עמ"נ 59339-11-21 קוקו טהא נ' מדינת ישראל

בפני כב' השופט אילן סלע

העתק החלטת בית משפט מיום י"ח טבת תשפ"ב 22 דצמבר 2021

הפטורים המבוקשים מותנים בכך שהמבקש הראה כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר את תשלום האגרה ואת הפקדת העירבון בסכום שנקבע וכן בכך שהראה כי הערעור מגלה עילה (לעניין האגרה) וכי סיכויי הצלחת הערעור טובים (לעניין העירבון).
כפי שנקבע לא אחת, הפטורים המבוקשים שמורים רק לאותם מבקשים שהראו כי הם אמנם עומדים בתנאים שנקבעו לכך בתקנות המתאימות ובפסיקה רבה וענפה שניתנה בעניינים אלו (על תכליותיהם של האגרה והעירבון, על התנאים לפטור מתשלום אגרה או מהפקדת עירבון ועל הדרוש כדי לעמוד בהתקיימותם של אותם תנאים המאפשרים לזכות בכל אחד מפטורים אלו, ראו בין השאר: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.07.14); בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 17.10.07)). מה גם, שלעניין הערבון מראש נקבע ערבון מופחת בהליכים אלו, ומכאן שהמצב הכלכלי הכללי של המערערים בהליכים אלו נלקח בחשבון והוא יינתן רק למי שיראה מצב כלכלי חריג.

אשר למצבו הכלכלי של המערער, המערער לא הניח תשתית ראייתית מספקת לביסוס טענותיו. כך בניגוד לכלל שעל-פיו, "המבקש פטור מהפקדת עירבון צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום העירבון." (בש"א 3849/11 פלג נ' Sofasa Llc – חב' זרה (22.05.11)), צירף המערער תצלום לא ברור של היתרה בחשבון הבנק, מבלי להציג דף תנועות בחשבון של החודשים שקדמו לבקשה.

אשר לסיכויי הצלחת הערעור, הרי כי גם אלו נמוכים, זאת במיוחד בשים לב לכך שכידוע, בית הדין לעררים הוא "טריבונל מינהלי מקצועי בעל מאפיינים שיפוטיים שהוא בעל מומחיות וידע בנושא הנדון, ועל כן מידת ההתערבות בהחלטותיו היא מצומצמת וזהירה" (בר"מ 4535/16 אחסין נ' שר הפנים (2.11.16)).

בכל הנוגע לבקשה לפטור מעירבון, גם העובדה כי המערער טרם שילם את ההוצאות שהוטלו עליו במסגרת פסק הדין של בית הדין לעררים, יש בה כדי לתמוך בחיובו של המערער להפקיד את העירבון (רע"א 9359/09 אביגדור נמני נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 22.03.10)).

בשים לב לאמור, הבקשה על שני חלקיה, נדחית. העירבון והאגרה יופקדו עד ליום 10.1.22, שאם לא כן ההליך יימחק, ללא כל צורך במתן החלטה נוספת.