מבוא ורקע עובדתי

1. לפניי שתי בקשות בעניינה של חברת שי מדיקל (ת.ה.ש.) בע"מ (להלן: "החברה").
2. הבקשה הראשונה מבחינה כרונולוגית היא בקשתם של 15 רופאים (להלן: "המבקשים") הנושים בחברה בסכום נטען של כ- 2.2 מליון ₪. הבקשה הוגשה במסגרת תיק חדל"ת 54425-11-21, ומבוקש בה למנות נאמן זמני לחברה וליתן צו פתיחה בהליכים נגדה, לפי חלק ב' של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק").
3. הבקשה השניה והמאוחרת יותר היא בקשתה של החברה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב לפי חלק י' של החוק, שהוגשה במסגרת תיק חדל"ת 58416-11-21.
4. שני ההליכים אוחדו על פי החלטתי מיום 24.11.2021, ונקבעו לדיון במעמד הצדדים ליום 25.11.2021, לא לפני שניתן במעמד צד אחד צו האוסר על החברה לבצע או לקדם כל עסקה שהיא, לרבות מכירת פעילותה, וכן לבצע כל חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט- 1999, אלא באישור בית המשפט.
5. החברה היא חברה פרטית שנוסדה בשנת 2012. מאז שנת 2017 החברה מפעילה מרכז רפואי פרטי ברשיון משרד הבריאות לביצוע פעילות של כירורגיה בינונית וקטנה, בצמוד למרכז הרפואי שיבא, תחת השם המסחרי פריימדיקל (להלן: "המרכז הרפואי"). המרכז הרפואי פועל במתכונת של השכרת חדרי ניתוח וקליניקות לרופאים, ואגב כך הוא מעמיד לרופאים חדרי ניתוח מאובזרים, צוות רפואי תומך ורופא מרדים. המרכז הרפואי גובה את התשלום מהלקוחות, אמור לנכות לעצמו עמלה מסויימת, ולהעביר לרופאים המנתחים את חלקם בתמורה.
6. החברה נקלעה לקשיים עוד בשנת 2019, מה שהביא לחילופי שליטה בה ולכניסתה של קבוצת משקיעים שהשקיעו עד היום בחברה סכום של כ- 7.7 מליון ₪. בחודש מרץ 2020 הוחרפו קשייה של החברה, בעטיו של משבר הקורונה. המרכז הרפואי סגר את שעריו לחודשיים ימים, וכאשר שב ונפתח בחודש מאי 2020, חלה אצלו ירידה של כ- 40% בפעילות ביחס לתקופה של ערב פרוץ משבר הקורונה. מאז ביצעה החברה צעדי התייעלות כאלה ואחרים, אך בכל אלה לא היה די כדי להעלות את החברה על מסלול רווחי, והיא מנסה מזה מספר חודשים לאתר רוכש לנכסיה ולפעילותה.
7. הנכס המרכזי של החברה הוא רשיון הפעלה מאת משרד הבריאות, אשר מכוחו היא מפעילה את המרכז הרפואי. בלעדי רשיון ההפעלה אין למרכז הרפואי תקומה. בנוסף, בבעלות החברה ציוד רפואי שערכו מותנה בשאלה האם הוא חלק מעסק פעיל אם לאו. בהתאם לכך, ערכו של הציוד נע לפי הערכת שמאי בין 3.2 מליון ₪ לבין 10.27 מליון ₪.
8. מנגד, לחברה חובות בהיקף כולל של כ- 31.1 מליון ₪, מתוכם חוב בסך של כ- 14 מליון ₪ הוא חוב מובטח כלפי בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"). ישנם נושים מובטחים נוספים שנשייתם הכוללת נאמדת בסך של כשני מליון ₪. בין שאר חובותיה, לחברה חוב כלפי עובדיה בסך של כ- 1.243 מליון ₪ וכן חוב כלפי ספקים ונותני שירותים (בעיקר רופאים) בסך כולל של כ- 5.8 מליון ש"ח. בנוסף, לחברה חוב בגין הלוואת בעלים בסך של כ- 7.72 מליון ₪.
9. אין חולק כי החברה נקלעה לחדלות פירעון תזרימית ומזה מספר חודשים היא אינה פורעת את חובותיה כסדרם, לפחות בכל הנוגע למבקשים שהגישו נגדה בקשה לצו פתיחה בהליכים. יתר על כן, שיקים שמסרה החברה למבקשים בגין חובותיה כלפיהם חוללו באי פרעון מחמת העדר כיסוי מספיק. על כן, וחרף טענתה של החברה כי היא אינה מצוייה בחדלות פירעון מובהקת, הרי שלפחות ברמה התזרימית, חדלות פירעונה אינה יכולה להיות שנוייה במחלוקת.
10. מכאן שני ההליכים שלפניי.
11. המבקשים מעלים שלל טענות קשות נגד החברה בכל הנוגע לחובות שזו צברה כלפיהם ולאופן בו היא מתנהלת מזה זמן. בעקבות התנהלות זו הם איבדו כל אמון בהנהלת החברה ומכאן בקשתם למינוי נאמן זמני ולצו פתיחה בהליכי חדלות פירעון נגד החברה. המבקשים עומדים על בקשתם זו גם לאחר שהחברה הגישה בתגובה בקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר חוב. המבקשים מלינים על העדר שקיפות של החברה, שבזמן היותה חדלת פירעון ניהלה מגעים למכירת נכסיה, ללא כל פיקוח, וכעת היא מבקשת להציג עובדה מוגמרת בפני הנושים ובפני בית המשפט, בדמות עסקה למכירת פעילותה ונכסיה. מקצת מהמבקשים ביקשו את רשות הדיבור במהלך הדיון, ודיברו מדם ליבם נגד אופן התנהלותה של החברה, תוך העלאת טענות בדבר אי הפרדה בין כספים המיועדים להם לבין כספים אחרים. מבקשים אלה תיארו את המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעו בעטיה של החברה, אשר אינה משלמת את שכרם מזה מספר חודשים. לטענת המבקשים, יש למנות נאמן זמני לחברה שהוא זה שינסה למכור את פעילותה ונכסיה, בהליך תחרותי שקוף ושוויוני.
12. מנגד, החברה מבקשת עיכוב הליכים למשך פרק זמן של 60 יום, על מנת לנסות ולגבש הסדר חוב לפיו תימכר פעילותה של החברה לחברת הרצליה מדיקל סנטר בע"מ (להלן: "מדיקל סנטר") תמורת סך של 18.5 מליון ₪. בענין זה כבר חתמה החברה על נוסח של הסכם מכר, ערב מתן הצו הזמני נגדה, אך בעקבות הצו לא נחתם נוסח מתוקן של ההסכם. החברה טוענת כי הסכם המכר מבטיח תמורה מיטבית בגין פעילותה של החברה, שעה שהנסיונות למצוא רוכש נמשכו מספר חודשים, וההצעות האחרות שעמדו על הפרק היו נמוכות בהרבה. מדובר בשוק שיש בו לכל היותר שישה עד שבעה מציעים פוטנציאליים, ולכן אין כל תוחלת וטעם לשמוט את ההישג שהושג בעמל רב, לטובת נסיונות למצוא הצעות טובות יותר באמצעות נאמן זמני, מה גם שישנו חשש ממשי שמשרד הבריאות לא יחדש את רשיון ההפעלה של המרכז הרפואי אם אכן יינתן צו לפתיחה בהליכים, מה שיוריד לטמיון את הנכס העיקרי של החברה ויציב את נושיה בפני שוקת שבורה.
13. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") תומך בבקשתה של החברה לעיכוב הליכים.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשתה של החברה ולעכב את ההליכים בעניינה למשך 60 יום, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
2. הבקשה לעיכוב הליכים הוגשה על פי תיקון 4 של החוק, שמטרתו יצירת מתווה להתמודדות עם עלייה בהיקף החייבים שיבקשו לפנות להליכים של הסדר חוב בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, והתאמת ההליכים למאפיינים המיוחדים של חייבים אלה. נקודת המוצא של המחוקק היא כי עסקים שנקלעו לקושי כלכלי בשל משבר הקורונה לא יכלו להיערך לכך מבעוד מועד. ההנחה היא כי במקרים רבים הקשיים הכלכליים אינם נובעים מניהול לקוי או תכנית עסקית פגומה, אלא מנסיבות חיצוניות יוצאות דופן הנובעות מהתפרצות המגפה. לפיכך, עם שוך המגפה, צפויים חייבים אלו לשוב לאיתנם. בשל כך, הותווה במסגרת תיקון 4 מסלול ייעודי לטיפול בחייבים שנפגעו על רקע המשבר, שאינו כרוך בצו פתיחת הליכים ובהשלכות השליליות הנובעות מהליך חדלות פירעון סטנדרטי (חדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 18542-11-21 איכות קייטרינג שולץ 1997 בע"מ נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב, בפסקה 17 (נבו 10.11.2021)).
3. עיכוב ההליכים אינו בבחינת סעד העומד בפני עצמו, אלא הוא נועד לאפשר לחייב לגבש הסדר לצורך שיקומו. משעסקינן בתאגיד, עיכוב ההליכים מותנה במספר דרישות מינימליות כגון הצגת מתווה להסדר, תכנית הפעלה ועוד, כמפורט בסעיפי החוק. מקום שלא מתקיימים תנאי הסף, לא יינתן לתאגיד עיכוב הליכים על פי הוראות אלו.
4. נקדים ונאמר כי בקשתה של החברה כאן לעיכוב הליכים ממלאת אחר תנאי הסף, ולא ניתן לשלול אפשרות כי נושיה של החברה יאשרו בסופו של יום את ההסדר שיוצע להם.
5. סעיף 319ז(א) לחוק קובע מהם התנאים בהם יינתן צו לעיכוב הליכים:

"בית המשפט יורה על עיכוב ההליכים נגד התאגיד אם מצא שמתקיימים כל אלה, אלא אם כן מצא כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט, ובהתחשב בין היתר ביכולתו הכלכלית של התאגיד בהתאם לדוח הכספי שלו לשנת 2019, אם ישנו:

• 1. עיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב;
  2. אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים;
  3. יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד עד אישור הסדר החוב."

1. במקרה דנן אין ספק שעיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר חוב בין החברה לנושיה. בנוסף, אין חשש שהפעלת החברה בתקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושיה, שכן החברה עברה למתכונת פעילות מצומצמת ורזה. לפי תזרים ההפעלה שצורף לבקשתה של החברה, ההכנסה החודשית בתקופת ההפעלה נאמדת בסך של כ- 147 אלף ₪, אל מול עלות הפעלה חודשית בסך של כ- 123 אלף ₪, כך שבשורה התחתונה מדובר בהפעלה שאינה גרעונית, ובעודף של כ- 24 אלף ₪. יצויין כי החברה סיכמה ככל הנראה עם בעל המקרקעין על דחיית מועד בתשלומי השכירות של המרכז הרפואי, וגובה דמי השכירות איננו מופיע בתזרים ההפעלה, כך שבהחלט ייתכן כי התמונה עלולה להשתנות לרעה אם נצרף לתזרים את גובה דמי השכירות. מכל מקום, בהינתן העובדה שמדובר בהפעלה קצרה למשך 60 יום, ספק אם גרעון, ככל שייווצר כזה, יהיה משמעותי.
2. כמו כן, ברשות החברה מצויים כספים שיאפשרו לה לממן את הפעילות בתקופת ההפעלה בלא מימון חיצוני (הגם שככל הנראה מדובר בכספים הכפופים לשעבוד צף של הבנק, מה שמחייב מתן הגנה הולמת לבנק. מנהל ההסדר יידרש לבוא בדברים עם הבנק כדי למצוא מנגנון שיאפשר מתן הגנה הולמת לבנק).
3. על כל אלה מתווספת העובדה שלא נמצא כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בידי הנושים ובידי בית המשפט. בבסיס ההסדר עומדת ההצעה למכור את הפעילות למדיקל סנטר תמורת סך של 18.5 מליון ₪, מה שיאפשר לפי תחשיבי החברה לפרוע באופן מלא את החוב המובטח והחוב בדין קדימה, ולשלם דיבידנד בשיעור של 70% לנשיה הרגילה. אמנם, באותה מידה לא ניתן לקבוע פוזיטיבית כי הנושים יאשרו בסופו של יום את הצעת ההסדר, אך לצורך צו לעיכוב הליכים די בקיומו של היסוד השלילי, שקל הרבה יותר לבסס אותו, לפיו לא נמצא שאין סיכוי סביר לאישור ההסדר. נציין בהקשר זה כי הנושה העיקרי של החברה- הבנק- תומך בעיכוב ההליכים. הגם שמדובר בנושה מובטח שהאינטרסים שלו שונים מאלו של הנושים בדין רגיל (שכן בשונה מהנושים הרגילים, האינטרס של הבנק בהשאת התמורה מוגבל לסכום נשייתו שלו, 14 מליון ₪), לא ניתן להתעלם מעמדתו זו, במיוחד שעה שהמבקשים, המתנגדים לעיכוב ההליכים, מייצגים נשיה של כ- 2.2 מליון ₪ בלבד, מתוך נשיה כוללת של כ- 31.1 מליון ₪.
4. המבקשים טוענים כי דין בקשתה של החברה להידחות, נוכח הוראת סעיף 319ז(ב) לחוק, אשר קובע כי:

"בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

• 1. יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
  2. יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
  3. יש חשש ממשי כי התאגיד עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים."

לטענת המבקשים, במקרה דנן ישנו חשש ממשי כי החברה פועלת לגריעת נכסיה במטרה להבריח אותם מנושיה, וכן יש חשש ממשי שהחברה עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים.

1. טענות אלה דינן להידחות.

אכן, יש טעם לפגם באופן שבו ניהלה החברה, המצוייה בחדלון פירעון תזרימית מזה מספר חודשים, משא ומתן למכירת כלל נכסיה, שלא תחת פיקוחו של בית המשפט ותוך התחמקות ממתן תשובות ענייניות לנושיה. כמו כן, במהלך הדיון ניתן היה להבין בין השיטין כי החברה ביצעה העדפת נושים אסורה, שכן היא שילמה שכר לעובדיה השכירים אך לא לשאר נושיה (בנימוק כי השכר ששולם הוא בדין קדימה). יתר על כן, אלמלא ההליך אותו יזמו המבקשים, לא ברור האם ומתי היתה החברה טורחת לפנות ולבקש את הגנתו של בית המשפט, ואגב כך מגלה סוף סוף לנושיה כי עלה בידה להשיג רוכש לנכסים ולפעילות, ולהציג את פרטי העסקה שהתגבשה (יצויין כי לטענת החברה, היא עמדה בכל מקרה להגיש את הבקשה לעיכוב הליכים אלא שהמבקשים הקדימוה).

1. יחד עם זאת, בהליכי חדלות פירעון המבחן הוא לעולם בחירה בין חלופות, טובות יותר וטובות פחות. במקרה דנן, במבחן התוצאה וכמובן שמבלי לקבוע מסמרות בענין המסור כל כולו לשיקול דעתם של הנושים, בהחלט ייתכן כי עלה בידי החברה להשיג את התוצאה המיטבית מבחינת השאת ערך לנושים, שכן החברה מנסה לאתר רוכש מזה מספר חודשים, בשוק שיש בו מספר מצומצם של שחקנים, כאשר לחברה ולקברניטיה היה מן הסתם אינטרס ראשון במעלה להשיג תמורה מירבית עבור הנכסים והפעילות, בשים לב לעובדה שלפחות אחד מהם (יו"ר הדירקטוריון חיים רמון) ערב באופן אישי למקצת החובות. ההצעה שעלה בידי החברה להשיג היא הצעה רצינית על פניה, של תאגיד בעל מוניטין בתחומו, ומדובר בהצעה מחייבת שגובשה לכדי טיוטת הסכם מוכן לחתימה, ולא בהצהרת כוונות ערטילאית של מציע אלמוני. על פי תחשיבי החברה, אם אכן יאשרו הנושים את הצעת ההסדר ואת המכר למדיקל סנטר, אזיי צפוי פרעון מלא של החובות המובטחים והחובות בדין קדימה, ופירעון בשיעור של 70% לחובות בדין רגיל. הנסיון מלמד כי שיעור כזה של פירעון, כאשר עסקינן בחברה חדלת פירעון, הוא בהחלט שיעור פירעון גבוה באופן יחסי (הגם שניתן בהחלט להבין לליבם של רופאים שטרחו ועמלו יומם ולילה בחדרי הניתוחים וסיפקו שירותים לחברה ולמטופלים, רק כדי לגלות שבמסגרת הסדר חוב נערכה להם "תספורת" של 30% מהחוב המגיע להם). כך גם אין להתעלם מהחשש שמא מינוי נאמן זמני ומתן צו לפתיחה בהליכים, עלולים לסכן את העסקה במתכונתה הנוכחית (ולמצער, את גובה התמורה שכבר הושגה), ובעיקר, לסכן את רשיון ההפעלה של המרכז הרפואי. אולי עדיפה במקרה כזה ציפור אחת ביד מאשר שתיים על העץ.
2. מה שברור הוא שבניגוד לטענת המבקשים, אין כל ראיה על כך שמטרת החברה היא להבריח את נכסיה מידי נושיה או שיש חשש ממשי שהיא עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים. והרי החברה הציגה במסגרת הבקשה את ההסכם שהיא מבקשת לכרות עם מדיקל סנטר. מצבת נכסיה של החברה ידועה היטב. לא קיים נכס כלשהו שהחברה יכולה להעלימו בחסות עיכוב ההליכים ואין כל אינדיקציה לכך שבכוונת החברה להבריח רכוש בחסות צו העיכוב. נזכיר כי מטרתה המוצהרת של החברה בנוגע להסכם המכר היא לפרוע באמצעות התמורה שתתקבל את חובותיה לנושים, ולא לשלשל את כספי התמורה לכיסם של בעלי השליטה.
3. יחד עם זאת, ועל מנת להפיס את דעתם של המבקשים, חשוב להבהיר כי בהחלטה ליתן צו לעיכוב הליכים, כפי בקשתה של החברה, אין משום מתן אישור לעסקת המכר שעל הפרק. נושיה של החברה, והם בלבד, הם אלה שיצטרכו לקבל החלטה, במסגרת אסיפות שיכונסו לאחר גיבוש הצעת ההסדר, האם לאשר את המכירה אם לאו.
4. כך גם ראוי להבהיר כי הסדר חוב עם החברה, אין פירושו שהנושים יידרשו לוותר על עילות תביעה שעשויות לעמוד להם או לחברה נגד מנהלי החברה. ההסדר נועד בראש ובראשונה ליתן הגנה לחברה, ולא למנהליה. בהקשר זה הבהירה החברה שבעלי מניותיה הביעו נכונות עקרונית לשלם סך של שני מליון ₪ כנגד קבלת פטור מתביעות עתידיות, וענין זה צריך להישקל כמובן על ידי הנושים, שהם אלה שיחליטו האם מדובר בהצעה ראויה אם לאו.
5. במקרה דנן הוגשו שתי הבקשות- של המבקשים מזה ושל החברה מזה- בהפרש של יום אחד בלבד זו מזו. אמנם, הבקשה למינוי נאמן זמני ולפתיחה בהליכי חדלות פירעון הקדימה ביום אחד את בקשתה של החברה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב, אך לא מדובר במצב שבו כל הקודם זוכה. שתי הבקשות נקבעו בצוותא חדא לדיון, ואין מקום איפוא להעדיף את הבקשה לצו פתיחה בהליכים רק משום שהיא הקדימה ביום אחד את הבקשה לעיכוב הליכים. זאת ועוד, כאשר על הפרק ניצבות זו לצד זו בקשה לצו פתיחה בהליכים אל מול בקשה נגדית לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב, כאשר שתיהן עומדות בתנאי הסף הקבועים בחוק, ובהעדר טעם מיוחד להעדיף את מסלול הפתיחה בהליכים על פני מסלול הסדר החוב (טעם מיוחד כזה עשוי להימצא למשל, אך לא רק, כאשר מרבית הנשיה מעדיפה באופן מובהק את מסלול הפתיחה בהליכים לפי חלק ב' של החוק על פני המסלול של הסדר לפי חלק י'), דומה כי יש להעדיף את מסלול הסדר החוב, בשם עקרון העל של החוק, לפיו עדיף ככל הניתן לשקם חברות מאשר להביא לפירוקן (ס' 1 לחוק).
6. משכך, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות על עיכוב הליכים כמבוקש, למשך תקופה של 60 יום.
7. בהתאם לסעיף 319יג לחוק, בית המשפט ימנה מנהל הסדר עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים. משכך, נותר עדיין להכריע בשאלת זהותו של מנהל ההסדר.

החברה מבקשת שלתפקיד מנהל ההסדר תמונה המועמדת שהוצעה על ידה, קרי, עו"ד דנית רמון. לטענת החברה, כאשר עסקינן בעיכוב הליכים לפי חלק י' של החוק, יש ליתן משקל להעדפתה של החברה בנוגע לזהותו של מנהל ההסדר, על מנת להבטיח הרמוניה ולמנוע מצב שבו מנהל ההסדר יכשיל את נסיונה של החברה להגיע להסדר.

מנגד, המבקשים טוענים כי ככל שלא ימונה נאמן זמני אלא מנהל הסדר, הרי שראוי למנות לתפקיד את באת כוחם ולא את המועמדת מטעם החברה.

הממונה לעומת זאת, מציע למנות לחברה מנהל הסדר מתוך רשימת מועמדים שהוצגו על ידו. הממונה סבור כי אין מקום למנות מועמד מטעמה של החברה אלא יש להבטיח מינוי של מועמד נייטראלי.

1. במחלוקת זו הדין עם הממונה.

ראשית לכל, סעיף 326 לחוק קובע כי על מינוי מנהל הסדר יחולו הוראות סעיפים 33 ו- 37 לחוק, אשר קובעים כי בעל התפקיד ימונה מתוך רשימת נאמנים שגיבש הממונה, וכן שהממונה ימליץ לבית המשפט על עד חמישה מועמדים מתוך אותה רשימה. אמנם כאמור בסעיף 33(ג) לחוק, בית המשפט איננו חייב לקבל את המלצתו של הממונה ובלבד שיתייחס לכך בהחלטתו, אך ברור כי נדרשת הצדקה עניינית כדי למנות בעל תפקיד שלא נכלל בהמלצתו הספציפית של הממונה, ובמקרה דנן אין הצדקה כזו ואין סיבה טובה שלא לבחור באחד מבין המועמדים שהציע הממונה.

1. גם לגופו של ענין, אין מקום למנות במקרה דנן מועמד שהוצע על ידי החברה עצמה. סמכויותיו של מנהל ההסדר מצומצמות ביותר לעומת סמכויותיו של נאמן. בעוד שנאמן שמתמנה לתפקידו מקבל לידיו את הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, קרי, את מושכות ניהולה של החברה, והוא מחליף למעשה את כל שדרת הניהול של החברה (ס' 43 לחוק), הרי שסמכויותיו של מנהל הסדר הן מצומצמות בהרבה. אין הוא מקבל לידיו סמכויות של ניהול, אלא בעיקר סמכויות של פיקוח, שתכליתן להבטיח את ניהולו התקין של גיבוש הסדר החוב, שמירה על נכסי התאגיד וסיוע בגיבוש הסדר החוב. אגב כך הוא אמור להשתתף בישיבות דירקטוריון (סעיף 319יג לחוק), לקבל כל מידע שדירקטור רשאי לקבל, וכן לקבל דיווח חודשי מהנהלת התאגיד בדבר היקף ההוצאות וההכנסות (ס' 319 יד לחוק). בנוסף נתונות למנהל ההסדר סמכויות הקשורות לכינוס האסיפות, לקביעת כח ההצבעה של הנושים ולביצוע פעולות הדרושות ליישום הסדר חוב שאושר (ס' 326 לחוק). כל אותה עת, מושכות הניהול בפועל נותרות בידיה של החברה, לטוב ולרע. בנסיבות אלה, דומה כי ראוי דווקא שלתפקיד מנהל ההסדר יתמנה אדם שאין לו כל קשר או זיקה לחברה, ולו גם בעקיפין, שהרי גם כך, סמכויותיו של מנהל ההסדר מוגבלות למדיי, ויש להבטיח שלפחות הפיקוח על התנהלותה של החברה יהיה מצד גורם נייטראלי ונטול כל פניות, שאיננו מרגיש תחושת חובה כלשהי כלפי מי שיזם את מינויו. ודוק. אין בדברים אלה כדי להטיל חלילה דופי במועמדת הראויה שהציעה החברה, אלא שברי כי עדיף במקרים כאלה למנות לתפקיד מנהל ההסדר מועמד שהציע הממונה, ככל שאכן מדובר במועמד ראוי, ולו גם לשם מראית פני הצדק, במיוחד מקום בו חלק מן הנושים איבדו כל אמון בהנהלת החברה, כמו במקרה דנן.

באותה מידה, ברי כי אין כל הצדקה למנות במקרה דנן את באת כח המבקשים לתפקיד מנהלת ההסדר, מה שעלול לגרום להכשלתו של ההסדר עוד בטרם בא לעולם, נוכח ההתנגדות הנחרצת של המבקשים לעיכוב ההליכים.

1. סיכומו של דבר, ניתן בזאת צו לעיכוב הליכים נגד החברה, למשך תקופה של 60 יום. עו"ד שי מילוא, שנמנה על רשימת המועמדים שהציע הממונה, מתמנה לתפקיד מנהל ההסדר ויפקיד התחייבות עצמית ע"ס 50,000 ₪. סמכויותיו של מנהל ההסדר הן כמפורט בסעיפים 319יג, 319יד ו- 326 לחוק.
2. בהתאם לאמור בסעיף 319ז(ד) לחוק, והואיל ולא התרשמתי כי דרוש זמן ממושך לגיבוש ההסדר והבאתו לאישור הנושים, אני קובע כי החברה תגיש הצעת הסדר חוב לנושיה תוך 15 יום. האסיפות תכונסנה תוך 14 יום לאחר מכן, ובקשה לאישור ההסדר, ככל שאושר, תוגש תוך 7 ימים לאחר כינוס האסיפות.
3. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשפ"ב, 25 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.