כתבי האישום

1. הנאשם, תושב האזור שאין ברשותו אישורי כניסה או עבודה בישראל, הודה בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי - ת"פ 30242-04-22 בכך שביום 22.10.2021 בסמוך לשעה 20:45 ועד 23.10.2021 בשעה 11:00, במועד שלא ידוע במדויק, הגיע הנאשם לרח' עמק בית שאן בעיר מודיעין, פרץ לרכב מאזדה, בכך שניפץ חלון משולש אחורי, ופתח את מכסה המנוע. משלא הצליח להניע את הרכב עזב הנאשם את המקום. כתוצאה ממעשיו נגרם למנוע הרכב נזק בשווי 3,925 ₪. במעשים אלו הורשע הנאשם בביצוע ניסיון גניבת רכב, עבירה לפי סעיפים 413ב יחד עם סעיף 25, חבלה במזיד ברכב, עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין וכניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל שלא כחוק, התשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").
2. הנאשם צירף את ת"פ 15395-11-21 והודה בכך שבליל 3.11.2021 בשעה 01:00 שהה בחניון בניין ברח' יהלום במודיעין, בצוותא עם נאשם 1, אז ניגשו השניים לרכב מסוג מאזדה, ופרצו לתוכו בכך שפירקו את חלון הרכב האחורי, הניעו את הרכב ונסעו לעבר מחסום נעלין, בעוד נאשם 1 נהג ונאשם 2 ישב לידו. בשעה 01:23 נעצרו הנאשמים ע"י שוטרים בכביש 446 לכיוון המחסום. בתוך כך החזיקו הנאשמים ברכב מכשיר לסריקת תקלות ברכב ושלט מפתח לרכב. במעשים אלו הורשע הנאשם בביצוע עבירות גניבת רכב בצוותא, לפי סעיף 413ב ו- 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), חבלה במזיד ברכב בצוותא, לפי סעיפים 413ה ו-29(א) לחוק העונשין; החזקת כלי פריצה לרכב, לפי סעיף 413ז ו- 29(א) לחוק העונשין, וכניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

תמצית טיעוני הצדדים לעונש

1. ב"כ המאשימה עוה"ד טל נעים, התייחסה בפתח טיעוניה לנסיבות המקרים בהם הורשע הנאשם, וטענה שבמרחק הזמן זה מזה, והיות שהעבירות בוצעו כלפי מתלוננים שונים, יש לקבוע מתחמי עונש נפרדים. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה וטענה כי העונש הנוהג ביחס לכל אחד מהאישומים נע בין 15 חודשי מאסר ועד 30 חודשים.
2. בנוגע לעונש שיש לגזור על הנאשם, טענה ב"כ המאשימה שיש להשית עליו 24 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי מרתיע, קנס ופיצויים למתלוננים.
3. ב"כ הנאשם עוה"ד שפיק דרבשי, טען שהנאשם לקח אחריות על מעשיו, הוא נעדר עבר פלילי, ובן למשפחה קשת יום. אשר למתחם העונש ההולם נטען כי נכון לקבוע מתחם אחד, אזי הוא נע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר, או לקבוע שני מתחמים נפרדים, כשבאישום החמור יותר מתחם העונש נע בין 10 ל- 24 חודשים, ובעבירת ניסיון גניבת הרכב, המתחם נע בין 3 עד 10 חודשים.
4. לעניין העונש הפנה ב"כ הנאשם לכך שהנאשם לא נהג ברכב, ולכן לא סיכן עוברים ושבים בכביש; כי הוא שוהה במעצר מזה כ- 9 חודשים, נטל אחריות וחסך זמן מבית המשפט, ולפיכך עתר לקביעת עונש שנע בין 13 ועד 15 חודשים.
5. הנאשם לא ביקש לומר דבר.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

1. עבירה של רכוש כלפי רכב, ובראשן גניבת רכב פוגעות ברכוש הציבור ובביטחונו האישי של הפרט. בביצוע עבירות אלו טמון סיכון להתלקחות אלימה, ולמשתמשים בדרך, לא כל שכן מקום שמתבצעות גם עבירות נהיגה ללא רישיון, או חמור מכך אם מתבצעת נהיגה פוחזת – אז הסיכון לציבור מוחשי ולא רק פוטנציאלי. לפיכך, נקודת המוצא שנקבעה בפסיקה היא שיש לנקוט בענישה מחמירה בגין עבירות רכוש כלפי רכב, שמטרתה להילחם בפשיעה הפושה בתחום זה, המוגדרת מזה למעלה משני עשורים כ"מכת מדינה". הענישה הנוהגת מתבטאת, דרך כלל, במאסרים מוחשיים בפועל, והיא מכבידה יותר כאשר בוצעו המעשים בצוותא, בתחכום ובכלי פריצה מיוחדים, ובשילוב עבירות המסכנות את המשתמשים בדרך.
2. עבירת כניסה לישראל שלא כחוק חותרת תחת זכותה של המדינה לבחון את הבאים בשעריה, ולהציב תנאים לכניסתם, בשים לב לפוטנציאל הפגיעה בביטחון המדינה והציבור, שעלול להיות כרוך בעבירה זו. אמנם, שעה שמדובר בכניסה לישראל לצורכי פרנסה בלבד חל המתחם שנקבע ברע"פ 3677/13 אלהרוש ואח' נ' מדינת ישראל (9.12.2014), ואושר לאחרונה ברע"פ 1195/22 אשחאדאת נ' מדינת ישראל (27.12.2022), אלא שמשנה חומרה יש כאשר הנאשם נכנס לישראל שלא כחוק לצורך ביצוע עבירות רכוש.
3. בנוגע לסוגיה האם יש לקבוע מתחם "לכל אירוע" או מתחם אחיד, ולו מטעמי יעילות, ממילא אין לכך משמעות על גזירת העונש (ע"פ 5643/14 עיסא נ' מדינת ישראל (23.6.2015); ודנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל (22.5.2016)). עם זאת, אקבע מתחם לכל אירוע בנפרד, וגזירת העונש ההולם לנאשם תעשה "בראי התמונה הכוללת של מעשיו", בשילוב עם נתוניו האישיים (ע"פ 4603/17 אדרי ואח' נ' מדינת ישראל (6.7.2019)). להלן אפנה לבחינת הענישה הנוהגת:
4. בעפ"ג (מרכז-לוד) 63242-10-20 קבהא נגד מדינת ישראל  (16.11.2020), נדון נאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, שהורשע על פי הודאתו שנמסרה בתום פרשת התביעה, בגין עבירות כניסה לישראל שלא כחוק, קשירת קשר לגנוב רכב וגניבתו בצוותא עם אחרים. בית המשפט השלום בנתניה קבע מתחם שנע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר, והשית על הנאשם מאסר למשך 14 חודשים, כעתירת המאשימה, בהתחשב בעברו שכלל הרשעה ביטחונית. ערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש נדחה לאחר הערות בית המשפט.
5. בעפ"ג 50203-03-19 מדינת ישראל נ' לולו (19.6.2019), נדון נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות של כניסה לישראל לא כחוק, גניבת רכב ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, בכך שקיבל מאחרים מפתח גנוב של רכב, גנב את הרכב ונסע עמו על מנת להעבירו לשטחים עד שנעצר במחסום משטרתי. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש נע בין 6 ל - 22 חודשי מאסר בפועל. בהתחשב בעברו הפלילי המכביד של הנאשם, ובהודאתו במיוחס לו גזר עליו בית המשפט 18 חודשי מאסר בפועל, הפעיל שני מאסרים מותנים בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש כך שסה"כ הוטלו על הנאשם 22 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש התקבל ונקבע כי המאסרים המותנים ירוצו בחופף אחד לשני אך במצטבר למאסר שהוטלו על הנאשם כך שסה"כ ירצה הנאשם 28 חודשי מאסר.
6. ברע"פ 1345/14 אבו הדוואן נ' מדינת ישראל (23.2.2014), נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש נאשם צעיר נעדר עבר פלילי, בגין עונש מאסר בפועל למשך 9 חודשים, שנגזר עליו בגין הרשעתו בביצוע עבירה של גניבת רכב בצוותא עם אחר, והחזקת כלי פריצה, לאחר שנתפס בכף בעת שניסה לחמוק משוטרים במחסום משטרתי. נקבע שמתחם העונש ההולם נע בין מאסר 9 עד 21 חודשים, בשים לב לגניבת הרכב הייתה מתוחכמת בשל הצטיידות מוקדמת בכלים, ובצוותא עם אחר.
7. בעפ"ג (מרכז-לוד) 60489-11-19 אבו עראם נ' מדינת ישראל (17.2.2020), נדחה ערעור שהגיש נאשם שהורשע בעבירות גניבת רכב בצוותא, ניסיון גניבת רכב, קשירת קשר לפשע, כניסה לישראל שלא כחוק, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח, זיוף סימני זיהוי של לוחית זיהוי והחזקת כלי פריצה לרכב, בגין גניבה בצוותא עם אחרים של שלוש כלי רכב, וניסיון לגנוב שני כלי רכב נוספים. בכל אחד מהמועדים של ביצוע העבירות נקבע מתחם עונש שנע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר, ומתחם כולל שנע בין 36 ל- 72 חודשים. בית המשפט גזר על המערער שעברו מכביד מאסר בפועל למשך 48 חודשים, וכן הופעלו במצטבר שני מאסרים מותנים למשך 8 חודשים וחודשיים, כך שסה"כ נגזר דינו ל- 58 חודשי מאסר בפועל. הערעור נדחה.
8. עפ"ג (מרכז-לוד) 30981-02-20 זמארי נ' מדינת ישראל (30.11.2020), נדון ערעור על חומרת העונש ומתחם הענישה, שנגזר על נאשם שהורשע לאחר ניהול הוכחות בפריצה למשאית, גניבתה ונהיגה בה ללא רישיון וביטוח עד שנתפס כשברשותו כלי פריצה ולאחר הפרעה לשוטרים בשל ניסון הימלטותו. ערעור חומרת העונש התקבל ונקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 15 ועד 30 חודשי מאסר בפועל, ובשל עברו הפלילי עונשו נגזר ל- 28 חודשים (כן הופעלו מאסרים מותנים כך שסה"כ הושתו על הנאשם 38 חודשי מאסר).
9. רע"פ 9269/17 אבו עישא נ' מדינת ישראל (15.1.2018), נדחתה בקשת ערעור שהגיש נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות גניבת רכב, נהיגה פוחזת ברכב, כשהוא פסול מנהיגה וללא ביטוח, לאחר שנקבע מתחם שנע בין 15 חודשי מאסר ל- 30 חודשים, ונגזרו עליו (לאחר ערעור המדינה על קולת העונש) 15 חודשי מאסר. נקבע כי בהתנהגותו סיכן המבקש את ציבור המשתמשים בדרך ואת כוחות המשטרה, ולכן בהתחשב בעברו הפלילי וחרף הליך שיקום חיובי שעבר, אין מקום להקל בעונשו מעבר לתחתית המתחם.
10. בעפ"ג (מרכז-לוד) 61853-01-13 דעמה נ' מדינת ישראל (7.4.2013), נדחה ערעור שהגיש נאשם על חומרת העונש בגין הרשעתו בכניסה לישראל שלא כחוק, קבלת רכב גנוב מאדם אחר, ונהיגה פוחזת בו ללא רישיון וביטוח, בהימלטות משוטרים, עד שנתפס בכף. בית משפט השלום בנתניה קבע מתחם עונש שנע בין מאסר למשך 15 חודשים ועד 30 חודשים, ובהתחשב בהודאתו, בגילו הצעיר והעדר עבר פלילי, נגזר דינו ל- 15 חודשי מאסר בפועל.
11. בע"פ 2333/13 סאלם נ' מדינת ישראל (3.8.2014), אושר מתחם של 8 עד 24 חודשים בגין כל אחד מהמקרים של גניבת רכב, באמצעים מתוחכמים, בהם הורשע בצוותא עם אחר, והושת עליו בהתחשב בעברו המכביד וחלקו הפחות בביצוע העבירות, סה"כ 54 חודשי מאסר בפועל (מתוכם 6 חודשי מאסר על תנאי שהופעלו במצטבר), בגין ביצוע 4 גניבות כלי רכב.
12. ובאשר להרשעת לעבירה של חבלה במזיד ברכב, ככלל מתחמי הענישה נעים בין מאסרים מותנים או מאסר קצר שיכול לרצות בעבודות שירות ועד מאסר בפועל למשך כ- 8 חודשים, בהתאמה לחומרת החבלה במזיד ברכב. כך למשל:
13. רע"פ 1931/15 מויססקו נ' מדינת ישראל (26.3.2015), נדחתה בקשת רשות ערעור של מבקש אשר הורשע על יסוד הודאתו בעבירה של חבלה במזיד ברכב. המבקש ירד מאופנועו בעת עצירה ברמזור אדום, הכה וניפץ את חלונו של נהג הרכב הסמוך באמצעות קסדה, וכתוצאה מכך נפצע המתלונן בשפתו. בית משפט השלום קבע מתחם ענישה הנע בין 6 חודשי מאסר על תנאי לבין 4 חודשי מאסר בפועל, ודן את המבקש ל-6 חודשי מאסר על תנאי, של"צ ועונשים נלווים.
14. רע"פ 4522/13 נעיסי נ' מדינת ישראל (16.7.2013), נדון עניינו של נאשם שהורשע לפי הודאתו בעבירות של חבלה במזיד לרכב והחזקת סכין, בכך שחיבל בדקירות סכין בצמיגיהם של שלושה כלי רכב כשהיה שרוי בגילופין. בית משפט השלום בתל אביב קבע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי עבודות שירות לבין 8 חודשי מאסר בפועל, ודן את הנאשם שלחובתו עבר מכביד ל-3 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והעמיד את העונש על 7 חודשי מאסר בפועל.
15. בעפ"ג (מרכז-לוד) 21044-02-18 מדינת ישראל נ' רודבסקי (17.07.2018), הורשע נאשם בעבירת חבלה במזיד במכוניתו של המתלונן, שהיה שכנו. הנאשם לכלך את רכבו של המתלונן, ניפץ את חלונו וגרם להצתתו משזרק לתוכו גחלים. בית משפט השלום בפתח תקווה קבע מתחם ענישה בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות, ודן את המשיב ל-7 חודשי מאסר על תנאי. ערעור המדינה על קולת העונש התקבל, נקבע כי תחתיתו של המתחם צריך להתחיל במאסר בפועל, והעונש הועמד על 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
16. עוד נתתי דעתי לעונש שנגזר על נאשם 1 בתיק המצורף (ת"פ 15395-11-21) ביום 14.6.2022 (ע"י כב' השופט מנחם מזרחי, סגן הנשיאה – כתוארו אז), בגין חלקו בגניבת הרכב בצוותא עם הנאשם, ובשים לב כי הוא שנהג ברכב הגנוב, ללא רישיון נהיגה וביטוח. אז נקבע מתחם שנע בין 10 ל- 24 חודשים, ובהיות הנאשם בן 19 ונעדר עבר פלילי, נגזר עונשו ל- 13 חודשי מאסר.
17. ובענייננו, באישום בתיק העיקרי הורשע הנאשם בביצוע ניסיון גניבת רכב, שלא צלח מאחר שלא הצליח להניע את הרכב, אך גרם לנזק רב למנוע בשווי 3,925 ₪. לכן, אני סבורה שחומרת מכלול המעשים דומה למעשיו בתיק המצורף, בגינו הורשע בגניבת רכב בצוותא עם נאשם 1, תוך שימוש בכלי פריצה מתוחכם, כשנאשם 1 נהג ללא רישיון ברכב, והשניים נתפסו ע"י כוח משטרתי במחסום בכביש 446 בדרכם לכיוון הרשות. מעשים אלו ביצע הנאשם לאחר שנכנס לישראל באישון לילה שלא כחוק, כדי לבצע עבירות רכוש כלפי רכב.
18. בנוגע למקרה בו הורשע הנאשם בעבירה של ניסיון גניבת רכב, טען ב"כ הנאשם כי מדובר באירוע פחות בחומרתו. ואולם, בשים לב שהמחוקק התייחס ל"ניסיון" כעבירה מוגמרת ביחס לעונש, והיות שהנאשם גרם לנזק רב לרכב, אני קובעת כי מתחם הענישה בגין כל אישום נע בין 10 חודשי מאסר ל- 24 חודשי מאסר.

קביעת עונשו של הנאשם בתוך המתחם

1. הנאשם צעיר בן 19.5, נעדר עבר פלילי, שוהה במעצר תקופה ארוכה, הודה במיוחס לו בשני תיקים ובכך חסך מזמנו של בית המשפט.
2. מדברי הסניגור עולה, כי משפחתו של הנאשם קשת יום, אביו לא עובד והנאשם ניסה לסייע בפרנסת המשפחה, אך נקלע לביצוע העבירות, ובכך סיבך את עצמו ואת משפחתו, שדואגת לו מאוד. עוד נטען כי לו היה מדובר באזרח ישראלי, היה מוגש בגינו תסקיר, מפאת גילו.
3. במכלול השיקולים לעיל מצאתי להשית על הנאשם עונש כולל המביא בחשבון ענישה בחלקו התחתון של המתחם, וזאת כאמור בראייה כוללת של מעשיו.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 20 חודשים (החל מיום מעצרו, ובניכוי ימי המעצר בשני התיקים, בהתאם לרישומי שב"ס).
2. מאסר מותנה למשך 7 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר.
3. מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר.
4. מאסר על תנאי למשך 30 ימים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור על חוק הכניסה לישראל, למשך 3 שנים, מיום שחרורו ממאסר.
5. קנס בסך 2,000 ₪, או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד ליום 1.3.2023.
6. פיצוי לכל אחד מהמתלוננים, בסך 1,000 ₪, שישולם עד ליום 1.3.2023 (עד ליום 15.1.2023 תעביר המאשימה את פרטי נפגעי העבירה למזכירות בית המשפט, ותעדכן את נפגעי העבירה על אודות הפיצוי שנפסק לטובתם).

הפיצוי והקנס ישולמו, בהסכמת הנאשם, בקיזוז מהפיקדון בתיק זה או בתיקים הקשורים, ויתרה תוחזר לו או למיופה כוחו, כפוף לכל מניעה חוקית, לרבות עיקול.

ניתן צו להשמדת כללי למוצגים.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי מרכז- לוד תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ז טבת תשפ"ג, 10 ינואר 2023, בנוכחות ב"כ המאשימה, עוה"ד נועם אלימלך, עוה"ד הדס פרידמן ועוה"ד עדי סעדיה, הנאשם – הובא ע"י שב"ס, וב"כ עוה"ד שפיק דרבשי.