19 יוני 2022

לפניי בקשת המבקשת להארכת מועד להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 10.6.21 (להלן- הבקשה).

1. המבקשת ילידת 1977 הגישה תביעה לקצבת נכות כללית.
2. המבקשת הגישה ערר על החלטת רופא מוסמך לעניין גובה הנכות הרפואית.
3. הוועדה התכנסה בנוכחות המבקשת ביום 11.3.21 ערכה בדיקה קלינית בתחום האורתופדי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי.
4. הוועדה התכנסה שנית ביום 10.6.21 לאחר קבלת אבחון נוירופסיכולוגי וקבעה כי נכותה היציבה של המבקשת היא בשיעור 56%.
5. לאור קביעת הוועדה נדחתה תביעת המבקשת לקצבת נכות כללית.
6. החלטת הוועדה נשלחה למבקשת ביום 28.6.21.
7. הערעור לבית דין זה הוגש ביום 7.11.21.
8. המשיב במסגרת תגובה לכתב הערעור טען כי ההליך הוגש באיחור. המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד והמשיב התנגד לבקשה.

ולהכרעתי:

1. המועד להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים נקבע בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977 (להלן גם –התקנות).
2. על פי התקנות ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים נדרש להגיש בתוך 60 ימים ממסירת ההחלטה למערער.
3. עם זאת, נפסק כי בית הדין מוסמך להאריך את המועד להגשת ערעור על ועדה רפואית לעררים מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – תקנות סדרי הדין). לעניין זה על המבקש להצביע על "טעם מיוחד" להארכת המועד ( עב"ל 33351-11-12 דולאני – המוסד לביטוח לאומי (29.6.17)).
4. המבקשת טוענת בבקשתה להארכת מועד, כי קיבלה את המכתב מיום 28.6.21 רק בשלהי חודש 7/2021.
5. על פי הפסיקה חזקה כי מכתב מגיע ליעדו תוך זמן סביר. נפסק כי לעניין זה זמן סביר הוא ימים בודדים לאחר משלוח המכתב (ראו: עב"ל 41882-03-14 הרצל צרור – המוסד לביטוח לאומי (18.5.15) בסעיף 25 לפסק הדין). גם לאחרונה, שב בית הדין הארצי וחזר על כך שההנחה היא כי מכתב מגיע לידו בתוך ימים ספורים (ראה: ברע (ארצי) 31565-03-20‏ ‏ כוכבי אבנר - המוסד לביטוח לאומי‏ (13.9.20) בסעיף 33 לפסק הדין).
6. אכן, למבקשת האפשרות לסתור חזקה זו, ואף נפסק כי הנטל בהקשר זה קל יחסית (עניין הרצל צרור). ואולם, בענייננו טענת המבקשת לגבי מועד קבלת המכתב לא נתמכה בתצהיר. המבקשת אף לא ציינה בבקשה את המועד המדויק בו קיבלה את ההחלטה, אלא רק טענה כי מדובר בשלהי חודש 7/2021. יצוין כי גם אם כך הדבר, עדיין המועד להגשת הערעור הוא בשלהי חודש 9/2021.
7. המערערת טענה עוד במסגרת בקשתה, כי אין למנות את הפגרה במניין הימים לצורך הגשת הערעור. טענה זו נדחית.
8. ההוראה בתקנה 126 לתקנות סדרי הדין הקובעת שתקופת פגרה לא תובא במניין, אינה רלבנטית לצורך קביעת המועד להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית. זאת מהטעם, כי ההוראה הנורמטיבית, המסדירה את המועד להגשת ערעור שכזה, אינה קבועה בתקנות סדרי הדין אלא בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977 .
9. הלכת דולאני אשר שינתה כאמור את ההלכה לעניין סמכות בית הדין להארכת המועדים אינה משנה מקביעה זו. קיומה של הסמכות הוא עניין אחד ואילו קביעת המועד על פי דין להגשת הערעור על החלטת הוועדה הוא עניין נפרד. תקופת פגרה אינה באה במניין לעניין פרקי זמן הקבועים בתקנות סדרי הדין בלבד. אין מקום להחיל הוראה זו לגבי תקופות שנקבעו בתקנות אחרות (ראה גם כב' הש' טננבוים בל (ת"א) 54576-10-10 רחמים ברוך נ' המוסד לביטוח לאומי (27.7.11)).
10. לסיכום, בהתאם לנקודת המוצא שלא נסתרה לפיה המכתב התקבל אצל המערערת ימים ספורים לאחר נשלח (היינו התקבל בשבוע הראשון לחודש 7/2021) הערעור הוגש באיחור של כחודשיים. לא הובא כל צידוק להגשתו של הערעור בעיתוי מאוחר במובן של "טעם מיוחד". יצוין, כי מסקנה זו לגבי איחור בהגשת הערעור תקפה גם אם תתקבל טענת המבקשת, כי החלטה התקבלה אצלה בשלהי חודש 7/2021.
11. אשר לטענה בדבר סיכויי הערעור, כבר נקבע, כי מקום בו אין בנמצא כל טעם שיצדיק את הגשת הערעור באיחור, כפי שהדבר בענייננו, אזי "סיכויי הערעור וחשיבות העניין אינם יכולים לעמוד בפני עצמם כ'טעם מיוחד', בהעדר כל הנמקה ממשית לאיחור" (בשא (ארצי) 118/10 ‏ ‏ המוסד לביטוח לאומי נ' רות פאקירו (22.4.10)).
12. עוד יש לזכור, כי החלטת הוועדה אין בה ליצור מצב בלתי הפיך לעתיד. נתונה   למבקשת אפשרות להגיש תביעה חוזרת. נפסק, כי אחד השיקולים הרלבנטיים בבחינת שאלת הארכת מועד הוא מידת הנזק שתיגרם אם תימנע זכות התביעה. לעניין זה אין דין תביעה שניתן להגישה בשנית כדין תביעה שדחייתה סותמת את הגולל באופן סופי (ראו: עב"ל (ארצי) 59462-12-15 מאלו - המוסד לביטוח לאומי  (24.8.18)).
13. לסיכום, טיעוני המבקשת אינם עולים כדי טעם מיוחד להארכת מועד כפי שפורט לעיל.
14. לסיכום, הבקשה להארכת המועד נדחית.

בהתחשב במהות ההליך אין צו להוצאות.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ' סיוון תשפ"ב, (19 יוני 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.