מונחת לפניי תביעה כספית על סך 15,645 ₪ בגין נזקי רכוש מתאונת דרכים שארעה ביום 11.6.21 בכביש 55 סמוך לאלפי מנשה.

בתאונה היו מעורבים שלושה כלי רכב (שני כלי רכב פרטיים ומשאית), כשרכב התובע היה השני בשרשרת, ורכב הנתבעים היה השלישי.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 4.7.22 העידו לפניי התובע וכן נהגת ברכב הראשון בשרשרת. הנתבע 1, נהג המשאית, לא התייצב להעיד, אם כי במהלך הדיון התברר כי ממילא התייתרה עדותו, מאחר שאין חולק כי פגע מאחור ברכב התובע.

אציין גם כי מעדותה של הנהגת ברכב הראשון, עלה כי התובע פגע בה מאחור פגיעה ראשונה חזקה, ואז פגיעה נוספת חלשה יותר. זאת, בניגוד לעדותו של התובע, ובאופן התואם את טענת הנתבעים בכתב ההגנה, בדבר הצטרפות של רכבם לתאונה קיימת.

בנסיבות אלו, ניתן לקבוע כי רכב הנתבעים אכן הצטרף לתאונה קיימת.

מכאן עולה השאלה האם יש מקום לחייב את הנתבעים בפיצוי התובע בגין מלוא נזקיו, לנוכח העובדה כי בנסיבות תיק זה, הסכום הנתבע הוא שווי הרכב (14,345 ₪) בניכוי שרידים שנמכרו (450 ₪), בתוספת שכ"ט שמאי (1,750 ₪), ובסך הכל 15,645 ₪, ואילו הנזק שנגרם למוקד האחורי של רכב התובע הוא בסך של 16,286 ₪, והנזק שנגרם למוקד הנזק הקדמי הוא 7,125 ₪.

לטענת התובע יש לפצותו פיצוי מלא בגין הנזק שנגרם לו בפועל, ואילו הנתבעים טוענים כי רכבם פגע כבר בגרוטאה כמעט למעשה (מאחר שבעת הפגיעה בו מאחור כבר נפגע ערכו ב-51%), ועל כן ניתן לחייב את הנתבעים, לכל היותר בפיצוי התובע בשיעור של 9% משווי הרכב (יחד עם ה-51% מגיע כדי "אבדן גמור"), בסך של 1,260 ₪.

הצדדים הסמיכו אותי להכריע בתיק מכוח סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וללא הנמקה.

מצאתי לנכון לציין כי אף שיש טעם בטענות הנתבעים בעניין שיעור הנזק שנגרם למוקד הקדמי של רכב התובע, הרי שבשים לב לעובדה כי ממילא נגרם לרכב התובע נזק נוסף לחלק הקדמי בגין ההדיפה מאחור (שלא ניתן להעריכו בדיוק), בשים לב לעובדה כי הנזק למוקד האחורי משמעותי בהרבה מזה שנגרם לנזק הקדמי, וכן לנוכח העובדה כי טענתם זו של הנתבעים נטענה לראשונה בדיון ולא הועלתה בכתב ההגנה, יש מקום לקבל את התביעה.

על כן ישלמו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לתובע את הסכומים הבאים:

1. פיצוי בגין הנזק בסך 15,645 ₪;
2. אגרת בית המשפט בסך 377 ₪.
3. שכ"ט עו"ד בסך 2,746 ₪.

עם זאת, התובע יישא בשכר העדה שזימן בסך 450 ₪. אני פוטר את התובע מתשלום המחצית השניה של האגרה.

הסכומים, לרבות שכר העדה, ישולמו בתוך 30 יום.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"ב, 04 יולי 2022, בהעדר הצדדים.