רקע:

1. לפני בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים 1 עד 5 ו/או מי מטעמם מלבצע כל שינוי ו/או דיספוזיציה בזכויות הרשומות במקרקעין הידועים כגוש 12210 חלקה 63 מאדמות אעבלין (להלן-"חלקה 63") וזאת עד למתן פסק דין סופי שבתביעה שהוגשה ביום 5.12.21 על ידי המבקשת-עבלה אסעד דאוד (להלן-"המבקשת") ביחד עם תובעת נוספת –עבלה נאסר –אלמנתו של המנוח נסראת נאסר אחיו של המנוח עזאת כנגד המשיבים.
2. להשלמת התמונה אציין כי בהתחלה הבקשה הוגשה ביום 21.11.21 על ידי המבקשת, באמצעות בנה תאופיק דאוד (להלן-"תאופיק הבן") כנגד המשיבים 1 עד 4 ובטרם הוגש כתב התביעה בהתאם לתקנה 95(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-1980 (להלן-"התקנות"). בהחלטתי מיום 21.11.21 נעתרתי לבקשה למתן צו מניעה כמבוקש במעמד צד אחד וזאת עד למתן החלטה אחרת והבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים.
3. עוד אדגיש כי באותה החלטה מצאתי להגביל את הצו שניתן במעמד צד אחד כך שיחול רק ביחס לזכויותיו הרשומות של המשיב 1- נביל ניקולא (להלן-"המשיב 1") בחלקה 63 (בהתאם לשטר מס' 11447/2021/1) והזכויות מכוח הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיב 2- ח'ליל בשארה (להלן-"המשיב 2") על זכויותיו של המשיב 1 בחלקה וגם ביחס לזכויותיו של המשיב 3 – פיראס זיוד (להלן-"המשיב 3") מכוח הערת אזהרה שנטען כי נרשמה לטובתו במקום הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיב 2.
4. עוד יצויין להשלמת התמונה כי ביום 22.11.21 עתרה המבקשת בבקשה לתיקון כתב הבקשה למתן צו מניעה בדרך של הוספת משיב נוסף בשם רמי חג' עלי (להלן-"המשיב 5") ובבקשה להחיל את הצו שניתן במסגרת ההחלטה מיום 21.11.21 גם על המשיב 5. בבקשה מיום 22.11.21 נטען כי לאחר שב"כ המבקשת הוציא נסח רישום עדכני, הוברר כי לגבי החלקים הרשומים על שם המשיב 1 בוצעה עסקה נוספת שאין למבקשת כל מידע אודותיה ושלפיה נרשמה ביום 21.11.21 הערת אזהרה בגין התחייבות לטובת המשיב 5 כך שלפי הטענה עד לשלב הגשת הבקשה כבר בוצעו 3 פעולות רישום ע"י מי מהמשיבים כאשר למבקשת אין כל מידע אודות אותם מסמכים ואותן התחייבויות השוללות את זכויותיה הנטענות בחלקה 63.
5. בהחלטתי מיום 28.11.21 התרתי למבקשת לתקן את הבקשה לצו מניעה בדרך של הוספת המשיב 5 כצד לבקשה.
6. בכתב התביעה שהוגש כאמור ביום 5.12.21, עתרו המבקשת והתובעת 2, כיורשותיהם היחידות של האחים-המנוח עזאת והמנוח נסראת, בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובעות הינן הבעלים הבלעדיים והזכאים להירשם כבעלים של 1/27 חלקים מחלקה 63 ולהצהיר כי זכויותיהן של התובעות בחלקה האמורה מכח העסקה שנערכה בשנת 1958 ואשר אושרה על פי יפוי הכוח הנוטריוני משנת 1988 גוברות על זכויות המשיבים ו/או מי מהם מכוח ההתחייבויות המאוחרות. כמן כן עתרו התובעות להורות למשיב 4 –רשם המקרקעין- למחוק את הערות האזהרה שנרשמו לטובת המשיבים 3 ו-5 על הזכויות הרשומות ע"ש המשיב 1 בחלקה 63 כפי שתואר לעיל.

טענות הצדדים בבקשה למתן צו מניעה זמני:

1. בבקשה נטען כי המבקשת זכאית להירשם כבעלת הזכויות בחלקה 63 מכוח ירושת בעלה המנוח עזאת דאוד ז"ל (להלן-"המנוח עזאת") שרכש יחד עם אחיו נסראת דאוד, עוד בשנת 1958, את הזכויות באותה חלקה וזאת, לפי הטענה, מכוח יפוי נוטריוני משנת 1958 (נספח ב' לבקשה) שלפיו העבירו יורשותיו של המנוח תאופיק דאוד ז"ל (להלן-"המנוח תאופיק"), ביניהן בתו המנוחה אלכסנדרה ניקולא (להלן-"המנוחה אלכסנדרה"), את מלוא זכויותיהן בירושת אביהן המנוח תאופיק, ובכלל זה את זכויותיהן בחלקה 63, לאחיהן - המנוח עזאת (בעלה של המבקשת) והמנוח נסראת דאוד (להלן-"המנוח נסראת") בעלה שלה התובעת 2 (שני האחים ייקראו להלן ביחד " האחים עזאת ונסראת" או "האחים").
2. עוד נטען בבקשה כי האחים עזאת ונסראת התקשרו בהסכם עם אחיותיהם כאמור לעיל בטרם נרשם צו ירושת המנוח תאופיק בלשכת רישום המקרקעין מאחר והם לא הצליחו אז לרשום את צו הירושה, בין היתר, מאחר ובצו הירושה שניתן לא נרשמו תעודות זהות. עוד לטענת המבקשת, מאז חתמו האחיות על עסקת המכר עם האחים עזאת ונסראת, קיבלו האחים את החזקה בכל חלקות האדמה שרכשו מהאחיות ובידיעת כל בני משפחת דאוד ורוב תושבי כפר אעבלין נהגו האחים ונוהגים באותן חלקות מנהג של בעלים, לרבות עיבוד, השבחה ותשלום מיסים החלים על אותן חלקות .
3. בבקשה הובהר כי לאחר שהאחים עזאת ונסראת הצליחו לרשום את צו ירושת אביהם המנוח תאופיק בשנת 1986 ולצורך ביצוע רישום הזכויות בחלקות שנתקבלו בירושת המנוח תאופיק ואשר הועברו להם על ידי האחיות, היה צורך בחידוש יפוי הכוח הנוטריוני שנחתם כאמור לעיל בשנת 1958 ובהתאם חתמו האחיות בשנת 1988 על יפוי כוח נוטריוני חדש ואשר צורף כנספח ד' לבקשה (להלן-"יפוי הכוח משנת 1988") ובמסגרת אותו יפוי כוח משנת 1988 הוסכם כי תאופיק בנה של המבקשת יהיה אחד ממיופי הכוח לצורך ביצוע עסקת המכר בין האחיות לאחים.
4. לטענת המבקשת, האחים עזאת ונסראת הצליחו בשנת 1986 לרשום את החלקות שהתקבלו במסגרת ירושת המנוח תאופיק על שם היורשים אך לא יכלו לרשום את הזכויות שהעבירו להם האחיות כפי שנטען לעיל על שמם של האחים מאחר ורשם המקרקעין ביקש הצהרה מחודשת על העסקה שנחתמה עם האחיות בשנת 1958 ואשר דווחה בזמנו לשלטונות המס לצורך חיוב במס רכוש ולאחר שהוברר לאחים עזאת ונסראת כי דיווח מחדש על עסקת המכר בינם לבין האחיות יטיל עליהם חובת תשלום מס רכישה בסכומים גדולים ביותר, העברת רישום הזכויות בחלקות שהועברו להם על ידי האחיות התעכבה עד היום.
5. עוד נטען כי בשנת 2020 החלה המבקשת -באמצעות הבן תאופיק- באמצעות עו"ד מטעמם לטפל ברישום העסקה משנת 1958 לרבות ברישום הערת אזהרה לטובת המנוחים עזאת ונסראת על חלקה 63 נשוא הדיון וחלקות נוספות שהועברו לאחים, ובכלל זה ברישום הזכויות שנטען כי הועברו לאחים עזאת ונסראת ע"י אחותם המנוחה אלכסנדרה אמו של המשיב 1 אך בקשה לרשום הערת אזהרה בחלקה 63 כאמור נדחתה על ידי רשם המקרקעין בהחלטתו מחודש 8/2020.
6. נטען כי המבקשת ובנה ידעו על החלטת רשם המקרקעין בדיעבד ורק לאחר שנודע להם לאחרונה, בתחילת חודש 11/21 , על שמועות שלפיהן המשיב 1- נביל ניקולא, שהינו בנה של המנוחה אלכסנדרה (להלן-"המשיב 1") יחד עם מתווך בשם חליל בשארה (להלן-"המשיב 2"), מתכוונים למכור את החלקים שהמנוחה אלכסנדרה כבר מכרה, לפי הטענה, למנוחים עזאת ונסארת ובפרט הזכויות בחלקה 63 נשוא הבקשה ומבירור שערכו המבקשת ובנה נודע להם כי ביום 28.10.21 נרשם צו קיום צוואת המנוחה אלכסנדרה שהלכה לעולמה עוד בשנת 2007 ובאותו מעמד נרשם הסכם חלוקת עיזבון של המנוחה אלכסנדרה ובד בבד נרשמה הערת אזהרה לטובת אותו מתווך (המשיב 2) על הזכויות של המשיב 1 בחלקה האמורה (שנרשמו מכוח אותה צוואה) וזאת, נטען, כאשר המבקשת היתה סבורה כי עורך הדין שטיפל ברישום הזכויות על שמה הצליח עוד בשנת 2020 לרשום הערת אזהרה לטובת בעלה המנוח עזאת בחלקה דנן כך שרק לאחרונה נודע לה כי רשם המקרקעין דחה את בקשתה לרשום הערת אזהרה בחלקה דנן עוד בשנת 2020 וכי עו"ד ג'רייס שטיפל ברישום דאז זנח את העניין.
7. עוד עולה מהבקשה כי ביום 15.11.21 אף הסכים הרשם למחוק את הערת האזהרה שנרשמה לטובת המשיב 2 ונרשמה הערת אזהרה חדשה לטובת צד נוסף בשם זיוד פיראס (להלן-"המשיב 3") וזאת, נטען, תוך התעלמות של רשם המקרקעין מבקשה נוספת וחדשה שהוגשה מטעם המבקשת ביום 8.11.21 לרישום הערת אזהרה על הזכויות בחלקה דנן לטובת בעלה המנוח עזאת -בקשה שבסופו של דבר נדחתה מהנימוק שאין זכויות למנוחה אלכסנדרה בחלקה.
8. עוד צויין בבקשה כי המבקשת פנתה לרשם המקרקעין לצורך בחינת המסמכים שעל יסודם נרשמה הערת האזהרה על זכויותיו של המשיב 1 לטובת המשיב 2 ולאחר מכן לטובת המשיב 3 ואולם הבקשה נדחתה מהטעם שהתיקים עדיין אינם סרוקים ואף לאחר השלמת מסמכים שנדרשה המבקשת להשלים, מסמכי העסקה שעל יסודם נרשמו ההערות לטובת המשיבים 2 ו-3 טרם הועברו לעיון המבקשת.
9. כפי שכבר ציינתי לעיל, ביום 22.11.21 עתרה המבקשת בבקשה לתיקון כתב הבקשה למתן צו מניעה בדרך של הוספת המשיב 5 ובבקשה להחיל את הצו שניתן במסגרת ההחלטה מיום 21.11.21 גם על המשיב 5 וזאת לאחר שלב"כ המבקשת הוברר מנסח רישום עדכני שהוציא, כי לגבי החלקים הרשומים על שם המשיב 1 בוצעה עסקה נוספת שאין למבקשת כל מידע אודותיה ושלפיה נרשמה הערת אזהרה בגין התחייבות לטובת המשיב 5.
10. לטענת המבקשת, המשיבים 1 , 2, 3 ו-5 מנסים במרמה ותוך קנוניה להעביר את הזכויות בחלקה 63 על שמם ו/או על שם מי מטעמם על מנת למכור לאחר מכן את הזכויות בחלקה כאשר למשיב 1 לא נותרו כל זכויות באותה חלקה לאור הסכם המכר שנערך עוד בשנת 1958 ולטענת המבקשת העסקאות שעל בסיסן נרשמו הערות האזהרה למשיבים 2, 3 ו-5 אינן עסקאות אמת.
11. המבקשת ביקשה להדגיש כי היא, באמצעות בנה תאופיק, מחזיקים בחלקה דנן מאז שנת 1958, מעבדים אותה ושילמו את חובות המס שהוטלו על החלקה ולטענתה המשיב 1 מודע לכך כי כל הזכויות של המנוחה אלכסנדרה בחלקה האמורה הועברו למבקשת מזה שנים רבות. עוד נטען כי המשיב 1 ידע כי המבקשת ובני משפחתה פועלים לשם רישום החלקים שאמו המנוחה אלכסנדרה מכרה לאחיה המנוחים עזאת ונסראת ולראיה, נטען, המשיב 1 מכר בעבר חלקים נוספים מתוך אותה חלקה 63 שהיו רשומים על שם אמו המנוחה אלכסנדרה שאותם קיבלה מירושה אחרת ולא מכר את החלקים שאמו קיבלה מירושת אביה המנוח תאופיק מאחר וידע כי חלקים אלו כבר מכרה מזמן לאחיה.

תשובת המשיבים 2 ו-3:

1. המשיבים 2 ו-3 בתגובתם מיום 29.11.21 מתנגדים לבקשה למתן צו מניעה זמני ומבקשים לדחות אותה על הסף ולהורות על ביטול הצו שניתן במעמד צד אחד.
2. לטענת המשיבים 2 ו-3 דין הבקשה להידחות על הסף מחמת 5 טענות מקדמיות והן התיישנות התביעה, העדר תצהיר תומך בבקשה בעניין מעמדו של תאופיק הבן בתביעה, העדר סמכות עניינית מאחר ומדובר לטענתם בסכסוך משפחתי כך שהסמכות העניינית לדון בתביעה העיקרית מסורה לבית המשפט לענייני משפחה, העדר יריבות בין המבקשת למשיב 2 והעדר עילה.
3. אשר לטענת העדר העילה, בהקשר זה נטען כי יפוי הכוח משנת 1988, שעליו כאמור חתמו יורשותיו של המנוח תאופיק כמתקן ובמקום יפוי הכוח משנת 1958, תקף אך ורק לעניין החלקות המצוינות בטבלה שצורפה ליפוי הכוח ושבה חלקה 63 לא מופיעה. כבר אציין כי במהלך הדיון שהתקיים בבקשה למתן צו מניעה הוצג לעיוני עותק מלא וברור של הטבלה שצורפה ליפוי הכוח משנת 1988 ובו מופיעה גם חלקה 63, ולפיכך נראה לכאורה כי בהתאם ליפוי הכוח משנת 1988, המנוחה אלכסנדרה ויתר יורשותיו של המנוח תאופיק, העבירו גם את זכויותיהן בחלקה 63,שאותן קיבלו במסגרת ירושת המנוח תאופיק, לאחיהם המנוחים עזאת ונסראת.
4. המשיבים 2 ו-3 טוענים כי הם מעולם לא היו מודעים לכל המחלוקת שבין המבקשת למשיב 1 ולא ידעו כי המבקשת טוענת לבעלות בזכויות בחלקה 63 נשוא הבקשה וטוענים עוד כי לא נודע להם מעולם על חתימת המנוחה אלכסנדרה על יפוי כוח נוטריוני לטובת המנוח עזאת בכל הקשור לזכויות הנטענות על ידי המבקשת בחלקה האמורה.
5. לגרסת המשיבים 2 ו-3, לעסקה נשוא הבקשה (בין המשיב 1 למשיב 2) קדמה עסקה נוספת מיום 3.12.19 שבמסגרתה רכש המשיב 2 את מלוא זכויותיו של המשיב 1 בחלקה 16 בגוש 12204, שגם אותן קיבל המשיב 1 בירושה לאחר רישום צו קיום צוואה של אמו המנוחה אלכסנדרה ולאחר שיורשי אחיו המנוח של המשיב הסתלקו מהחלקה הנ"ל. נטען עוד כי המשיב 2 מכר לאחר מכן את הזכויות שרכש מהמשיב 1 במסגרת העסקה הקודמת משנת 2019 וזאת במסגרת 3 עסקאות שבוצעו בחודש פברואר 2021. כך שלגרסת המשיב 2, על סמך אותו מצב משפטי וההיכרות הקודמת בין המשיב 2 למשיב 1, התקשרו הצדדים בהסכם המכר מיום 2.10.21 שעניינו העברת מלוא זכויות המשיב 1 בחלקה 63 (נשוא הבקשה) למשיב 2 ואשר מהווים חלק של 1/27 מכלל הזכויות והחלקים בחלקה 63 וזאת, נטען, בתמורה של 200,000 ₪ מתוכם שולם סך של 100,000 ₪ למשיב 1 והיתרה הוחזקה בנאמנות ב"כ המשיבים עד לרישום הזכויות.

1. לגרסת המשיב 2, העסקה מיום 2.10.21 בוטלה לבקשתו ובהסכמת המשיב 1 וזאת לאחר שנודע לו כי אין תשריט חלוקה בין הבעלים המשותפים של חלקה 63 וכי זכויותיו של המשיב 1 בחלקה האמורה הן במושע ומלוא התמורה ששלומה על ידו הושבה לו. המשיב 2 הוסיף והבהיר כי לאחר ביטול העסקה בינו לבין המשיב 1, בוצעה ביום 12.11.21 עסקה נוספת במסגרתה מכר המשיב 1 מחצית מזכויותיו בחלקה 63 למשיב 3 וההצהרה על עסקה זו הוגשה לרשויות המס ביום 13.11.21 וביום 15.11.21 נרשמה הערת האזהרה על זכויותיו של המשיב 1 נשוא העסקה לטובת המשיב 3 ונטען כי בשל צו המניעה שניתן בהחלטתי מיום 21.11.21 במעמד צד אחד תהליך רישום הזכויות לרבות תשלום המיסים שבו החל המשיב 3 מייד לאחר חתימת ההסכם מיום 12.11.21 הופסק וזאת לאחר שהמשיב כבר התחיל לעבד את הקרקע ומתנהג בה מנהג בעלים.

1. לטענת המשיבים 2 ו-3, למבקשת כלל אין כל סיכוי לזכות בתביעה נגדם וכי לכל היותר סיכויי התביעה נגדם קלושים ביותר עד אפסיים ועל כן אין כל מקום להותיר את צו המניעה הזמני שניתן במעמד צד אחד על כנו ולהפנות את המבקשת והתובעת הנוספת למסלול של הגשת תביעה כספית כנגד המשיב 1;
2. לטענת המשיבים 2 ו-3, המקרה דנן נופל בגדר הוראת סעיף 9 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 העוסק בעסקאות נוגדות ולאחר ניתוח של הפסיקה והדין החלים בעניין עסקאות נוגדות, נטען כי המבקשת ומורישה לפניה ישבו בחיבוק ידיים ובחוסר מעש משך כ-63 שנים מבלי לנקוט בכל פעולה להבטחת זכויותיהם הנטענות בחלקה 63 ואף לא רשמו הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין וכי כתוצאה ממחדלה זה של המבקשת (במעמדה כקונה הראשון בהתאם לסעיף 9 לחוק המקרקעין), מבלי להודות בבעלותה הנטענת בזכויות בחלקה 63, המבקשת ו/או מי מטעמה גרמו לתאונת המשפטית עת הסכים המשיב 2 ולאחר מכן המשיבים 3 ו-5 (אשר הוגדר על ידי המשיבים 2-3 בתגובתם כ"רוכש הנוסף") לרכוש את זכויותיו של המשיב 1 בחלקה ולשלם את כספם בתמורה לזכויות.
3. נטען כי המשיב 3 (הקונה השני בזמן) רכש את הזכויות בחלקה 63 בתום לב מוחלט ובתמורה מלאה לאחר שביצע את כל הבדיקות הדרושות והמתחייבות כשהוא וגם המוכרים מיוצגים על ידי עורכי דין ופעל לרישום הערת אזהרה, הצהרה על העסקה ותשלום המיסים המתחייבים.
4. לעניין התמורה, נטען כי על פי דיני עסקאות נוגדות אין צורך בתשלום מלוא התמורה על ידי הקונה השני על מנת לקיים את תנאי התמורה הקבוע בסעיף 9 לחוק המקרקעין וכי גם תמורה חלקית מספיקה להתקיימות התנאי האמור.
5. עוד נטען כי המבקשת מבססת את הבקשה על יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר ולעניין מעמדו של יפוי כוח כזה הפנו המשיבים 2 ו-3 לדעה הרווחת בפסיקה ובספרות שלפיה יפוי כוח כאמור אינו אלא מכשיר בלבד לביצוע עסקה וכי אם הזכות אותה הוא בא להבטיח אבדה או בוטלה כדין, מתרוקן הוא ממילא מתוכנו.
6. לטענת המשיבים 2 ו-3, המבקשת אינה זכאית לקבל את הסעד הזמני המבוקש נוכח אי קיומם של כל התנאים המוקדמים שנדרשים להתקיים על מנת להעניק סעד זמני כמבוקש וזאת בעיקר בהעדר תום לב וניקיון כפיים מצדה של המבקשת. בהקשר זה נטען כי המבקשת העלימה מעיני בית המשפט עובדות מהותיות ואף העלתה באמצעות הבן המצהיר מטעמה טענות ביודעם כי הן אינן נכונות ובכך הפרה את חובות תום הלב, הגילוי והנאמנות המוטלות עליה לצורך הכרעה בבקשתה.
7. כן נטען כי מאזן הנוחות במקרה זה נוטה בפירוש לטובת המשיב 3 שביחד עם רוכש נוסף שילמו את התמורה המלאה של הזכויות, הצהירו על העסקאות ופועלים לתשלום המיסים המתחייבים. עוד נטען כי המשיב 3 והרוכש הנוסף כבר עיבדו את הקרקע, גידר כל אחד את חלקו ומתנהגים בזכויות נשוא הבקשה מנהג של בעלים לכל דבר ועניין.

תגובת המשיב 4- רשם המקרקעין:

1. רשם המקרקעין השאיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט אך ביקש להדגיש כי אין בכך משום הסכמה או הודאה בטענות שהועלו בבקשה או בתביעה כנגד רשם המקרקעין .

תגובת המשיב 5:

1. המשיב 5 מתנגד לבקשה ובתגובתו מיום 2.12.21 ביקש להצטרף לטיעוני המשיבים 2 ו-3 בתגובתם.

1. בפן העובדתי הוסיף המשיב 5 כי גם הוא מעולם לא היה מודע לכל המחלוקת בין המבקשת למשיב 1 ולא ידע כי המבקשת טוענת לבעלות בזכויות בחלקה 63 נשוא הבקשה ומסר גרסה עובדתית דומה לזו של המשיב 3 לגבי נסיבות הרכישה. יצויין כי מהסכם הרכישה שצורף לתגובתו עולה כי אף הוא רכש מחצית מהזכויות הרשומות על שם המשיב 1 בחלקה 63 דהיינו 1/54 חלקים מזכות הבעלות.

דיון בבקשה מיום 7.12.21:

1. המשיב 1 לא התייצב לדיון שהתקיים בבקשה ביום 7.12.21 וב"כ המשיבים 2 , 3 ו-5 (עו"ד גנטוס), שהדגיש כי אינו מייצג את המשיב 1, מסר כי המשיב 1 שלח לו לטלפון הנייד אישור מחלה וביקש ממנו להודיע על כך לבית המשפט.
2. הצדדים חזרו למעשה בדיון על הטענות שהועלו בכתבי הטענות; עו"ד גנטוס טען כי טענות המבקשת יפות רק כלפי המשיב 1 וכי המשיבים 2, 3 ו-5 הסתמכו על המרשם ורכשו את זכויות המשיב 1 בחלקה בתום לב ובתמורה ולא ידעו אודות זכויות המבקשת הנטענות. ב"כ המבקשת טען כי המשיבים 2, 3 ו-5 אינם קונים אמיתיים וכי העסקאות שבוצעו בין המשיב 1 למשיב 2 ולאחר מכן בין המשיב 1 למשיבים 3 ו-5 אינן עסקאות אמיתיות שכן התמורה שנקבעה בהסכמי המכר שצורפו לתגובות המשיבים 2 , 3 ו- 5 אינה משקפת את ערכה האמיתי של הקרקע כך שמדובר בעסקאות שנועדו לגלגל את הזכויות נשוא הדיון וכי מדובר בקנוניה מצד המשיבים הללו ולא התקיימו שני היסודות: תום לב ותמורה הנדרשים על מנת להעדיף את זכויותיהם של המשיבים 3 ו-5 על פני זכויות המבקשת. נטען כי המשיבים 3 ו-5 ידעו שהזכויות בחלקה נשוא הדיון אינן שייכות למשיב 1 וכי המבקשת תציג את הראיות שיש בידה בעניין זה במסגרת ההליך העיקרי. לעניין התמורה נטען כי לא הוצגו אסמכתאות על תשלום התמורה על ידי מי מהמשיבים 3 ו-5 כפי שנקבעה בהסכמים שנחתמו בינם לבין המשיב 1.

1. במסגרת הדיון העלה ב"כ המבקשת טענות נוספות כנגד התנהלות רשם המקרקעין והחלטתו לרשום את הזכויות נשוא הדיון ע"ש המשיב 1 מבלי שהוגש לרשם הסכם חלוקת העזבון ומבלי שדווח על כך למיסוי מקרקעין.
2. ב"כ המבקשת הסכים להצעת בית המשפט שהועלת במהלך הדיון ושלפיה תינתן למשיבים 2 , 3 ו-5 האפשרות להשלים את רישום הזכויות על שמם אבל זאת בכפוף לכך שהם לא יוכלו להעביר את הזכויות שיירשמו על שמם בעתיד לצד ג' וביקש להדגיש כי הסכמתה זו של המבקשת לא תיחשב כהודאה בטענה כלשהי שהעלו המשיבים לרבות לא בטענה כי העסקה הושלמה בתום לב. יש לציין כי עו"ד גנטוס ביקש לבטל את הצו שניתן בהחלטה מיום 21.11.21 ולא הסכים להצעת בית המשפט האמורה.

דיון והכרעה

הטענות המקדמיות

1. משלא הוגשה כל תגובה או גרסה מטעם המשיב 1, אין כל מקום להידרש בשלב זה לטענות המשיבים 2 ,3 ו-5 בדבר התיישנות התביעה כנגד המשיב 1 ובדבר העדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בתביעה שכן המשיב 1 הוא הצד הנכון שיכול לטעון להתיישנות התביעה וכי מדובר בתביעה שהסמכות לדון בה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה, מה גם שטענות אלו הועלו ללא כל ביסוס בתשתית עובדתית וראייתית.
2. לעניין טענת העדר היריבות בין המבקשת למשיב 2, הכרעה בטענה זו טעונה בירור עובדתי וראייתי בשאלת ידיעת המשיב 2 אודות הזכויות הנטענות על ידי המבקשת בחלקה נשוא הדיון ונסיבות ביטול העסקה בינו של בין המשיב 1 כך שאין כל מקום להידרש לטענה זו בשלב זה כטענה מקדמית או כטענת סף.

לגופו של עניין-

1. הבקשה שלפני הינה בקשה לקבלת סעד זמני בהליך אזרחי וכידוע ובאשר לשיקולים אותם נדרש בית המשפט לשקול בבואו ליתן החלטה בבקשה למתן סעד זמני, נקבע כבר ע"י בית המשפט העליון בפסיקה שדנה בתקנות הקודמות-תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כי:"המסגרת הנורמטיבית למתן סעד זמני קבועה בתקנה 362 לתקנות. כידוע, בית המשפט רשאי ליתן את הסעד המבוקש אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת תביעה. כמו כן, על בית המשפט להביא בחשבון את מאזן הנוחות, קרי: הנזק שייגרם למבקש אם לא ינתן הסעד הזמני, לעומת הנזק שייגרם למשיב או לאדם אחר אם ינתן הסעד הזמני. כמו כן, על בית המשפט לבחון במסגרת הבקשה למתן סעדים זמניים את ניקיון הכפיים של הצדדים, וכן את סוג הסעד, היקפו ותנאיו ....".[רע"א 9213/12 רשת נגה בע"מ נ' ישראל 10 – שירותי הערוץ החדש בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (20.1.13), פסקה 29).
2. גם לאחרונה בהתייחס לבקשה לסעד זמני בהתאם לתקנות החדשות -תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן-"התקנות") שמכוחן הוגשה הבקשה דנן הפנה בית המשפט העליון לכלל הידוע שלפיו שני שיקולים עיקריים מנחים את בית המשפט בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני: הראשון – כי סיכויי התביעה להתקבל הם טובים; והשני – כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד. וציין כי לצד שיקולים אלו, על בית המשפט לשקול שיקולי יושר וצדק, ותוך הפניה לתקנה 95 לתקנות, נקבע כי יש לשקול גם את תום ליבו של המבקש [רע"א 7895/21 קומפני אם בע"מ נ' דימנטמן דלתות בע"מ (25.11.21) פסקה 15]. בהקשר זה אוסיף ואפנה להוראת תקנה 95 (ד)(3) לתקנות הקובעת כי בעת בחינת בקשה להורות על סעד זמני, על בית המשפט ליתן דעתו גם ל"תום ליבם של בעלי הדין" וזאת בשונה מנוסח תקנה 362(ב)(2) לתקנות הקודמות שהתמקדה בדרישת תום הלב מצד המבקש סעד זמני בלבד, וראו לעניין זה הדגשת הדברים בפסק הדין שניתן לאחרונה ברע"א 8387/21 רונן זיו נ' יהודה בני (21.12.21) (להלן-"עניין יהודה בני")בפסקה 10.
3. לאור העקרונות לעיל, נדרש לבחון את "סיכויי התביעה" ואת "מאזן הנוחות", וכפי שנקבע בפסיקה:"... בין התנאים מתקיים יחס המוכר כ"מקבילית כוחות" – ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך... עם זאת, על המבקש לעמוד ברף מינימלי בנוגע לכל אחד מן התנאים בנפרד, שאם לא כן, לא יהיה מקום למתן סעד זמני...."[רע"א 3533/09 נציגות הבית המשותף נ' ירון עיון [פורסם בנבו] (1.9.2009), פסקה 7].
4. אשר לסיכויי התביעה של מבקש צו המניעה הזמני, בחלק מהפסיקה נקבע כי הרף הנדרש מהמבקש בשלב זה איננו גבוה, דהיינו המבקש אינו צריך להצביע על כך שקיים סיכוי גבוה כי תביעתו תתקבל, אלא די בכך "שעלה בידי מבקש הסעד הזמני להציג עילה לכאורה ולהראות כי תביעתו אינה משוללת יסוד ...." [רע"א 6934/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC Aeroavit airlines [פורסם בנבו] (28.10.10, בפסקה 8]. כן נקבע כי:"באשר לקיומה לכאורה של עילת תביעה, די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה"(רע"א 7076/17 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (22.10.17), פסקה 14) ובפסיקה אחרת נקבע כי לעניין זה "די בכך שהוכח כי התביעה אינה טורדנית וקיימת שאלה רצינית הצריכה ליבון" [רע"א 5284/17 סובחיה עלי נ' עיזבון המנוח יוסף עלי ואח' (15.10.17)בפסקה 21; רע"א 260/19 יורם כהן נ' כונס הנכסים (28.2.19) בפסקה 17].;

עם זאת בפסיקה אחרת נקבע לא אחת כי "כידוע, על המבקש סעד זמני להוכיח כי סיכויי תביעתו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו" (רע"א 2407/19 ישראל זיו נ' בנק לאומי לישראל [פורסם בנבו] (14.5.19) פסקה 13, וכן ראו רע"א 2553/20 ירון אביב נ' סמדג'ה עמיחי [פורסם בנבו] (7.6.20),פסקה 19).

1. בכל הנוגע לרמת ניתוח הראיות הנדרשת מבית המשפט בשלב הדיון בסעד הזמני נקבע כי:"בדונו בסעד זמני אין בית המשפט דן בניתוח מקיף של הראיות, ואף אין הוא חייב לבדוק את מכלול הראיות כאילו עמד להכריע בעניין סופית...".)ע"א 342/83 גילו גלוזמן נ' אספירה גלוזמן, פ"ד לח(4) 105).כן נקבע כי:"בקשה לסעד זמני נחתכת לפי טענות וראיות לכאורה, ולעולם חייב השופט המקיים דיון בה להימנע במחשבה ובניסוח מקביעות מוחלטות, המתיימרות להכריע את גורל המשפט".)רע"א 160/89 קוטו שירותי מזון בע"מ נ' משכנות ים הרצליה, בע"מ פ"ד מג(1) 579, 582.)עוד נקבע כי:"בחינת סיכויי הההליך נעשית כמובן באופן לכאורי, מבלי לקבוע בדבר ממצאים סופיים. בדונו בתובענה העיקרית רשאי בית המשפט להגיע למסקנות עובדתיות ומשפטיות שונות מאלה שהובאו בהחלטה לסעד זמני"(רע"א 8716/15 אמיליו מימון נ' דוד רייטר [פורסם בנבו] (28.12.15), פסקה 23) ובהקשר זה אפנה גם לפסיקה שלפיה החלטת ביניים בעניין סעדים זמניים אינה יוצרת מעשה בית דין (ראו: "עניין יהודה בני" בפסקה 10 והאסמכתאות המפורטות שם).

1. לאחר שיישמתי את העקרונות לעיל במקרה שלפנינו, אני סבור כי ההצעה ליתן למשיבים 3 ו-5 האפשרות להשלים רישום הזכויות על שמם, מכוח הערות האזהרה שנרשמו לטובתן על זכויות המשיב 1 בחלקה 63 בכפוף לכך שעד להכרעה בתובענה העיקרית המשיבים 3 ו- 5 לא יעבירו את זכויותיהם נשוא הערות האזהרה לצדדים שלישיים נוספים, הצעה שלה הסכים ב"כ המבקשת בדיון שהתקיים ביום 7.12.21 כאמור לעיל, הינה בנסיבות הצעה ראויה ומגלמת בתוכה פתרון סביר והוגן לכאורה למצב המשפטי שנוצר בשל התנהלות כל הצדדים בהליך והחלטתי לאמץ אותה, והכל מהנימוקים שלהלן;
2. בכל הנוגע ל"סיכויי התביעה", אכן בהינתן התשתית הראייתית שהוצגה בשלב מקדמי זה של ההליך קיימים לכאורה לפני המבקשת והתובעת הנוספת קשיים בהוכחת זכויותיהן הנטענות בחלקה 63 מכוח יפוי הכוח הנוטריוני משנת 1988 ועדיפותן על פני זכויות המשיבים 3 ו- 5 מכוח הערות האזהרה שנרשמו לטובתם על זכויות המשיב 1 בחלקה 63 בראי דיני העסקאות הנוגדות לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין והחריג שנקבע בעניין גנז-ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ, פ"ד נז(2) 385. זאת, בשל פגמים שנפלו לכאורה בהתנהלות המנוחים עזאת ונסראת שלא רשמו בסופו של דבר את הזכויות בחלקה 63 שהועברו אליהן על ידי המנוחה אלכסנדרה עוד בשנת 1958 כפי שנטען ובשל מחדליהן לכאורה של המבקשת והתובעת הנוספת ברישום הזכויות לאחר פטירתם של המנוחים עזאת ונסראת. כך למשל מחומר הראיות שהונח לפני וטענות המבקשת עולה לכאורה כי המבקשת או בנה, כמיופה כוח מטעמה, לא פעלו לבירור החלטת רשם המקרקעין וקיום דרישותיו בבקשה לרישום הערת אזהרה לגבי חלקה 63 וחלקות אחרות שהוגשה לגרסתם על ידי עו"ד מטעמם (עו"ד ג'רייס) בשנת 2020 ואף לגרסתם עו"ד ג'רייס "זנח" את הטיפול בבקשה ובנה של המבקשת "סבר" כי כבר רשומה הערת האזהרה על כל החלקות (ר' סעיף 19 לתצהירו של הבן שצורף לבקשה).

1. אציין בהקשר זה כי ספק גדול בעיני עם המבקשת רשאית להעלות בהליך זה את טענותיה כנגד התנהלות והחלטות הרשם הן משנת 2020 והן לאחרונה באוקטובר ונובמבר 2021 בהתייחס להערות שנרשמו לטובת המשיבים 2 ו- 3, רישום זכויות המשיב 1 בחלקה ודחיית בקשה נוספת שהוגשה לאחרונה על ידי המבקשת לרישום הערת אזהרה לטובתה בחלקה נשוא הדיון, נוכח הוראות סעיף 121 לחוק המקרקעין והתקנות מכוחו בדבר הסמכות המוקנית לממונה על המרשם לדון בטענות אלו.
2. חרף כל האמור, אינני סבור כי ניתן לקבוע כבר כעת כי מדובר בתביעת סרק או בתביעה טורדנית גרידא שסיכוייה כה קלושים כפי שטען ב"כ המשיבים 2, 3 ו-5 ואין בקשיים בהוכחת עדיפותן הנטענת של זכויות המבקשת בחלקה 63 על פני זכויות המשיבים כדי לחסום את דרכה של המבקשת להוכיח את תביעתה ובכלל זה להציג נתונים ומסמכים נוספים לצורך הוכחת זכויותיה בחלקה 63, מעבר למסמכים שהוצגו עד כה, ולהוכחת טענותיה בדבר חוסר תום ליבם של מי מהמשיבים ברישום הערות האזהרה שנרשמו בסופו של דבר לטובתם בחלקה ובדבר אי התקיימות יסודות תום הלב והתמורה כנדרש בסעיף 9 לחוק המקרקעין. כמו כן אין לחסום את דרכה של המבקשת להוכיח כי אי רישום הזכויות הנטענות בחלקה 63 במשך השנים ע"ש המנוחים עזאת ונסראת ולאחר מכן על שמה אינו נובע מהתנהלות חסרת תום לב או התרשלות שגרמה כפי שנטען על ידי המשיבים 2, 3 ו-5 ל"תאונה המשפטית" ולעסקאות הנוגדות באופן שמצדיק העדפת זכויותיהם של אלה האחרונים מכוח הערות האזהרה שנרשמו לטובתם בחלקה 63 על פני זכויותיה הנטענות של המבקשת.
3. זאת ועוד, על פני הדברים אני סבור כי בענייננו מתעוררת שאלה כבדת משקל הראויה לבירור עובדתי, שמיעת עדים ובחינת ראיות במסגרת ההליך העיקרי שכן לעמדתי המבקשת הניחה בשלב זה לכל הפחות בסיס לכאורי לטענותיה בדבר זכויות המנוחים עזאת ונסראת בחלקה 63; זאת בהינתן יפוי הכוח משנת 1958 ולאחריו יפוי הכוח משנת 1988, ובהתאם נדרש בירור מעמיק של מהות זכויותיו של המשיב 1 ומכוחו של המשיבים 3 ו-5 זאת בין היתר נוכח המועדים בהם נרשמו זכויות המנוחה אלכסנדרה בחלקה 63 ע"ש המשיב 1 ומועד ביצוע העסקאות בין המשיב 1 למשיב 2 ולאחר מכן בין המשיב 1 למשיבים 3 ו-5, והכל בחלוף כשנה לאחר שהמבקשת פנתה בהליך רישום הערת אזהרה, בין היתר, בגין הזכויות נשוא הדיון ודחיית הבקשה על ידי רשם המקרקעין באותו שלב (באוגוסט 2020) בעוד שהמנוחה אלכסנדרה נפטרה בשנת 2007 ובשים לב לשרשרת העסקאות שביצע המשיב 1 (בינו לבין המשיב 2 ולאחר מכן בינו לבין המשיבים 3 ו-5 ) וסמיכות המועדים בין רישום הזכויות ע"ש המשיב 1 ולאחר מכן בין העסקאות שביצע המשיב 1 עם המשיבים 2 , 3 ו-5. כך שעל פי התשתית הראייתית הלכאורית שהונחה לפני, לא ניתן לשלול בשלב זה טענות המבקשת, המבוססות על יפויי הכוח הנוטריוניים משנת 1958 ו- 1988, בדבר ידיעת המשיב 1 אודותיהם והזכויות שהועברו מכוחם לכאורה למנוחים עזאת ונסראת, ומכאן לא ניתן לשלול בשלב זה את הספקות שהטילה המבקשת בשאלת תום ליבם של המשיבים 1 , 2 , 3 ו-5 בביצוע העסקאות נשוא הערות האזהרה שנרשמו על זכויות המשיב 1 בחלקה האמורה.
4. מסקנתי זו מקבלת משנה תוקף על רקע העדר כל תגובה , הודעה או התנגדות מטעם המשיב 1, שאין חולק כי הבקשה והחלטתי מיום 21.11.21 נמסרו לידיו כדין ועל אף האמור והטענות שנטענו כנגדו בבקשה, בחר שלא להתייצב לדיון שהתקיים ביום 7.12.21 בבקשה או לכל הפחות לבקש מגורם מייצג כלשהו להתייצב במקומו לדיון (ככל שאי התייצבותו נובעת מסיבות רפואיות כפי שנמסר מפי ב"כ המשיבים 2, 3 ו-5 לפרוטוקול הדיון). גם לאחר שהמשיב 1 לא התייצב לדיון, לא הוגשה על ידו או מטעמו עד היום כל תגובה או הודעה כך שמהתנהלות המשיב 1 עד היום ובהינתן הוראת תקנה 95 (ד)(3) לתקנות שלפיה בעת בחינת בקשה להורות על סעד זמני, על בית המשפט ליתן דעתו גם לתום ליבו של המשיב, ניתן להסיק בשלב זה כי טענות המבקשת שבבסיס הבקשה למתן הסעד הזמני, לרבות תצהירו של הבן תאופיק שצורף לבקשה והטענות העובדתיות שהועלו על ידי ב"כ המבקשת בדיון מיום 7.12.21, לא נסתרו ולכך ייחסתי משקל נכבד בהערכת סיכויי התביעה .
5. לעמדתי די באמור לעיל כדי לקיים את דרישת "סיכויי התביעה" לצורך מתן צו מניעה זמני.
6. גם בכל הנוגע ל"מאזן הנוחות" אני סבור כי מתן האפשרות למשיבים 3 ו-5 להשלים את רישום הזכויות מכוח הערות האזהרה שנרשמו על זכויות המשיב 1 בחלקה 63 על שמם והחלת הצו שניתן בהחלטתי מיום 21.11.21 רק על הזכויות שיירשמו על שמם של המשיבים 3 ו-5 על מנת למנוע העברתן לצדדים שלישיים נוספים עד גמר ההכרעה בהליך העיקרי, משקפת באופן מידתי את מאזן הנוחות בין הצדדים בהתחשב בכך כי בצד הקביעות לעיל בעניין דרישת סיכויי התביעה, בשלב זה גם לא הופרכה לכאורה גרסת המשיבים 3 ו-5 שלפיה לא ידעו אודות זכויותיה הנטענות של המבקשת בחלקה 63 ולא ניתן על סמך טיעוני המבקשת והתשתית הראייתית שהוצגה בשלב מקדמי זה לבדה לשלול את טענתם בדבר הסתמכותם בתום לב על המרשם ועדיפות העסקאות שנטען כי נחתמו בינם לבין המשיב 1 ביחס לזכויותיו של זה האחרון בחלקה 63 על פני זכויות המבקשת והתובעת הנוספת הנטענות בחלקה מכוח ירושת המנוחים עזאת ונסראת.
7. בנסיבות אלו, באם לא ינתן צו מניעה שיורה על איסור דיספוזיציה בזכויות שיירשמו ע"ש המשיבים 3 ו-5 בחלקה 63, המשיבים 3 ו-5 עלולים לפעול להעברת הזכויות לידי צד ג' ולגרום ולסבך את מערך הזכויות המשפטיות ביחס לזכויות הנטענות בחלקה 63 ובכך לסכל את האפשרות למתן צו אשר יורה על ביטול העסקאות שנטען כי נערכו בין המשיב 1 למשיבים 3 ו-5 ביחס לזכויותיו בחלקה 63 שרשם מכוח צוואת המנוחה אלכסנדרה ככל שתתקבל התביעה העיקרית בתום בירור ושמיעת הראיות.
8. מנגד, ב"כ המשיבים 3 ו-5, לא הצביע בתגובתו ולא בדיון שהתקיים בבקשה על נזק קונקרטי שעלול להיגרם למשיבים 3 ו-5 כתוצאה מהקפאת האפשרות לביצוע דיספוזיציה בזכויות שיירשמו על שמם מכוח הערות האזהרה שנרשמו לטובתם כגון עסקה קונקרטית למכירת אותן זכויות ואשר תימנע ממנו עם מתן צו המניעה כאמור ולא הוצגו לעיוני ראיות המעידות על ההתחייבויות הנטענות של מי מהמשיבים 3 ו-5 שעלולים להפר ככל שיינתן הצו האמור כך שלעמדתי לא עלה בידי מי מהמשיבים 1, 2, 3 ו-5 להצביע על נזק כלשהו שייגרם להם או לחלקם באם יינתן צו מניעה שיעמוד בתוקפו עד אשר יתבהרו הזכויות המשפטיות בחלקה 63 שרשם המשיב 1 על שמו מכוח ירושת המנוחה אלכסנדרה.
9. בהקשר זה אדגיש כי מדובר בצו מניעה שעניינו איסור דיספוזיציה עתידית בזכויות המשיב 3 ו-5 בחלקה 63 וכי ככל שמי מהמשיבים 3 ו-5 יהיה מעוניין למכור את זכויותיו לצד ג' בטרם התבררה התביעה העיקרית ובטרם מתן פסק דין, הוא יהיה רשאי לפנות לבית משפט זה בבקשה לביטול הצו שתיבחן בהתאם למכלול הנסיבות והשלב בו נמצא ההליך העיקרי.
10. לאור כל האמור לעיל, אני מורה על שינוי החלטתי מיום 21.11.21 באופן שהמשיבים 3 ו-5 יהיו רשאים להשלים את רישום הזכויות נשוא הערות האזהרה שנרשמו לטובתן על זכויות המשיב 1 בחלקה 63 נשוא הדיון על שמם וזאת בכפוף לכך כי המשיבים 3 ו-5 או מי מטעמם לא יהיו רשאים לבצע כל דיספוזיציה בזכויות שיירשמו על שמם כאמור עד ההכרעה בתביעה העיקרית והמבקשת תהיה רשאית לפנות לרשם המקרקעין ולהציג החלטתי זו לצורך רישום צו המניעה העתידי.
11. ויודגש כי הסכמתה של המבקשת במהלך הדיון להשלמת הרישום ע"ש המשיבים 3 ו-5 ומתן צו איסור דיספוזיציה לאחר מכן, אינה נחשבת כהודאה או כהסכמה מטעמה עם מי מטענות המשיבים 2 , 3 ו-5 והמשיבים לא יהיו רשאים להעלות טענות מסוג "מעשה עשוי" או כל טענה דומה המבוססת על עובדת השלמת רישום הזכויות על שמם, לרבות טענה לפיה הם השלימו את הרישום על שמם בתום לב.
12. בשים לב לכך שמהסכמי הרכישה שצירפו המשיבים 3 ו-5 לתגובתם עולה כי לא קיים הסכם חלוקה בחלקה 63 והם רכשו מהמשיב 1 זכויות בחלקה במושע, ובשים לב לכך שהמבקשת ביקשה בבקשתה אך ורק צו איסור דיספוזיציה, אינני נותן בשלב זה צו מניעה בכל הנוגע לחזקה הפיסית בחלקה 63 בכלל ובחלקו הרשום של המשיב 1 בפרט.
13. הוצאות הבקשה יקבעו בהליך העיקרי.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשפ"ב, 30 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.