1. לפני בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט (הפקודה), להורות לנתבעת לקיים פסק דין שניתן נגדה.

בבקשה נטען, בתמצית, כדלקמן:

1. במסגרת הליכים שנוהלו בקשר לטענות בדבר נזילות ורטיבות בדירת התובעת מצא מומחה שמונה כי רוב מוחלט של נזקי הרטיבות מקורם בכשלים ברכוש המשותף. בפסק דין שניתן על ידי המפקח על רישום המקרקעין נקבע כי על הנתבעת לפעול לתיקון הכשלים – אולם עד למועד הגשת הבקשה (בנובמבר 2021, כארבעה חודשים לאחר פסק הדין שהורה על הביצוע בתוך 45 ימים) לא קיימה הנתבעת את הוראות פסק הדין.
2. לבקשה צורף פסק הדין האמור – תיק 6/503/2020, פסק דין מיום 1.6.21 (כב' המפקח מ' פורת).
3. תגובת הנתבעת לא הוגשה אלא ביום 11.4.22 לאחר ארכות ולאחר בקשות של התובעת כי בית המשפט לא ייעתר לארכות נוספות.

בתגובה נטען, בתמצית, כדלקמן:

1. נוכח נסיבות חדשות (נפילת אריחי חיפוי בבניין) נמנע קיום פסק הדין, ונסיבות אלו הן באחריות התובעת שהיא היזמית של הבנין. נטען כי לתובעת שש מתוך שלוש-עשרה הדירות בבניין, וכי היא היתה ועד הבית במשך כל התקופה מאז אוכלסו בו הדירות.
2. בנוסף, פסק הדין עומד בסתירה לנטען בתביעה אחרת (ת"א 54913-02-22) ממנה נובע כי לתובעת אחריות מלאה על כלל התיקונים. עיון במערכת נט המשפט מלמד כי מדובר בתביעת הנציגות נגד התובעת כאן ונגד החברה הקבלנית שבנתה את הבניין, ביחס לסוגיית נפילת אריחי החיפוי – ודיון לישיבת קדם משפט קבוע לפני כב' הש' ח' בולמש, בבית משפט זה, ליום 29.12.22. יוער, על כן, כבר עתה – כי ממילא אין בהליך המקביל כל קביעה שיפוטית לעניין האחריות לנעשה בבניין ועל כן, אין מדובר בטענה נוספת אלא בהיבט נוסף של הטענה לעניין המניעה לקיום פסק הדין מחמת הנסיבות החדשות שנוצרו.
3. הנתבעת טענה כי היא מתכוונת לבקש לבטל את פסק הדין של כב' המפקח, משום שהושג במרמה, וציינה כי בהעדר תקציב וועד מכהן לבניין, כשגם התובעת לא משלמת את חלקה, נבצר ממנה לקיים את פסק הדין.
4. התובעת השיבה לכתב ההגנה, הסתייגה מהטענות לענין זהות המצהיר שתצהיר התמיכה שלו צורף לכתב התביעה (בנה של התובעת, הבקיא בעובדות, ולא היא בעצמה) וציינה כי ההליכים האחרים אליהם התייחסת הנתבעת החלו רק חודשים לאחר מתן פסק הדין של כב' המפקח.
5. עובר למועד הדיון הוגשה בקשה של צד ג', מר דן ברגר, שבינו לבין הנתבעת כאן מתנהל הליך נוסף (ת"א (פ"ת) 27477-04-22), כי יותר לו לעיין בתיק זה. החלטה המתירה את העיון ניתנה (20.11.22). באשר לבקשתו של מר ברגר להורות על איחוד הדיונים נקבע כי אם תוגש בקשה מתאימה לגורם השיפוטי המוסמך הרי שזו תיבחן על פי נסיבותיה.
6. בדיון (27.11.22) הודיע ב"כ הנתבעת כי הגיש בקשה לבית המשפט העליון להורות על איחודם של ששה הליכים, שהתובעת היא צד לשלושה מהם. נטען כי דיון נקבע ליום 11.12.22. ב"כ התובעת ביקשה להסתייג מהטענה, שלדבריה לא מתיישבת עם הדברים שנמסרו לה מבירור שערכה במזכירות, וביקשה שלא לעכב את הדיון ואת ההכרעה בבקשה.
7. לבד מכך חזרו הצדדים על עיקרי טענותיהם.
8. המועד שנזכר בדברי ב"כ הנתבעת ואשר בו היה אמור להתקיים דיון נוסף שנטען כי לו זיקה לבקשה שלפני – חלף.

לא הוגש דבר לתיק.

1. למען הסדר הטוב, טרם השלמת מתן ההחלטה יוגש כל עדכון נדרש באשר לאותו הליך נוסף ולדיון מיום 11.12.22. יצורפו אסמכתאות מתאימות. כך ייעשה גם ביחס לבקשה לאיחוד הדיונים ככל שהוגשה לבית המשפט העליון.

ככל שלא יוגש עדכון בצירוף אסמכתאות, כנדרש, משמע כי הנתבעת מושכת ידיה מטענות אלו – והחלטה, כאמור, תינתן לאור המקובץ.

העדכון יוגש עד ליום 28.12.22.

ת"פ 29.12.22.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשפ"ג, 20 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.