בפניי בקשה לביטול צו איסור שימוש שניתן על ידי המשיבה והוטל על רכב מערבל ביטון של המבקשת מספר רישוי 67-636-32 (להלן: "המערבל").

הצו ניתן ביום 11.10.21. שימוע התקיים ביום 18.10.21.

הבקשה הוגשה שלשום, ונוכח דחיפות העניין (ומתון הנחה שהמערבל נתפס בפועל ונאסר השימוש בו – דבר שהתברר שלא נכון!) - קבעתי דיון לאתמול. בדיון התברר כי המערבל מעולם לא הופקד, והלכה למעשה המבקשת ממשיכה לעשות בו שימוש כרגיל, כאילו אין צו ואין הוראה של בעל סמכות שיפסיקו את השימוש במערבל הנ"ל.

תוך כדי שמיעת הדיון הוריתי לצדדים להשלים את טענותיהם בכתב. דבר שנעשה, וכעת אני פונה להכרעה בבקשה.

לאחר ששקלתי בדעתי את מלוא הנתונים אני מחליט לדחות את הבקשה, אם כי מצאתי לנכון לקצר את תקופת איסור השימוש (קיצור מותנה).

נימוק ראשון, שלדעתי יש בו כשלעצמו להביא לדחיית הבקשה, הנו שהמבקשת עשתה דין לעצמה והמשיכה להשתמש במערבל כראות עיינה (עד היום הזה), ומבלי לציין נתון זה בבקשה שהגישה. אינני יודע מהו המניע שעומד מאחורי "העיתוי" של הגשת הבקשה שלשום (כאשר ההחלטה העל איסור השימוש ניתנה עוד ביום 11.10.21 – לפני כחודש וחצי). יחד עם זאת, התנהגות המבקשת מלמדת כי אינה נוהגת בתום לב. המועד האחרון שהיה על המבקשת לאחסן את המערבל הנו 20.10.21. בפועל הדבר לא נעשה עד היום, ואף לא הייתה פנייה לבית המשפט בדחיפות המתבקשת (עד אשר הוגשה הבקשה הנוכחית שלשום).

השיהוי הרב בהגשת הבקשה מלמד על אי כיבוד הוראות הדין מצד המבקשת, וכן זלזול בהוראה שניתנה על ידי בעל סמכות בהתאם להוראות החוק.

הבנייה המבוצעת הנה בנייה בלתי חוקית, בהיותה ללא היתר ומבוצעת בתוך קרקע חקלאית. מתן יד לעבודות אלה מצד המבקשת ביודעין (או אפילו תוך העלמת עין מחובת הצגת היתר בניה), מטיל אחריות על המבקשת כשותפה לדבר עבירה.

טענות המבקשת להתנהלות לא ראויה מצד המשיבה אינן במקומן. הלכה למעשה לא הוכח דבר בעניין זה. בנוסף, התנהגות המבקשת כשלצמה אינה מותירה בידיה לטעון טענות אלה.

במהלך השימוע בפני המפקח בקשה המבקשת להמיר את צו איסור השימוש באזהרה. בקשה זו נדחתה, ובדין נעשה כך. יחד עם זאת הובהר כי המפקח קיצר את תקופת איסור השימוש. דומני כי מאחר ומדובר באזור שמבוצעות בו עבודות בנייה בלתי חוקיות מרובות, הרי ההחמרה מתבקשת.

לא למיותר לציין כי פריקת ביטון מוכן מהווה "עבודת בנייה" לכל דבר ועניין. לא ניתן לטעון כי מערבל הבטון אינו חלק מזירת העבודה, וכי חלקו מצטמצם בפריקת ביטון "תמימה" ועזיבת במקום. הכול נחשב מקשה אחת.

מנגד לא אתעלם משני נימוקים לזכות המבקשת: ראשון, מדובר בפעם ראשונה שהמבקשת מבצעת עבירה זו (שבעקבותיה ניתן הצו נשוא הדיון). שני, תפיסת המערבל גורם נזק כלכלי לא מבוטל למבקשת. אדגיש כי נימוקים אלה, כשלעצמם, אינם מצדיקים ביטול הצו. יחד עם זאת, ניתן להקל עם המבקשת על ידי קיצור תקופת הצו.

סוף דבר - אני מחליט לקצר את תקופת הצו ל- 12 יום מיום אחסון המערבל בפועל. זאת בתנאי כי המערבל יאוחסן תוך 5 ימים מיום קבלת החלטה זו, אחרת תיראה הבקשה כאילו נדחתה.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשפ"ב, 26 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.