רקע וטענות הצדדים

1. לפניי תביעה, שעניינה פיצויים בגין נזקי רכוש, אשר נגרמו בתאונת דרכים מיום 25/3/21 (להלן: "התאונה").
2. כעולה מכתב התביעה, התאונה התרחשה עת נסע רכב התובעים בנתיב נסיעתו כדין, לפתע פגע בו הרכב הפוגע 1 כתוצאה מתאונה שהתרחשה בינו לבין הרכב הפוגע 2. התובע 1 לא יודע לומר כיצד התרחשה התאונה בין נהגי הנתבעות ומה קדם למה, רק יודע לומר כי הרכב הפוגע 1 פגע בו מאחור וכתוצאה מכך נגרמו התאונה והנזקים.
3. כעולה מכתב ההגנה של הנתבעת 1, רכב הנתבעת 1 היה בעצירה מוחלטת, לפתע הגיח רכב הנתבעת 2 במהירות וללא שמירת מרחק, פגע ברכב הנתבעת 1 והדפו אל עבר רכב התובעים.
4. כעולה מכתב ההגנה של הנתבעת 2, רכב הנתבעת 2 כלל לא היה מעורב בתאונה ולא היה מגע בין רכב הנתבעת 2 לרכב הנתבעת 1. נהג רכב הנתבעת 2 בלם את רכבו בזמן כאשר רכב נתבעת 1 פגע ברכב התובע ללא מגע בין רכב הנתבעת 2 לרכב הנתבעת 1.
5. לצדדים גרסאות שונות בנוגע לנסיבות אירוע התאונה, וכל צד טען כי האשם רובץ לפתחו של משנהו. כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי מדובר היה בתאונת שרשרת וכי רכב התובעים היה ראשון מבין שלושת הרכבים, רכב נתבעת 1 היה שני ורכב נתבעת 2 היה אחרון.

דיון והכרעה:

1. אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה, כי לאחר שמיעת עדותם של שלושת הנהגים המעורבים בתאונה, לרבות העדה מטעם הנתבעת 1, ולאחר ניתוח חומר הראיות  הגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מהקביעה כי האחריות לגרם התאונה מוטלת במלואה על שכמי נהג הנתבעת 2, קרי הרכב השלישי בשיירה.
2. כאשר עסקינן ב"תאונת שרשרת" נשאלות מס' שאלות. ראשית, האם הרכב האחרון בשיירה אחראי לתאונה, בכך שפגע ברכב שלפניו והדפו אל יתר כלי הרכב בשיירה, ולפיכך נושא באחריות לנזק שנגרמו לכלל כלי הרכב בשיירה. עוד נבחן, האם הרכב האחרון בשיירה הצטרף לתאונה קיימת שארעה בין יתר כלי הרכב, עוד קודם להצטרפותו לשיירה. ומקום בו ייקבע כי אלו הם פני הדברים, הרי שפגיעתו, הינה הפגיעה האחרונה אשר החמירה את המצב, אך אינה מהווה הגורם האחראי להתרחשות התאונה.
3. על מנת לקבוע מה ארע בתאונה, יש לבחון את העדויות הישירות, קיומן של גרסאות סותרות והעדרן של "אותות האמת". כך למשל, במרבית המקרים ישאל הנהג הראשון בשיירה כמה פגיעות חש ברכבו וכמה שמע, מה קדם למה מבחינת סדר הפגיעות ושמיעתן, האם הבחין בתאונה מתרחשת או שמא חש או רק שמע כמו גם מה היה מנח כלי הרכב לאחר קרות התאונה.
4. ככל שלא ניתן להגיע למסקנה משמיעת העדויות, יש להסתייע בראיות עקיפות, כגון חוות דעת שמאי, במסגרתה יבחנו הפערים בין מוקד נזק קדמי ברכב האמצעי בשיירה לבין מוקד נזק אחורי ברכב זה.
5. עדותו של נהג הרכב הראשון שנפגע בשיירה, יכולה להיות מכריעה בהינתן כי לרוב המדובר בגורם נטול כל אינטרס ומגמתיות. במידה ועדותו תמצא מהימנה ומפורטת דיה, ניתן יהיה להכריע את עיקר המחלוקת.
6. במקרה דנן די בשמיעת עדויות הצדדים כדי להגיע למסקנה ברורה וחד משמעית כי רכב הנתבעת 2, פגע ברכב הנתבעת 1 והדפו אל עבר רכב התובעים.
7. התובע העיד כי נסע לכיוון תל אביב, לקראת נתיבי איילון הייתה האטה והוא הרגיש פגיעה מאחור, הוא היה בנסיעה, הוא שמע מכה אחת (עמ' 1 שורה 13 לפרוטוקול).
8. בחקירתו הנגדית לב"כ הנתבעת 1, אישר כי צילם את כלי הרכב שעמדו מאחוריו ולקח את פרטי נהגת הנתבעת 1.
9. בחקירתו הנגדית לב"כ הנתבעת 2, אישר בהגינות כי לא יודע מה קרה מאחור.
10. נהגת הנתבעת 1 העידה כי נסעה בנתיבי איילון, לקראת האטה, הרכב שלפניה עצר, היא עמדה מאחוריו בעצירה, אז רכבה נפגע על ידי רכב אחר ונהדף אל עבר רכב התובעים. כשהיא יצאה מהרכב היא הבחינה באנשים מאחוריה שהתווכחו ביניהם והיה עומס תנועה גדול. היא צילמה ונסעה.
11. לשאלת בא כוחה, איזה רכב פגע בה, הצביעה על רכב הנתבעת 2.
12. בחקירתה הנגדית לב"כ התובעים הוסיפה כי הפגיעה ברכבה לא קטנה.
13. בחקירתה הנגדית לב"כ הנתבעת 2 אישרה כי לא לקחה פרטים משני כלי הרכב שעמדו מאחוריה מאחר שהם התווכחו ביניהם, עוד הוסיפה כי אף לא אחד מהנהגים שעמדו מאחור פנה אליה וביקש להגיש עזרה. עוד אישרה בהגינותה כי לא ראתה איזה רכב פגע בה, אך הגיוני כי זה הרכב הכחול (רכב הנתבעת 2) בשים לב למיקומי כלי הרכב לאחר התאונה.
14. מטעם הנתבעת 1, העידה הגב' אלה מנין גולן, אשר שהתה ברכב הנתבעת 1 בזמן התאונה, היא טענה כי רכב התובעים בלם בפתאומיות, הם עצרו במרחק מרכב התובעים, נפגעו מאחור ונהדפו אל עבר רכב התובעים. העדה העידה כי הפגיעה הייתה מספיק חזקה כדי להדוף אותן.
15. עד הנתבעת 2 העיד כי לא היה חלק מהתאונה, נסע מאחור, עצר, ראה שהכל בסדר ונסע מהמקום. לשיטתו, רכבו בצבע כחול, לא נפגע.
16. בחקירתו הנגדית לב"כ התובעים, השיב כי ראה לפניו תאונת שרשרת, עצר כדי לראות שהכל בסדר והמשיך. כשנשאל מדוע לא עצר בצד כי אם באמצע הכביש, השיב: "זה לא היה להרבה זמן. הכחול באמצע הכביש, עצרתי, בדקתי..." (עמ' 5 שורה 28 לפרוטוקול). כשנשאל מה היה לו לבדוק השיב: "אני לא יודע מה אתה רוצה שאני אגיד... שכולם בסדר" (עמ' 5 שורות 30 ו- 32 לפרוטוקול).
17. עוד ובהמשך חקירתו הנגדית לב"כ התובעים טען כי לא הגיש עזרה וכי לא שוחח עם האנשים הנוכחים באולם מאחר שלא ראה אנשים שצריכים עזרה. עוד טען כי למרות שרואים אותו בתמונה משוחח עם נהג רכב שעמד מאחוריו, הוא לא שוחח עם אף אחד ולא החליף פרטים.
18. בחקירתו הנגדית לב"כ הנתבעת 1, אישר כי אין מחלוקת כי הוא עמד מאחורי רכב הנתבעת 1 ואישר כי רואים אותו מתווכח עם רכב שעמד מאחוריו וכשנשאל על מה היה הוויכוח, השיב: "לא יודע. האוטו שלי נעצר באמצע הכביש. לא יודע" (עמ' 6 שורה 28 לפרוטוקול).
19. לאור שמיעת עדותו של נהג הנתבעת 2, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי הוא נסע מאחורי רכב הנתבעת 1 אשר נסע מאחורי רכב התובעים.
20. עדות נהג רכב התובע הייתה אמינה וקוהרנטית. הנהג לא העיד על מה שלא ידע ומסר כי שמע פגיעה אחת, עדות המקבלת חיזוק מעדות נהגת הנתבעת 2 והעדה מטעמה, אשר העידו כי רכבן נהדף אל עבר רכב התובעים.
21. גרסת נהג הנתבעת 2 לקתה בעמימות, שבהכרח פועלת לחובתו, העד סתר עצמו וניסה להתאים תשובותיו בהתאם לשאלות אותם נשאל, העד אמר תחילה כי לא התווכח עם נהג שעמד מאחוריו, ובהמשך אישר כי היה ויכוח, אך לא ידע לומר מדוע, לשיטתו כלל לא היה מגע בין רכבו לרכב הנתבעת 1, אך בחקירתו הנגדית לב"כ התובעים אישר כי יצא מהרכב ובדק.
22. אין ליתן כל משקל לעדותו של נהג הנתבעת 2 ואני מוצאת כי יש בכך לחזק דווקא את גרסת נהגת הנתבעת 1, לפיו נהג הנתבעת 2 פגע בה תחילה והדפה לעבר רכב התובעים.
23. עולה מן המקובץ כי ענייננו בתאונת שרשרת קלאסית, במסגרתה הדף רכב הנתבעת 2, את רכב הנתבעת 1 אל עבר רכב התובעים, הוא הרכב הראשון בשיירה.
24. לפיכך, האחריות המלאה לקרות התאונה, מוטלת על כתפי נהג הנתבעת 2.
25. לא נשמעו טענות באשר לנזק.

סוף דבר:

1. התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית.
2. התביעה כנגד הנתבעת 2 מתקבלת.
3. לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות התובעים נגד הנתבעת 2 תשלם הנתבעת 2 לתובעים סך של 4,840 ₪, נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, כמו כן תשלם הנתבעת 2 לתובעים את שכר העד בסך של 600 ₪ וכן שכ"ט 2,000 ₪.
4. עוד תשלם הנתבעת 2 אשר שכר עדות הנתבעת 1 בסך של 600 ₪ בסה"כ.
5. הסכומים ישולמו תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
6. זכות ערעור כחוק.
7. המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"א אב תשפ"ב, 08 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.