הנאשם 1 הורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן וזאת כעולה מפרוטוקול הדיון מתאריך 22/5/22. במועד זה הורשע הנאשם 1 יחד עם הנאשם 2 בעבירות של החזקת סם מסוג חשיש וקנביס שלא לצריכה עצמית, במשקל של 1,556.36 גרם ו- 4,670.48 גרם בהתאמה, הכל כעולה מהעובדות המיוחסות בכתב האישום המתוקן, כאשר שווי הסם אינו ידוע.

הנאשם 1 עצור עד תום ההליכים, מתאריך 15/11/21 וישיבת הטיעונים לעונש בעניינו התקיימה בפני בתאריך 2/6/22.

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ המאשימה עתר במסגרת טיעוניו להכריז על הנאשם 1 סוחר סמים, הוא הפנה לעברו הפלילי (הוגש וסומן ת/1) וציין כי מטרת החזקת הסם בהתאם לכמות שנתפסה לצד ציוד העזר שנתפס מלמד על כך שבכוונת הנאשם 1 היה למכור את הסמים ובכך למעשה פגע הנאשם בביטחונו של הציבור ובשלמות גופו. לעמדת המאשימה הפגיעה בערכים המוגנים הינה ברף הגבוה ובהתאם לכך לעמדתה מתחם העונש ההולם למעשה העבירה בה הורשע הנאשם הינו עונש מאסר בפועל שנע בין 12-24 חודשים לצד ענישה הצופה פני עתיד. ב"כ המאשימה תמך את טיעוניו בפסיקה וציין כי לאור עברו הפלילי של הנאשם ובהעדר תסקיר אשר יכול ללמד על סיכויי שיקום יש להטיל על הנאשם עונש מאסר שיועמד על 14 חודשים, מאסר על תנאי, קנס פסילת רישיון הנהיגה וחילוט הכספים שנתפסו בחזקתו (500 ₪).

מנגד, ב"כ הנאשם ציין כי עסקינן בנאשם בן 25 שנה נשוי ואב לשני קטינים, הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו, הודה וחסך זמן שיפוטי יקר. הודגש במסגרת הטיעונים כי כמות הסם שנתפסה היא אינה גבוהה, כך גם מדובר בסמים קלים ולעמדת ההגנה מתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם הינו ממאסר על תנאי ועד 12 חודשי מאסר בפועל, וביקש להסתפק בתקופת המעצר אותה מרצה הנאשם נכון להיום כנגד מאסרו. ב"כ הנאשם הפנה במסגרת טיעוניו לפסיקה הרלוונטית אשר תומכת במתחם הענישה כפי שצוין על ידו.

ב"כ הנאשם הדגיש כי החזקת הסם לא הייתה כרוכה בנהיגה ולכן עתר שלא להורות על פסילת רישיון הנהיגה של הנאשם, הסכים לחילוט סכום הכסף שנתפס בחזקת הנאשם, 500 ₪ והסכים להכריז על הנאשם 1 כסוחר סמים.

דיון והכרעה:

תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

הערכים החברתיים המוגנים העומדים בבסיס עבירות הסמים הם הצורך להגן על שלומו הפיזי והנפשי של הציבור ומניעת הנזקים הקשים הנגרמים כתוצאה מן ההתמכרות לשימוש בסמים מסוכנים.

בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל (22.6.2010) קבע בית המשפט העליון:

"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע  בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר  חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים [...]  מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין  עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים..."  (ר' גם ע"פ 3623/13 ברון נ' מדינת ישראל (26.11.2014);  ע"פ 4597/13 פיצו נ' מדינת ישראל (22.9.2014) ועוד.

וכן בע"פ 8048/19 פיצ'חזדה נ' מדינת ישראל (04.06.20) נאמר על ידי בית המשפט העליון:

"בית משפט זה הדגיש לא אחת את חומרתן של עבירות הסמים, וקבע כי יש צורך בהטלת ענישה מחמירה ומרתיעה על מבצעיהן, אשר תתמוך במאבק למיגורן (ראו למשל ע"פ 8283/17 עבאסי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 12 (10.6.2018)). בפרט, נקבע כי: "אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים. עבירה זו היא תאומתה הסטטוטורית של עבירת הסחר בסמים, אלא שלא ניתן להוכיח לגביה את הסחר עצמו, ונקבע לשתיהן עונש זהה, עונש מירבי של עשרים שנות מאסר וקנס פי עשרים וחמישה מזה הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, העומד כיום על 202,000 ש"ח [...] יידעו המעורבים בסמים שלא לצריכה עצמית, כי יד המשפט תכבד עליהם" (ע"פ 1345/08 איסטרחוב נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה כ"ג (18.5.2009))".

בעבירות סמים קיים מנעד ענישה רחב שנגזר בין היתר מסוג הסם המעורב, מנסיבות ההחזקה בו ומהכמות שלו (ע"פ 8436-20 אמסלם נ' מדינת ישראל (07.06.21)).

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מלמדת כי בעניינם של נאשמים אשר הורשעו בעבירות דומות, הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:

ברע"פ 7570/21 אבו סוילם נ' מדינת ישראל (11.11.21) נדחתה בקשת ערעור של נאשם שהורשע בהחזקת סמים שלא לשימוש עצמי מסוג קנביס במשקל של למעלה מ-4 ק"ג. הנאשם, נעדר עבר פלילי ונתמך בהמלצת שירות המבחן לצו של"צ, נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל לאחר שנקבע מתחם עונש הולם שנע בין 8-24 חודשי מאסר. כאמור, ערעורו נדחה.

בעפ"ג 38161-12-16 אלעול נ' מדינת ישראל (18.01.17), נמחק ערעור של נאשם אשר הורשע בביצוע עבירות של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי מסוג קנביס במשקל של 6 ק"ג. על הנאשם, בעל עבר פלילי, הוטלו בבית משפט השלום 14 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

בת"פ 44501-11-16 מדינת ישראל נ' עזאזמה ואח' (08.06.17), הורשע נאשם בהחזקת מעט פחות מ-5 ק"ג סם מסוכן מסוג קנביס, לצד עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. נקבע מתחם עונש הנע בין 10 לבין 24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 11 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

בת"פ 61469-06-18 מ"י נ' דראר אבו גאבר (11.06.19), הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קנביס שלא לצריכה עצמית במשקל של כ-4.5 ק"ג. נקבע מתחם ענישה הנע בין 10-ל-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 11 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

בת"פ 14782-06-18 מדינת ישראל נ' אלעול (07.01.20), הורשע הנאשם בהחזקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 3.8 ק"ג שלא לצריכה עצמית. נקבע מתחם ענישה הנע בין 9 ל-24 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם, צעיר בן 23 ללא הרשעות קודמות, הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות וענישה נלווית.

ברע"פ 1830/16 סאלם רקיבי נ' מדינת ישראל (11.04.2016) נדחתה בקשת רשות ערעור, שהגיש נאשם על פסק דין שבו נדחה ערעורו על חומרת העונש. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק ברכב שבו נהג כ-2.3 ק"ג חשיש מחולקים לעטיפות שונות. על הנאשם, ללא עבר פלילי, הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בפסיקה שאוזכרה על ידם במסגרת טיעוניהם וכן לאור נסיבותיו של מקרה קונקרטי זה כאשר לפי עובדות כתב האישום המתוקן הסמים שנתפסו חולקו למארזים ולצדם נתפסו גם כלי עזר, אני קובע שמתחם העונש ההולם לעבירה בה הורשע הנאשם בהליך זה שלפני נע בין 9-24 חודשי מאסר בפועל לצד ענישה הצופה פני עתיד.

באשר לנסיבות שאינן כרוכות בביצוע העבירה, הנאשם הודה, נטל אחריות מלאה על מעשיו, חסך זמן שיפוטי יקר. מנגד, לא ניתן להתעלם מהעובדה שלנאשם הרשעות קודמות הן בגין עבירה דומה לזו מושא הליך זה שלפני משנת 2014 והן בגין עבירה של נשיאת והובלת נשק משנת 2020 בגינה הואשם הנאשם בבית משפט המחוזי בחיפה ואף ריצה עונש מאסר בפועל למשך 20 חודשים.

עוד לקחתי בחשבון את העובדה שהנאשם עצור מתאריך 15/11/21 וידוע שתנאי המעצר קשים ומוגבלים מתנאי המאסר, כך שבנסיבות העניין אמקם את העונש המתאים בתוך המתחם מעט מעל הרף התחתון. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון להורות על פסילת רישיון הנהיגה שכן העבירה בה הורשע הנאשם בהליך זה שלפני, לא הייתה כרוכה בנהיגה, הלכה למעשה.

משכך, ולאור כל האמור לעיל, אני מטיל בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 10 חודשים אשר יחושב ממועד מעצרו 15/11/21.

2. מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה, לאחר שחרורו מריצוי תום מאסרו בגין תיק זה על כל עבירת סמים מסוג פשע ויורשע בה.

3. אני מורה על חילוט הכספים שנתפסו בחזקת הנאשם – סך של 500 ₪ לטובת אוצר המדינה.

4. אני מכריז על הנאשם כסוחר סמים וזאת בהתאם לסעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים.

5. קנס בסך 5,000 ₪.

יש לשלם את הקנס לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, החל מחלוף 3 ימים מרגע מתן גזר הדין ועד ליום 1/11/22 וזאת באחת מהדרכים הבאות:

• בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il  (ניתן לשלם בפריסה של עד 18 תשלומים בהסדר קרדיט) או חפש בגוגל " תשלום גביית קנסות".
• מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000 (ניתן לפנות לנציגים לקבלת מידע במספרים הללו).
• במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

ניתן בזה צו להשמדת מוצגים שנתפסו פרט לסכום הכסף שחולט.

ניתן היום, כ"ד סיוון תשפ"ב, 23 יוני 2022, בהעדר הצדדים.