1. לפניי תביעת שיבוב בגין תשלום ששילמה התובעת למבוטחת עקב תאונה שארעה ביום 18.2.21 בתל אביב.
2. על פי הנטען בכתב התביעה רכב הנתבעות ביצע עקיפה אסורה וכתוצאה מכך פגע ברכב מבוטחת התובעת (להלן- רכב התובעת) בעודו מאותת בפניה שמאלה.
3. בכתב ההגנה נטען כי רכב הנתבעות נסע בנתיבו כדין ורכב התובעת סטה לעברו, פגע בו וגרם לו לנזקים.
4. בדיון שהתקיים בפני העידו הגב' יעלה קומבור- נהגת רכב התובעת (להלן- נהגת התובעת) והנתבעת 1 (להלן- הנתבעת). בנוסף הוגשו לעיוני צילומים ממקום התאונה.
5. נהגת התובעת העידה כי עמדה בצומת הרחובות תרס"ט ודיזנגוף בנתיב לפניה ימינה לרחוב דיזנגוף ומשמאלה שני נתיבים שפונים שמאלה וישר לרחוב שמריהו לוין. לטענתה נהגה לאט, בהתאם לכללי התנועה ואילו הנתבעת הייתה חסרת סבלנות ולא הפסיקה לצפצף. נהגת התובע פנתה ימינה וביקשה להשתלב שמאלה, והנתבעת שהייתה חסרת סבלנות עקפה אותה משמאל דרך נתיב שאינו מאפשר פניה ימינה, הפתיעה אותה ופגעה ברכבה. עוד טענה כי כשהן עצרו בצד הנתבעת צעקה עליה שהיא נוסעת לאט ושאין לה זמן והיא ממהרת. בחקירתה הנגדית העידה כי כל התאונה הייתה בשניות ורכב הנתבעות הפתיע אותה. כן העידה כי השתלבה לנתיב השמאלי ביחד עם רכב הנתבעות והנתבעת ממש חתכה אותה.
6. הנתבעת העידה כי הייתה מאחורי רכב התובעת, התחלף האור ברמזור והן החלו בנסיעה. נהגת התובעת התעסקה עם הסלולרי שלה, נסעה ובלמה מספר פעמים ולכן צפרה לה ובאיזשהו שלב החליטה לעקוף אותה משמאל. לטענת הנתבעת השלימה את הפנייה ימינה ולפתע רכב התובעת פגעה בדלת האחורית הימנית של רכבה. עוד טענה כי במקום שני נתיבים לפנייה ימינה. עוד העידה כי עקפה את רכב התובעת לפני הפנייה ימינה. בהתייחס לצילומים ממקום התאונה טענה כי ניתן לראות בתמונה שנהגת התובעת "שברה את הההגה" ופגעה ברכבה. בחקירתה הנגדית שללה האפשרות שעקפה בתוך הצומת אלא אחרי הצומת.
7. ממכלול הדברים כפי שהם עולים מהעדויות, כתבי הטענות והראיות שהוגשו, אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה בין הצדדים, מהטעמים שיפורטו להלן:

אין חולק בין הצדדים כי התאונה התרחשה בעת ששתי הנהגות ביקשו לפנות ימינה.

נהגת התובעת הציגה גרסה סדורה ועקבית אודות אופן התרחשות התאונה, תוך שהיא מתארת שביצעה פניה ימינה ומיד לאחר מכן ביקשה להשתלב שמאלה ואז התרחשה התאונה.

הנתבעת הציגה מספר גרסאות לגבי ביצוע העקיפה כאשר ראשית טענה נהגת התובעת נהגה ובלמה מספר פעמים ולכן החליטה לעקפה משמאל. בהמשך העידה כי עקפה את רכב התובעת לפני הפנייה ימינה ולבסוף העידה כי השלימה את הפנייה ימינה ולא עקפה בתוך הצומת אלא אחרי הצומת.

הצדדים חלוקים לגבי זכותה של הנתבעת לבצע פנייה ימינה מהנתיב השמאלי, תוך שלטענת התובעת הפנייה ימינה אפשרית רק מהנתיב הימני. לתמיכה בטענתה הציגה צילומים מאתר גוגל. לטענת הנתבעות הפנייה מותרת גם משמאל. הנתבעות טענו כי הצילום מאתר גוגל אינו עדכני וכי תוואי הדרך שונה. אולם מעבר להפנייה למה שנחזה לדידן בצילומים, הנתבעות לא הביאו ראיות לסתירת גרסת התובעת לגבי התכנות הפנייה ימינה.

מגרסת שתי הנהגות עולה גם כי נהגת התובעת נהגה באיטיות והנתבעת צפצפה לה ואיבדה סבלנות. אין גם חולק בין הצדדים כי התאונה התרחשה בשעה שרכב התובעת היה בסטייה שמאלה.

מבחינת העדויות, מצאתי כי בעוד התובעת הציגה ראיה בדבר תוואי הדרך המאפשר פנייה ימינה מנתיב אחד בלבד, הנתבעות אשר לא הביאו ראיה לסתירה, הסתפקו בעדותה של הנתבעת. עצם העובדה כי הנתבעת העידה כי החליטה לעקוף את רכב התובעת, מלמדת כי הפנייה מהנתיב השמאלי לא התאפשרה ימינה. שהרי ממה נפשך, לו הפנייה ימינה הייתה מותרת מהנתיב השמאלי, איזה צורך היה לנתבעת בביצוע עקיפה. לפיכך ולאור ריבוי הגרסאות של הנתבעת אודות עיתוי העקיפה, גרסת נהגת התובעת לגבי התכנות הפנייה ימינה מהנתיב הימני בלבד היא המתקבלת. מסקנה זו מתיישבת גם עם העובדה שאינה שנויה במחלוקת שהנתבעת איבדה סבלנות כלפי נהגת התובעת אשר לגרסת שתי הנהגות נהגה באיטיות.

אשר לנחזה בצילומים – ב"כ הנתבעות הפנה לצילומים שהוגשו בהם נחזים כלי רכב בפנייה ימינה משמאל לרכב התובעת. בעניין זה ההסבר של ב"כ התובעת שמדובר בצילומים שצולמו לאחר התאונה וייתכן כי בגלל חסימת כלי הרכב המעורבים בתאונה, נאלצו אחרים לעקפם, מתיישב עם הגיונם של דברים.

לפיכך, מצאתי לקבל גרסת התובעת לפיה פניית הנתבעת ימינה מהנתיב השמאלי הייתה בניגוד לתוואי הדרך ועל כן הנתבעת נושאת בעיקר האחריות לקרות התאונה.

יחד עם זאת ומבלי לפגוע באמור, עולה גם מגרסאות שתי הנהגות כי התאונה מתרחשת מיד לאחר השלמת הפנייה עת רכב התובעת סטה שמאלה ופגע בדלת האחורית ימנית של רכב הנתבעות. מיקומי הנזק ברכב הנתבעות מתיישבים עם פער המהירויות בין כלי הרכב, שהרי רכב התובעת נסע לאט בעוד רכב הנתבעות ביקש לעקפו מן הסתם במהירות גבוהה ממנו. אולם העובדה כי מיד עם הסטייה התרחשה התאונה, מלמדת כי נהגת התובעת סטתה מבלי להתבונן שמאלה ולוודא שהנתיב פנוי לביצוע הסטייה ומכאן שגם לה אחריות לקרות התאונה.

1. סיכומו של דבר, אני מחלקת את האחריות לקרות התאונה בין הצדדים באופן בו הנתבעות נושאות בשיעור של 80% מהאחריות, ולתובעות אחריות בשיעור של 20%.
2. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 22,995 ₪ בצירוף מלוא אגרת בית משפט כפי ששולמה בסך 774 ₪ , שכר העד כפי שנפסק בדיון בסך 250 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך ₪.
3. התובעת תשלם לנתבעת שכר העד כפי שנפסק בדיון בסך 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 6,053 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח כסלו תשפ"ג, 12 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.