1. לפניי בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב מספר 66708302 (להלן: "הרכב") שניתנה ביום 18.11.21 על הרכב שבבעלותו של המבקש מס' 1 (להלן: "המבקש") בו נהג על פי החשד כשהוא שיכור, לאחר שסירב לבצע בדיקת ינשוף. המבקשת מס' 2 היא אשתו של המבקש (להלן: "המבקשת").

2. המבקשים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה וביקשו להתחשב בנסיבותיהם האישיות. טענו כי יש להם תינוקת בת חודש ובסך הכל ארבעה ילדים קטינים בבית וכי הם מתגוררים בישוב ומרוחקים מתחבורה ציבורית. טענו כי אין רכב נוסף בבית. טענו כי הרכב רשום על שמו של המבקש אך המבקשת היא זו שנוהגת ברכב אשר משמש אותה להסעת הילדים ולקניות וכי השבתת הרכב פוגעת קשות בהתנהלותם היומיומית. טענו כי המבקש, שוטר בתפקידו, סובל מפוסט טראומה בשל אירועי אסון הר מירון ואינו עובד וטרם הוכרה זכאותו לקצבה. לאור האמור ביקשו להורות על ביטול השבתת הרכב לאלתר. המבקש הצהיר כי לא ינהג ברכב שעה שהוא פסול לנהיגה.

3. ב"כ המבקשת התנגדה לבקשה וטענה כי העבירה המיוחסת למבקש, בשים לב לנסיבות האירוע, היא חמורה ביותר. טענה כי המבקש סירב לבצע בדיקת ינשוף וסירב לשתף פעולה עם השוטרים. טענה כי מדו"ח הפעולה של השוטר עולה כי התקבל דיווח על רכבו של המבקש שנוהג בזיגזג, נתקע במעקה הבטיחות וממשיך בנסיעה. טענה כי בבדיקת נשיפון התקבלה תוצאה של 670 מק"ג, כי השוטרים הריחו ריח חזק של אלכוהול מפיו והבחינו בשפשופים ברכב. טענה כי במהלך בדיקת המאפיינים צויין כי המבקש מתנדנד ומשתולל עד שהשוטרים נאלצו לאזוק אותו באזיקי ידיים. טענה כי החלטת הקצין הפוסל סבירה ויש צורך בהרחקת נהגים כאלה מהכביש גם על ידי השבתת רכבם. טענה כי לא הועלה בבקשה כל נימוק המצדיק את החזרת הרכב שנעברה בו עבירה כה חמורה.

4. לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח לפניי אני סבורה כי קיימות בשלב זה ראיות לכאורה לכך שהמבקש נהג ברכב כשהוא שיכור, לאחר שסירב לבצע בדיקת ינשוף, ומכל מקום אין על כך מחלוקת.

5. יצוין כי המבקשת אינה בעלת הרכב ולא נהגה ברכב במועד ביצוע העבירה, ועל כן אינה מנויה על הגורמים הרשאים להגיש בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב על פי סעיף 57ב' לפקודה (להבדיל מהמבקש שהוא בעל הרכב ומי שנהג ברכב במועד ביצוע העבירה).

6. עבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה אשר תוצאותיה יכולות להיות הרות אסון הן לנהג עצמו והן למשתמשי הדרך האחרים ויש לעשות כדי להרחיק נהגים מסוכנים כאלה מהכביש.

7. אין מחלוקת שההחלטה המנהלית גורמת ותגרום למבקש ולבני משפחתו אי נוחות בהתנהלותם היומיומית במיוחד לאור מקום מגוריהם, אלא שהמחוקק, באפשרו הסנקציה של איסור שימוש מנהלי ברכב, נתן דעתו על כך כי מעצם איסור השימוש המנהלי ברכב יכול ויפגעו אנשים נוספים מלבד מבצע העבירה ובכל זאת קבע הסדר זה לצורך הרתעה.

8. עם זאת, ומבלי להקל ראש בחומרת העבירה המיוחסת למבקש, בהתחשב בנסיבותיו האישיות המיוחדות של המבקש, הצהרתו בבית המשפט, ובכך שהרכב למעשה משמש את אשת המבקש אשר ילדה לאחרונה, ובשים לב לכך שמדובר ברכב יחיד בבית, מצאתי לנכון, לפנים משורת הדין, לקצר באופן חלקי את תקופת איסור השימוש המנהלי ברכב בכדי שתהיה מידתית ומאוזנת בנסיבות תיק זה.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי ולקצר את תקופת איסור השימוש המנהלי ברכב כך שהרכב יוחזר למבקש ביום 2.12.21 בשעה 09:00.

רשמתי בפני הצהרתו של המבקש כי לא ינהג ברכב עד לסיום הפסילה.

9. המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשפ"ב, 25 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.