ניתן ביום 09 יוני 2022

<#2#>

ב"כ המערערים עו"ד אורי בר

ב"כ המשיבה עו"ד אפרת רנד, עו"ד משה ברנר, עו"ד ברית שדלצקי

פסק דין

1. לפנינו ערעור על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי תל אביב (השופטת שגית דרוקר ונציגי הציבור מר אלדד שלם ומר נדב חגבי; סע"ש 10059-08-20; סע"ש 20685-08-20) שבו התקבלה בקשת המשיבה לסילוק על הסף של תביעות המערערים לתשלום בונוס לנוכח קיומה של תניית שיפוט ייחודית המקנה סמכות לדון בסכסוך לבית משפט בלונדון.

בקשת המשיבה לסילוק על הסף של תביעת המערער 1 (להלן – המערער) לתשלום רכיב השימור נדחתה, אך שעה שעניין זה לא נדרש לערעור שלפנינו לא נרחיב לגביו.

רקע עובדתי

1. להלן יובאו עיקרי העובדות כפי שנקבעו בסעיף 2 לפסק דינו של בית הדין האזורי, ואלה הן:
2. המשיבה הינה חברה הרשומה בישראל והינה חלק מקבוצת Playtech, במסגרתה פועלות חברות רבות ברחבי העולם (להלן – קבוצת Playtech או הקבוצה). חברת Playtech Software Ltd - חברת האם של המשיבה (להלן - חברת האם) - התאגדה באי מאן, שהינו חלק משטחי החסות של הכתר הבריטי ובו מצויים משרדיה. חברת האם מחזיקה במישרין או בעקיפין בחברות השונות בקבוצה הפועלות ברחבי העולם. המשיבה מספקת שירותים לחברת האם ולחברות בנות שלה ברחבי העולם במסגרת הסכמים בין חברתיים המוכרים על ידי רשויות המס כהסכמי Cost +.
3. המערער (ביחד עם מר סמואל גלסנברג שהינו תושב ארה"ב) היה אחד ממייסדיה של חברת ) Funtactix Incלהלן – החברה בבעלות המערער) נכסי חברה זו נרכשו ביום 3.3.16 על ידי אחת מחברות הבת בקבוצה (להלן – הסכם הרכישה). בהסכם הרכישה נקבעה תניית שיפוט ייחודית, על פיה כל סכסוך בהתייחס להסכם זה יידון בבית משפט באנגליה ועל פי הדין האנגלי.
4. בסמוך לאחר חתימת הסכם הרכישה הקימה הקבוצה חברה ייעודית, חברת FTX Games Ltd, אשר התאגדה בקפריסין וקלטה לתוכה את נכסיה של החברה בבעלות המערער (להלן: החברה הייעודית).
5. עוד נציין כי בסעיף 4.1.5 להסכם הרכישה נקבע כי החברה בבעלות המערער תספק לחברה הייעודית הסכמי ייעוץ חתומים עם אנשי המפתח בחברה בבעלות המערער.
6. במקביל לחתימת הסכם הרכישה, נחתם בחודש מרץ 2016 הסכם בין המערער למשיבה למתן שירותי ייעוץ. בסעיף 9.6 להסכם נכתב:

"לבית המשפט המוסמך בתל אביב תהא הסמכות הייחודית לדון בכל סכסוך שהתגלע מכוח הסכם זה."

1. מכוח הסכם הייעוץ פעל המערער במסגרת המשיבה בתפקיד של מנהל חטיבת המשחקים בתחום המכונה "קז'ואל" של קבוצת Playtech מיום 3.3.16 ועד ליום 10.3.20 (להלן – תקופת ההתקשרות).
2. המערערת 2 (להלן – המערערת) הועסקה על ידי המשיבה כעובדת שכירה בתפקיד מנהלת פיתוח עסקי מיום 3.7.14 ועד ליום 31.5.2018, בהתאם להסכם עבודה שנחתם בחודש יולי 2014. סעיף 8 להסכם העבודה קבע כי "הדין החל על הסכם זה ובכל הנוגע לו הינו הדין הישראלי". מחודש יוני 2018 המשיכה המערערת בתפקידה אך הפעם במסגרת הסכם למתן שירותי ייעוץ, שגם בו נקבע כי סמכות שיפוט תוקנה לבית המשפט בתל אביב והדין החל הוא הדין הישראלי (סעיף 13.3).
3. בכל אחד מהסכמי הייעוץ שנחתמו עם המערער ועם המערערת הוסכם כי המשיבה תשלם למערערים בונוס על פי תוכנית בונוס. בהתאם להסכמה זו נערכו תוכניות בונוס שנתיות. תוכניות הבונוס לשנת 2016 (שלא נחתמה) וכן ולשנים 2017-2018 (שנחתמו על ידי הצדדים) נחתמו על ידי החברה הייעודית. בתוכניות אלה – לרבות התכנית משנת 2018 המצויה במוקד התובענה – נקבעה תניית שיפוט מיוחדת לבית המשפט בלונדון. כך נאמר:

"This Plan shall be governed by and construed in accordance with the laws of England and Wales' without effect to the principles of conflict of law thereof. Except as set specifically forth in this Plan or any applicable bonus letter' any disputes arising in connection with this Plan shall be submitted to the exclusive jurisdiction of the competent courts of London, England."

1. למען שלמות התמונה נציין כי בשנת 2017, עם חתימת תוכנית הבונוס לשנה זו, חתמו המערערים על הסכם ויתור וסילוק סופי ובלתי חוזר. גם במסגרת זו נקבעה תניית שיפוט ייחודית המחילה עליהם את הדין האנגלי ומעניקה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בלונדון.
2. לאחר שיחידת הקז'ואל הגלובלית, היא המחלקה בה עבדו המערערים לצד עובדים נוספים חלקם ממדינות זרות, לא הגיעה ליעדים שנקבעו בתוכנית הבונוס 2017, נחתמה תוכנית בונוס מעודכנת שנכנסה לתוקף ביום 6.12.18 (להלן – תוכנית הבונוס 2018). כאמור, גם בתוכנית הבונוס 2018 נקבעה תניית שיפוט ייחודית המחילה עליה את הדין האנגלי ומעניקה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בלונדון.

עוד יצוין כי הסכם הרכישה, תוכניות הבונוס והסכם הוויתור והסילוק נערכו בשפה האנגלית.

1. ביום 10.3.2020 הסתיימה העסקתם של המערערים במשיבה.
2. המערערים הגישו תביעה כנגד המשיבה להכרה ביחסי עובד-מעסיקה וכן לתשלומים שונים מכוחם של יחסים אלה.

סכום התובענה הכולל שתבע המערער הוא 6,230,128 ₪, הכולל פיצוי בגין זכויות סוציאליות - 599,045; פיצוי עבור פיטורין שלא כדין - 325,385 ₪; פיצוי עבור פיטורין שלא בתום לב - 325,385 ₪; תשלום שימור - 320,982 ₪; ויתרת התביעה על סך של כ 4.5 מיליון ₪ הינה בגין תשלום בונוס.

סכום התובענה הכולל שתבעה המערערת הוא 3,647,788 ₪, הכולל פיצוי בגין זכויות סוציאליות – 177,590 ש"ח; פיצוי עבור פיטורין שלא כדין – 211,380 ₪; פיצוי עבור פיטורין שלא בתום לב – 211,380 ₪; ויתרת התביעה על סך של כ 3 מיליון ₪ הינה בגין תשלום בונוס.

פסק דינו של בית הדין האזורי

1. המשיבה טענה כי בתניית השיפוט המופיעה בכל תוכניות הבונוס נקבע כי כל המחלוקות בענין הבונוס יתבררו בפני בית המשפט בלונדון על פי הדין האנגלי. כך גם נקבע בהסכם הויתור והסילוק משנת 2017. תכנית הבונוס הינה הסכם עצמאי מאוחר וספציפי להסכמי הייעוץ, ויש לפעול בהתאם לקבוע בהם. המערערים טענו כי הסכמי העבודה (הכוונה להסכמי הייעוץ – הח"מ) עם המשיבה כוללים תניית שיפוט המקנה סמכות לבית המשפט בישראל, והיא מתייחסת לכלל הזכויות המגיעות להם כולל הבונוס. המשיבה שילמה למערערים את תשלומי הבונוס ויצרה בהתנהגותה זו מצג לפיו היא הגורם עימו יש לברר נושא זה.
2. הוגשו תצהירים והצדדים ויתרו על חקירת המצהירים. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים קיבל בית הדין האזורי את בקשת המשיבה לסילוק התובענה על הסף בכל הנוגע לבונוס (ודחה אותה בכל הנוגע לרכיב השימור). וכך נאמר:

"תוכנית הבונוס מתייחסת למספר עובדים שמרביתם כלל אינם מתגוררים בישראל ואינה ספציפית למשיבים. כך למשל לתכנית הבונוס 2018 נוספו שני תושבי ארה"ב (מר אמיר לוטן ומר אהרון ברנדסטון) ועוד אחרים ושוב נקבעה בה תניית שיפוט ייחודית המחילה עליה את הדין האנגלי ומעניקה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בלונדון, אנגליה. הזכאות לתשלומי הבונוס, הינה זכאות קולקטיבית ולא אישית, התלויה בביצועים של יחידת הקז'ואל.

מקובלת עלינו טענת המבקשת לפיה תניית השיפוט הייחודית לא נקבעה באופן שרירותי והיא נובעת מהעובדה שהחברה הנסחרת, נסחרת בבורסה בלונדון וכפופה לדין האנגלי. הגורם האמון על אישור תוכנית הבונוס הינו דירקטוריון החברה הנסחרת משום שיחידת הקז'ואל עליה נמנו המשיבים מנוהלת על ידי החברה האם.

בנוסף, לדירקטוריון החברה הנסחרת הסמכות לבצע שינויים בתוכנית הבונוס ולקבל כל החלטה באשר לחלוקת הבונוס ולהתקיימות התנאים לתשלומו. אך מתבקש כי תוכנית הבונוס התלויה בביצועי יחידת הקז'ואל הגלובלית של הקבוצה, תכלול תניית שיפוט ייחודית לבתי המשפט בלונדון, אנגליה ולפיה יחול הדין האנגלי.

לכך יש להוסיף את אומד דעת הצדדים וציפייתם הסבירה ביחס למקום ההתדיינות במועד חתימתם על תוכניות הבונוס והסכם הויתור. מצאנו שהמשיבים ציפו ולכל הפחות יכלו וצריכים היו לצפות, כי סכסוך אפשרי בכל הנוגע לרכיב הבונוס יידון בביהמ"ש שנקבע בתניית השיפוט הייחודית".

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, ולהלן נפרט את נימוקינו.
2. נקודת המוצא כפי שנקבעה ברע"א 6574/12 סאמיט פאנד ניהול השקעות בע"מ נ' אלינור בן יעקב (7.3.13) היא כדלקמן:

"...עצם קיומה של תניית שיפוט זר אינה מפקיעה את סמכותו של בית המשפט המקומי. עם זאת, אף שנתון הדבר לשיקול דעתו, הלכה מקובלת היא כי בית המשפט יטה לכבד הסכמים שבין הצדדים... בהינתן תניית שיפוט זר, השאלה אפוא איננה האם מוסמך בית המשפט לדון בתביעה, אלא האם רשאי בעל דין להשתחרר מהוראות ההסכם בו נקשר."

1. באשר לאכיפתה של תניית שיפוט ייחודית כבר נפסק כי "... בהעדר נסיבות חריגות של ממש, עלינו לכבד את הסכמותיהם של הצדדים במועד החתימה – כמות שהן – ולאפשר להם לממש את התכלית שבבסיסה של תניית השיפוט הייחודית: בירור סכסוכים בפני הפורום אותו בחרו" (רע"א 6493/21 שמואל לגזיאל נ' אר אס דיזיין בע"מ (2.2.22)). במסגרת יחסי העבודה עשוי להימצא טעם מיוחד לסטייה מתנית שיפוט ייחודית ברצון להגשים את זכות הגישה לערכאות, וברוח זו נאמר כי "... בעולם העכשווי, ההופך ליותר ויותר גלובלי מיום ליום, אין מקום לאכיפת תניית שיפוט ייחודית בדרך דווקנית. זאת מכיוון שהיא עלולה בנסיבות מסוימות להגביל את העובד מלגשת לערכאות ובכך היא מקפחת את זכויותיו. כידוע, במרבית המקרים, במהלך המשא ומתן לחתימת הסכם עבודה, המעסיק הוא בעל משאבים שמאפשרים לו לנהל תביעה או להתגונן כנגדה בארץ ובחו"ל" (מתוך ע"ע(ארצי) 22233-05-19  רימה שהוואן -  agencia espanola de cooperacion internaciona (29.12.19) (להלן: ענין שהוואן). משכך, כאשר בית הדין נדרש לבחון אם לאכוף תניה שיפוט ייחודית עליו לתת משקל לערכים אלה בראי נסיבות הענין המיוחדות שבפניו והזיקות שהן מגלמות.

1. הטעמים התומכים במקרה שלפנינו במתן תוקף לתניית השיפוט הייחודית הם:

ראשית, המדובר בתניה מפורשת ברורה וחד משמעית, והינה חלק מתכנית הבונוסים שהמערערים טוענים להפרתה. מבחינה זו ניתן לומר כי תניה שכזו מעצבת את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים.

שנית, מוסכם על הצדדים כי הדין החל הוא הדין האנגלי, והיבט זה שוקל לצד עריכת ההתדיינות באנגליה בהתאם לתניית השיפוט.

שלישית, תכנית הבונוסים – בה נכללה תנית השיפוט – נחתמה עם החברה הייעודית, שהיא חברה זרה, ולא עם המשיבה. עוד יצוין כי ביחס למערער המדובר בתניה שהיא בזיקה להסכם מכירת החברה שהיתה בבעלות המערער, כשהסכם זה היה הסכם מסחרי-עסקי. בכך אין כדי להביע עמדה במעמד היחסים שבין המשיבה למערערים.

1. הטעמים התומכים במקרה שלפנינו באי מתן תוקף לתניית השיפוט הייחודית הם:

ראשית, המערערים הינם ישראלים אשר פעלו בישראל.

שנית, המשיבה – אשר העבירה בפועל את תשלומי הבונוס למערערים - הינה חברה ישראלית שמקום מושבה הוא ישראל. לטענת המערערים המשיבה – בכך שהעבירה את התשלומים השונים מכוח ההסכמים יצרה מצג לפיו הינה הגורם המתאים כבעל דין.

שלישית, בהסכמי הייעוץ נקבע כי הדין שיחול בין הצדדים הוא הדין הישראלי וידון בו בית המשפט בתל אביב, ושם גם נקבע באופן כללי כי המערערים יהיו זכאים לבונוס.

רביעית, התביעה שהוגשה אינה רק בגין אכיפת הסכמי הבונוס, אלא היא כוללת טענות בקשר לזכויות נוספות מכוח הדין הישראלי, באופן שיביא לפיצול בירור התובענה.

1. לטעמינו, שקלולם של טעמים אלה מטה את הכף לצד אי התערבות בשיקול הדעת של בית הדין האזורי בנוגע לאכיפת תניית השיפוט הייחודית, כשבהחלטה זו נתנו משקל גם לשיקולים הבאים:

ראשית, ברובד ההסכמי, יש לבחון את היחס בין הסכמי הייעוץ (שקבעו כי בהם סמכות השיפוט היא בישראל) לבין הסכמי תכנית הבונוס (שקבעו כי סמכות השיפוט היא באנגליה). לטעמינו, הסכמי תכנית הבונוס גוברים, ולו מן הטעם שאלה היו מאוחרים להסכמי הייעוץ וספציפיים.

שנית, תכנית הבונוסים מקנה זכות אישית למערערים בהתקיים התנאים הנוגעים לביצועיה של יחידת הקז'ואל הגלובלית. אופיו הקבוצתי של הבונוס מהווה לטעמינו טעם לגיטימי לכך שההתדיינות בנוגע אליו תרוכז בבית משפט אחד ותחת מערכת דינים אחת, וזאת בהינתן כי הבונוס הינו נחלתם של חברי יחידת הקז'ואל הגלובלית, המתגוררים במדינות שונות וזרות. מטעם זה ייתכן כי הסכם תכנית הבונוס מלכתחילה נערך במסמך נפרד מהסכם הייעוץ ונכללה בו הוראה מיוחדת בדבר הדין החל ובית המשפט המוסמך.

שלישית, בהתאם לתניית השיפוט בית המשפט המוסמך הוא באנגליה, ולא הועלתה בפנינו כל טענה בנוגע לכללי ההתדיינות בפורום זה.

רביעית, ערים אנו לכך כי אכיפת תנית השיפוט הייחודית תביא לפיצול הדיון, כשתוצאה זו אינה רצויה. עם זאת, קיימים מצבים בהם אין מנוס מללכת בדרך זו. כך היו פני הדברים בענין שהוואן, ובקשר לכך ציינו שם כך:

"אנו ערים לכך שהתוצאה המביאה לפיצול הדיון בישראל ובספרד, אינה מיטבית אך עם זאת, נראה כי במקרה שלפנינו אין ברירה אלא ללכת בדרך זו.

......

שנית, רכיבי התובענה המתבררים בישראל, העוסקים בזכויות הסוציאליות הנובעות משכר העבודה, אינם יכולים להוות וו לתלות עליו את התובענה הנוגעת לגובה השכר עצמו, ואשר זיקותיה לספרד הדוקות וברורות ומקומה בכל מקרה – מהטעמים שפרטנו לעיל - אינו בבית המשפט הישראלי.

שלישית, יצוין כי במקרים הבאים בתי המשפט התייחסו לשאלה זו ואף פיצלו הליכים בין הערכאות בארץ ובחו"ל:

בת"א 57234-03-11 דריה אינג'ינירינג בע״מ נ' Alstom International SAS (17.2.2013) נדון מקרה בו נחתמו מספר הסכמים בין הצדדים שכללו בוררות חובה בחו"ל. בהסכם מאוחר להסכמים הללו לא נכללה תניית בוררות חובה. התובעת הגישה תביעה לפי ההסכם המאוחר ולפי ההסכמים הקודמים לבית המשפט בישראל. בית המשפט המחוזי תוך התייחסות לעניין פיצול העילות קבע כי תניית בוררות החובה חלה גם על ההסכם המאוחר והורה כי כלל הדיון יישמע בפני בורר בג'נבה. ברע"א 2216/13 דריה אינג'ינירינג בע״מ נ' Alstom International SAS (13.2.2014) קיבל בית המשפט העליון את ערעור התובעת וקבע כי יש לפצל את הדיון, כך שהתביעה המבוססת על ההסכם המאוחר שלא כללה תניית בוררות תנוהל בישראל ואילו שאר ההליכים יימשכו לפני בורר בחו"ל. ...

אמנם, המקרים הנדונים אינם זהים לראיה, ואולם הבאתם נועדה להמחיש כי לעיתים אין מנוס מהפיצול כפי שמתחייב בענייננו".

1. מדברים אלה עולה כי בהתקיים נסיבות מיוחדות אין מנוס מפיצול הדיון. אנו סבורים כי נסיבות אלה מתקיימות במקרה דנן. יש לזכור כי עיקר התובענה שהוגשה בארץ נגעה לבונוסים. הזכויות מכוח הדין הישראלי – אם וככל שייקבע קיומם של יחסי עובד-מעסיק – הינן בסכומים נמוכים בהרבה. ונזכיר המערער תבע סכום של כ- 6.2 מיליון ₪ שמתוכם כ- 4.5 מיליון ₪ הינה בגין תשלום בונוס, והמערערת תבעה סכום של כ- 3.6 מיליון ₪ וכ- 3 מיליון ₪ הינה בגין תשלום בונוס. זאת ועוד, והדברים התחדדו בדיון בפנינו, כל הטענות הנוגעות לסיום העבודה שלא כדין נוגעות גם למחלוקת בקשר לבונוס ולשאלה האם אכן פעילות החטיבה היתה רווחית או הפסדית, כשטענת המערערים היא שהלכה למעשה הפעילות היתה רווחית והמשיבה מסתירה את המצב לאשורו על מנת שלא לשלם את הבונוס. עוד נתנו את הדעת לכך שאם תיוותר התובענה בעניין הבונוס בארץ ייפגם עקרון ריכוז התובענות הנוגעות לתשלום הבונוס – עיקרון שהצדדים הסכימו עליו באמצעות תניית השיפוט הייחודית.
2. לבסוף, במקרה דנן, לא שוכנענו כי אכיפת תניית השיפוט הייחודית, תוך פיצול הדיון בה משאר רכיבי התובענה – תגביל את המערערים (אף אם נניח – מבלי להכריע – כי יוכרו כעובדים) מלהביא את הסכסוך בנוגע לבונוסים לבירור בפני ערכאה שיפוטית אף אם זו זרה. זאת, בהתחשב בהיקפה של הזכות הנתבעת ובהעדר נסיבות אישיות מיוחדות המצביעות על קושי מיוחד של המערערים למצות את זכויותיהם באנגליה.
3. סוף דבר – דין הערעור להידחות. המערערים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 7,500 ₪.

ניתן היום, י' סיוון תשפ"ב (09 יוני 2022), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.