1. לפני התנגדות לביצוע שטר ב-7 תיקי הוצאה לפועל שהדיון בהם אוחד. החייבת בכל התיקים היא עמותת חומת ציון ע"ר (להלן: הנתבעת או לחילופין העמותה). מנגד, בכל אחד מתיקי הוצאה לפועל הזוכה אחר. כנגד ההתנגדות הוגשה בקשה לדחיית ההתנגדות על הסף.
2. כמו כן, העמותה ביקשה לבטל את העיקולים שהוטלו על חשבונה במסגרת 5 מתיקי ההוצאה לפועל.
3. בקשה נוספת שהועלתה בפרשה זו הינה בקשת הזוכים לחייב את הנתבעת להפקדת ערבות אם ההתנגדות תתקבל.
4. לשם הנוחות להלן טבלה עם פירוט כל התיקים:

מהלך הדיון ורקע

1. הנתבעת היא עמותה רשומה, שהוקמה ע"י הרב דוד לוי ז"ל (להלן: המנוח) ושימשה כישיבה בעלת אותו שם ("חומת ציון"). בבעלות העמותה נכס מקרקעין בעיר בני ברק, אשר שטחו 738 מ"ר (להלן: הבניין).
2. ההתנגדויות הוגשו כולן בשם העמותה, כאשר פנחס לוי, בנו של המנוח (להלן: פנחס) משמש כנציג העמותה. כל בקשות ההתנגדות נתמכות בתצהיר של פנחס ושל רעייתו.
3. כפי שעולה מטענות הצדדים, בין בניו של המנוח קמה מחלוקת על ניהול והנהגת הישיבה ומחלוקת זו הגיעה לפתחו של בית המשפט.
4. בשנת 2018 מונה מרדכי אדלר (להלן: מרדכי) למורשה חתימה בחשבון העמותה. מפרוטוקול האסיפה הכללית של העמותה מיום 10.06.2019 (להלן: האסיפה הראשונה) עולה כי פנחס לוי נבחן ליו"ר האסיפה, וכי מינויו של מרדכי למורשה חתימה בעמותה הוסר. ביום 28.11.2019 התקיימה ישיבת ועד אשר תועדה אף היא בפרוטוקול (להלן: ישיבת הועד הראשונה). בישיבה זו נדונה הדחתו של מרדכי מן העמותה, ואכן הוחלט להדיחו.
5. בין הצדדים התגלה סכסוך, כאמור, בנוגע לרשימת החברים בעמותה והרשאים לפעול בשמה. בפסק דין בתיק 42760-08-20 שניתן ביום 22.02.2021 (להלן: פסק הדין הקודם) קבע כבוד השופט וינוגרד כי חברי העמותה הם מי שקבעה כבוד השופטת טולקובסקי בפסק דין בתיק 48396-12-17 מיום 19.02.2018, וכן קבע כי תתקיים אסיפה כללית של חברי העמותה אשר תמנה הנהלה חדשה לעמותה. משמעות הדבר היא שבמועד מתן פסק הדין הקודם, חברי העמותה הם שלמה חאלו, פנחס לוי, מיכאל שרעבי ידידה מרציאנו, דוד הרוש, שמעון יצחק עטר ומרדכי אדלר.
6. בהתאם לפסק הדין הקודם, קיימה העמותה אסיפה כללית 07.03.2021. על פי פרוטוקול ישיבה זו (להלן: האסיפה השנייה) נבחרו לכהן כחברי וועד העמותה (ההנהלה) דוד הרוש, שלמה חאלו ויצחק שמעון עטר. רואת החשבון המבקרת של העמותה נבחרה להיות רו"ח רבקה גבאי.
7. ביום 23.03.2021 קיים ועד העמותה ישיבה (להלן: ישיבת הועד השנייה) שעסקה בייצוג המשפטי של העמותה. בישיבה זו הוחלט למנות את פנחס כסמנכ"ל העמותה ולטפל בכל העניינים הכספיים והמשפטיים של העמותה (סעיף 3 לפרוטוקול). כמו כן, הוגדרו רשימת תיקים בהם יטפל פנחס. למען שלמות התמונה אציין כי אף תיק מתיקי ההוצאה לפועל מושא דיון זה לא זו הוגדר רשמית בפרוטוקול הישיבה השנייה, אם כי תיקים אלו נפתחו לאחר מועד ישיבת הועד השנייה.
8. כמו כן, לפי סעיף 1 לפרוטוקול ישיבת הועד השנייה, באסיפה השנייה "הודח מרדכי ברוב קולות". הנתבעת טוענת כי הכוונה להדחתו של מרדכי מן העמותה כליל, דהיינו שאינו עוד חבר עמותה, אולם אין תימוכין לכך בפרוטוקול האסיפה השנייה. לפיכך כל עוד לא יוכח אחרת, נראה כי משמעות הדבר הינה הדחתו של מרדכי מהנהלת העמותה, שכן אינו בין נציגי הועד שנבחרו.

המסגרת הנורמטיבית

1. בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן החוק), שטר חוב ניתן לביצוע כמו פסק דין של בית המשפט. אם זאת, רשאי החייב להגיש התנגדות לביצוע שטר, שתדון בבית משפט כבקשת רשות להתגונן סדר דין מקוצר. המסגרת החוקית לכל זה נקבע בסעיף 81א לחוק.
2. במקרה דנן, הצדדים הגישו בקשות ותשובות רבות, אשר התייחסו הן לסוגיות דיוניות והן לסוגיית הרשות להתגונן (ההתנגדות), משכך, ובשים לב לעמדות הצדדים בהתאם להחלטתי מיום 14.2.2022, ראיתי לנכון לדון – במסגרת זו – גם בהתנגדויות על יסוד סמכותי שבתקנה 2(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
3. משכך, יש לבחון את בקשת הנתבעת כבקשת רשות להתגונן. הפסיקה קבעה מבחנים ברורים לשאלה האם יש לקבל בקשת רשות להתגונן או לא, כאשר העיקרי שבהם הוא כי בית המשפט השתכנע כי מתן רשות להתגונן עשוי להביא לדחיית התובענה, או חלקה, ומבלי להתייחס לאופן הוכחת טענות הנתבעת. דיי אם כן במסקנה, כי לא מדובר על הגנת בדים, וכי ההגנה אפשרית.

טענות הנתבעת

1. בתמצית, הנתבעת טוענת כי כל הצ'קים נחתמו על ידי מרדכי שלא כדין, שכן הוא לא היה מורשה חתימה בזמן חתימת הצ'קים. זאת ועוד, טוענת הנתבעת כי הצ'קים ניתנו בחוסר תום לב, וללא תמורה, כדי לפגוע הנתבעת ולהוציא ממנה כספים שלא כדין.
2. בהתאם לכך, בתאריך 02.08.2021 הגיש פנחס לוי תלונה במשטרה. עם זאת, לא מצוין בטופס התלונה כנגד מי הוגשה התלונה, ומה פירוט עובדות המקרה אשר בגינן הוגשה התלונה.
3. מאחר שתיק זה מורכב למעשה מ-7 תיקי הוצאה לפועל, מצאתי לנכון לפרט את העובדות והטענות המשפטיות לגבי כל צ'ק וצ'ק.

צ'ק קורמן

1. צ'ק זה נחתם בתאריך 19.04.2021. צ'ק זה הופקד וסורב בשל העדר אין כיסוי מספיק (אכ"מ) על ידי הבנק. לשיטת הנתבעת, הבנק התרשל כאשר קבע שהצ'ק סורב מטעם זה, ולא כיוון שהחתימה על הצ'ק היא חתימתו של מרדכי, והוא לא היה מורשה חתימה במועד חתימת הצ'ק.

צ'ק פולסקי

1. צ'ק זה נחתם בתאריך 17.02.2021. לטענת הנתבעת, חתימתו של מרדכי מתנוססת על גבי הצ'ק, וכאמור הוא לא היה מורשה חתימה במועד הזה. צ'ק זה סורב ע"י הבנק בטענה ש"חתימת המושך אינה תקינה", וכן בטענת אכ"מ.

צ'ק פרקל

1. לטענת הנתבעת, צ'ק זה נתן ללא קבלת כל תמורה כנגדו, בחוסר תום לב וללא הרשאה, כאשר החתום על הצ'ק הוא מרדכי. בעת חתימת הצ'ק מרדכי לא היה מורשה חתימה לשיטת הנתבעת. תיק ההוצאה לפועל נפתח באוגוסט 2021, ולא ברור באיזה תאריך נחתם הצ'ק שכן הצ'ק לא צורף לבקשת ההתנגדות בהוצאה לפועל.

צ'ק רביבו

1. צ'ק זה הופקד ע"י הזוכה ביום 28.10.2021, ולא נכתב על גביו תאריך חתימת הצ'ק. לטענת הנתבעת הזוכה שיתף פעולה עם מרדכי, ונטל את הצ'ק ביודעין שמרדכי אינו מורשה חתימה, וכן כי לא ניתנה כל תמורה בעד הצ'ק. צ'ק זה נדחה מהסיבה "חשבון מעוקל", וכן מהסיבה "חתימת המושך לא תקינה".

צ'ק נתנאל דוד

1. הזוכה בצ'ק זה הינו בנו של מרדכי, והצ'ק נחתם בתאריך 19.04.2021. צ'ק זה סורב ע"י הבנק מהסיבה אכ"מ. לטענת הנתבעת, צ'ק זה נחתם על ידי מרדכי שלא כדין. כמו כן טוענת הנתבעת כי הצ'ק נמסר במרמה, ללא הרשאה, וללא שניתנה תמורה בגינו. עוד מוספיה הנתבעת וטוענת כי לסתירה בטענת הזוכה בבקשת הביצוע עצמה, בין הפקדת הצ'ק ע"ס 17,200 ₪ לכך שבסעיף 10 לבקשת הביצוע הזוכה טען שהעמותה שילמה לו 15,000 ₪ כחודש לפני הפקדת הצ'ק. לשיטת הנתבעת, זוהי הוכחה לכך שגם אם קיים חוב, דבר אותו היא מכחישה, הרי שהחוב צריך לעמוד על 2,200 ₪ בלבד.

צ'ק זוסמן

1. צ'ק זה נחתם ביום 17.02.2021 ע"י מרדכי, כאשר לטענת הנתבעת מרדכי לא היה עוד מורשה חתימה בעמותה במועד החתימה. לטענת הנתבעת הזוכה שיתף פעולה עם מרדכי, ונטל את הצ'ק ביודעין שמרדכי אינו מורשה חתימה, וכן כי לא ניתנה כל תמורה בעד הצ'ק. צ'ק זה סורב בשל הסיבה "חתימת המושך אינה תקינה".

צ'ק צבי יעקב

1. הזוכה בצ'ק זה הינו בנו הנוסף של מרדכי. צ'ק זה נחתם ביום 19.04.2021, והוא נושא סכום זהה לצ'ק נתנאל דוד, בנו הנוסף של מרדכי (ואף נחתם באותו היום). לטענת הנתבעת, צ'ק זה נחתם על ידי מרדכי שלא כדין. כמו כן טוענת הנתבעת כי הצ'ק נמסר במרמה, ללא הרשאה, וללא שניתנה תמורה בגינו. צ'ק זה סורב מסיבת אכ"מ.

בקשת הדחייה על הסף

1. בבקשה שהוגשה ביום 28.02.2022, סומכים הזוכים ידיהם על פס"ד 26381-08-20 פרי נ' חומת ציון (ע"ר) שניתן מפי כבוד השופט נמרוד אשכול ביום 5.10.2021 (להלן: פס"ד פרי).
2. בפס"ד פרי נדונה בקשת התנגדות לביצוע שטר שנחתם ע"י מרדכי ויהושוע לוי (אחיו של פנחס) ביום 05.03.2020 לפקודת עו"ד חנה פרי. בית המשפט קבע שם כי דין בקשת ההתנגדות להידחות, שכן פנחס אשר הגיש את ההתנגדות בשם העמותה אינו מוסמך לייצגה "ולכן הבקשה שהוגשה על ידו בשם העמותה – היא בחוסר סמכות וחסרת תוקף" (פסקה 9 לפס"ד פרי).
3. עוד נקבע שם כי בתאריך 5.3.2020 (מועד חתימת הצ'ק), הוא "נחתם לכאורה בסכמות על ידי מורשי חתימה מטעם העמותה". בית המשפט סמך את ידו על דיווח של רשם העמותות שצורף לתגובתה של עוה"ד פרי (פיסקה 8(ד) לפסק הדין).
4. לפיכך טוענים הזוכים למעשה בית דין, ודורשים לדחות את בקשות ההתנגדות על הסף.
5. דין טענה זו להידחות, שכן לא ניתן להסתמך על "השתק עילה אופנסיבי אלא במקרים חריגים בלבד". במקרה דנן הזוכים לא היו צד בהליך המקורי, ובקשתם לדחות את ההתנגדות על הסף בשל אותו השתק פלוגתא מהווה חסימת טענת ההגנה של העמותה (ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (12.10.2009)). שם נקבע, בין היתר, כי "ההלכה המתגבשת בבית משפט זה בהקשר הנדון הינה כי ככלל, אין לאפשר לבעל דין לטעון לקיומו של השתק פלוגתא כטענת התקפה בהתבסס על הכרעה בהליך שהוא לא היה צד לו".
6. במקרה דנן לא מצאתי טעם להחיל את החריג ולאפשר השתק עילה אופנסיבי כאמור, וודאי כטענת סף. תימוכין למסקנתי מצאתי בכך שבעוד שבקשת ההתנגדות בפס"ד פרי הוגשה בשנת 2020, ישיבת הוועד השנייה נערכה בשנת 2021. הדבר משמעותי שכן בישיבה זו הסמיך ועד העמותה את פנחס לעסוק בענייניה המשפטיים של העמותה, דבר הסותר, על פני הדברים, את טענת הזוכים להיעדר סמכות בהגשת בקשות ההתנגדות לביצוע שטר. אני ער לעובדה שפרוטוקול הישיבה הוגש לכבוד השופט אשכול ואף על פי כן פסק כפי שפסק, אך כאמור ההלכה הינה שלא ניתן להחיל השתק עילה אופנסיבי אלא במקרים חריגים בלבד.
7. זאת ועוד, הבקשות במקרה דנן הוגשו בשם העמותה עצמה, והועד המנהל הוא שייפה את כוחו של עו"ד מיכאל חינצ'ין. בכתבי ההתנגדות לביצוע שטר נכתב מפורשות שהבקשות מסמיכות את פנחס כנציג העמותה. גם אם בפס"ד פרי פנחס לא ייצג את העמותה, אין זה אומר שהעמותה אינה יכולה להסמיכו כנציגה כעת.
8. בהתאם לכך, אין מקום לדחות את בקשת ההתנגדות בשל השתק פלוגתא. בוודאי שכך, כאשר טענה זו נטענת כטענת סף, שמטרתה להביא לדחיית ההתנגדות על הסף מבלי שזו נבחנה, ואף על פני הדברים. טענה זו שמורה, אם כן, לתובעים לגופה של ההתדיינות, אך אין מקום לקבלה כטענת סף.
9. אציין, כי ממליא לנתבעת עומדות טענת הגנה נוספות, וגם קביעה כי מדובר על השתק – אין בה, כשלעצמה, ובהכרח, כדי להתמודד עם יתר הטענות – כבר בשלב זה.

בקשת ההתנגדות לביצוע שטר

1. בחינת טענות הנתבעת לגבי כל אחת ואחת מההמחאות מלמדת, כי דין ההתנגדות להתקבל. בשלב זה של ההליך, יש לבחון את טענות הנתבעת כאילו הן אמת לאמיתה, כל עוד המסכת העובדתית לא שוללת טענות אלו מן היסוד.
2. טענות הנתבעת כי הצ'קים ניתנו ללא סמכות וללא קבלת תמורה לא נסתרו, ואך בשל כך דין ההתנגדות להתקבל. לא זו אף זו, בחלק ניכר מן הצ'קים סיבת הסירוב הייתה שהחתימה על גב הצ'ק אינה של מורשה חתימה, דבר התומך בגרסת הנתבעת, ולו בשלב זה. כמובן שבכך גם תומכת העובדה, כי בחלק מהמקרים ההמחאות חזו מסיבות אחרות, אך לטענת הנתבעת היא אינה חבה בכסף בהעדר כל תמורה. מכאן, שגם אם נקבל את הטענה כי יש לדחות את טיעון העדר-ההרשאה לחתום על ההמחאות (על יסוד השתא פלוגתא), עדיין נותרת הטענה כי אין כל חוב.
3. סיכומו של דבר, ראוי כי טענות הנתבעת תתבררנה בהליך מסודר וכי הנתבעת תקבל את ההזדמנות להוכיח לפניי בית משפט האם הצדק עמה או לא. אין עוררין כי הנתבעת טענות ההגנה עומדות בנטל ההוכחה הנמוך ממילא הנדרש בשלב זה של ההליך.
4. בהינתן תוצאה זו, אין מקום לדון בבקשות לקבלת צווים או הבהרות (השלמת פרטים) בדבר מורשי חתימה של העמותה, והדבר יתברר במהלך ההליך לגופם של דברים.
5. בהקשר זה אציין, כי אין גם מקום להתנות את מתן ההגנה בערובה, שכן כאמור – לא מדובר על טענות על סף "טעות בדים", שכן לטענות הנתבעת יש תמיכה, ולו חלקית, במסמכים אובייקטיביים כגון סיבות החזר ההמחאות על ידי הבנק.

בקשת ביטול העיקול על חשבונות הנתבעת

1. ביחס לבקשה זו, טענת הנתבעת היא, כי העיקולים הוטלו תוך כדי הטעיית רשם ההוצאה לפועל: קבלת עיקול בתיק אחד, תוך שלאחר מכן עיקול זה מוצג כיסוד הכבדה בתיקים אחרים (לא הוטלו עיקולים בכל תיקי ההוצאה לפועל).
2. עוד נטען, כי הטענות הנוגעות להכבדה והברחת נכסים – אף הן התבססו על מידע שגוי, לא מבוסס וחסר תשתית. כך, למשל, נטען כי הצגת פנחס לוי כחייב הנמצא בהליכי חדלון פירעון חסרת משמעות, שכן מעולם לא נטען שהעמותה חייבת את חובותיו (האישיים).
3. מנגד, נטען, הנתבעת היא בעלת נכס בן 6 קומות שמחירו מוערך בסך 20,000,000 מיליון שקלים, שאף רשומה עליו הערת בדבר איסור דיספוזיציה. צו זה נטען, אינו מהווה יסוד להכבדה, שכן ניתן במעמד צד אחד.
4. התובעים מתנגדים לבקשה זו. לטעמם, לא הוצגה תשתית ראייתית שתצדיק את הטענה כי מדובר על עמותה ללא קשיים תזרימיים. כך, התצהיר שצורף – לא יכול לשמש כתצהיר למטרה זו, שכן החתום אינו מורשה חתימה (פנחס לוי, אשר נמצא בהליכי חדלות פירעון בעצמו), וממילא לא צורפו דוחות אשר יכולים ללמד על האיתנות הפיננסית הנטענת. בנוסף, נטען, דוחות דירוג אשראי אף הם לא תומכים בטענה כי לנתבעת איתנות פיננסית, חרף הנכס היקר.
5. בחינת בקשה זו מלמדת, כי דינה להידחות. ראשית, כלל לא ברור מדוע צורף תצהירו של פנחס לבקשה זו, שעה שהוא עצמו מצהיר כי אינו בעל תפקיד בעמותה הנתבעת – בשלב זה – ואין זה נפקא מינה האם בזמן "הרלוונטי" היה מעורה בפרטים. בקשה זו מבוססת על מצב הנתבעת כעת, ולא בעבר, ועל כן אין ערך רב לתצהיר זה.
6. בנוסף, לא די להצהיר כי בבעלות הנתבעת בניין. ראשית, לא ברור מה מידת הנזילות של נכס זה. בנוסף, חרף הטענה כי ההערה הרשומה עליו (איסור דיספוזיציה, ששוות ערך לעיקול) נרשמה במעמד צד אחד, הרי שהדבר נעשה כבר ביום 18.12.2018. מדובר על הערה, אם כן, הרשומה זה שנים רבות. לא ניתן כל הסבר מדוע לא הוסרה, ומה היא משרתת. על פני הדברים ומעיון בנסח הטאבו, מדובר על צו עיקול לכל דבר ועניין.
7. לבסוף, לא צורף כל מסמך ישיר נוסף המלמד על איתנות הנתבעת. כך, היה ניתן לצרף תדפיסי חשבונות בנק; דוחות כספיים המוגשים לרשם העמותות וכיוצא בזה. כל האמור, חרף נגישות ראייתית – לא הוגש.
8. עם זאת, בשל הטענה, כי הדבר עשוי לשבש את פעילות הנתבעת (אף שהבקשה לביטול העיקול הוגשה זמן רב לאחר הטלתו), ראיתי לנכון להורות על ביטול העיקולים ובתנאי שהנתבעת תפקיד את הסך של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט. ככל שסכום זה יופקד תוך 30 ימים, אורה על ביטול העיקולים.

סיכום ומסקנות

1. בהינתן האמור – דין חלק מהבקשות להתקבל.
2. אשר להתנגדויות בכל התיקים שהדיון בהם אוחד – ההתנגדויות מתקבלות. על התובעים להשלים את האגרה הנדרשת בשל קבלת ההתנגדויות תוך 30 ימים בכל אחד ואחד מתיקי בית המשפט.
3. אשר לבקשה לסילוק על הסף – זו נדחית. טענות התובעים לעניין זה – שמורות להם לגופה של ההתדיינות.
4. אשר לבקשה לביטול עיקול – הרי שזו נדחית. עם זאת, כפי שנקבע, היה ויופקד הסך של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט – אורה על ביטול העיקול כמבוקש.
5. בשים לב לתוצאה – יישא כל צד בהוצאותיו ביחס לכל ההתדיינויות עד כה.
6. בהינתן המורכבות העובדתית וריבוי התובעים, יש מקום להגיש כתב תביעה מתוקן ומפורט. לכתב תביעה זה יוגש כתב הגנה כמענה.

על כן, התובעים יגישו כתב תביעה מפורט (אחד לכל התיקים שהדיון בהם אוחד) עד יום 24.4.2022. כתב הגנה יוגש עד יום 22.5.2022.

תזכורת פנימית ליום 25.4.2022.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב' תשפ"ב, 28 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.