ת"א 58487-11-21 פלוני נ' דוד פריזט חברה לבניה בע"מ

בפני כב' השופט יואב פרידמן

העתק החלטת בית משפט מיום י"ח שבט תשפ"ב 20 ינואר 2022

בקשה של הנתבעת לסילוק התביעה על הסף. לאחר עיון בבקשה ובתגובה -
1. עסקינן בתביעת נזקי גוף, אשר הוגשה כנגד החברה המעבידה בגין תאונת עבודה מיום 22.12.14 (התובע טוען לחיתוך ברזל באמצעות מסור דיסק לא ממוגן ובאין משקפי מגן, והתזת שבב ברזל לעין). צורף חומר רפואי, לא צורפה חוו"ד, והמשמעות היא שאין טענת נכות.
2. ביסוד הבקשה הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין במסגרת התדיינות בהליך קודם. באותו הליך תבע התובע את מעסיקתו (היא הנתבעת גם כאן) יחד עם שלושה נוספים מבני משפחתו . אלא שהתביעה הוגשה לביה"ד לעבודה. ב"כ התובע לא ראה לצרף את כתב התביעה אולם ברור לאור זהות הערכאה, שהתביעה נגעה לזכויות סוציאליות שבדיני העבודה (כגון שכר, או הפרשות לתנאים סוציאליים או פנסיוניים או דמי הבראה. לא מדובר על ידיעה מה נתבע שם אלא דוגמאות בלבד, אולם באין צירוף של התביעה על ידי מגישת הבקשה - זו ההנחה ההגיונית).
3. עיון באותו הסכם אך מחזק ההנחה האמורה. תוכן ההסכם ביחס לתובע היה לשחרר לו קופת הגמל הפנסיונית בה נצברו זכויותיו לתגמולים ופיצויים, והשלמת הסכומים לסכום שצוין (ככל שהסכום המצטבר הצבור בקופה בגין תגמולים ופצויים נמוך מאותו סכום).
4. ב"כ המבקשת מפנה לכך שבהסכם הפשרה נקבע שההסכם מסיים באופן סופי ומוחלט את מערכת יחסי העבודה בין התובע לבין המבקשת, ואין ולא תהיינה לתובע תביעות נוספות כלשהן כנגד החברה מנהליה ובעליה.
5. ב"כ התובע מפנה לפסיקה המורה על קיום הסכמים, לרבות הסכמי פשרה, ודאי כאלו שזכו לתוקף של פסק דין. על כך, ועל חשיבות עקרון סופיות הדיון התומך בכך - ודאי שאין חולק. אלא שבטרם טוענים שנחסמה דרכו של התובע ויש לסלק על הסף תביעתו שבפני, יש לראות מה כלול תוכנית באותו הסכם פשרה שזכה לתוקף של פסק דין. היינו אלו סוגי מחלוקות בדיוק , אמור הוא לסלק. התשובה הברורה הנו שאמור הוא לסלק טענות על זכויות שקמו לתובע כלפי הנתבעת, כמעסיקתו, מכוח דיני העבודה. ולא מעבר. ודאי לא תביעת נזק גוף בגין תאונת עבודה.
6. לא רק זהות הערכאה שלה הוגשה התביעה, ונתנה תוקף של פסק דין להסכם, תומכת במסקנה זו (וביה"ד לעבודה הרי נעדר סמכות לדון בתביעות נזקי גוף, גם אם אירעו בעבודה). גם מתוכן ההסכם לגופו , עליו עמדתי, ברור שאותו סלוק סופי נוגע אך לטענות של העובד על זכויות המגיעות לו ממעבידתו בדין העבודה, כגון פיצויי פיטורין והפרשות מחויבות לפנסיה צוברת. לזכויות כאלה התייחסה הרי תביעתו, וההסכם שנועד לסלקה. לכך מתייחס אותו סלוק סופי ומוחלט של התובענה, ויישוב סופי של כל הסכסוכים וחלוקי הדעות הנובעים מסיום ההתקשרות או בכל ענין הקשור בהעסקת התובע בחברה (כאמור בכותרת ההסכם). אמנם גם תביעת נזקי גוף כאשר התאונה אירעה כחלק מן העבודה - נבעה עובדתית מהעסקת התובע בחברה. אולם ברור לגופו ש"עניין הקשור בהעסקת התובע בחברה" כאמור בהסכם, הנו עניין הנוגע לזכויותיו כעובד, בדין העבודה. לא מעבר. הן התביעה, והן הסכם הפשרה שנועד לסלקה, כמו גם זהות הערכאה תומכים כולם במסקנה זו. מעבר לצורך יצויין כי תביעות נזקי גוף הזוכות לסילוק בהסכם פשרה - דרכן להיחתם בהסכם נפרד, ולא סלוק גורף של כל תאונה שהיא מבלי להתייחס לתאריכה וזיהויה. כך אף ברמת הנהוג. ההסכם לא מאזכר כלל התאונה נשוא התביעה.
7. לא מצאתי ממש בטענות אלה של הנתבעת, והפרשנות ההסכמית המרחיבה שלה אינה סבירה על פניה.
8. הנתבעת מבקשת לסלק התביעה אף מן הטעם שלא צורפה לה חוו"ד רפואית. אלא שגם טעם זה דינו לדחיה , משעה שבגדרי תגובתו הודיע ב"כ התובע שאין טענת נכות.
9. היה בדעתי לחייב הנתבעת בהוצאות, אולם הנתבעת טענה גם לחוסר סמכות מקומית. בתגובת התובע אין חולק כי התביעה לא המחישה סמכות מקומית באחת מחלופות תקנה 7(א) של תקנות סדר הדין האזרחי , התשע"ט-2018. שני הצדדים מסכימים כי לבתי משפט השלום במחוז מרכז סמכות מקומית. אני מורה אפוא על העברת התיק. המזכירות תעביר לעיון נשיאת בתי משפט השלום במחוז מרכז, על מנת שתקבע בימ"ש השלום במחוז שידון בתיק. לאור התוצאה המעורבת אין צו להוצאות.