחלפו תכתובות ביחס לנוסחים לפרסום למשל, כך שהיה ברור שהתובע החל לעבוד באופן מיידי בהתאם להצעה שאושרה עם מתן הססמאות ובהתאם, ההצעה העתידית לעבודה עבור הון היא בגדר הצעה שונה לתקופה מאוחרת יותר.

1. אשר לטענת הגב' לוינסון כי הוסכם על תשלום חודשי בסך 750+מע"מ וכן תשלום בסך 750 ₪ עבור מכירה בלבד, טענה זו אינה מתיישבת עם ההצעה השניה והקיבול בהתנהגות שבא לאחריה ואין לה כל זכר בחילופי התכתובות בין הצדדים.
   אשר לעדותם של העדים מטעם הנתבעת ששמעו לטענתם את הגב' לוינסון מביעה סירוב לתשלום ללא תוצאות, מלבד העובדה שהעדים לא היו בקיאים בפרטי ההצעות ובחלופות השונות, עדות זו גם אינה מתיישבת עם טענת הנתבעת שהוסכם על תשלום חודשי בסך 750 ₪.
   
2. מכל מקום וגם אם במהלך השיחות בהן נדונו ההצעות הובע סירוב והתנהל שיח בין הצדדים ביחס לחלופות השונות, משעה שהתובע שלח הצעה הכוללת חלופת תשלום יחידה תוך ציון כי תחילת התהליך מותנית בהעברת הסיסמאות לצורך התנעת התהליך, יש בהעברת הססמאות על ידי הגב' לוינסון בדוא"ל מיום 9.12.20, כאמור, כדי להוות קיבול להצעה זו גם אם בחילופי הדברים שקדמו לכך הועלתה הסתייגות.
   
3. אשר לקובץ שצירפה הגב' לוינסון לדוא"ל מיום 9.12.20, מדובר בטיוטת הסכם שעניינו בנושאים שונים תוך התייחסות למציאת משקיעים ולמכירות. מדובר בעניין שונה ונפרד מההתקשרות בין הצדדים לאיתור "לידים" ויש לראות בכך הצעה נפרדת מטעם הנתבעת שאינה נוגעת לתחילת העבודה המיידית אלא הצעה שהועברה לבחינת התובע בתוך חודש וממילא היא גם לא התקבלה על ידי התובע.
   
4. סיכומו של דבר, בעצם משלוח הסיסמאות המאפשרות תחילת עבודה משותפת, אישרה הגב' לוינסון בהתנהגות את ההצעה השניה וסיכום הפגישה ונושאים חשובים שהעלתה על הכתב, כמו גם הצעות עתידיות שונות, אינן שוללות את ההסכמה שניתנה.
   אשר לטענת הגב' לוינסון כי התובע לא פעל לביצוע פעולות שונות שהתבקשו, מטרת ההתקשרות הוגדרה בהסכם תוך ציון פעולות שונות שיבוצעו ואופן התשלום נקבע בהתאם לכמות "לידים" איכותיים ולא כתמחור של פעולות שונות שהתובע מבצע במטרה לייצר "לידים" איכותיים והטענה להזמנת עבודה שונה אינה תואמת את ההצעה ואת הקיבול.
   

לאור האמור, הרי שיש לראות בהצעה השניה הסכם מחייב ועל הנתבעת לשלם לתובע עבור כל "ליד" איכותי 750 ₪+מע"מ.

1. כעת יש להידרש לשאלה, מהו "ליד" איכותי.
   במסגרת ההצעה לא הוגדר "ליד" איכותי וגם לא בחילופי התכתובות בין הצדדים.
   מאחר והמוצר של הנתבעת הינו מוצר מיוחד המתאים לקהלים ספציפיים, מטבע הדברים, קהל היעד הינו קהל מסויים, כך שרק אותם גורמים שמוצר זה יכול לשמש אותם הינם לקוחות פוטנציאלים.
   

בהיעדר הגדרה מהו "ליד" איכותי, כאמור, אני סבורה כי יש לראות כ-"לידים" איכותיים את אותם גורמים אשר הנתבעת, היא בעלת הידע והמומחיות בתחומה ויודעת למי המוצר עשוי להתאים, ראתה אותם ככאלה שעשויים להיות רלוונטיים. מובהר כי הגדרת "לידים" איכותיים נעשית ללא קשר לשאלה האם ההתקשרות הובילה למכירה, זאת בשים לב לכך שהוסכם על תשלום עבור "ליד" איכותי ולא על תשלום במקרה של מכירה.

1. התובע הפנה לרשימה ארוכה של גורמים אליהם בוצעו פניות ורשימה מצומצמת של 15 אשר הוגדרו על ידו כ-"לידים" איכותיים ובגין אלה בלבד נתבע תשלום.
2. הגב' לוינסון העידה בדיון השני שלא היו לה קשרים עם ה"לידים" שהוצגו כאיכותיים (עמ' 11 לפרוטוקול שורה 9) ושלא נפגשה או דיברה עם אף אחד בעקבות העבודה של התובע (עמ' 11 לפרוטוקול שורה 24), זאת לאחר שבדיון הראשון העידה שהיו 2 פגישות אחת פרונטלית ואחת בזום אולם לא יצאה מהן מכירה (עמ' 2 לפרוטוקול שורה 12).
3. לצורך בחינת אותם "לידים" שהוגדו על ידי התובע כאיכותיים ובהיעדר גישה ללינקדאין של הנתבעת לאחר הפסקת ההתקשרות, התבקשה הגב' לוינסון בדיון השני להתייחס ל-15 ה"לידים" שהוגדרו כאיכותיים והתייחסותה אשר ניתנה תוך בדיקת הקשרים והתכתובות בלינקדאין היתה כדלקמן:
   1. אריאל - הגב' לוינסון ציינה שאינו מופיע ברשימה וניתן לפנות ולבקש חיבור.
   2. גיא- הגב' לוינסון ציינה שהביע עניין ושאל לגבי המחיר והיא שלחה קטלוג והזמינה אותו
   להתקשר אולם לא התקיימה שיחה.
   3. מיכאל- הגב' לויסון ציינה שיש פניה והזמנה לפנות במייל תוך שציינה כי לא פנתה מאחר
   והיא מכירה את החברה ויודעת שאין לנתבעת מה להציע לה.
4. עידן- הגב' לויסון ציינה שהביע נכונות לדבר אולם לא בוצעה פניה מאחר וראתה את הפרופיל שלו והוא לא יכול לתת לנתבעת שום דבר.
5. מירב- הגב' לוינסון ציינה שמירב שלחה לה דוא"ל אך הן לא דיברו ולא נפגשו.
6. אירה- הגב' לוינסון ציינה ששלחה לה דוא"ל וקטלוג אולם היא לא חזרה אליה.
7. רודי- הגב' לוינסון ציינה שהכירה אותה לפני ושנפגשו אך לא יצא מזה שום דבר.
8. ליאור- הגב' לוינסון ציינה שפנתה אליו אך לא היה מענה תוך שציינה שפניה ושליחת חומרים ללא מענה גרמה לה לבזבז זמן.
9. ולדי- הגב' לוינסון ציינה שדיברה איתו אך בשל חוסר תקציב של החברה שלו, לא היתה התקדמות.
10. גל- הגב' לוינסון ציינה שמסרה לו מידע אבל הוא לא חזר אליה.
11. דמיטרי- הגב' לוינסון ציינה שהתכתבה איתו ואמר שיצור קשר אם יש מטרות שיכולות להתאים.
12. נטלי- הגב' לוינסון ציינה ששלחה לה חומרים אך לא היתה התקדמות.
13. יניב- הגב' לוינסון ציינה שכתב לה ליצור איתו קשר אך לא זכרה אם התקשרה.
14. משה- הגב' לוינסון ציינה שהיא מכירה אותו הרבה שנים ושכתב שישמח לדבר ורצה למכור את השירותים שלו וכי לנתבעת אין מה להציע לו.
15. אלון- הגב' לוינסון ציינה שנוצר קשר והיתה התכתבות על מועדי פגישות ואמר ששולח זימון לזום אך לא קיבלה.
    
16. מהתייחסות הגב' לוינסון לרשימת ה"לידים" שהוגדרו על ידי התובע כאיכותיים עולה כי לחלק מאותם גורמים הועברו חומרים והנתבעת שלחה להם קטלוג או מידע רלוונטי. העובדה שלא היתה "התקדמות" עם אותם גורמים כפי שטענה הגב' לוינסון אינה משנה מהמסקנה כי מדובר בגורמים פוטנציאלים להתקשרות (גם אם עתידית). עצם יצירת הקשר מול אותם גורמים, הגם אם לא הובילה לתוצאה המיוחלת, היא בגדר "ליד איכותי" שעל הנתבעת לשלם עבורו.
    
    עוד יצוין בהקשר זה כי לגבי חלק מהרשימה שהציג התובע הציגה הגב' לוינסון התייחסות המצביעה על חוסר יוזמה לקידום התהליך. כך למשל במקרה של אלון שסוכם שישלח זימון לזום אך הגב' לוינסון טענה שלא קיבלה (ולא ברור מדוע לא שלחה לו הודעה בעניין) או במקרה של יניב שכתב לה ליצור קשר ולא זכרה אם עשתה זאת. מדובר בגורמים שהביעו עניין ואין בעובדה שהנתבעת לא קידמה את ההתקשרות מולם מסיבותיה שלה כדי להוביל למסקנה כי לא מדובר ב"לידים" איכותיים.
    
17. סיכומו של דבר, לאחר שמיעת טענות הצדדים ביחס לרשימת ה"לידים" האיכותיים שהגיש התובע הגעתי למסקנה כי התובע זכאי לתשלום בגין 9 "לידים" (2,5,6,7,10,11,12,13,15 בטבלה שהגיש התובע) אשר הביעו עניין ונוצר איתם קשר, בין בהעברת קטלוג ובין בהזמנה לשיחה או פגישה.
    
    בהתאם, על הנתבעת לשלם לתובע 7,898 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 800 ₪.
    התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
    
    ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ג, 08 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.