ת"א 60288-11-21 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני כב' השופט יוסי ברכיה

העתק החלטת בית משפט מיום י"ג סיוון תשפ"ב 12 יוני 2022

לפניי בקשת התובע למינוי מומחים רפואיים בתחומים אורתופדיה, נוירולוגיה וא.א.ג כתוצאה מפגיעתו בשתי תאונות דרכים. תאונה ראשונה מיום 5.1.15 בקשר עם הנתבעת 1 ותאונה שניה מיום 15.8.20, בקשר עם הנתבעת 2.
הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה בכללותה.
הנתבעת 2 הותירה את ההחלטה למינוי מומחה א.א.ג לשיקול דעת בית המשפט ומתנגדת למינוי אורתופד ונוירולוג.
לאחר עיון במסמכים שצורפו לבקשה וכן להודעה דנא עולה כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה א.א.ג ואורתופדיה.

בתחום הא.א.ג - קיים רצף טיפולי לתלונות וטיפולים בתחום הא.א.ג לסחרחורות, טנטון, ירידה בשמיעה, כמו גם לטיפולי פיזיותרפיה וסטיבולרית ובדיקות שמיעה בהן נרשמה ירידה בשמיעה קלה עד בינונית דו"צ. כמו כן בבדיקת הערכת טנטון מיום 26.4.22 נרשמה עדות לטנטון דו"צ.
משהתלונות בתחום זה החלו לאחר התאונה הראשונה והמשיכו גם לאחר התאונה השניה, הנתבעות תישאנה באופן שווה בשכר טרחת המומחה שימונה.

בתחום הנוירולוגיה - התובע נבדק ע"י נוירולוג ביום 8.2.15 לאור תלונה על סחרחורת וכאבי ראש. הבדיקה הנוירולוגית נמצאה תקינה. לאחר התאונה השניה ביום 30.8.20 נבדק שוב ע"י נוירולוג אשר ציין בדיקה נוירולוגית תקינה ורשם אבחנה של כאב ראש פוסט טראומטי. לאור התיעוד הדל והעדר רצף טיפולי מומחה א.א.ג יחווה דעתו בצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה.

בתחום האורתופדיה - התובע הלין לאחר התאונה הראשונה על כאבי צוואר (נוסף לתלונות בתחום הא.א.ג: כאבי ראש, סחרחורות וטנטון). תלונות על כאבי צוואר והגבלה בתנועות הראש נרשמו גם ע"י רופאת המשפחה ביום 8.1.15 וביום 19.1.15. נרשם כי התחיל פיזיותרפיה - עם זאת לא צורפו אסמכתאות המעידות על כך.
מינואר 2015 ועד לתאונה השניה באוגוסט 2020 (מעל ל-5 שנים) לא נרשמו תלונות או טיפולים בתחום האורתופדי.
לאחר התאונה השניה נרשמו תלונות התובע, בין היתר, לכאבי צוואר, גב, רגל ימין וכף יד ימין.
התובע טופל ע"י אורתופד בתאריכים 16.2.21 ו- 24.4.22 נרשם כי תנועות הצוואר מוגבלות ונמצאה רגישות במישוש באזור עמ"ש צווארי. התובע הופנה למיפוי עצמות ול-MRI צווארי. אציין כי תוצאות הבדיקות לא צורפו לתיק.
הנה כי כן, קיימת ראשית ראיה ברף הנמוך למינוי אורתופד. הפסיקה קובעת כי עדיף למנות מומחה, על אף שלבסוף לא תקבע נכות, וזאת על מנת שלא לחסום את דרכו של התובע להוכיח את נכותו. לכל היותר יוצאו הוצאות מימון המומחה, שניתן יהיה להשיתן על הצד שעמדתו לא התקבלה. האפשרות האחרת שאינה רצויה הינה אי מינוי מומחה וחסימה מלאה של התובע מהוכחת טענותיו לנכות.
בנסיבות העניין, מצאתי כי הנתבעת 2 תישא בשכר טרחת המומחה .

החלטה בדבר מינוי המומחים והחלטות דיוניות נוספות תינתנה בנפרד.